התלבטות..

[SRonush]

התלבטות..

דבר ראשון אני בתקופה ממש לחוצה, אין לי זמן כל כך לקרוא הודעות בפורום, אני גם כמעט לא בפורומים אחרים=\ אני אגיב ואקרא בקרוב. דבר שני, קרה כזה דבר: אני לא כל כך מרגישה טוב, ומחר אחרי הבצפר אני צריכה לבוא לחברה לעשות איזשהי עבודה.. כבר פעמיים קבעתי איתה ובסוף לא יכולתי לבוא, ואני אמורה לבוא אליה מחר הבצפר, אבל לא בטוח שאני אבוא, תלוי איך אני ארגיש. אז לא נעים לי לבטל שוב..

ומחר גם, אני מתלבטת אם ללכת לחברה שחולה ולא יכולה לקום מהמיטה בכלל [היא שברה את הרגל, והיא איתי בקבוצה בכדורסל, היא לא תוכל לקום משהו כמו שלושה חודשים] וכל הבנות שבכדורסל באות, ורואים סרט, מבקרים אותה, ואני מאוד רוצה לבוא. אבל גם שעה קודם קבעתי אולי ללכת עם ידידים לקניון.. ואני לא יודעת מה להחליט. אני חושבת שאני אלך לחברה שלי מהכדורסל, כי בכל זאת, ביקור חולים. אבל אני יכולה גם לנסוע לקניון, ואולי להספיק לחזור בזמן, אבל באיחור..

 

[sh53]

את קובעת יותר מדיי דברים ליום אחד

נסי לארגן לך סדר יום עם מרווחי בטחון של כמה זמן ייקח לך להגיע ממקום למקום, מקסימום יהיה לך זמן פנוי ולא תהיי לחוצה בזמן. אז מה קבעת לך למחר? 1. לעשות עבודה עם חברה. 2. ללכת לחברה חולה. 3. ללכת עם ידידים לקניון. חוץ מזה שלא צריך לרוץ אחרי החיים כאילו את במרוץ. מותר מידי פעם לנשום אוויר ולנוח. אז יש סדר עדיפויות וצריך לחשוב גם על זה: 1. ביטלת לחברה הזאת פעמיים. 2. בקשר לחברה החולה בהתחלה כולם הולכים לבקר, אך לאט לאט אנשים פחות ופחות מבקרים אנשים חולים, אז אם יש עכשיו הרבה אנשים שמבקרים אותה אז היא לא לבד ואפשר לדחות את הביקור הזה לשלב יותר מאוחר בו פחות יבקרו אותה. 3. אם תוכלי לעשות את זה מחר - מה טוב. אם לא - הידידים יישארו ידידים והקניון יישאר באותו מקום, אבל החברה בסע' 1 אולי בפעם השלישית כבר לא תישאר ולא תהיה קייימת עבורך יותר. אם היא חשובה לך - עבדי על הקשר הזה. אם לא - אז זכותה לקבל תשובה אמיתית וכנה (זה גם בשבילך ולא רק בשבילה).

 

[SRonush]

כן,

אבל אני לא מרגישה כל כך טוב, ובשבילה אני גם אבוא לבצפר, בשביל לא לבטל את זה שוב. נורא קשה לנו לקבוע יום ששתינו יכולות בו, כי זה קצת בעיה.. בקשר לחברה החולה, אמרו לי על זה רק היום, וזה מחר, ורואים סרט כל הבנות ואוכלים פיצה, וזה מן גיבוש כזה של כולן, וחבל לי להפסיד את זה, כי גם אז ניתנת לי הזדמנות לבקר אותה. ובקשר לקניון, אנחנו הולכים לקנות את ה-DVD\דיסק של עברי לידר, שהוא גם יהיה שם לחתום על הכל, וזה דווקא מחר. אני לא קבעתי את זה, הוא יהיה שם רק מחר, וחבל להפסיד גם את זה. הכל באותו יום וצריך להחליט על מה לוותר, יהיה קצת קשה לדחוס את הכל לאותו יום..

 

[sweetdreams]

שמעי...

דבר ראשון, אני שמתי לב שאמרת שגם את לא מרגישה טוב. אז אולי כדאי להוריד קצת את מינון ההתרוצצויות ולנוח?? אם לא תנוחי, את לא תרגישי יותר טוב.. עכשיו.. את צריכה להחליט מה יותר חשוב לך. אני לא יודעת מה להגיד לך, כי זה ברור שדברים כאן באים אחד על חשבון השני, אז את צריכה לחשוב על מה מהם את מוכנה לוותר. מה שבטוח, לדחוס את הכל יהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי, ואני לא הייתי ממליצה לעשות את זה ביום רגיל, ובטח לא מתי שאת אומרת שאת חולה..

