התלבטות

[Betibam1]

הראיה השלילית פה ממש מדהימה

בהיקף שלה...ואני מוצאת שקצת קשה לי להשלים עם ההחלטיות שלכן... ואני אתחיל בעצם בשאלה....כשאנו בזוגיות עד כמה באמת אנו מכירים את בן הזוג שאיתנו?...הרי אם היינו מכירים כל כך טוב כמו שאנו חושבים מן הסתם לא היו כל כך הרבה מקרי גירושין.... רוב האנשים מתחתנים מאהבה ולרוב זו "אהבה עיוורת"...הם לא ממש שוקלים את ערכו של בן הזוג כהורה עתידי...הם מאמינים שיהיה טוב... אז לפעמים זה מצליח ולפעמים גם לא... אותו הדבר במקרה שאת מעלה... יכול להיות שתפלי על צרה צרורה שתמרר לך את החיים...בדיוק באותו מידה שיכולת היום להכיר את אהבת חייך ובבוא היום לגלות שאת תקועה עם גרוש שהוא צרה צרורה... ויכול מאוד להיות שתמצאי אחלה חבר, פרטנר ואבא לך ולילד שלך... נכון שזה סיכון... אבל סיכון שנלקח כל פעם שזוג מתמסד...ללא כל הספקות שמועלות פה!!! תחשבי על הצדדים החיוביים שיכולים להיות אם אכן ה"שידוך" יצליח... כשלילד שלך יהיה 40 מעלות חום יהיה מישהו לצידך כשתרוצי למיון בהיסטריה.. כשיהיה לך בבוא היום בן זוג...אולי תוכלי לנסוע לכמה ימים לצימר בצפון בלי הרבה נקיפות מצפון וטובות מאנשים... תוכלי לבקש ממנו בייביסיטרים לפעמים ולדעת שאת יכולה לתת לעצמך זמן איכות מידיי פעם...(וכמה את תחכי לשבתות החופשיות שלך...) והכי הכי חשוב...טובת הילד שלך... אבא...עם כל המשמעויות... ולגביי הומוסקסואל... כשבבוא היום תבואי לספר לבן שלך מאיפה הוא הגיע....למה בדיוק נשמע לכם הסיפור של בנק הזרע כמשהו שיהיה לילד שלכם יותר קל לעקל??? אבא הומו הוא לא דבר שבשיגרה, אבל כשילד גדל לתוך המציאות הזו אני מאמינה שהיא תראה לו הכי טבעית שבעולם... חברתית....לבן שלכם יהיה לא קל לספר גם את סיפור הבנק וגם את סיפור האב ההומו... אז לפחות בסיפור הזה...הוא הרוויח אבא!!! אז בנות...רדו מהשליליות....ותנו קצת אופטימיות לבחורה...היא קיבלה אחלה הצעה שבהחלט שווה לה לעצור, להניח ת'דברים ולבדוק לעומק. סליחה שהארכתי...

 

[תומילי]

זכותך לחשוב מה שתרצי.

אם את מתלבטת באחת מההתלבטויות שאנו התלבטנו לפני הבאת ילד לעולם, זכותך להביע דעה. אך אם אינך עסוקה בהתלבטויות אלו באמת ובשבילך זאת רק הטפת מוסר וירטואלית - אז אנא אל תתנשאי. לילדים שלנו יהיה קל עם האמת שיספרו להם וזה איננו משנה אם זה בנק או הומו(לפי דבריך). דרך אגב יש הרבה ילדים "שהרוויחו" אבא אבל תאמיני לי שהיו מוותרים עליו כי האבהות שלו משתקת, אלימה, מזניחה וכו. כל הרווחים שאת מציינת בדבריך "כשלילד שלך יהיה 40 מעלות חום יהיה מישהו לצידך כשתרוצי למיון בהיסטריה.. כשיהיה לך בבוא היום בן זוג...אולי תוכלי לנסוע לכמה ימים לצימר בצפון בלי הרבה נקיפות מצפון וטובות מאנשים... תוכלי לבקש ממנו בייביסיטרים לפעמים ולדעת שאת יכולה לתת לעצמך זמן איכות מידיי פעם...(וכמה את תחכי לשבתות החופשיות)" הם אוקי אבל אפשר לעשות אותם גם כשאין בן זוג. הדברים שנאמרו לאנה נאמרו מתוך ראיה אישית של כל אחת ואחת עם הרבה אמפטיה ואיחולי הצלחה בעתיד עם תחליט שאכן זה טוב לה. כאם חדהורית ותיקה יחסית אני חושבת שיחידנות בגידול הילד וכל מה שכרוך בכך עדיף מאשר להתקע עם זר !!

