התלבטתי אם לכתוב..

התלבטתי אם לכתוב..

כי האמת היא שהקריאה פה בפורום מקמטת לי את הלב כי התחושה היא כשקוראים כאן ששברון הלב שלי הוא משהו כל כך רגיל ויום יומי... הוא לא בעלי הוא החבר הכי טוב שלי אנחנו נשואים כבר 15 שנים ומכירים קצת יותר יש בינינו יחסים טובים, פתוחים ואוהבים שכוללים הרבה מגע יום יומי וגם 3 ילדים מדהימים הוא אבא נפלא ואיש טוב וגם הגבר שהכי מתאים לי בעולם. עברנו תקופות לא קלות יחד על רקע בעיה רפואית של אחד הילדים שלתחושתי רק חיזקו את היחד שלנו בתקופה האחרונה הרגשתי קצת שחיקה... עבודה מלחיצה של שניינו, הילדים... למרות שהמשכנו להתחבק ולהתנשק ולדבר, ירדה תדירות הסקס והפכה לדי נדירה... משהו שהיה די הדדי לפני כשבועיים היתה לי שיחה איתו על איזה מייל שראיתי במחשב ממישהי שהיתה חברה שלו כשהיה מאוד צעיר, וידעתי שיש ביניהם קשר רופף (היא גרה בחו"ל) ושיש שם דברים לא סגורים. למען ההגינות גם אני בקשר עם אקס שלי שיש לו משפחה משלו ונשארנו ביחסי ידידות. אני משתפת את בעלי כשהוא כותב לי מייל או מגיע לארץ ומתקשר. אמרתי לו שחשוב לי שהוא לא יסתיר ממני משהו כמו מיילים ממנה. בעלי לומד עכשיו יום בשבוע בערב אחרי שדיברנו ישבתי בשעות הערב המאוחרות ליד המחשב וראיתי מייל נכנס עם שם שהבנתי שאני רואה הרבה בשעות האלו. שאלתי אותו מי זאת והוא אמר: "היא לומדת אתי" ערב אחר כך ישבתי שוב וראיתי שוב מייל ממנה ופתאום נפל לי האסימון נכנסתי למיילים שלו מהלימודים (מה שלא עשיתי קודם מעולם) ראיתי מיילים ממנה שבשבועות האחרונים הפכו ליותר ויותר אישיים, כמו למשל אמירה על כך שהוא גבר מושך בעיניה. ראיתי מיילים שלו שאמנם לא מצביעים על רומן או על יחסים מיניים אבל כן על בניה של קשר אינטימי שבמסגרתו מדברים על דברים אישיים, משתפים... ולמשל על המייל בנושא המשיכה הוא כתב שהוא יענה לה כשהוא יגמור להסמיק. נשברתי. פתחתי את זה מולו. הוא סיפר לי שלפני כמה שבועות היא שיתפה אותו בשיחה שהיתה לה עם בעלה על כך שהיא מרגישה שהיא מתאהבת בגבר אחר. הוא מבחינתו הרגיש שהוא שומר עליי ושהוא "שולט בסיטואציה" והיה גאה בעצמו שהוא הציב גבולות ולא הלך לכיוון רומנטי. אבל הוא כן כתב לה שיש לה מקום מיוחד אצלו, שהוא מתגעגע, וכו' מעבר לכל, הוא לא סיפר לי על כך דבר. (היתה סיטואציה לפני כשנה כשמישהי שהוא עבד איתה אמרה לו משהו על זה שאם הסיטואציה היתה אחרת היא היתה רוצה להגיע איתו למיטה. הוא סיפר לי באותו יום, הבהיר לה כמה זה היה לא במקום והביך אותו, והיא כבר לא עובדת איתו. ממש לא התעכבתי על זה, כי ברגע שהוא שיתף אותי זה נטרל את כל מה שהיה מפחיד שם.) לזכותו יאמר שהוא הבין מהר מאוד את עומק הפגיעה וגם עשה את כל מה שנכון היה לעשות: הבהיר לה שהוא חצה את הגבולות מבחינתו, שאנחנו דיברנו וחשוב לנו לשים את הזוגיות שלנו במרכז עכשיו ושהוא מבקש שמעכשיו הם ידברו במיילים רק על לימודים. לא היו שיחות טלפון בינהם, או פגישות מחוץ ליום הלימודים. בשבועיים שעברו מאז מה שקורה הוא הזוי המון שיחות, המון בכי אבל גם כאילו גילינו אחד את השני מחדש והתאהבנו שוב והמון המון סקס. הוא אומר שהוא לרגע לא חשב על זה כמשהו שעומד מול היחסים שלנו, שהוא פשוט נסחף אבל שהגבול היה לו ברור. מצד שני אני מרגישה שהמתנה הגדולה הזאת שהיתה חלק מחיי - האמון ההדדי, העובדה שאני יודעת שלא בגדתי בו מעולם ושהוא לא בי ושהכל בינינו נקי - הלכה לבלי שוב. הלכתי לשתי פגישות אצל פסיכולוגית שהייתי אצלה בטיפול בעבר פשוט כי ממש היה לי קשה לתפקד - לאכול, לישון, לעבוד. הוא התחיל טיפול כדי לטפל במקום הזה שמביא אותו להסתיר ממני דברים. זה עלה בעבר בינינו, בסיטואציות אחרות. הוא אומר לי בהמון דרכים כל יום שהוא אוהב אותי אני אוהבת אותו מאוד ורואה אותנו מזדקנים יחד אז למה הלב שלי מרגיש כאילו תמיד תהיה בו צלקת??
 