 

[A Radcliffe]

מי שברה את הרגל?!../images/Emo129.gif

אני לא יכולה לייעץ לך.. אני לא אובייקטיביט....[?] וויזלי

 

[A Radcliffe]

[תמרה]

נועם הזונה שברה את הרגל?! ייאי!!!!!!

 

[SRonush]

הו, כמובן שבסוף אני נדפקת.

נתחיל מהבוקר, החברה שלי שקבעתי איתה לאחרי הבצפר להכין את העבודה אמרה לי שאני לא יכולה לבוא אליה, כי אחותה ואמא שלי חולות. בגללה בכלל באתי היום לבצפר, ביום הקר הזה

בסוף אני לא הולכת לקניון, כי כמובן כמו תמיד אני מוותרת. אז ככה, סבא של עמית יכל להסיע רק 3 אנשים- אז רק עמית תמרה וגיא נסעו. ואני לא, כי ויתרתי להם. בהתחלה הייתי בטוחה שאני אלך לשניהם, כי זה דווקא הסתדר. ואז הם הוסיפו אותי לשיחת ועידה במסנג'ר, ועוד הייתי בטוחה שהם רוצים שאני אבוא, אז אמרתי להם שאני יכולה, והם "אבל אם את תבואי אז לא נסע", מה הם מצפים שאני אגיד במצב כזה?

ועם החברה החולה, בטח בסוף סתם יהיה נפילה ויהיה לי כל כך חרא שם. בקיצור, היום הזה כל כך נהרס, אפילו שהיה צריך להיות יום מדהים ועמוס, עכשיו במקום זה, זהו יום שקט ועלוב שאין לי בכלל מה לעשות בו. נפלא.

 

[sweetdreams]

רוני... ../images/Emo24.gif

בובה, אני מה זה מצטערת בשבילך שהיום שלך ככה התפקשש... למרות שאי אפשר לדעת, אני חושבת שאם את תלכי לחברה שלך במצב רוח טוב, ולא בבאסה מכל היום, אז יכול להיות שם ממש מגניב וזה ישנה לך את כל המצב רוח! אני חושבת שעל דברים שחשובים לך את לא צריכה לוותר, ואם באמת רצית ללכת לקניון אז יכולת ללכת למרות שאין לך הסעה עם עמית.. פשוט להגיע לבד, את לא צריכה להיות תלויה בה. יש הרבה תחבורה ציבורית לת"א. אולי זה לא היה ממש חשוב, ואת מבואסת רק מזה שתכננתם ללכת ביחד ובסוף זה לא יצא. אבל אם זה כן חשוב לך, אז אני מציעה לך אפילו ללכת ביום אחר שעברי יהיה בקניון אחר שגם קרוב אלייך. הוא יהיה בכפ"ס עוד כמה ימים לא?? ואם את רוצה, את יכולה לדבר איתי.. אולי אני אפילו אבוא איתך אם יהיה לי זמן! מקווה שתתעודדי, ואני שולחת לך חיבוק

 

[A Radcliffe]

רוני../images/Emo24.gif../images/Emo129.gif

אני גם ממש מצטערת שלא באת. אבל........... תשמחי שגיא לא רדף אחריך עם רובה כדורים ושיגע אותך "איפה דפנה?! למה דפנה לא באה?!". אני כזאת מניאקית.... אפעם אין לי מה להגיד. אז תסתפקי בחיבוק גדול!? כן/לא וויזלי

 

[SRonush]

אני עכשיו בוכה, אבל כל כך בוכה.

