התלבטות

[Ran 1987]

התלבטות

שלום אני מתלבט בין שני תחומי עיסוק, האחד פסיכולוגיה (קלינית), והשני לימודי רפואה (הרעיון הכללי הוא להיות פסיכיאטר). רציתי לשאול מה ההבדלים בין פסיכולוג לפסיכיאטר, האם האחד מוסמך לשיטות טיפול שהאחר לא מוסמך בהן? אני בצבא כרגע, ופסיכולוגיה אני יכול להתחיל ללמוד כבר עכשיו באוניברסיטה הפתוחה, אבל רפואה אני אוכל להתחיל רק אחרי הצבא (כמובן..) השיקול לטובת רפואה הוא שהלימודים ארוכים ואפשר לבחור את ההתמחות בשלב מאוחר יחסית, כך, אם אני אחליט שאני רוצה לעסוק בתחום אחר ברפואה (נוירוכירורגיה, או אורטופדיה למשל) תהיה לי את האפשרות לבחור את ההתמחות הרלוונטית. מצד שני, מאוד מעניין אותי להקשיב לאנשים ולעזור להם לפתור את בעיותיהם. מישהו יכול לעזור לי? תודה מראש

 

[H20]

כמה שידוע לי, פסיכולוג לא מורשה

לרשום תרופות. עוד נקודה שכדאי לך לחשוב עליה: ע"מ להיות פסיכולוג קליני צריך להיות בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. מספר המקומות מצומצם, והתחרות עזה ביותר.

 

[Ran 1987]

נכון, אבל

גם כדי להצליח ברפואה צריך להיות שפיץ. מעניין אותי אם גם פסיכיאטר מטפל בפציינטים שלו בעזרת שיטות הטיפול שפסיכולוג משתמש בהן.

 

[H20]

לא הבנתי למה הכוונה ב "להצליח

ברפואה". אם אתה מתכוון ללימודים עצמם, אז אחוז הנושרים מלימודי רפואה קטן בהרבה ממספר אלה שלא מתקבלים לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית.

 

[כי19]

פסיכולוג לומד פחות שנתיים מפסיכיאטר

פסיכולוג-מאבחן בעיות והרעות באישיות.ומטפל בהם ע"י שיטות טרפיה למיניהם.והכל נעשה ע"י שיחות. לעומתו פסיכיאטר-מאבחן בייעה ויותר בכיון פיזיולוגי-פסיכולוגי-נירולוגי.ומטפל בהם בעיקר ע"י תרופות כימיות למיניהם. פסיכולוג לא יכול לעולם לתת או לרשום תרופות לפציינטים. ומצד שני רוב הפעמים צריכים לשלב שיחות ביחד עם הלקיחת כדורים,משום שבחלק מהמקרים התרופות עוזרות לסימפתומים ופחות לשורש הבעיה.ואז הפסיכולוג חודר ע"י שיחות ממושכות לנפש האדם ומנסה לטפל בשורש,מה שיכול להביא בהרבה מקרים להפסקת התרופות. אבל לשניהם יש עבודה,ושניהם מרויחים יפה.

 

[Golgi]

מבחינת ההבדלים הם לרוב כאלה:

1) פסיכיאטר רשאי לרשום תרופות ופסיכולוג לא 2) לרוב לפסיכיאטר יש יותר אפשרויות קידום (מנהל מחלקה וכו' - לפסיכולוג במקום ציבורי יש מעט אפשרויות קידום, בד"כ פסיכיאטרים מנהלים את העניינים) 3) פסיכיאטר יכול גם לעסוק בפסיכותרפיה אם יעבור הכשרה מסוימת (קצרה יחסית) וכך יוכל להגיע לאותו עיסוק כמו פסיכולוג, בעוד שפסיכולוג אף פעם לא יוכל להגיע לאותו עיסוק כמו פסיכיאטר - ראשון תרופות, קביעת אחבנות כסמכות עליונה וכו'. אבל מצד שני, בעיניי רוב האנשים מושג "פסיכיאטר" נתפש כמישהו שמטפל רק באנשים מאוד חולים, לכן רוב האנשים ה"נורמליים" שיש להם בעיות פסיכולוגיות כאלה או אחרות יעדיפו לפנות לפסיכולוג ולא לפסיכיאטר, אפילו אם שניהם מטפלים באותן שיטות. לכן רוב הפסיכיאטרים מטפלים באנשים עם בעיות קשות יותר שמחייבות או רק טיפול תרופתי או שילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה בעוד שפסיכולוגים יכולים לטפל גם במקרים פשוטים יותר וגם במקרים יותר קשים, אבל רק באמצעות פסיכותרפיה (זה קורה בד"כ במחלקות פסיכיאטריות, כאשר פסיכיאטר מנהל את הטיפול ורושם תרופות ופסיכולוג עוזר מהצד שלו שבד"כ מהווה כלי עזר בלבד. שורה תחתונה של זה - אם מישהו רוצה לטפל בעיקר באנשים עם פגמים קלים, כלומר אנשים "נורמליים", במיוחד אם רוצה להיות עצמאי, עדיף לו להיות פסיכולוג. מי שמעוניין לטפל במחלות קשות אותר ו/או מעוניין בקריירה בגופים ציבוריים, אז עדיף לו להיות פסיכיאטר. ועוד דבר שמאוד כדאי לקחת בחשבון: מי שמתקבל לרפואה, רוב הסיכויים שהוא יהיה רופא. אני לא כל-כך בקיא בנושא, אבל שמעתי שיחסית קל להתקבל אח"כ להתמחות בפסיכיאטריה, כך שאם זה נכון - רוב הסיכויים שמי שיתקבל לרפואה ומעוניין להיות פסיכיאטר, יוכל להגשים זאת. אבל מי שמתקבל לפסיכולוגיה - סיכוי שהוא יהיה פסיכולוג קליני לא גבוה. צריך להתקבל אח"כ לתואר שני בהתמחות מתאימה וזה מאוד מאוד קשה - רק מעטים מתקבלים (ממוצע מעל 90 מאוניברסיטה, ראיון קבלה, המלצות, מבחן מתא"ם). ותואר ראשון בפסיכולוגיה לא נותן מקצוע, כך שיש סיכוי לא קטן להישאר כמאט בלי כלום בסוף. כך שמסלול רפואה הוא יותר בטוח. עוד 2 נקודות למחשבה: 1) לימודי פסיכולוגיה ולימודי רפואה מאוד שונים. בלימודי פסיכולוגיה רוב הלימודים כבר מהתואר הראשון נוגעים לנושאי הנפש בעוד שבלימודי רפואה בשנות הלימוד הראשונות כמאט ולא נוגעים בנושא זה, אלא לומדים מקצועות כמו ביולוגיה, כימיה, אנטומיה, מקצועות רפואה למיניהם וכו'. רק במהלך ההתמחות בפסיכיאטריה מתחילים לעסוק בנושאי הנפש (וגם שם הכיוון הוא יותר רפואי-תרופתי). 2) מסלול בפסיכולוגיה קלינית בד"כ קצר יותר מאשר מסלול ברופאה עם התמחות בפסיכיאטריה.

 

[vit20Openu]

רק רציתי להוסיף

לדבריו של גולג'י שגם פסיכאטר יכול לעבוד באופן פרטי לעשות איבחון וטיפול תרופתי ופסיכוטארפי(עם הכשרה מתאימה בתחום),ולעשות קופה לא רעה אוליי אפילו יותר מפסיכולוג שכן הוא יכול לקרוא לעצמו ד"ר ופסיכולוג לא {אלא אם הוא עוסק במחקר - אבל זה לא קשור לענייננו

}וכידוע אנשים פשוטים נמשכים יותר ל"שמות הנ"ל"(ד"ר,ופרופ'). אם יכולתי לבחור בין שניהם(לא יודע מה מצב הציונים שלך) הייתי הולך על רפואה אומנם תלמד נושאים בהתחלה לא כול כך קשורים לנפש האדם יותר מדעים - רפואים אבל לא תצטרך לדאוג לממוצע גבוה מאוד(90 פלוס מתא"ם)על מנת להגיע לפסיכולוגיה קלינית.