התלבטות...

b a r b a i m a

New member
התלבטות...

הבן שלי מאובחן ומטופל מכתה א. היום בכתה ד הוא ממש מאוזן עם קונצרטה וברוך השם - הוא עולה בסולם כל יום שלב נוסף. אין לי תלונות - אין לביה"ס תלונות הילד מאושר המצב החברתי טפו טפו טפו בסדר גמור אז על מה ההתלבטות? אתמול היינו בפארק עם כל המשפחה והמון ילדים - כולם שיחקו עם כדור, רצו, צחקו והשתוללו - ורק הילד שלי שקיבל בבוקר קונצרטה (הוא זה שמבקש ולא אני מחליטה - הוא יודע כמה טוב לו עם זה) רק הוא ישב בצד, קרא עיתון, בקושי חייך, לא שיחק לא היה אחד שלא פנה אלינו ושאל למה הילד עצוב? רק אתמול שמתי לב לעצב בעיניים שלו - עד עכשיו ממש לא ראיתי את זה. כששאלתי אותו למה הוא עצוב - הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו ואמר לי - אמא אני לא עצוב בכלל - ממש כיף לי. אז איפה האור בעיניים? איפה הניצוץ של החיים? ובעצם אפילו אני לא יודעת מדוע כתבתי למעלה - התלבטות...אני לא יודעת אפילו מה אני שואלת עצוב לי פתאום אתם מכירים את התופעה הזאת?
 

05 מיכל

New member
תסמכי עליו!

יש ילדים שהרטלין עושה להם מצב רוח רע, אבל אז הם אומרים את זה, ולא רוצים לקחת אם לא הכרחי (יש לי שניים כאלה בבית). אם הילד שלך רוצה רטלין, אם הוא אומר שהוא לא עצוב, שטוב לו - קבלי את זה. הוא לא חייב להיות תוסס. מזה בוודאי כבר היה לו מספיק בעבר. יש לזה חשיבות מעוד סיבה: לא רק כדי שיהיה לו טוב עכשיו, אלא כדי שהוא ילמד לשים לב ולסמוך על השיפוט של עצמו לגבי מה ואיך טוב לו. זה חשוב לכל ילד, אבל לילדים שלנו במיוחד.
 

סירוקית

New member
האם לא יכול להיות שאת מבלבלת בין

מרוכז ורגוע לבין עצוב? בין שקט לבין מסוגר בעצמו? מנסיון, זה מה שהריטלין עושה לילדים, ממקד אותם למשימה שבדרך כלל הם לא מסוגלים לעשות - במקרה שלך אולי קריאה שקטה בעיתון. הם שקטים יותר מתמיד, ומי שלא רגיל לראות אותם ככה (חברים או אנשים מהמשפחה הרחוקה) יחשוב שמדובר בעצב. עם זאת, כדאי להיות "עם היד על הדופק" ולהמשיך לשאול את הילד לגבי הרגשתו ומצב הרוח שלו בזמן לקיחת הריטלין. מקווה שעזרתי.
 

b a r b a i m a

New member
סירוקית - תודה על התשובה

ייתכן שמה שאמרת נכון אבל הילד שלי מקבל גם בשבתות קונצרטה כך שאני רואה אותו הרבה פעמים עם הקונצרטה. מה שראיתי באותו יום היה שונה מהילד שלי היום למשל - קיבל קונצרטה והייתי איתו מהצהריים עד עכשיו (הוא עדיין תחת השפעת הכדור כי לקח ב-11:00 בבוקר) והוא שמח וחייכן אולי האוירה של אתמול לא התאימה לו בכל מקרה-תודה
 

אנרגטית

New member
חשבתי הרבה על השאלה שלך

וחשבתי על זה שאתמול היו ילדים שהשתוללו ושמחו, ובר היה שקט. ומחר כשיהיה בית ספר הם ידעו לווסת את ההשתוללות ולהרגע ולהכנס לריכוז בכיתה. ובר ללא כדור לא יוכל.
 

b a r b a i m a

New member
לוקחת נשימה עמוקה ויודעת שאת

צודקת.. ויודעת שכל התשובות שקיבלתי נכונות - אז למה עדיין יש לי מעין מועקה בלב???
 

אנרגטית

New member
המועקה שלך זה המצפון שלך שלא

סולח, זו ההלקאה העצמית שאת עושה לעצמך. על זה שחבל שאתמול לא התעקשת, כולם נהנו ובר נהנה פחות לטעמך. היי... יהיו עוד הזדמנויות! תפסיקי להיות כל כך קשה עם עצמך, תסלחי לעצמך. לא נולדנו הורים עם הוראות הפעלה.
 

zivadina

New member
כדאי לשאול את האורח שלנו אלון האס

היות שהוא עוסק רבות בטיפולים רגשיים (דרמה תרפייה).
 

