התלבטות

[shlomijerusalem]

התלבטות

שלום לכולם.
רק היום גיליתי את הפורום הנהדר הזה בעקבות הכתבה.ואני ממש שמח שיש מקום כזה שאפשר לשאול שאלות\להתייעץ וכ"ו...
אני כמעט בן 25 נשוי + מתקתק.בשנה האחרונה האמונה שלי התערערה כמעט לחלוטין בעקבות שאלות ששאלתי וכל מני סטירות לוגיות שגיליתי בדרך שחונכתי ובהשקפת עולם החרדית..
אני מרגיש שאני בצומת מרכזית בחיי.מצד אחד אני אוהב את משפחתי ולא רוצה לפגוע בהם,אבל מצד שני אני לא רוצה לחיות בשקר ולבזבז את חיי(הרי אין "חיה" כזאת לחזור בגלגול נכון??)
אני גם לא רוצה שהילד שלי יקבל חינוך חרדי לבורות כמו שאני קיבלתי..למזלי בגיל צעיר הלכתי ללימודים אקדמאים ורק אז הבנתי כמה אני חושב עקום ואני לא רוצה שהילד שלי יגדל ככה..
אישתי יודעת שאני לא "צדיק גדול" אבל היא בטוחה שהילד ילך לת"ת וכ"ו..והיא לא מוכנה לחשוב על אופציה מתונה יותר..
אשמח לכל יעוץ\הכוונה
תודה רבה
ולילה טוב

 

[reאלי]

ברוך הבא...

וכמו שכתבתי כמה פעמים, ואני בעצמי נהגתי ועדיין נוהג כך - תעבור על פרסומים קודמים וישנים ותראה המון תשובות להמון שאלות שנשאלו כבר.

אתה יכול להעזר בקישורים המתחלפים בראש כל עמוד, אחלה התחלה...

 

[shlomijerusalem]

תודה

תודה על הטיפ זה באמת עזר לי...

 

[סנדר סופרטרמפ]

שלום לך

מקוה שתמצא כאן את מקומך.

 

[shlomijerusalem]

תודה

 

[צום הנפש]

אני יצאתי, ואם אתה רוצה עצה דבר איתי או

כאן או בפרטי

 

[סנדר סופרטרמפ]

מיותר שוב להזהיר חובת הזהירות

אשמח מאוד עם אתה (צום הנפש) תשיב להודעה האישית שלי אליך.

 

[נהורית1]

היי שלומי

אין דבר חשוב יותר מאשר שלמות המשפחה. לא כדאי
ללכת עם האשה מה שנקרא 'ראש בראש', אלא דרך
העדנה. זוהי הדרך החכמה ובלי נפגעים. כדאי שמידי
פעם תטפטף לה באוזן כי הדרך החרדית היא לא נכונה.
היא גורמת לבזבוז הפוטנציאל ואין בה עתיד טוב, אלא
עתיד של עוני ואומללות. תדבר איתה מידי פעם
בלי לחפור במוח. ככה זה יקלט לה בראש ויכול להיות
שבסופו של דבר תתפשר. כדאי גם ללמד את הילד
דברים אחרים חוץ מדברי תורה, כך גם הוא יהיה בשל
במידה ותבחרו לו חינוך פשרני יותר מאשר ה'חיידר'.
ושיהיה לך בהצלחה.

 

[shlomijerusalem]

היי

ברור שאין ערך לשלמות המשפחה..אני מנסה כבר כמה חודשים לטפטף לאישתי כמה החינוך הזה עקום מהיסוד וכ"ו..
אך מבחינתה זה לא ניתן למשא ומתן וברור לה שהילד ילך לחינוך חרדי..אומנם לא חרדי חונק אך חרדי.
תודה

 

[דניאל 142]

כולנו באותה צרה!

אני כבר חושב על גירושין,

אשתי פאנטית,
אין עם מי לדבר....

מכיר עו"ד טוב?

(אני יודע שאני מאוד "מעודד" חחח)

יום טוב!

נ.ב אני רציני מאוד!

