,התלבטות

DORA4200

New member
,התלבטות

אני בזוגיות כבר יותר מ6 חודש.אני בת 38 ובן זוגי בן 33. אני מתגוררת בדירה שכורה בן זוגי מתגורר עדיין עם הוריו.
אני אקדמית בעלת מקצוע חופשי והוא עושה 1 שנת צבא מפאת גיוס מאוחר שבסיומה יוחתם למספר שנות קבע
בן זוגי בן בית בדירתי ובמפגשי שבת בבית הורי,אבל עד היום לא הזמין אותי אליו הביתה לטענתו אמו מתנגדת לקשר אבל הוא עובד על זה.
, הוא מהסס לצאת מהבית למגורים משותפים.
יש ביננו אהבה גדולה ובגדול אני "בונה " עליו כבן זוגי לחיים ארוכים.
אולם התנהגותו שלא מזמין אותי למגוריו ולא מוכן לצאת למגורים משותפים מעלה תהיות גדולות להמשך הקשר כי נראה שהוא עדיין ילד קטן שלא מוכן להתמודד
מול המציאות ובמצב כזה הקשר צריך להסתיים.
אשמח לקבל מנסיונכם-ומדעתכם
תודה
 

רפסודיה

New member
בן זוגך בן 23 או 33?

אולי תתחילי מלראות אותו כפי שהוא בלי לקשר את זה אלייך, נניח שלא קיימת בחורה בחייו, האם הוא מעוניין לצאת מבית הוריו?
 
שלום

לא ממש משנה כמה הוא בוגר. מה שבעיקר משנה כמה את אוהבת את אופיו הטוב, וחלק מאד חשוב מזה אם הוא אדם טוב לב ומוסרי. אם את מרגישה שאופיו טוב ואת אוהבת אותו, כדאי שתהיי אתו בקשר ותתעלי על הקשיים האחרים. בעיות טכניות פותרים בשלב מסוים, עם קצת מאמץ.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
פנים לכאן ולכאן

מצד אחד, אם הוא בצבא על משכורת של חייל בסדיר (משהו כמו 2 שקל ו 40 אגורות לחודש), אז הוא באמת לא יכול להרשות לעצמו מגורים מחוץ לבית ההורים. אין מה לעשות, בארצנו חייל הוא מספיק מבוגר בשביל להוביל אנשים לקרב, אבל הוא לא יכול להחזיק את עצמו.

(מה הסיפור איתו באמת עם הצבא? לא שמעתי עדיין על כזה סידור בגיל 33... מילא עולה חדש בן 24-25 - אבל בחור ישראלי שהוא כמעט בפנסיה?)

מצד שני, העניין שהוא לא מביא אותך להוריו הביתה הוא באמת סימן רע.

אז בינתיים תיקו.

אבל אני באמת חושב שזה עניין לשיחה גלויה. את אמורה להגיד לו מה את מצפה ומתי - נניח, ילדים: כמה ומתי. והוא אמור להגיד מה מתאים לו ומה לא.

והחוכמה פה היא לא לפרשן אותו! אם הוא אומר "עוד לא", "חכי, נראה" - אז זה פשוט לא. ואם הוא אומר כן, ומדבר על דברים ספציפיים - אז תראי כמה זה אמין לך, ותבנו יחד תוכנית: עוד X חודשים ככה, עוד Y חודשים ככה.

בואי נגיד שאם הגעת לפורום הזה - כנראה המצב לא משהו...
 

seelinewoman

New member
אין כמעט סיכוי לשינוי

אני יודעת שצריך לתת צ'אנס, ולשוחח ולתקשר.
אבל צבע הקבע ישמש לו חממה נוספת להתבצרות,
והוא לא ייצא מהבית לזוגיות עצמאית מהוריו כל כך מהר.
אני לא יודעת במה הוא עוסק, אבל תחושת הבטן שלי היא
שנוח לו מאד לחיות במסגרות מגוננות עם כמה שפחות עימותים,
והוא לא משתחרר מהן בקלות לא בגלל הוריו, אלא כי לו נוח כך.
ההורים הם רק תירוץ.
כשבן 33 מוצא זוגיות טובה, הוא אמור לעמוד על דעתו כגבר ולא כנער.
אם הוא "עובד" על זה, הוא אומר בעצם שהוא עובד על ההתבגרות שלו.
אם מתאים לך להתבגר אתו, תישארי.
אם בוער לך להקים משפחה, צריך נס שזה יקרה בקרוב.
בהצלחה
 

looking 4the

New member
כנראה שהגיע הזמן לשיחת

דרכנו לאן .

לשאול שאלות ולקבל תשובות.

לא לבנות על הבטחות. רק מעשים נחשבים.
 

אמלי12

New member
תאום ציפיות

כמו שאמרו לך, זה הזמן שתדברו על מה שניכם רוצים מהקשר הזה, לאן אתם רואים אותו מתקדם.
את בונה עליו, אבל האם גם הוא מרגיש אותו דבר?
פשוט שיחת "יחסנו לאן" הטובה והישנה..
בגילכם כבר אפשר וצריך לעשות זאת.
 
למעלה