b a r b a i m a
New member
התלבטות...
הבן שלי מאובחן ומטופל מכתה א. היום בכתה ד הוא ממש מאוזן עם קונצרטה וברוך השם - הוא עולה בסולם כל יום שלב נוסף. אין לי תלונות - אין לביה"ס תלונות הילד מאושר המצב החברתי טפו טפו טפו בסדר גמור אז על מה ההתלבטות? אתמול היינו בפארק עם כל המשפחה והמון ילדים - כולם שיחקו עם כדור, רצו, צחקו והשתוללו - ורק הילד שלי שקיבל בבוקר קונצרטה (הוא זה שמבקש ולא אני מחליטה - הוא יודע כמה טוב לו עם זה) רק הוא ישב בצד, קרא עיתון, בקושי חייך, לא שיחק לא היה אחד שלא פנה אלינו ושאל למה הילד עצוב? רק אתמול שמתי לב לעצב בעיניים שלו - עד עכשיו ממש לא ראיתי את זה. כששאלתי אותו למה הוא עצוב - הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו ואמר לי - אמא אני לא עצוב בכלל - ממש כיף לי. אז איפה האור בעיניים? איפה הניצוץ של החיים? ובעצם אפילו אני לא יודעת מדוע כתבתי למעלה - התלבטות...אני לא יודעת אפילו מה אני שואלת עצוב לי פתאום אתם מכירים את התופעה הזאת?
הבן שלי מאובחן ומטופל מכתה א. היום בכתה ד הוא ממש מאוזן עם קונצרטה וברוך השם - הוא עולה בסולם כל יום שלב נוסף. אין לי תלונות - אין לביה"ס תלונות הילד מאושר המצב החברתי טפו טפו טפו בסדר גמור אז על מה ההתלבטות? אתמול היינו בפארק עם כל המשפחה והמון ילדים - כולם שיחקו עם כדור, רצו, צחקו והשתוללו - ורק הילד שלי שקיבל בבוקר קונצרטה (הוא זה שמבקש ולא אני מחליטה - הוא יודע כמה טוב לו עם זה) רק הוא ישב בצד, קרא עיתון, בקושי חייך, לא שיחק לא היה אחד שלא פנה אלינו ושאל למה הילד עצוב? רק אתמול שמתי לב לעצב בעיניים שלו - עד עכשיו ממש לא ראיתי את זה. כששאלתי אותו למה הוא עצוב - הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו ואמר לי - אמא אני לא עצוב בכלל - ממש כיף לי. אז איפה האור בעיניים? איפה הניצוץ של החיים? ובעצם אפילו אני לא יודעת מדוע כתבתי למעלה - התלבטות...אני לא יודעת אפילו מה אני שואלת עצוב לי פתאום אתם מכירים את התופעה הזאת?