התמודדות בעבודה

[haych]

אני יודעת

אבל לא על זה היה הדיון

נאמר לה שכדאי לה לספר כדי שתיהיה מוגנת מפיטורין בגלל הטיפולים.
אמרת שהיא לא חייבת לספר מראש בגלל מה שהופיע באתר כל זכות.
חידדתי שבכל מקרה היא לא "מוגנת מפיטורין" ולכן במקרה הזה לספר מראש יכול להיות לטובתה כי זה אמנם לא יגן עליה, אבל כן יהיה לה טיעון שהפיטורין נעשו שלא בתום לב.

 

[a morph]

למה לספר?

אלא אם כן בגלל ההיעדרויות הצפויות... אני לא סיפרתי לאף אחד, הייתי מגיעה לבדיקות הכי מוקדם שיכולתי כדי לצמצם את האיחורים למינימום, ובימי שאיבה וההחזרות פשוט אמרתי שאני לא מרגישה טוב או לוקחת יום חופש.
הייתה בדיוק חברה אחת שסיפרתי לה, חברת נפש, וכל היתר זה ממש לא עניינם.

 

[מנעמים]

תיזמון

מבחינת תיזמון מראש לא יודעת מתי לקחת חופש. האופציה היחידה היא באמת להגיד שלא מרגישה טוב

 

[londi81]

רק כי אנשים בעבודה הם חלק מהחיים שלי...

ואני מספרת למי שהוא חלק מהחיים שלי (האמת גם למי שלא, אבל אני לא דוגמה)
רוצה להגיד, שכל אחת יכולה לספר ולהתמודד עם התהליך איך שמתאים לה... יש מי שחושבת שזה לא עניינם של אחרים, ויש אחרות כמוני שעוד שניה מספרת לנהג אוטובוס בבוקר...
&nbsp

 

[חדשהפה2012]

אני סיפרתי שנתיים אחרי שהתחלנו ivf בערך

עבודה חדשה ולא רציתי שידעו. בדיעבד שמחה שכך בחרתי.
מצד שני.. אני מהאנשים שמחסירים את המינימום שבמינימום.. וגם חופשים לא לקחתי הרבה. אז אף אחד לא חשד. ידעו שיש עניין רפואי ברקע.. אבל לא נראה לי שניחשו.

 

[טובה89]

אני סיפרתי וממש מתבאסת על כך

אם תחפשי פה שירשור שלי מלפני שבוע וחצי תראי שהיתה לי סיטואציה לא נעימה בכלל עם המנהלת. היא תירצה למה היא לא מקדמת אותי עכשיו אלא מישהי חדשה שרק הגיעה וציינה שהתפקיד לחוץ מדי ויהיה לי קשה תוך כדי טיפולים.
הרגשתי שתוקעים לי סכין בגב ומשתמשים בפרט כל כך אישי מהחיים שלי, נגדי.
המלצתי מהניסיון האישי שלי הוא שאם את לא נעדרת הרבה (למשל יכולה מדי פעם להודיע על יום מחלה כי לא מרגישה טוב), ואם האיחורים שלך עקב המעכבים פחות מורגשים, אז לא לספר.