allonhaas

New member
התיחסות לפניה

קראתי את השאלה והתשובות. אני לא בטוח שאוכל לתרום מעבר למה שכבר נאמר כאן. זו אחת מאותן שאלות שהבירור עליה הוא מורכב מידי כדי לתת תשובה רצינית בפורום - לכן דווקא התשובות שהגיעו מכל הכיוונים נותנות כיווני חשיבה רלונטיים לא פחות אלון
 

b a r b a i m a

New member
אלון וזיוה תודה על ההתיחסות../images/Emo13.gif

גם היום הילד קיבל קונצרטה בבוקר - וכל היום טיילנו ובילינו. אני חושבת שסתם הייתי בלחץ בגלל תקרית אחת. הוא בסדר גמור - מחייך צוחק, אוכל בסדר גמור, נהנה ... כנראה היה לו יום רע באותו יום ואני אמא פולניה...ישר נכנסת ללחץ תודה לכולכם וחג שמח
 

spidergirl

New member
קרה גם קרה

כשהתחלתי לקחת קונצרטה לא היה אחד שלא שאל אותי למה אני עצובה. כמו הילד שלך גם אני הרגשתי מצוין. ולא הבנתי מה רוצים ממני. עכשיו - הילד גם לוקח ריספרדל וזה מגביר את הרוגע. אולי במקרה כזה אפשר לנסות בלי קונצרטה ויהיה לו טוב לא פחות. אבל האמיני לו כשהוא אומר שאינו עצוב. אנשים לא יודעים שהיפראקטיביות אין פירושה שמחת חיים.
 
ל- barbaima

אל תהיי דואגת. גם אצלינו קורה כך וגם אני שואלת והוא אומר שהוא לא עצוב. אנחנו פשוט לא רגילים לראות אותם באנרגיות אחרות. ואני תמיד שואלת: מי זה הילד האמיתי? המשתולל, האימפולסיבי, ההיפראקטיבי והלא ממוקד בעל הדמיון שלא יודע גבולות או השקט והרציני, השקול, המדבר דברי טעם...? כנראה שאין לזה תשובה אחת. אבל זה ממש לא מוכרח להיות שאם הוא רציני אז הוא עצוב. למה, כשאנחנו רציניים אז אנחנו עצובים?
 
אהבתי ,היפראקטיביות אינה שמחת חיים

אין יום שהלב שלי לא נחמץ בקרבי ,אין יום שהפחד ,אולי בכל זאת הכדור מסוכן, לא מוריד אותי לקרשים שלא לדבר ששלשום אבא שלי,סבא של בתי בכה כי הילדה נראת לו כבויה ומסוממת (בכל יום היא כמו לונה פארק שלם בעצמה) אז אני עוברת יום יום בשכנוע עצמי וסביבתי שזה טוב בשבילה ובאמת בביה"ס היא מבריקה.אז המשפט הזה פגע כמו חץ פתאום הבנתי שהתזזיתיות שלה היא לא בהכרח שמחה ... תודה לאל על חסדים קטנים :ריטלין ,צהרוני יום והפורום המדהים הזה שנותן לי כח כל יום פשוט כל יום תודה לכולכן
 

rachel044

New member
מכירה את התופעה

הבת שלי בת ה-11 גם ככה - היא מקבלת ריטליןSR.היא "כבויה" לא מחייכת .אולי אנחנו רגילים להיפר שלהם -בלי הכדור היא צוחקת וקופצנית ומדברת נון סטופ.בכל אופן הבת שלי מתעקשת לקחת את הכדור גם בשבת וחגים - היא אומרת ש"שקט לה בראש".הפסיכיאטר שמטפל בה אמר לי לסמוך עליה ולא להתרגש מהתופעה.אני חייבת לציין שזה גם עושה לי עצוב.
 
מכירה ועוד אייך מכירה..

בחג כאשר הייתי אצל הוריי הילד היה תחת השפעת רייטלין. הוא ישב מכונס בעצמו בספה, לא דיבר, לא צייץ, כולם צחקו מסביב והוא לא שיתף פעולה עם אף אחד.. בתוך תוכי אכן רציתי לבכות, זה פשוט קרע אותי.. אבל.. שמתי על המאזניים עם כדור או בלי כדור, בלי כדור לא הייתי נהנית מהחג, החג היה הופך לי לגיהנום.. הכדור הכריע את כף המאזניים.. יחי הרייטלין
 

b a r b a i m a

New member
אני מודה לכולכם על ההתיחסות

לכל אחד ואחד מכם תשובה נכונה, טובה ואמיתית - ישר מהלב. לקחתי טיפה מכל אחד מכם ועם זה אני ממשיכה הלאה חג שמח
 
מוכר לי

בדיוק מה שקרה עם הנכד שלי היינו אתמול בסופרלנד . אביו נתן לו ריטלין והיה שקט עמד יפה בתורים בלי להשתולל ובלבי כבר חשבתי מה עדיף ילד רובוט או ילד עם שמחת חיים שמוציא את הנשמה אבל צוחק מתלהב מציק וכו'
 
למעלה