התמודדות החיים...

[Silence angelic]

התמודדות החיים...

ובקרוב יוצאת אל החיים.. איך אפשר להתמודד עם כל מה שבא..? איך מארגנים את החיים? איך יודעים מה תלך ללמוד, ומה מעניין אותך, איזו קריירה תפתח, ומה יהיה עתידך, איפה תטייל ומה החיים יבוא לך לפתע? איך מתחילים חיים שהיו עד עכשיו חסרי שפיות, לשפיות נורמלית? איך מתמודדים עם החיים ומה שהם מביאים איתם? ולמה זה כ"כ מפחיד?

 

[אופיפה]

אני יודעת שזה נדוש....

אבל זו האמת- כל התשובות נמצאות בתוכנו. צריך רק לשים למטרה למצוא אותן. ועוד טיפ קטן שהוא בעצם גדול מאוד- לבחור שלכל מטרה שלנו יהיה שותף לדרך שיתמוך. שיהיה לך בהצלחה.

 

[להבה ירוקה]

אני מסכימה עם אופיפה ומוסיפה

התשובות נמצאות בפנים. כל פעם צפה ועולה תשובה אחת, רלוונטית לאותו רגע. אני לא חושבת שיודעים את כל התשובות לשאלות האלה בבת אחת. גם אם יודעים, המון דברים משתנים בדרך ומה שחשבת פעם הוא לא מה שיהיה נכון לך בעוד שנה. אז צעד צעד. מתוך חוסר השפיות, אל השפיות. (***אה ו- כן, חיים שפויים זה די מפחיד

אבל יותר מפחיד בלעדיהם)

 

[נסיכת אהבה]

לאט לאט, בלי לחץ ובצעדים קטנים...

ואת זה אומרת לך מישהי שהתנסתה בזה ממש לא מזמן... פשוט חפשי חומר על מקומות שמעניינים אותך, התייעצי עם הסביבה הקרובה, אפשר בפורום חיילים משוחררים שידעו גם לכוון אותך מתוך התמודדות עם משהו שדומה להתמודדות שלך. תלכי צעד צעד, אין מה לרוץ ומצד שני, אין מה לזחול... בהצלחה, ותמיד כולנו פה בשבילך

 

[magenta73]

את כבר

ארגנת את כל החיים שלך, למדת, התעניינת, עשית עתיד מזהיר, טיילת, עשית קריירה, התחתנת והבאת 3 ילדים... פלא שזה מפחיד אותך? לאט, לאט... יש זמן... הרבה זמן. פעם תעשי ככה, פעם ככה, כל פעם תעשי מה שנראה לך לנכון ומתאים לך, ואם זה לא מתאים לך יותר, זה לא סוף העולם... אפשר לנסות דברים חדשים... אין לך גבול או שעון עוצר שאומר - זהו, הגעת לגיל שאת כבר חייבת להיות מסונכרנת על עצמך ולהשיג א', ב', ג'... ממש לא. החיים פתוחים, משתנים ודינמים כל הזמן! ואל תשכחי להנות וללמוד מהדרך, זה הכי חשוב!

 

[אלמון ה ו ד י]

בקרוב יוצאת אל החיים- איזה יופי...

אני מסכימה עם אלו שכתבו לך שאת התשובות יש לחפש בתוכנו. לאט. את תגלי שההחלטות שאת מקבלת לא הופכות לך את החיים לגמרי. אני חושבת שהפחד נולד ברגע שאנחנו מרגישים שאנחנו הולכים לחולל מהפך בחיים, שהמציאות הולכת להשתנות לגמרי, שום דבר מהדברים המוכרים לנו לא יהיה שם יותר ונצטרך לברוא את המציאות ואת עצמנו מחדש. אז יש לי הפתעה, רב הדברים יישארו כאן גם כשתארגני את חייך מחדש, גם כשתקבלי החלטות על דרך חדשה, על מקצוע אותו תלמדי, כשתפגשי את מה שאת קוראת 'החיים'. התחושה היא שב'חיים' אנחנו זונחים את כל מה שהיה עד עכשיו ולא כך היא. חלק גדול מהפחד ביציאה ל'חיים' נוצר מפני שאנחנו לא רוצים לטעות בבחירות שלנו. אנחנו מונעים ע"י הצורך לקבל את ההחלטות הנכונות לנו, לקחת את האחריות על דברים שבעתיד לא נתחרט עליהם, להיות עם הידע איזו דרך מכל הדרכים שנפגשת בצומת, היא היא הדרך שנועדה לנו. אז אין דבר כזה יקירה. כל דרך שתלכי בה תהיה ויתור על הדרכים האחרות. ייתכן שמהצומת זו תראה לך המתאימה ביותר, ייתכן מאד שהליכה בך תתגלה ככזו שאינה מתאימה לך. אני חושבת שאם לוקחים בחשבון את האפשרות שנטעה, שנשגה, שגם האזנה לפנים שלנו מנפיק לנו לפעמים מענים 'שגויים' ולא תחווי זאת ככשלון אלא כמנוף לשינוי, הפחד יימוג. בעיני זו טעות לחשוב שיש נקודת זמן בחיים בה אנחנו מארגנים אותם אחת ולתמיד. החיים כולם הם צמתים ודרכים שנפגשות בהם וכל דרך היא מקצה שיפורים שאנחנו יכולים לעשות לעצמנו ולבחירות שלנו. לגבי ההתמודדות עם מה שמזמנים לנו החיים.... אני לא מכירה דרך נכונה יותר מאשר לחיות את החיים בהווה. לבדוק את מה שעומד לפנינו כאן ועכשיו. כשאנחנו כבולים בכבלי העבר ומפוחדים ממה שיקרה בעתיד, אנחנו בעצם מפספסים את הזמן היחיד שאיננו אשלייתי עבורנו והוא ההווה. ההתמודדות עם החיים היא תמיד בהווה כמו גם האושר והענג והשמחה והאהבה. החיים הם לא רק התמודדות והשרדות. את החיים צריך לחיות, מתוקה.