זה כזה מעצבן. הם כל כך בילו בכייף בזמן שאני כל כך סבלתי. הייתי צריכה לסבול את כל הערב הזה בחברת ילדות מגעילות כמו י' וי'. כל כך הגעיל אותי איך שהן יורדות על ילדות אחרות, וכל כך ביאס אותי לחכות בקור הזה ובגשם שיבואו לקחת אותי. הם כל כך נהנו להם, ואני ויתרתי. ככה בקלות. הם לא רצו שאני אבוא. הרוב לפחות. וזה כזה מבאס. הדמעות שלי עכשיו זולגות ככה, כי לא הייתי עצובה ככה כבר הרבה זמן. הם נהנו, שמחו, בילו. עכשיו הם כל הזמן יבלו ויגמרו לי לקנא שלא באתי. אככככ. למה אני תמיד מותרת בכזאת קלות? וגיא המניאק הזה. למה בכלל אני טורחת לעזור לו כשמישהו אחר מקלל אותו? למה אני מתערבת בעניינים שלא שלי? אז הערב שלי היה כזה: באתי בערך בשבע ו-40 לבית של נ', ששברה את הרגל. הגעתי באיחור וכולן כבר היו שם, והסתכלו עליי כאילו אני מוזרה והרגע נפלתי מהירח. נכנסתי, לא ידעתי עם מי לדבר, ליד מי לשבת. אפאחת שם לא חברה טובה שלי כמעט. כשבאתי כולן ראו את הסוף של גריז, ואז המאמן של הכדורסל [כל הבנות שהיו שם אלה בנות מהכדורסל.] הביא את הסרט שהוא בחר להביא לנו לראות. הוא אסף את הכסף שכל אחת הייתה צריכה להביא בשביל הפיצה, ואז נזכרתי ששכחתי. והיה לי כל כך לא נעים. אז המצאתי שאכלתי ארוחת ערב בבית ואני שבעה, ולכן אני לא קונה את הפיצה. אוקי, כולנו ראינו את הסרט, י' התחילה להציק לק' ואני פשוט נגעלתי ממנה. היא כזאת סנובית, שחושבת שאת עצמה, זה משהו נוראי. אז ניסיתי להתעלם. אני מעדיפה לא להתעסק איתה. ואז הפיצה הגיעה, היא הייתה נראית נורא טעימה ומגרה, אבל לא אכלתי. גם אסור לי בגלל שאני לא רוצה חצ'קונים. וכולן אכלו. האמא שמה לב פתאום שאני לא אוכלת, והיא שאלה אותי אם אני רוצה לאכול פיצה אפילו שלא שילמתי, ולא היה לי נעים, אז אמרתי לה שאני מפוצצת ולא בא לי.. אז היא עזבה אותי. כולן ישבו והמשיכו לאכול ולצפות בסרט. באמצע הסרט התכתבתי ב-SMS עם עמית, ושאלתי אותה איך היה וזה.. והיא סיפרה לי קצת. שלחתי גם SMS לאמא, שתבוא לקחת אותי, כי הייתי שם נורא בודדה, וגם רציתי כבר הביתה. כל כך רציתי הביתה.. גם הסרט כל כך נגמר, אז בכל זאת.. שלחתי לה את ה-SMS חצי שעה לפני שהסרט נגמר, והיא לא הגיעה לקחת אותי. הסרט נגמר, אז התקשרתי אליה, והתברר שהיא לא קיבלה את ה-SMS. אז הייתי צריכה לחכות 20 דקות עד שאבא יבוא. ובאותו זמן כבר פינו את כל הבנות לצאת החוצה. ולא היה לי נעים לבקש להשאר עוד קצת.. אני בקושי מכירה את הילדה.. והיא שברה את הרגל, והם הלכו לישון שם כולם. אז חיכיתי בחוץ, בקור, בגשם, עד שיבואו לקחת אותי. עכשיו, חזרתי הביתה, ונכנסתי לפורום עברי לידר, ועכשיו אני אוכלת את הלב כמה שעמית תמרה וגיא נהנו, וחרא לי. זהו.

 

[A Radcliffe]

בגלל שרציתי שתובאי את לא מוכנה לדבר

איתי?!

 

[A Radcliffe]

תבואי*../images/Emo129.gif

 

[SRonush]

זה לא קשור שרצית,

רצון זה דבר טוב. גמאני רציתי ללכת. אז מה, הלכתי? לא.

 

[sh53]

../images/Emo24.gif

לפעמים גם זה קורה, שיש ימים כאלה שלא הולך לנו בהם כלום למרות שחשבנו שילך לנו בהם הכי הרבה. מבינה אותך כל כך

מה התוכניות שלך להיום? אולי אפשר לקבוע עם חברה כפיצוי על אתמול? אולי תוכלי לעשות משהו היום שדחית המון זמן ואת יודעת שהוא יעשה לך טוב?

 

[SRonush]

היום,

יש מסיבת הפתעה לחברה.. גם גיא יהיה שם, אבל אני מתעלמת ממנו. אני אהיה עם חברות וחברים...ויהיה כייף

אני מקווה.

 

[A Radcliffe]

הנה את רואה, [זאת תמרה]

את וגיא הולכים למסיבת הפתעה של ג'ודית ואני ועמית לא, וכי אף אחד לא הזמין אותנו! ותאמיני לי שיהיו לכם שמה צחוקים וכיף ותהיו ביחד, ואנחנו אפילו לא הוזמנו. אז לא נורא. לפעמים יש דברים דובים, ולפעמים מתפקשש. את לא הפסדת כל כך הרבה. אל תדאגי

 

[פיגי ילדה יפה]

תלכי בכל מצב!