התלבטות

אמאלאחד

New member
התלבטות

שלום וברכה.אני רוצה לשאול שאלות כדי לשלול..לא יודעת אם זה נכון לעשות זאת אבל אני ממש חייבת..תודה מראש
יש לי כמה שאלות לגבי אספרגר או פי די די.
האם ילדי אספרגר או פידידי יכולים או מסוגלים לחיות בדמיון וכל היום להתחפש להציג הצגות ?
האם הם מדברים בצורה רגילה ושוטפת ?
האם אפשר לפתח עמם שיחה ?
אלו השאלות ועכשיו להתלבטות
הבן שלי בן 5.5 בגן רגיל מאובחן כ ADHD אבל....שאנחנו יורדים לחצר הוא ממש אבל ממש מתקשה להתחבר לילדים לוקח לו המון זמן משהו כמו שעה עד שהוא מחליט להצטרף לקבוצה וגם לכמה דקות והוא בורח לצד .
הוא מעדיף לשבת בחברת מבוגרים שנותנים לו המון תשומת לב כי הוא ילד חייכן בצורה מדהימה הוא מספר בדיחות וצוחק משטויות.
שהוא כבר בחברת ילדים הוא מעדיף את הבנות...שאני מדברת איתו על זה הוא אומר שבנים משחקים עם בנים אבל הוא משחק עם בנות ותמיד אומר שכיף לו.
אחרי כל יציאה לחצר הוא מזכיר לי שהיה לו יום מדהים והיה לו ממש ממש כיף
הילד שלי כותב מדהים יודע חיבור וחיסור וקצת אנגלית
שאני שואלת אותו אם הוא רוצה לצאת עם חברים רק לחדר מדרגות הוא אומר שהוא מעדיף להישאר בבית...הוא מצייר המון שר ומופיע בבית.(וגם לפני מבוגרים שמתארחים אצלנו)
יש לו פחד ממקומות חשוכים ומוסיקה רועשת.
הגננת אומרת שהוא ילד מבריק עונה על שאלות שצריך ומשתתף במשימות בצורה מיוחדת ונבונה.
סליחה אם זה קצת ארוך סליחה סליחה .אשמח לשמוע אם יש למישהו מה להגיד
 

TikvaBonneh

New member
תשובות

כאמא לשני ילדים בספקטרום התשובה שלי היא כן.
שניהם בגיל חמש וחצי יכלו להציג הצגות דימיוניות, לדבר שוטף ולנהל שיחה.
אם את חושדת בספקטרום כדאי לך לאבחן ולא למשוך את זה. ממילא יש תורים לאיבחונים וגם איבחון לוקח הרבה זמן.
תתקשרי כבר מחר לבית אחד ולאסף הרופא ותקבעי תור זה ממילא יהיה לעוד כמה חודשים ותוכלי לבטל אם תתחרטי, אבל אם כשיגיע הזמן תהיי עדיין מודאגת, תוכלי מיד לקבל תשובות.
את גם מוזמנת לפגוש אותנו אנחנו בהוד השרון ויש לי ילד בן שש בספקטרום תוכלי לראות איך זה נראה.
 

yonitbrk

New member
אז ככה

לגבי השאלות שבתחילת ההודעה אז כן לגבי שלושתן. לגבי בעיות חברתיות - חלק גדול מילדי ADD/ADHD מצטרפת גם לקות חברתית. גם אצלנו, הגדול שלנו מאובחן עם ADD ובעל לקות חברתית מובהקת, מעדיף לרוב להשאר בבית ונמנע מאינטרקציות חברתיות.
 
חוץ מהקטע של הצגות מאוד מזכיר אותי

לגבי הצגות: האם הוא עושה את לעצמו, או מנסה לשתף אחרים? האם הוא מתחשב במה שהאחרים רוצים?
 
יכול להיות שכן, יכול להיות שלא.

מצטרפת להמלצה של תקווה בונה ללכת לאבחון.

אם את חוששת עדיף לך ללכת לאבחון, כי גם אם פה כולם יגידו לך שאין לך מה לדאוג, את תמשיכי לדאוג.

הדברים שאת מתארת יכולים לנבוע מסיבות שונות.

אני הייתי מציעה לך בינתיים, לנסות לתווך בינו ובין ילדים אחרים.

ודרך אגב, אני לא רואה שום בעיה בזה שילד משחק עם בנות ולא עם בנים. אני מכירה בחור כזה, חברותי מאוד, שלא אהב בנים ושיחק תמיד עם הבנות בכיתה (כן, אפילו בתיכון הוא היה עם הבנות).
ואני יכולה להרגיע אותך שהיום הוא נשוי, אבל לבן ובת וחי נהדר. הוא פשוט עדין בנפשו, מוזיקאי במקצועו. נ"ט לגמרי, רק שלא אוהב משחקים של בנים.

אני חושבת שזה שונה מילד שלא משחק בכלל עם ילדים, בנות או בנים.

אני חושבת שמייחסים חשיבות רבה למשחק עם ילדים מאותו מגדר. הבן שלי גם תמיד אהב בנות, ועד היום, כשהוא בן 18 וחצי מעדיף להיות איתן, רק שבגילו זה מתקבל בצורה טבעית יותר.