seeyou

New member
לב יכול לתפקד טוב גם אם יש לו צלקת

את עדיין אוהבת אותו מאוד ורואה אותנו מזדקנים יחד? זה מספיק לדעתי תמיד תזכרי מה שכתבת בתחילת המכתב: " יש בינינו יחסים טובים, פתוחים ואוהבים שכוללים הרבה מגע יום יומי וגם 3 ילדים מדהימים הוא אבא נפלא ואיש טוב וגם הגבר שהכי מתאים לי בעולם. " אז יש "כתם"-אין דבר מושלם. יוסי
 

I C E M A N 7

New member
יש גם צלקות חיוביות

הקנאה המוגזמת שלך מתדלקת את הזוגיות שלכם. לך הצלקת תזכיר לא לקחת את בעלך כמובן מאליו, ולו היא תלטף את האגו (יש כאלה שזה עושה להם את זה). את אכן נמצאת בפורום שבו שברון לב הוא מוצר נפוץ. את צריכה להתעודד מזה שמקומך לא בפורום הזה, כי הזוגיות שלכם לא במשבר.
 
../images/Emo2.gif

קנאה מוגזמת? מה מוגזם כאן? ואני בהחלט מרגישה שהזוגיות שלנו במשבר אז נכון, לא עולה על דעתי להפרד או להתגרש ובטח שלא לחפש נקמה ולעורר את קנאתו אבל זה משבר משבר של אמון משבר של הכרה בכך שמה שחשבתי שלא יכול להיות - יכול להיות משבר שמערער את כל מה שמוכר, בטוח וידוע משבר כואב ופגיעה מאוד עמוקה. יש כאן רף כניסה?
 

I C E M A N 7

New member
חמודה את

אחרי שהאמוציות יירגעו והרציונל יחזור לתפקד, את תביני בעצמך שהמשבר אירע כאשר חשבת שמה שיכול לקרות - לא יכול לקרות.
 
