התלבטות...

[*יערית]

ירדתי ממש......ירדתי

ובסוף אף קיבלתי כזה |חיבןק|ענק... זה היה שווה כל מילה

אין מה לעשות ...ככה זה שיש לך דרכים משונות....

 

[חיוכים 39]

טוב זה שהוא מנפילטור גדול...

את כבר יודעת, השאלה היא למה את חייבת להיות שם...תשאלי את עצמך את השאלה הזו...

 

[dro המקורית]

כי יש יותר טוב מרע

באמת שכן. אולי התפיסה מתעוותת - משום שכשטוב לי איתו - ויש הרבה והמון - אני לא נכנסת לכאן ומפרטת - ואז כשיש ריב גדול אני נכנסת בפרטי פרטים. אני חושבת שגם לאדם עם בעיות מגיע שיהיה מישהו שיאמין בו וילך איתו כברת דרך. הוא איתי בהמון מקומות בחיים ותומך ומפרגן ועוזר ומשנה את מנהגיו - ואגב - המניפולציות שלו הן כמו של ילד קטן - לא הרבה יותר מתוחכמות מזה. אני יודעת שהוא אוהב אותי ומכבד - וגם מרגישה את זה...וגם רואה שיפור עצום בתדירות של הקפריזות והכי מוזר - שדווקא הפעם - עם כל העוצמה של המקרה עצמו - וכל התגובות פה שרובן היו חד משמעיות - הבטן שלי אומרת שאנחנו הגענו לקו פרשת המים ושמפה ישנה צמיחה. אני לא מפחדת להיות לבד. לא ממש . הייתי לבד הרבה בחיים. אני רוצה להיות איתו כי מרגישה שעם כל הבעיות - יש בינינו יותר טוב מאשר רע. תודה לכולכם שאתם פה.

 

[אקסייטרית]

היתנהגות ברוטלית משפילה לא במקום!

שום התנהגות שגורמת לך להרגיש "אויר" ע"י בן הזוג לא מוצדקת. אבל נשאיר את האשליות בצד.......כולנו טובים בלתת עצות לאחרים ... כשצריך פסק זמן "מהחיים" מהכל,ולכולנו יש את זה,כשמרגישים שהכל סוגר עלינו,כשנמאס לנו לשמוע את צרותיהם של אחרים,להיות "אחראיים" כל הזמן,אנחנו מחפשים מעין מקלט,שקט,ולא תמיד מוצאים את הדרך לשם או משם.לצערינו יש בנו דחפים בלתי נשלטים שמוצאים לבד את הדרך להתפרץ החוצה,שומרים הכל בבטן,עד לבוקר מסויים,ופתאום הכל נפלט בבת אחת ובן הזוג ממש לא מבין מאיפה זה בא.החוכמה היא לדעת איך לפרוץ עם זה החוצה מבלי להכאיב לצד השני,מבלי לגרום מרות,וכאב מיותר, לצערינו לא כך הדברים. במקרה שלך, <קטונתי מלנתח,למעט לתת משלי>ההתפרצות הפתאומית שלו אמורה להדליק נורה אדומה, שמא מדובר "במתעלל" סמוי,הרי לא יכול להיות שבכל פעם כשהוא ירצה "לברוח" מהכל הוא יחזור ויפליא בך את זעמו בכל צורה שהיא. הוא לא חייב להכות,די באיומים שלו,די באלימות מילולית משפילה,כל זה מכניס אותך לנישה של אי ודאות וחששות. קשה לדעת אם את מעורבת ביחסים עם בן זוג אטום לשיחה פתוחה שמנקה את הנשמה. זו לא דרך להתייחס למישהו שאוהבים,שני מייד את זוית הראיה שלך לפני שיהיה מאוחר.אל תגישי לו את הראש שלך על מגש.אל תהיה עיוורת לנעשה מסביב בשל האהבה שאת מרגישה כלפיו, החיים לא שווים את זה. אם את סלחנית כלפיו פעם ראשונה ,הוא יטפס על זה , אז צפי לקפריזות מצידו חוזרות ונישנות<לא מחייב,אבל זה דפוס מסויים שלא משתנה>. בנוגע למגורים שלכם ביחד,מעבר לכך,את נמצאת בעמדה מאוד לא בריאה ,את עברת אליו, לדירתו שלו.צריך לקחת בחשבון את כל המוקשים שבדרך בדיוק כמו את כל הכייף של הביחד הזה. עברתם משלב הרומן, לביסוס,זה צעד עצום בר משקל בחיים פה כבר לא חולקים סקס נישוקים ומפגשונים,פה חולקים זמן,חיים. כולנו נתקלים בזה,ומנסים לנהל חיי שיגרה וזוגיות אידיאלית. ביחד עם האושר הגדול של לגור ביחד בא גם אתגר גדול.הכל הולך לאיבוד אם לא מדברים על הכל בלי יוצא מהכלל בפתיחות.תהיה מודעת לצרות שיש לו מעבר לדלת שלכם,לאמו,למשפחתו הקודמת,ולמה שזה מביא אותו אולי משם תדעי איך להתמודד איתו ביחד במצבים כאלה,אבל רק,רק אם את מחליטה להישאר איתו ולחזק את הקשר שלכם......... מנסיון....סקס במקום שיחה שלאחר מעשה, רק מגדיל את התהום ביננו,הכל נכנס מתת לשטיח "ו נעלם", עד לקפריזה הבאה.והמשקעים נשארים שם ולא עולים על פניי השטח,וזה רק כדור שלג.......... בהצלחה.