אם זה חשוב לך הייתי מזמינה במקומך בן לבית שלך ומנסה לתת להם לשחק משחקים שהבן שלך אוהב ובכלל מנסה לתווך ביניהם כדי לראות תוך כדי זה איפה הבעיה)

האם הבן פשוט לא אוהב משחקי בנים?
למה הוא מעדיף לשחק עם הבנות?
האם יש לו קושי להבין את המסרים החברתיים של הילד השני?

את זה את גם יכולה לנסות לעשות בגינה, לראות האם הוא ניגש לילד אחר (בן)? מה קורה כשהוא ניגש? האם הוא לא יודע איך לגשת?
איך הוא ניגש לבנות? איך מתנהל הקשר שלו עם הבנות?
האם הוא מעדיף לשחק עם הבנות או שמעדיף לשחק לבד?
אמרת שהוא לא אוהב לצאת מהבית. האם כשהוא בבית הוא משחק רק עם מבוגרים? איך הוא מגיב כשבא אליו חבר/ה?
איך את משכנעת אותו לבא לגינה?
אמרת ששעה הוא עומד לידך (שעה על השעון או שעה במובן של זמן רב?) ומה הוא עושה בזמן הזה? מסתכל על הילדים? מסתכל עלייך? קורא ספר? משחק לבד?
האם הוא יושב עם האמהות בגינה?

האם יש לו אחים בבית? כי חלק מזה יכול לנבוע מזה שהוא בן יחיד.

אשמח אם תכתבי פה תשובות לשאלות אלו.
 

אמאלאחד

New member
כן אני יכולה לענות על השאלות שנשאלות כאן

הוא קצת שמנמן אז קשה לו לרוץ עם ילדים שמשחקים בכדורגל. הוא מעדיף את הבנות שמשחקות מורה וכיו"צ
הוא מבין טוב מאוד ויפה מאוד מסרים של חברה שהוא כבר רוצה לגשת לשחק עם הילדים הוא פשוט מצטרף אליהם אבל לא למגלשות!! הוא משחק עם מבוגרים וכל הזמן מבקש שאני או אורחים שמגיעים ישחקו אותו או לחלופין יעשו איתו תיזמורת וחשוב לו שיראו אותו...אם אנחנו מדברים בינינו הוא מכין משחק ומבקש שנשחק איתו.
הוא מסתכל על הילדים שמשחקים עושה כמה צעדים וחוזר אליי מחבק אותי ואומר שהוא אוהב אותי ומתיישב עם אמהות אחרות והאינטרקציה מופלאה. הוא מפולפל עם שפה גבוהה.
אין לו אחים בבית הוא בן יחיד. יש לו חברים בגן שלו שהוא מאוד אוהב והוא מצייר אותם ומזמין אותם אליו.
שיורדים לחצר חשוב לו לקחת לכולם חטיפים ושתייה. (גם לילדים אחרים צריך ככה הוא אומר)
אין לו בעיות שינה בכלל.
אין לו התפרצויות זעם
הוא לא מתנדנד ולא מנפנף ידיים
הוא תמיד בפוקוס ויותר מכך הוא מלשין לאבא שלו על כל מה שעשיתי הוא עירני.
 
לי הוא נשמע ילד רגיל לגמרי,

שרגיל פשוט לחברת מבוגרים. ולא פלא שיותר קל עם מבוגרים, שיודעים להעריך ילד בוגר ונהנים לשוחח איתו.

אם הוא לא היה משחק בכלל עם ילדים, הייתי מודאגת. במקרה הזה, לא . כי הרי הוא כן משחק. ולמה הוא חייב בנדנדות? ילד לא חייב לשחק במה שכולם משחקים.

אני הייתי מציעה לנסות לכוון אותו לשחק עם הילדים בדברים שכייף לו. לעודד אותו להמשיך להזמין ילדים הביתה. אולי להיפגש עם עוד אמהות או הורים אחרים (לא הזכרת אב. האם יש אב בתמונה?) וחשוב שיהיה לו קשר גם עם גברים בוגרים ולא רק עם נשים (והפוך אם הוא היה הרבה זמן עם אבא). לדעתי (ואולי לא כולם יסכימו איתי) חשוב שילד יחשף לסוגים שונים של אנשים, גברים ונשים, וידע שיש צורות שונות של נשיות ושל גבריות. גבר לא חייב להיות מסוקס עם רובה בין השיניים ולהנות רק מיריות, אלא גם מלומד שיכול להיות מומחה לפילוסופיה סינית.
ואולי תצאו כמשפחה עם משפחות אחרות שיש להם ילדים, כך שהוא יוכל להכיר עוד ילדים ועוד משחקים.
אם את רואה שהוא רואה את הילדים משחקים וניגש אלייך - אולי הוא פשוט לא יודע איך לגשת אליהם? כשאת רואה אותו עומד, אולי פשוט תגשי אליו, ותשאלי אותו, אתה רוצה לשחק איתם, אבל לא יודע מה לומר? (או דברים אחרים בסגנון) או שאתה לא רוצה לשחק איתם? אולי הוא לומד מהתבוננות בילדים.
אפשר להביא איתו לגינה איזה משחק אטרקטיבי יחסית, כמו כדור יפה או משהו כזה או אופניים שאז הילדים יבקשו ממנו סיבוב, והיא יוכל לתת להם. או לחלק חטיף ועוד. וזה כבר יתן לו דחיפה ראשונית למשחק.