הכל בסדר

אינטואיציה נשית בריאה, רגש לחלוטין הגיוני למצב של אכילה מעץ הדעת. בסך הכל גילית שהוא לא צדיק שעשוי רקמה של מלאכים. הוא אנושי, בשר ודם, והוא חשוף לפיתויים. אז נכון, זה לעולם לא יהיה עכשיו אותו דבר, כמו שלאדם וחווה זה לא היה מרגע שנגסו בתפוח. אבל היי, עכשיו זה החיים האמיתיים, וזה מסמן שלב חדש בזוגיות, שתצטרכי ללמוד לנהל ולנווט. קצת דרמה לא הרגה עוד אף אחד, להפך. סואו פאר, הזוגיות שלכם ברווח נקי מכל העסק - זה נתן את הבוסט המיוחל לשגרה המכרסמת, וחוץ מזה עכשיו זה על השולחן - הוא מחפש להרגיש חי, בועט, נחשק, מושך. הוא עוד לא הספיק להיסחף, ולא קרה שום דבר באמת 'עמוק', ואת גם יודעת עכשיו, מה שמקשה על המשך משחקים מסוכנים מחד, ומאידך נותן לך הזדמנות לחזור להיות אישה סקסית ומחזרת, בנפרד להיותך אמא לשלושה מדהימים. זה תהליך ההתבגרות, ולגדול זה כואב
 

אייבורי

New member
נו צלקת קטנה

וקצת לב מקומט, זה בהחלט יפה ומכובד לגילכם ויש לך אחלה בעל, תהנו מהזוגיות הפורחת מחדש ותשדלו לא להזניח יותר.
 

chenby

New member
יש דבר כזה שנקרא

להחזיק ATTACHMENT משהו כרגע משרת אותך בלהשאר פגועה למרות שאת בעצמך אומרת שאין סיבה. לפי דברייך נשמע שיש ביניכם כל כך הרבה כנות, ותקשורת כל כך טובה וזה בהחלט לא מובן מאליו. הוא לא בגד בך, הוא התכתב עם אישה מהעבודה שלו וברגע שזה הרגיש לך לא נוח, הוא הבין שזה לא לעניין וסיים את זה. זהו. נשים יכולות להתחיל איתו והוא מספר לך ואת עוברת על זה לסדר היום - גברים יכולים להתחיל איתך פתאום איזה גבר מהעבודה ישלח לך מיילים הכל יכול להיות. אבל כל זה לא רלוונטי כי זה לא אמיתי. זה או מחשבה על זכרונות מהעבר, או על דברים שעלולים לקרות בעתיד. הדבר היחיד, האמת האבסולוטית היחידה היא - רק עכשיו. רק הרגע הזה. ועכשיו אתם מה זה אחלה, אחרי שיחה פתוחה שניכם מטפלים בעצמכם, רוצים להיות יותר אחד עבור השניה ולהפך. הלב שלך מרגיש כאילו תמיד תהיה צלקת. האם זה אומר שתמיד תהיה בו צלקת או שזה רק תחושה שיש לך עכשיו? האם נגיד שאת רואה ארץ נהדרת, ושאולי קורע אותך מצחוק , את חושבת על הצלקת בלב שלך באותו הרגע? לא, כי המיינד שלך עסוק בלצחוק בגלל משהו אחר. כלומר התחושה של הצלקת בלב קיימת רק כשאת חושבת על זה. וכרגע כל תשומת הלב שלך עסוקה בזה לכן זה נראה שזה תמיד שם ותמיד יהיה שם. http://www.thefreedomtobe.net/doc/LovingWhatIs-little_book.pdf
 

nowonder

New member
מה רע בצלקת?

יש כאלו שמתגאים בצלקות שלהם. הכרתי גברים שרצו להראות לי את הצלקות שלהם מהקרב/מלחמה/קטטה בבאר. צלקת זה תזכורת, גם למה שגרם לפצע (ככה תלמדי להזהר בפעם הבאה) גם לפצע (ככה תזכרי כמה זה כואב) וגם לעובדה שאפשר להחלים (הכי חשוב). הזוגיות שלך לא במשבר. הזוגיות שלך חלפה משבר, ועכשיו צריך לשמור על יציבות.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
קוראים לזה "כמעט תאונה"

