התלבטות
אני בת 25 בזוגיות כבר קרוב לשנתיים עם בחור בן 29. לפני ההיכרות איתו חוויתי גירושים די מכוערים עם בעלי לשעבר. אחרי 8 שנים ביחד גיליתי בגידות, שקרים ומה עוד לא.... חוץ מזה שהאסימון נופל ואת מבינה שזוגיות (כמו שאמא תמיד אומרת) זו עבודה קשה וצריך לעבוד כל יום על מנת לשמר אותה. אז אחרי ההקדמה חוזרים לזוגיות שלי
בגדול, אני מאושרת. הוא אוהב אותי, הוא מכבד אותי, הוא נותן לי כל מה שהוא יכול על מנת שאני אוכל להתפתח בקריירה שלי (אני עצמאית) והוא בינתיים יעבוד כשכיר. אני, עם כל הניסיון של הזוגיות והנישואין חווה רק עכשיו זוגיות אמיתית. ההתלבטות העיקרית שלי היא בתגובות שלו אלי. אנחנו מגיעים ממשפחות שונות לגמרי. אני- ממשפחה אוהבת, מטפחת.. אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי הוא- ממשפחה קשה מאוד. אלימות וכו. לדג': היום חזרתי הביתה והתווכחנו על משהו. החזרתי את החתול שלנו מסירוס והייתי צריכה את העזרה שלו, הוא עומד ליד חתולנו במקום לשים את הזעם שלו בצד (לפני 3 דקות התווכחנו) הוא צועק: "תחזיקי לו את הזנב!" ואני עם דמעות. אמא מתקשרת, במקום שהיא לא תבין כלום הוא עונה לה בצורה קרה קרה קרה, ומעביר לי אותה באמצע המשפט שלה ואני תוהה למה??? מה היא אשמה? למה היא צריכה להבין מה קרה? ולמה להשליך את זה עליה? אני תוהה? האם זה יכול להשתנות לטובה? האם זה רק מתגבר עם השנים? האם לעזוב וזהו? ובמחשבה שנייה, אני אוהבת וטוב לי בסה"כ, מי אמר שהגבר הבא שיהיה אחריו יהיה יותר טוב?? תודה
אני בת 25 בזוגיות כבר קרוב לשנתיים עם בחור בן 29. לפני ההיכרות איתו חוויתי גירושים די מכוערים עם בעלי לשעבר. אחרי 8 שנים ביחד גיליתי בגידות, שקרים ומה עוד לא.... חוץ מזה שהאסימון נופל ואת מבינה שזוגיות (כמו שאמא תמיד אומרת) זו עבודה קשה וצריך לעבוד כל יום על מנת לשמר אותה. אז אחרי ההקדמה חוזרים לזוגיות שלי