 

[זואי11]

שלום betibam!!

לא מסכימה להגדרתך על "ראיה שלילית". נכון שיש יתרונות וחסרונות בכל אחת משתי השיטות. בהורות משותפת גדול הסיכוי אולם גם הסיכון הוא עצום. הבעיה שאם לוקחים את הסיכון וה"שידוך" לא מצליח אין דרך חזרה. את נשארת תקועה לכל החיים דווקא בתחום הרגיש והחשוב ביותר לכולנו - ילדינו. אין ספק שתהליך ההתקשרות לשותף להורות אינו פשוט, ועל מנת שיבוצע כראוי, יש צורך בזמן רב לתהיה על קנקנו של השותף הפוטנציאלי - עד למציאת השותף המתאים ביותר. אני הייתי ממליצה על בחינת נושא ההורות המשותפת לבנות שהן עדין בגיל צעיר יחסית (שנות השלושים המוקדמות) או לכאלו שלוקחות את הזמן. למי שבוער בעצמותיה להיות כבר אמא ומהר - לא הייתי ממליצה לבצע זאת עם מישהו שאינה מכירה מקודם.

 

[טרודי]

הימור

כשאת חד-הורית לבד, טווח האפשרויות של מה שיקרה הוא די ברור מההתחלה. כל האחריות עליך, כל הסמכות שלך. תרצי, תעבירי חלק ממנה למשפחה שלך, לעוזרים בתשלום, לחברות. לא תרצי, תעשי הכל לבד. אין הפתעות. (כלומר: תמיד בהורות יש הפתעות, אבל את יודעת מראש שאם צריך יהיה לרוץ בלילה למיון, את תצטרכי לעשות את זה בעצמך.) עם שותף, הכל פתוח. זה יכול להיות גן-עדן, שהשותף יהיה תמיד האיש הנכון במקום הנכון: יעזור כשאת צריכה, לא יתערב כשאת לא רוצה, יסכים לדעתך בכל נושא ועניין. וזה יכול להיות מעיק, כשהשותף תמיד ירצה בדיוק ההיפך ממה שתכננת. שבדיוק ביום שאת תכננת לנסוע לצימר, גם הוא רוצה חופשה. ודווקא בפסח שסבתא שלך רוצה את הנינים אצלה, הוא רוצה לקחת אותם לטיול באירופה. וזה יכול להיות גיהינום אמיתי, אם תגיעו למצב של "גרושים ששונאים זו את זה" בכלל בלי שנישאתם. הימור. יש כאלה שזה שווה להן. שהרעיון לגדל ילד לבד מפחיד אותן הרבה יותר. אבל אנה כבר היתה בתהליך של בנק הזרע. היא נשמעה שלמה עם הרעיון של חד-הוריות. אז למה לה לברוח ממצב ברור למצב מעורפל? (ולגבי זה שעל זוגיות אנשים מחליטים בלי לדעת מספיק על בן-הזוג, אין לי ויכוח איתך. אז מה? בגלל זה שאנשים מתחתנים כשהם הלומי-אהבה, ומתגרשים אחר-כך, אנחנו צריכות להחליט במחשבה צלולה אותה החלטה טיפשית?)

 

[טלטל11]

../images/Emo45.gif ובמיוחד אהבתי את:

"בגלל זה שאנשים מתחתנים כשהם הלומי-אהבה, ומתגרשים אחר-כך, אנחנו צריכות להחליט במחשבה צלולה אותה החלטה טיפשית?" יציאה ע נ ק י ת !

