התלבטות...

מילה888

New member
התלבטות...

אני בת 24, יוצאת מזה כ-4 חודשים עם בחור בן 26. אני אוהבת אותו מאוד, הוא מצא חן בעיני מהרגע הראשון ואני מרגישה שהוא באמת משלים אותי בהמון רמות ואולי זה קצת ילדותי להגיד, אבל ממש מה שחיפשתי.. נכנסתי ויצאתי מקשרים קצרים כארוכים מגיל 16, אבל מזמן לא זכורה לי הרגשה כזאת של "וואו". אבל מה... (תמיד צריך להיות אבל! אוף :( ) הבחור מעשן. סיגריות, וסמים קלים. מעשן המון. אני באה ממשפחה מאוד אנטי סיגריות, לצערי סבי ז"ל היה מעשן מאוד כבד וכך הוא סיים את חייו בגיל צעיר יחסית מחובר לאינספור צינורות וסובל. מן הסתם שהדבר השאיר בי את חותמו לא אשקר שלקחתי מספר שחטות פה ושם ועישנתי מעט סמים קלים פה ושם, אך כיום אין לי עניין בזה, זה היה בעיקר מסקרנות ומרדנות. אין לי בעיה עקרונית עם אנשים שמעשנים כל עוד זה לא פוגע בי, ובחודש הראשון שלנו יחד אפילו לא שמתי לב לזה- כל דבר בו היה נראה לי כל כך מקסים ואפילו העישון (כן, תמוה..) לאחר החודש הראשוני עם הפרחים והפרפרים קצת נחתתי חזרה לקרקע וחטפתי קצת רגליים קרות מכל הנושא, מאוד הפריע לי העשן, מאוד הפריע לי הרעיון שהוא מעשן איזה 4 ג'וינטים בכיף ביום וכמובן שאמרתי לו את זה. הוא יצא ממערכת יחסים מאוד רצינית וארוכה לפני שהתחלנו לצאת, וחברתו לשעבר הייתה מאוד אנטי העניין- הוא לא עישן בדירתם, כפועל יוצא מכך הוא עישן פחות. לאחר שנפרדו הוא "עושה מה שהוא רוצה" ומאוד קנאי לפרטיותו בתחום הזה- הבהיר לי שככה הוא והוא לא רוצה ש"שוב יגבילו אותו" בתחום. אולי אני מציירת את זה קצת קיצוני כי מאז הויכוח הוא כן שואל אם זה בסדר שהוא יעשן בחדר או ילך לסלון, ומעשן לחלון אם כבר, אבל בכל זאת.... לגבי הסמים- אין שינוי. הוא מעשן קצת פחות ובעיקר בערבים כי הוא עובד בבקרים, אבל מן הסתם שאני מבלה איתו בערבים בעיקר ככה שהתחושה שלי נשארה. (מעשן כל יום) הוא אמר שבתכנון הגדול שלו הוא כן רוצה להפסיק לעשן סיגריות "מתישהוא", ואולי להפחית בסמים( אבל אולי גם לא). מאתמול עולות בי תחושות מאוד מוזרות (לו ולחבר שלו נגמר החומר והן היו מאוד לחוצים להשיג, והדבר מאוד הרתיע אותי מהצד) מצד אחד אני מאוד מאוד אוהבת אותו ויש בו כל כך הרבה יתרונות וכל כך חבל לי לוותר על הקשר הזה, ומצד שני אני אולי משלה את עצמי לגבי עניין הפסקת העישון? אני מוותרת על האיכות חיים שלי (אני כל הזמן מסריחה מסיגריות, אני מאוד מודעת לנזקי העישון וממש לא בראש שלי שזה יפגע בי) והכי חשוב וקצת מבין לומר...אני מסתכלת לטווח הארוך, אני לא מעוניינת להיכנס לקשר שאני לא רואה לו המשך, ובהנחה והכל יהיה טוב בינינו ומתישהו בשנים הבאות ניקח את הקשר הלאה- איך אוכל לקיים חיים משותפים עם אדם מעשן? שלא לדבר בכלל על ילדים וכו' וכו'... אני לא יודעת מה לעשות. אין לי ספק שאני אעלה את הספקות האלה בפניו במוקדם או במאוחר כי אני כזאת, לא יכולה להחזיק הרבה זמן בפנים. אבל אני חוששת ,מעצמי בעיקר. אם אקבל החלטה שזה לא טוב בשבילי אז אצטרך לחתוך, ואני מפחדת. מפחדת להצטער, מפחדת לפספס...מפחדת שאולי בעתיד הוא כן עשוי להפסיק ומי יודע... מה דעתכם?
 

originali

New member
אין שום התלבטות.

אם העישון לא מפריע לך, תשארי איתו. אם העישון כן מפריע לך, זה הזמן לומר ביי ביי... אם את שואלת אותי, לכי על אפשרות מס' 2. לכי עם ההיגיון ולא עם הרגש.
 

אורן oren

New member
אז ככה...

