התלבטות.....
רע לי כי אני מרגיש שכל החיים שלי נעצרו לפני שמונה שנים לערך, וזה כי התגרשתי. קשה לי כי אני לא אוהב לפגוע באנשים ובמיוחד באנשים שהיו חלק מחיי, אבל קו הקצה היגיע ואני חייב לעשות מעשה, רוצה לסיים את העניין ולשים הכל מאחוריי, אבל גם רוצה לא לפגוע (למרות שפגעו בי די הרבה במהלך השנים האלה). אז מה דעתכם?, שמונה שנים זה די והותר בלתת סיכוי לפתירת סכסוך בינאישי, הרי אנחנו כבר גרושים רשמית שמונה שנים ובסה"כ זה רק התחיבויות כספיות של צד אחד לשני, לא היו ילדים, בסה"כ דירה שרובה משכנתא ורק צד אחד משלם אותה כבר שמונה שנים לבד ומנסה כבר שמונה שנים להגיע להסדר עם הצד השני, ולא הולך. כל פעם נכתבת טיוטה והיא לא באה לידי הסכם. אז לשמוע בעצת העו"ד? לתבוע את הנזק הכספי (קופת פנסיה שנשברה בגלל חוב לבנק משכנתאות), לתבוע את כל התשלומים שנעשו עבור הצד השני, ללכת עם הכל עד הסוף גם אם זה מכאיב לצד שלא עמד בהתחייבותיו כל השנים האלה?. קצת קשה לי לראות אותה נהנית מהזכויות ששמרתי עבור שנינו במהלך השנים(תשלומי משכנתא שוטפים) כאשר היא לא עזרה בשימור הזכויות. יותר מזה - כיסיתי את חלקה בחוב של שנינו באותו זמן שהתגרשנו (לפני שמונה שנים) ועדיין לא ראיתי שקל מכסף ששילמתי עבורה. עם כל הקושי, אני לא רוצה להכאיב לה, אבל נראה לי שהיגיע הזמן. מה אתם אומרים ? וסתם הערה - אין לי רגשות אליה, לא ראיתי אותה כבר למעלה משנתיים, מאז הדיון האחרון, אני רק יודע שהיא עדיין בסטטוס של גרושה וגרה אצל אמא שלה.
רע לי כי אני מרגיש שכל החיים שלי נעצרו לפני שמונה שנים לערך, וזה כי התגרשתי. קשה לי כי אני לא אוהב לפגוע באנשים ובמיוחד באנשים שהיו חלק מחיי, אבל קו הקצה היגיע ואני חייב לעשות מעשה, רוצה לסיים את העניין ולשים הכל מאחוריי, אבל גם רוצה לא לפגוע (למרות שפגעו בי די הרבה במהלך השנים האלה). אז מה דעתכם?, שמונה שנים זה די והותר בלתת סיכוי לפתירת סכסוך בינאישי, הרי אנחנו כבר גרושים רשמית שמונה שנים ובסה"כ זה רק התחיבויות כספיות של צד אחד לשני, לא היו ילדים, בסה"כ דירה שרובה משכנתא ורק צד אחד משלם אותה כבר שמונה שנים לבד ומנסה כבר שמונה שנים להגיע להסדר עם הצד השני, ולא הולך. כל פעם נכתבת טיוטה והיא לא באה לידי הסכם. אז לשמוע בעצת העו"ד? לתבוע את הנזק הכספי (קופת פנסיה שנשברה בגלל חוב לבנק משכנתאות), לתבוע את כל התשלומים שנעשו עבור הצד השני, ללכת עם הכל עד הסוף גם אם זה מכאיב לצד שלא עמד בהתחייבותיו כל השנים האלה?. קצת קשה לי לראות אותה נהנית מהזכויות ששמרתי עבור שנינו במהלך השנים(תשלומי משכנתא שוטפים) כאשר היא לא עזרה בשימור הזכויות. יותר מזה - כיסיתי את חלקה בחוב של שנינו באותו זמן שהתגרשנו (לפני שמונה שנים) ועדיין לא ראיתי שקל מכסף ששילמתי עבורה. עם כל הקושי, אני לא רוצה להכאיב לה, אבל נראה לי שהיגיע הזמן. מה אתם אומרים ? וסתם הערה - אין לי רגשות אליה, לא ראיתי אותה כבר למעלה משנתיים, מאז הדיון האחרון, אני רק יודע שהיא עדיין בסטטוס של גרושה וגרה אצל אמא שלה.