 

[שרוני ב]

בהחלט ../images/Emo45.gif

 

[אופירה10]

../images/Emo45.gif

 

[יסמין@]

נכון, לזה בדיוק הסכמתי! גדולה!

 

[carmitz]

../images/Emo45.gif

 

[יסמין@]

בדיוק!

 

[שרוני ב]

אני מתקשה להבין אותך

מה את מנסה להכתיב לנו כיצד להרגיש? כל אח פה ענתה מעומק ליבה לגבי איך שהיא מרגישה , משום מה רוב הבנות פה מרגישות אותו הדבר והן אמרו את זה וזה מה יש. לגבי עצם העניין אני ממש לא מסכימה איתך לגבי ההקבלה שאת עושה בין הסיכון עם בן זוג שאת אוהבת והמקרה הזה. שיש אהבה יש קשר הרבה יותר חזק והרבה יותר אינטנסיבי ולכן ההימור הרבה יותר קטן , זה שגם נישואים נכשלים לא משנה את עצם העובדה הנ"ל. אני לא יודעת איזה נסיון יש לך עם הורות נוסח הורות אחרת , לי דווקא יש , בבחור בראשון השקעתי חצי שנה של הכרות , פעמיים שלוש בשבוע יציאה לקפה , סרט , או סתם להסתובב. בסוף החצי שנה הזו הכרותי איתו היתה עדיין די קלושה , אם להשוות אז בני זוג של שבועיים שלוש כבר הכרתי טוב בהרבה ממנו. ואז שהתחלנו לנסות הוא פתאום שבר את הכלים ונסוג מכל ההסכמות ואני גיליתי שיש לי עסק עם אדם לא אמין שמילה שלו אינה מילה והבטחה לא שווה דבר ונימלטתי בזמן. ( למזלי לא ניכנסתי להריון חהנסיון המשותף ) ובנוגע לאב הומו או לחוסר אב , אני באמת ובתמים לא בטוחה מה יותר קשה ( או קל ) לילד. זה כניראה תלוי באם ובאב ובילד עצמו ובסביבה. יש פה בנות שלהן אישית עניין ההומוסקסואליות מאוד מפריע ולכן אני מבטיחה לך שהן לא תצלחנה להעביר מסר חיובי בנושא לילדן , ולכן להן עדיף להתרחק מהאופציה הנ"ל לטובת כולם. וזה מה שהן אמרו. ודבר אחרון לנאומי הנוכחי , את מתעלמת מהאספקט של לגדל חצי ילד , כי חצי מהזמן הוא לא איתך. קראי את הלינק שיסמין צרפה לגבי כמה זה עלול להיות קשה. אני לא יודעת אם את כבר אמא , אבל אני כן ואני יודעת שלהיפרד מהתינוקת שלי כל סוף שבוע שני ועוד לילה עד שניים באמצע השבוע היה קורע אותי לגזרים. אם הייתי דתיה הייתי מודה לאל שמנע ממני לעשות צעד שהיה גורם לי סבל כה רב.

 

[ממורמרת1]

בטיבם, נשמה, סוף סוף מדברים עלי!

אבל אין לי זמן עכשיו, אז אני רק אזכיר שיר קטן שכתבתי, ואשוב אח"כ.

 

[יסמין@]

Betibam1 , אני רוצה להתייחס

רק לנקודה אחת, דברייך אלו: "כשלילד שלך יהיה 40 מעלות חום יהיה מישהו לצידך כשתרוצי למיון בהיסטריה" וכך סיפרה לי ידידה נשואה: באחד מהלילות התעוררה בתה הקטנה בצרחות והקיאה ושלשלה והיה לה חום גבוה. מר בעלה המשיך בשלווה לישון. היא העירה אותו בהיסטריה ואמרה שצריך לנסוע מייד לחדר מיון. מר בעלה טען שהוא מאוד עייף והסתובב על הצד השני. וכך הידידה הנשואה, שבשעת משבר תמיד צריכה לתפקד כאם יחידנית, לקחה את בתה לחדר מיון ושם הן היו כל שארית הלילה ורוב הבוקר. אז יש גם סיפורים כאלה... כשיש *בן זוג* כלל לא ברור איזה בן זוג הוא יהיה ואיזה אבא הוא יהיה. ובוודאי שזה נכון לגבי אדם זר...