סבי לא היה מעשן מעולם, ובכל זאת סיים את חייו בעקבות מחלת הסרטן בדיוק כמו סבך (אז אולי לא הסיגריה היא הבעיה) אבל לצורך העיניין...אם העשן מפריע לך ברמות כאלו את יכולה להגיד לו ואם הוא אוהב ויתחשב הוא לא יעשון בסביבתך אבל ופה זה אבל גדול...תחשבי על כך בגישה אחרת לצערנו או שמחתנו, סמים קלים עדיין נחשבים סמים...עדיין הם משהו לא חוקי מה תהיה תחושתך אם בן הזוג שלך ייעצר על החזקת סמים...שימוש בסמים... רק העשן הפריע לך? על זה לא חשבת? עוד נקודה למחשבה ובהצלחה בבחירות :))
 

מילה888

New member
כן אתה צודק

ויותר מזה, מצאתי את עצמי לא פעם אחת מקווה שזה יקרה כי אולי זה מה שיעורר את השינוי? אבל בגדול אני מקווה שהוא פשוט יעבור את גיל ההתבגרות המאוחר הזה שלו וברגע שיתחיל ללמוד או יעזוב את מקום המגורים הנוכחי שלו דברים ישתנו...אני מרגישה שזה הרבה החברה שסביבות שמשפיעה עליו אבל שוב, ייתכן שזה הכל מבוסס על האשליה שיצרתי לי...
 


מזדהה איתך לחלוטין, גם אני הפסקתי לעשן בגיל מאוד צעיר לאחר שסבי ז"ל נפטר מסרטן בשל עישון. חבל שדברים שחובה לברר עוד לפני השיחה הראשונה לא בררת כי לאחר 4 חודשים ועם הרגשת ואוו יהיה לך מאוד לא קל לחתוך אם תחליטי על זה. בטח שלא שאיני רשאי לומר לך לעשות כך או אחרת, זו תמיד הבחירה שלך ורק שלך. אין לראות בתגובה זו משום המלצה לנהוג בדרך זו או אחרת
זיכרו: לעולם לא נוכל לדעת כיצד עלולות המילים שלנו להשפיע על אחרים.
http://www.youtube.com/watch?v=hAX2ku9ifEs עם כל הגעגוע לחיבוק, לחיוך ולשיחה, כשבצד השני, אין גם צורך וגם רצון אמיתי בחיבור, לא משנה מה נעשה, זה לא יעבוד.
 

Megie

New member
היי מילה


מאוד קשה לעמוד מהצד ולייעץ, במיוחד כשלנו באיזשהו מקום "קל" לדבר-את זאת שחייה את הקשר בפועל. אני בטוחה שהוא לא יהיה הבחור הראשון וגם לא האחרון שתכירי ובמקרה גם יעשן.. לצערינו הסטטיסטיקה מראה על נתונים מאוד קשים של אוכלוסיה מעשנת.. וברור לי (וגם לך) שאת בכל זאת רוצה להשאר מחוץ לאותה סטטיקה גם בבחירת בן הזוג. אני לא בטוחה שהוא יפסיק לעשן כי זה אולי מאוד קל לדרוש בזה או להעלות את זה-אבל לא לכולם יש את הכוח לעשות צעד שכזה-במיוחד אם זה לא בא מתוך רצון אישי אלא כדרישה של מישהו אחר..כלומר, הוא יפסיק רק אם באמת ירצה בזה ולא כי ביקשת. לעומת זאת, מה שהפריע לי-אלו הסמים... הרעיון מאחורי הצון להיות במצב (זה שהסמים גורמים לו) לא כ"כ נראה לי.. ובדר"כ אנשים שזקוקים לתחושה הזאת-מביאים איתם מטען מסויים..שרק הסמים משכיחים (לא משנה איזה סוג סמים, כלומר, משנה מבחינת נזק..אבל בסופו של דבר לכולם מטרה זהה באופן כזה או אחר..) אל תקפצי רחוק.. תתחילי צעד-צעד.. תנסי להבין מאיפה התלות הזאת בסמים, הוא צריך להבין שזה באמת לא משהו שאת אמורה לקבל-נכון שבהתחלה אולי הבלגת-אבל מהמקום שהיית בו בהתחלה, לא באמת ידעת מה צפוי בהמשך ועוד לא הרגשת שיש לך זכות כלשהי לדרוש, מעבר לזה..נכון שככה כביכול "קיבלת" אותו..אבל זה לא בהכרח אומר שככה תצטרכי להמשיך ו"לסבול" אותו..אם הוא באמת רוצה אותך הוא צריך גם להתפשר ולנסות לעשות משהו גם מהצד שלו..שינסה להפסיק עם הסמים, זה אפשרי ולגיטימי.. לגבי הסיגריות, קשה לי להאמין שהוא ינסה..פה באמת תצטרכי לחשוב עם עצמך-כי אם את מקבלת, תצטרכי לחיות עם זה.
 
למעלה