ויש הבדל גדול בין תאונה ממש לכמעט תאונה. היתרון של "כמעט תאונה" הוא שיש הזדמנות ללמוד לקח. החסרון הוא שהפחד נכנס עמוק בלב. וטוב שכך. כי כנראה היית שאננה. יש בזוגיות רצף, שכל אחד ממקם עליו את עצמו. בקצה אחד יש נאמנות מוחלטת, מחיקה של המין השני. החסרון בקצה הזה הוא שמוותרים על האטרקטיביות. הופכים למובנים מאליו, ומתייחסים גם לשני כמובן מאליו. בקצה השני יש שמירה מלאה על כושר מיני-כיבושי-רומנטי. היתרון: נשארים מאוד אטרקטיביים. החיסרון כפול: לשני רועד הפופיק, ובצדק, כי מי שנמצא בקצה הזה גם עלול לממש את הפוטנציאל. אז שני הקצות בעייתיים. אז מה? להיות באמצע? לא כל כך פשוט. ברוב הזוגות יש בן/בת זוג שיושב קרוב יותר לקצה האטרקטיבי, והשני קרוב יותר לקצה הבטוח. זה יכול להיות באיזון. אבל לפעמים - גולשים קרוב מדי לקצה. וזה מה שקרה לשניכם. שימו לב להבא. וכן, תתחילי לפחד עליו. זה רק יעשה לכם טוב (למרות שזה לא כיף לך). ולפעמים הכמעט תאונה נעשה באופן לא מודע כדי לאותת לצד השני שאני לא מובן מאליו. אם הצד השני לא קולט בזמן, זה גם יכול לגלוש מעבר ל"כמעט". --- בחיי, התכוונתי לכתוב משהו קצרצר. לא יודע מה קרה לי. כנראה שהנושא הזה נורא לוהט.
 

גארוטה

New member
ההבדל בין

פצע לצלקת הוא שהפצע טרם הגלדתו עדיין מדמם וכואב ומציק ומגרד, הצלקת לעומת זאת היא כבר אחרי שלב ההחלמה, היא כבר לא כואבת ולא מציקה והיא רק נמצאת שם לתזכורת שפעם היה שם פצע, שהוא נרפא ועכשיו אפשר להמשיך הלאה, וכל פעם שרואים את הצלקת נזכור מה אנחנו צריכים לעשות כדי שלא יהיה עוד אחד.
 
כתבתם כל כך יפה שאני שמחה שכתבתי..

ואני מסכימה עם חלק ניכר ממה שנכתב רק שבתחושה שלי זאת לא היתה כמעט תאונה אלא תאונה ממש וזה שהיתה תאונה עם נפגעים ובלי הרוגים... לא אומר שהיא לא היתה הוא לא סתם התכתב עם מישהי, הוא פיתח איתה קשר אינטימי. העדיף לשבת בערב ולכתוב לה מיילים ארוכים במקום לדבר אתי... והסתיר את זה כי הבין שיש כאן משהו שדורש הסתרה. משהו שחורג מהגבולות. אז יש פגיעה באמון הלא מסוייג שהיה לי ויש מחשבה שמנקרת לפעמים - האם באמת אם זה היה נמשך ומעמיק ולא הייתי שמה לב לא היה נחצה הגבול..? אבל אתם צודקים - אני בוחרת לקחת ממה שקרה את ההתקרבות המחודשת את הפתיחה והעבודה על מי שאנחנו אני קצת מתביישת שהייתי צריכה שאישה אחרת תראה את בעלי כגבר מושך כדי שגם אני אראה אותו ככה מחדש ופתאום אתרגש מכל נגיעה שלו, ואחכה כבר ללילה להגיע למיטה איתו... אי אפשר היה להגיע לזה בלי הבום הזה בלב?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
לא חושב שאפשר

15 שנה וקצת יותר זה הרבה זמן. זה לא פשוט. אני במשחק הזה 22 כמעט שנה, ותאמיני לי, בלי גרר ואמבולנס וכמה דפיקות טובות בג'אנט זה לא עובד. הפלא הוא שלקח לכם כל כך הרבה זמן להגיע לשם... את צודקת בהחלטה ללכת על הטוב. מאחר וכך, יהיה יותר טוב. אבל לא לשכוח חגורות, ולהביט הרבה במראות. נסיעה טובה!
 
למעלה