 

[שרוני ב]

חום גבוה

יסמין הסיפור שלך כל כך קיצוני ולא מיצג , יש גם גברים שרוצחים את בנות זוגן וזה לא מהווה טיעון נגד יחסים זוגיים נכון? הסיטואציה של תינוק עם 40 מעלות חום ואני לבד , היתה בעני מאוד מפחידה , עד שקרתה. ואז גיליתי כמה דברים: - במצב כזה מה שמעניין היתה הילדה , אפילו לא לשניה חשבתי על עצמי ועל הקושי שלי להיות לבד במצב הזה. היה לי קשה כי נופר בערה לא כי "משה" לא היה לידי. - הייתי צריכה עזרה של כאלה שעברו כבר מצבים של חום גבוה ( כי אצלי זו היתה פעם ראשונה ) ןקיבלתי המון עזרה כזו ( הן מבנות הפורום והן מחברות שלא מהפורום ) , בן זוג חסר נסיון כמוני ממש לא היה חסר. מאוד מסכימה למישפט האחרון שלך.

 

[יסמין@]

מסכימה מאוד לכל מה שאמרת.

סיפרתי את הסיפור הזה - שגם בעיניי הוא מאוד קיצוני ויוצא דופן - כדי להדגים את המשפט האחרון שכתבתי: אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות מראש איך יהיה בן הזוג ואיזה אבא הוא יהיה. ובוודאי שזה נכון עוד יותר כשמדובר באדם זר לחלוטין. הרי בסיפור הזה מדובר בבן זוג שלפני שהפך לאב חי עם אשתו 10 שנים ומעולם לא עלה על דעתה שכשתהיה להם ילדה הוא יתנהג כך. אז איך אפשר לדעת עם אדם זר?

 

[דש1דש]

ממש מסכימה איתך (מותר? ../images/Emo8.gif)

וזו לא הפעם הראשונה שאני עוברת את זה עם יערה - ולבד. והפעם כבר ראינו על המדחום כמעט 41

זה מלחיץ - אבל לא יודעת אם היתי מתפקדת טוב יותר עם בן זוג.... בהתחלה חיפשתי מישהו שיבוא איתי למוקד - כי הפחיד אותי ללכת לשם לבד (הפעם היחידה שהיתי שם היתה לקבל את זריקת המנוגון הראשונה...) ובסוף נסעתי לבד - והסתדרנו יופי! הסתכלתי על כמה זוגות שם - ושמחתי ליהיות לבד, יחסית אל כמה מהם - ככה אין מי שילחיץ "נו למה לא קוראים לנו כבר" - וישבתי שם עם תנור על הידיים (היה 40.6 בנקודה ההיא) ועוד פנינים שהיו שם בהלחצה של צד אחד לשני - כמובן שהיה נחמד אם מישהו היה יכול לקחת אותה על הידיים ולאפשר לי ללכת לחלץ רגליים - אבל אני לא בטוחה שילד עם אבא-אמא היה מוכן בשלב הזה.... אמא שלי בטלפון רק הלחיצה אותי יותר משעזרה..... בקיצור - ראיתי פה בנות מתפקדות יופי במקרי מחלות - זו לא צריכה ליהיות סיבה מספקת בשביל להכניס אבא לתמונה אם שאר הסעיפים לא מתאימים..... אם מתאים יותר עם גבר ולא עם בנק הזרע - זה כבר סיפור אחר - ויכול להוות גורם נוסף להחלטה - אך בפני עצמו - לא מספיק!

