שהתחביב המשותף שיהפוך להיות תחביב אישי
זה מה שיגרום לך לעזוב את הקשר? אם כך הוא הדבר, מה שמחבר ביניכם זה התחביב, ולכן, אולי כדאי שכבר תצאי מהקשר. מערכת יחסים זוגית עדיף שתתבסס על מגוון דברים משותפים, ולא על בסיס תחביב משותף אחד. זכותו לא לרצות בתקופה הקרובה לא לקיים תחביב מסוים. תחביב, כשמו כן הוא, הוא משהו שחביב על האדם, אולי לאותו רגע זה כבר לא חביב עליו, ולכן אין על מה לדרוש בכוח. זה טבעי שלא יתחשק לו תקופה מסוימת לקיים את אותו תחביב. ריגוש לאו דווקא חייב להיות תנודות קיצוניות של תחושות. ריגוש יכול להיות גם משהו שהוא פשוט ירגיש טוב איתו, נעים איתו, הריגוש יכול להיות גם יציב, לאו דוקא סוער ורעוע. יכול להיות שחנקת אותו ברצינות שלך, ולכן הוא צריך קצת מרחב. רוצה יציבות? צרי יציבות, בתוך עצמך, לא כדרישה. נראה לך שהקשר לא יציב? צאי ממנו. לטעמי, סתם הפרזת. את לא מנסה להבין למה ביקש את שביקש, אלא כמה מה שביקש גורם לך לאי-נעימות. אם מה שמפריע לך זה האם התחביב שלך יהיה זוגי או פרטי, אז את מאוד חיה את הריגוש, יותר מאשר ממנו. את אולי חושבת שאת רוצה יציבות ביחסים ולא ריגושים, אבל בפועל את חיה את הריגושים ופחות עובדת על היציבות ביחסים. הוא ביקש ממך לצאת לבד, כי כנראה הוא ראה לנכון שזאת הדרך שאולי תלמד אותך משהו, שתגרום לך אולי שינוי נפשי, אותו שינוי פרטי שיצור שינוי בזוגיות אולי לטוב מעבר למצב הנוכחי. ואם המוטו שלך הוא "שאף אחד לא חייב לשני כלום", אז מצבך בכי רע.