 

[shlomijerusalem]

שלום

אז תודה על העידוד!!זה עזר לי מאוד חחח..
לשמחתי אני עדיין לא מכיר עו"ד..
בעניי שלמות המשפחה זה בראש סדר העדיפויות..
למרות שגם לי לפעמים עולים מחשבות דומות לשלך..
בכל אופן מאחל לך בהצלחה!!
ואולי מתי שהוא אני ישאל אותך אם אתה מכיר עו"ד טוב..

 

[דניאל 142]

אני שמח בשבילך, שרק שתחזיק מעמד!

כסגנון החיים שלך ושל אשתך הם קוטביים,
לבסוף נשברים,
אשמח להיות איתך בקשר,
שלח לי מסר אישי,
ביי

 

[IAmAbundance]

בעלי עבר חוויה מאוד דומה לשלך

הי שלומי.

בעלי, שגדל כל החיים כחרדי מאמין במוסדות חרדיים מאד "טובים" (ופנאטיים) התחיל כחצי שנה אחרי שהתחתנו לפקפק בכמה עניינים מאד מהותיים באמונה היהודית בכלל ובפרט בענייני השקפה חרדיים. זה היה תהליך שנמשך שלש שנים ועדיין נמצא בעיצומו.

אני לא באה לספר לך על האמונות והדעות של בעלי או שלי, אלא על ההתמודדות של שנינו עם השינוי שהוא עושה.

אז ככה, יאמר לזכותו ואולי לזכותי שהוא לא הסתיר ממני את מה שהוא עובר ולא פחד לשוחח איתי על השאלות והדעות החדשות שלו. בהתחלה זה נפל עלי קשה מאד. היו לנו ויכוחים קשים ומרים על ענייני אמונה שהיו מאד סוערים וטעונים ברגש, והגיעו לפסים אישיים וקצת מכוערים... היו הרבה סערות נפש, והיו זמנים שחשבתי שאולי בזה נגמרו הנישואין הקצרים שלנו, והילד שייולד לנו בקרוב ייצטרך לגדול בבית שהתפרק למרות שהייתה בו אהבה גדולה. אם לצטט אותך, לא הייתי מוכנה לחשוב על אופצייה מתונה יותר.

אבל לאט לאט הגעתי לתובנה הבאה:

בעלי זה לא אני. הדעות שלו לא חייבות להיות הדעות שלי. הוא לא צריך לאהוב את המוסיקה שאני אוהבת, ולא את האוכל שאני אוהבת והוא גם לא חייב להחזיק בהשקפות שאני מחזיקה בהם.
ואנחנו יכולים לאהוב בכל זאת. ולא צריך לפרק בית בגלל זה.

נשמע פשוט, לא?

זה לא כל כך מובן מאליו. כל אדם רוצה שהקרובים אליו יהיו כמה שיותר דומים לו בדיעותיהם. בעיקר בני זוג - כל המשפטים של "והיו לבשר אחד", "אישתו כגופו" - צריך לקחת בעירבון מוגבל. אתה מתחתן ומקים בית עם מישהי אבל אסור לשכוח שאתה עדיין אדם נפרד וכן, יכול להיות שגם היא תשתנה יום אחד באפון כלשהו. בן אדם לא מפסיק להשתנות ולהתפתח אחרי שהוא מתחתן.

כמובן יהיו שיגידו: "אבל מה עם החינוך של הילדים? אבא חילוני, אמא דתייה - הם יגדלו מבולבלים, עם בעיות זהות, לא ירגישו שייכים, ייתביישו בהורים שלהם בלה בלה בלה. אבל אם נחשוב בהגיון - גירושין לא יפתרו את הבעיה. הילד יגדל עם אבא חילוני ואמא דתייה + גרושים. לא עדיף לתת לו את הבסיס של הורים שאוהבים אחד את השני, שמקיימים זוגיות בריאה אפילו שהם שונים?? הרי גם אם נתגרש הוא יהיה מבולבל מבחינה דתית ויתוספו לזה המשקעים של לגדול בבית מפורק.

