התלבטתי אם לפרסם את זה...../images/Emo11.gif
סתם משהו קטן שכתבתי, כמה רגשות וסתם הוצאת קיטור: אני קורא לזה - שלכם, לא שלי!
לא, אני לא שם, אני לא נמצא בתוך ארון. הארון מקיף אותי, אבל הוא לא סביבי, אני לא צריך ארונות. אני יודע שטוב לי עכשיו אני יודע מי אני וגם אם אני לא יודע, אני בודק. הארון שלי נמצא סביבכם את הארון שלי שמתי בשבילכם. משפחה יקרה, חברים אהובים. הארון שם להגנתכם. אני כבר יודע איפה אני נמצא, אני יודע מה אני מרגיש, אני זה אני. מה אתם? מפחדים? אולי משהו ששונה מדליק אצלכם פחד סמוי? אולי אתם אלו שצריכים הגנה. כנראה שכן, אני מגן עליכם כשאני שם את הארון, אני יודע שהכל בסדר אצלי. הארון הוא לא שלי, הארון הוא סביבכם, מסביב לכל אחד ואחד מכם. לאט לאט, אני אבוא, אני יודע את זה, ואני, בלי גרזן, רק עם כמה מילים, אחשוף אותכם לאור העולם. למה? כי אתם צריכים לראות כמו שצריך. אפלטון דיבר על זה שאנשים יושבים במערה, וברגע שאחד בא ושיחרר אותם הם קשרו את עצמם מחדש. למה? מפחד. מה היה להם לפחד? מהלא נודע? הרי עד עכשיו ראיתם אותי ולא נשכתי אותכם. ראיתם אותי בחושך, אבל עכשיו נשארתי אותו דבר. רק שאור וקשת יפיפה מאירים עלי עכשיו. ואתם תצטרכו לבחור מה אתם מעדיפים. אני בסדר. אני אנשק את החבר שלי, ואתם תסתכלו ותשתקו. למה? כי אני שמח בשבילכם כשאתם מוצאים אהבה. עכשיו תורכם לשמוח. אני כבר לא כועס על עצמי, אני משלים עם עצמי. עכשיו תורכם, לשמוח בשבילי. לשמוח שמצאתי את מי שאני באמת. לשמוח שעשיתי את זה בזמן... ותדעו, יש בי קצת פחד לשבור את הארון הזה, יש בי טיפה חשש, שהאור יפגע בכם. אבל זו בעיה שלכם, אני אשבור את הארון הזה. בכמה מילים, שאני יודע שיאמרו, והעולם יאיר אותכם אחרת. אבל הוא יישבר. למה? כי טוב לי. ואני לא חושש לנשק את אהובי ברחוב. אתם חוששים מזה. כי זה נראה לכם מוזר. למה מוזר? הרי זאת אהבה? רק שאתם מביטים עליה מתוך חשיכה. אז לא, אני אפתח את הדלת, אנפץ את הקירות, לאט, או מהר, תלוי בסיטואציה, ואתם תסתכלו על העולם, בצורה טיפה שונה. ורק שתדעו, כל זמן שהוא שם, הוא שם רק כדי להגן עליכם, הגנה מפני הפחד שלכם עצמכם. אצלי הכל טוב!
סתם משהו קטן שכתבתי, כמה רגשות וסתם הוצאת קיטור: אני קורא לזה - שלכם, לא שלי!