 

[שחר של עמית]

מצטרפת לאשר כתבו קודמותי

לכשעצמי, בשלב ההתלבטות המאד ראשוני, היה לי מאד ברור שאם לא מצאתי מישהו להכניסו בדלת הראשית לחיי כאבי ילדי, בודאי שלא אכניסו דרך החלון. אנה, הזמן לא פועל לטובתנו (למרבה הצער), ולכן גם דעתי היא שעדיף להמשיך ולהתמקד בניסיונות דרך בנק הזרע.

 

[יולי 7]

../images/Emo45.gif שחר לקחת לי את המילים...

 

[Betibam1]

אז ככה..

דבר ראשון אף אחד לא מתנשא עליכן אז אל תכנסו למגננה/מתקפה...זה גורם לכן להשמע כמו פמניסטיות ממורמרות

אני בחורה שעוברת בדיוק את אותן התלבטויות שאתן עוברות/עברתן. שנית...לכל מטבע יש שני צדדים שמשום מה משתמע פה מהערות שניתנו, כי אתן לא בדיוק רואות אותן או שאולי אתן קצת נוטות לסנגר על ה"החלטות" שאתן עשיתן (אולי אני טועה אבל ממה שעקבתי עד היום בפורום, רובו מורכב מבנות שהלכו על האופציה של בנק הזרע). מורידה בפניכן את הכובע על האומץ לצאת לבד לדרך כזו...באמת ומכל הלב! אבל.. אם באה בחורה להתייעץ...אל תתעלמו מאופציות שאתן בחרתן לא לקחת... זה שהבחירה שלכן טובה לכן זה לא אומר שהיא טובה לאחרת! אני לדוגמא לא רואה את עצמי מתמודדת עם גידול ילד לבד...הייתי רוצה להיות גיבורה ולומר ש"קטן" עליי...אבל זה לא! גם חושבת שבאיזשהוא מקום אם ביכולתי להעניק לילד שלי אבא...קצת אגואיסטי לא לעשות את זה רק בגלל שלא מתאים לי שלעוד אדם תהיה דעה בנושא הגידול שלו... כולכן מן הסתם היו בזוגיות ויודעות שיש בה הרבה שיתוף, התחשבות וגם פשרנות...אז למה זה לא מקובל שזה יהיה בהורות משותפת??? אם בעלך יאמר לך בזמן זוגיות שלא נראה לו משהו בגידול הילד אז זה לגיטימי אבל כשבן הזוג להורות יאמר אז זו התערבות בגידול? או שכל כך התרגלתן להיות לבד ובעצמאות מוחלטת שאתן לא מסוגלות להשלים עם זה שלא אתן קובעות הכל או שאני באמת לא מבינה את הנחרצות שיש לכן נגד העובדה שיש אדם עם זכות דיבור ומעשה. בנק הזרע זו אופציה שנשקלה על ידי המון זמן וירדה בסופו של דבר מהפרק... אם אני עושה החלטה נכונה?....רק ימים יגידו... אבל גם אתן לא יכולות לומר...כי בחרתן דרך אחת ולא ניסיתם את השניה... אז כן, אני כנראה אקח את הסיכון ומקווה שהוא ישתלם לי... אז תחזיקו לי אצבעות ותנו קצת יותר אובייקטיביות ותמיכה לנשים כמוני שכן שוקלות את הדרך השניה...

 

[טרודי]

"לא רואה את עצמי מתמודדת לבד"

עם גידול ילד. כך כתבת. אז אולי הורות משותפת תתאים לך. אבל אנה כן ראתה את עצמה כך. והתחילה את התהליך בבנק הזרע. ואז פתאום הופיעו הצעות ל"שידוך". לדעתי, עבורה, זה סיבוך מיותר. כל אחת והאופי שלה. כאן בפורום הרוב הלכו לבנק הזרע, כי זה פורום לחד-הוריות מבחירה. מי שנמצאת בהורות משותפת, דומה יותר לחד-הורית גרושה. נסי לחפש אותן בפורום "בדרך להורות גאה" ב-bsh. יש שם, או לפחות היו, כאלה שבחרו בדרך הזו ומרוצות ממנה. בהצלחה.