לא שאנחנו חושבים להתגרש היום. כל מה שאנחנו עוברים ביחד רק קירב אותנו אחד לשני, אבל יותר מכל אני מרגישה שלמדתי על עצמי המון, ושהתחזקתי יותר בזהות האישית שלי, ובעלי בשלו. תאמין לי, כמה שכל אחד מבני זוג מבוסס אצל עצמו יותר ככה הזוגיות טובה יותר, בוגרת יותר ותלותית פחות.

צריך לזה פרטנר, אין ספק. אני לא מכירה את אישתך ויש המון שכן היו מפרקים בית על זה (שבגלל זה בכלל קם הפורום כאן, לא?). אבל כמו שאמרו חלק מהחבר'ה - אם תגיד לה לאט לאט, ועם המון כבוד אליה ולדרך החיים שלה - כי בלי כבוד הדדי אין מצב שזה עובד - ובלי לרדת לפסים אישיים או להשפיל את האינטלגנציה שלה, זה שווה נסיון. זה בוודאי עדיף על לחיות חיים כפולים, אני בטוחה שיעידו על כך ה"אנוסים" בפורום כאן.

סליחה אם חפרתי ארוך מידי ובבקשה תרגיש חופשי לשאול מה שאתה רוצה.

 

[לא מאמין10]

כל הכבוד לך

 

[nini132]

יופי של הודעה

את מסבירה את זה בצורה יפה ונעימה מאוד

דת זה לא כזה עניין גדול, הסברת את זה יותר טוב ממני.

ברוכה הבאה

 

[IAmAbundance]

תודה רבה! ברוכים הנמצאים

לא יודעת אם הייתי אומרת ש"דת זה לא כזה עניין גדול" - כמעט כל אדם דתי יאמר שהדת שלו היא מרכז חייו.

אבל המסקנה שלי מכל העניין הייתה שהדת שלי היא שלי. ביני לבין עצמי, ולא מחייבת אף אחד אחר. כמו שגם האתאיזם שלך (אם אתה מגדיר את עצמך כך. לא טרחתי לבדוק, סליחה) לא מחייב אותי להיות אתאיסטית, ובכל זאת אנחנו יכולים להיות חברים טובים ולכבד אחד את השני.

לא אומרת שדרך החיים שלי היא "יהדות" (זה סותר את "כל ישראל ערבים זה לזה", "הוכח תוכיח את עמיתך" ועוד ועוד) אבל זו המסקנה שלי וככה אני חיה היום. מה גם שכל המריבות שיש לאנשים בענייני דת בד"כ סותרים מצוות כמו "ואהבת", הונאת דברים, הלבנת פנים, ועוד ועוד.

אז בעצם כל אחד מקיים חלק ומוותר על חלק, וכל "החמרה" באה על חשבון משהו בסיסי אחר.

ברכות

 

[אפס שתיים1]

את מדהימה!

מאחלת לכם שנים מאושרות ושמחות עם הרבה אהבה וילדים מאוזנים. אין ספק שאת אמיצה וחכמה.

לא אטעה הרבה אם למעלה ממחצית הגברים הנשואים הקוראים כאן הוציאו מליבם איזו אנחה ענקית ואמרו לעצמם: הלואי עלי אשה כזאת...

 

[reאלי]

מסכים על כל מילה...

בעיני, התמודדות עם בן זוג לא מאמין/מאמין, אינה שונה מהתמודדות עם קושי זוגי אחרת אפשר להגיע לעמק השווה בכל דבר אם יש רצון אמיתי לכך.

זה לא קל, זה דורש השקעה רבה. רמת האמוציות בדרך כלל גבוהה מאד מאד. אבל זה אפשרי.

ומה עם חלילה אחד מבני הזוג לקה נפגע בתאונה או לקה במחלה חמורה שיש לה השלכות לכל ימי חייו???

אני לא משווה בין הדברים!!!

אבל כמו שאפשר להתמודד עם דברים קשים אחרים בזוגיות, כך אפשר גם בנושא זה. הכל עניין של אהבה ורצון!!!

הכי חשוב שיהיה לנו את מי לאהוב, ושאכן נאהב הרבה...

 

[reאלי]

למה אי אפשר לערוך הודעה ולתקן טעויות? אוף!

 

[מורדת בדרך]

את מדהימה!