התמודדות בעקבות טראומות

התמודדות בעקבות טראומות

שלום לכולם,
טראומות הם ארועים קשים, הדורשים התמודדות לא פשוטה מצד האדם שעובר את הטראומה.

כל אדם פוגש את הטראומה, ואת ההתמודדות איתה, עם אישיותו ויכולותיו, כפי שהתגבשו לפני הטראומה. ניתן לקרוא לכך גם חוסן נפשי, שיכול להיות ברמות שונות (מחזק עד חלש מאוד).
הגדרה אחת של חוסן נפשי נתתי בהודעה קודמת, שבה מניתי את 10 ההבטים כפי שגובשו בסולם החוסן הנפשי של קונור ודייוידסון.

משפט אחד מהעשרה שברצוני להדגיש כאן הוא המשפט: "אני חושב שאני אדם חזק".
במקרים רבים תחושה זו נפגעת כאשר האדם מתמודד, ובמיוחד אם הוא מתקשה להתמודד, עם הטראומה.

אם האדם עבר טראומות רבות קודם לכן, ייתכן שהחוסן הנפשי שלו נפגע עוד לפני הטראומה הנוכחית.

קרנף לבן , למשל, כתב בהודעה קודמת, שהחוסן הנפשי שלו נפגע מהטראומות שעבר.

האדם המנסה להתמודד עם הטראומה, מתקשה לעתים לעשות זאת לבד, והוא מנסה לגבש מערכת תמיכה שתעזור לו.

במערכת התמיכה הזו יכולים להיות בני משפחה, חברים, וגורמים מטפלים. כל אלה יכולים לסייע בהתמודדות עם קשיי החיים ובמיוחד עם הטראומה.

לעתים יש מצב שגם מערכת התמיכה חלשה או שאינה קיימת, והאדם צריך בעצם לחזק את עצמו.

כאן אנחנו מגיעים לנושא שנקרא ולידציה עצמית.

מה המטרה של ולידציה עצמית?
ללמוד לאשר לעצמנו את רגשותינו ומחשבותינו כבעלי משמעות וחשיבות.
הולידציה העצמית נחוצה כדי שנוכל להבין את החוויה שלנו, כדי לסמוך על עצמנו וכדי לנחם ולכבד את עצמנו.
 

רעה22

New member
? איך עושים ולידציה עצמית ?

אני לא בטוחה שהבנתי עד הסוף מה זה ולידציה עצמית, אבל גם לא יודעת איך עושים את זה זקוקה להכוונה
 
איך עושים ולידציה עצמית

  • שמים לב למה שקורה לנו: רגשות, פעולות, תחושות ומחשבות
  • מתארים מה שקורה לנו - עובדות בלבד , ללא שיפוטיות
  • מוצאים מה ניתן לתקף ומה מונע תיקוף
  • אומרים לעצמנו שמה שאנחנו מרגישים הוא אמיתי
  • מנחמים ומכבדים את עצמנו
 

רעה22

New member
הכי טבעי לי זה לרדת על עצמי קשה לצאת מזה

קשה לצאת מזה
 
לתקף זה להכיר במצב מסויים

לקרנף לבן שלום,
אני שמח על שאלתך.
לתקף (באנגלית to validate) פירושו להכיר במצב מסויים כפי שהוא.
לכאורה - זה מובן מאליו, אבל יש הרבה מקרים שזה לא קורה.
שתי דוגמאות:
הילד בא לאמא ואומר לה שהוא עצוב, והאמא אומרת "מה פתאום, במשפחה שלנו לא עצובים".
הילדה באה לאמא ואומרת שהדוד נגע לה בגוף בכל מיני מקומות, והאמא אומרת "לא יכול להיות. הוא לא כזה. זה לא קרה".
זה מה שנקרא לגדול בסביבה לא מתקפת.
למה זה מזיק?
כי הילד והילדה גדלים בהרגשה שהם לא יכולים לסמוך על החוויות והרגשות שלהם, וגם מרגישים מאוד לבד, מאוד לא מובָנים ולא מוגנים בסביבה הכי קרובה שלהם.
 

רעה22

New member
אמא שלי היתה מרוכזת בעצמה ובבעיות שלה

ולא התייחסה אלי כמעט אבא שלי תמיד היה בעבודה וכשחזר אסור היה לךהפריע לו. אז אפשר להגיד שגדלתי לבד ונראה לי שזה מתאים להגדרה של סביבה לא מתקפת. הם לא התעללו בי אבל היתה הזנחה
 
למעלה