הבן של, שהוא נ"ט בכיר, גדל כילד בכיר עד גיל שנתיים וחודשיים בלבד. וכבר אז ראו עליו שהוא היה רגיל להיות לבד. היה לו קושי בגיל קטן להתחלק בדברים שלו, למשל. הוא היה משחק הרבה לבד. ורק בגיל מאוחר יותר הפך חברותי מאוד.

תקראי מה מאפיין אספרגר וPDD ואם עדיין יש לך חשש - את יכולה לקבוע תור לאבחון.
כמו שתקווה כתבה, התורות מאוד רחוקים ומחכים זמן רב מאוד עד האבחון.
אז אם תראי שבאמת זה הכיוון, טוב שקבעת אבחון.
ואם תראי, שזה לא הכיוון, תמיד תוכלי לבטל.

מה בעצם גורם לך לדאוג?
 

אמאלאחד

New member
מה שגרם לי לדאוג

יש אנשים שהוא רואה ואומרים לו שלום הוא אומר אני לא מדבר איתך !! תיבכה!!
והוא שואל שאלות בלי סוף!!! למה אנשים שחורים למה אלוהים קיים למה מתים ועוד ועוד
ויש לו אובססיה לכתיבת תווים הוא לומד פרטיטורות בעל פה וכותב אותם מהזיכרון..הוא אמר שהוא יהייה מנצח שהוא יהייה גדול חמוד שלי
 
כשהוא שואל שאלות - הוא מחכה לתשובה?

במה מתבטאת האובססיה שלו לכתיבת תווים?

באיזה הקשר הוא פתאום מעתיק תווים?

לאיזה סוג שלא אנשים הוא אומר אני לא אדבר איתך? האם זה כל אחד? האם מישהו שלא מכיר אותו?

איך אנשים מגיבים כשהוא עונה כך? איך את מגיבה?
 

אמיתמי

New member
אולי כן ואולי לא

קושי להשתלב חברתית יכול לנבוע מכל מיני גורמים, למשל חרדה חברתית. ממה שאת מתארת קשה לדעת, האם הוא מבין הוראות? מחכה שתהיי פנויה או מבקש את תשומת לבך כשהוא רוצה לדבר או לספר משהו? האם הוא מודע לסכנות? מביע אמפטיה?
 

אמאלאחד

New member
הוא

מבין הוראות בוודאי כן הוא בא לספר לי דברים שקרו לו או הצחיקו אותו בטלויזיה ומבקש שאני אבוא לראות איתו הוא מודע לסכנות ומאוד הוא אפילו פחדן הייתי אומרת הוא לא קופץ לבריכה הוןא אומר שאני מסכנת אותו .
אמפטיה הוא מביע בוודאי וודאי.
שאני כועסת עליו הוא אומר שהוא יזמין לי משטרה או שהוא עוזב את הבית שאני אכין לו תיק כי לא כועסים על ילדים טובים.
ראינו סרטון של ילדים בספקטרום והוא שאל אותי מי זה הילד הזה...ואמרתי לו זה ילד מיוחד שאין לו הרבה חברים אז הוא ישר קפץ ואמר אבל אמא לי יש המון חברים אני גם מיוחד נכון?
 
כדאי גם לשקול אפשרות להצטרפות שלו לקבוצה

לפיתוח מיומנויות חברתיות. הוא לא חייב להיות על הספקטרום של האוטיזם כדי להתאים לקבוצה כזו, והיא יכולה בהחלט לעזור לו. בהצלחה!
 

dina199

New member
אם הילד לא מאובחן , זה מספיק

כדי לגשת לאיבחון מקצועי.
אף אחד לא יכול לאבחן באינטרנט.
בכל מקרה זה יכול להתאים גם לPDD וגם ל NVLD , ורק איבחון מקצועי יכול לתת תשובה.
 
הבן שלי בן כמעט 6

תמיד דיבר שוטף ותקין, תמיד שיחק עם ילדים וגם יזם.
אחד הילדים החכמים בגן,
ועדיין הוא אספי.
מה שכן המשחקי דמיון שלו לא משהו, ואין לו הפרעת קשב.
אבל כל ילד זה משהו אחר והספקטרום מאוד רחב.
הבן שלי רוב הזמן מתנהג רגיל.
הוא גם בגן רגיל בלי סיוע.
שנה הבאה אני מקווה להשאיר שנה נוספת בגן, הפעם בגן תקשורת משולב.
ועדיין-יש בעיות-כולל אגב רגישות לרעש.
אבחון של ילד בקצה הספקטרום יכול להיעשות רק ע"י מישהו מקצועי.
 
למעלה