שרימפיניון
New member
התלבטות
אם לעלות את הדבר הבא לסיפורים.קום(ולא זה לא על אלכס): ושוב אתה מזכיר לי שהכל בסדר ביננו ומניח בצד את הקפה בכדי לשאוף עוד שאכטה מהLM לייט שלך. אתה מביט בי בצורה שגורמת לי להרגיש חסר אונים ושולח את ידך ללטף את פניי. -"אתה איש טוב" חזרת ואמרת, "אתה איש טוב" ואני, יושב מולך חסר אונים, רוצה לרכון לעברך ולנשק אותך אבל יודע שמעשה שכזה משמעותו נטישה עצמית. "צריך להיות חזק, הוא עוד מעט ילך" אני מזכיר לעצמי, "עוד מעט כל זה יגמר". קטעת לי את חוט המחשבה כשמיהרת לומר- "גם אם לא נהיה ביחד תמיד נהיה חברים טובים" ובכל זאת, אני יודע ששמעתי אותך אומר לי את אותו הדבר לפני מספר חודשים ואני זוכר את כל רשימת האקסים הארוכה שלך שהצלחת לרשום במשך שנה ואני רוצה להאמין שאתה היית כאן הבחור ההגיוני, היציב. אבל אני יודע שאתה כאן האשם, נתת לפחד לשלוט בך, נתת לו לפגוע בי ובאחרים, נתת לו למנוע מעצמך את האושר שאותו אתה מחפש בנרות. נתת לי לחיות באשליה שהכל יהיה בסדר, שעוד מעט אני אהיה במיטה שלך כשאתה מחבק אותי ואומר לי כמה שאתה אוהב אותי. ואז באת אליי ואמרת שאתה לא מוכן להסתכן שזה לא זה, אתה לא רוצה לאבד אותי. אבל אני לא מבין, למה רק עכשיו נזכרת? הרי אתה לא אידיוט! אתה יודע לחשוב קדימה ואתה אדם שמחובר לעצמו...למה עכשיו אמרת לי את זה? ולמה לפני כמה ימים אמרת אחרת? והיום, חודשיים כמעט אחריי אותו היום ששוב ניפצת את ליבי, אני רואה אותך עם החבר החדש, שהוא פשוט איש טוב, והיום, כמעט אחריי חודשיים אני כבר התגברתי עליך, אני רק מקווה בשביל החבר החדש שלך, שהלב שלו לא ישבר תוך יום או יומיים.
אם לעלות את הדבר הבא לסיפורים.קום(ולא זה לא על אלכס): ושוב אתה מזכיר לי שהכל בסדר ביננו ומניח בצד את הקפה בכדי לשאוף עוד שאכטה מהLM לייט שלך. אתה מביט בי בצורה שגורמת לי להרגיש חסר אונים ושולח את ידך ללטף את פניי. -"אתה איש טוב" חזרת ואמרת, "אתה איש טוב" ואני, יושב מולך חסר אונים, רוצה לרכון לעברך ולנשק אותך אבל יודע שמעשה שכזה משמעותו נטישה עצמית. "צריך להיות חזק, הוא עוד מעט ילך" אני מזכיר לעצמי, "עוד מעט כל זה יגמר". קטעת לי את חוט המחשבה כשמיהרת לומר- "גם אם לא נהיה ביחד תמיד נהיה חברים טובים" ובכל זאת, אני יודע ששמעתי אותך אומר לי את אותו הדבר לפני מספר חודשים ואני זוכר את כל רשימת האקסים הארוכה שלך שהצלחת לרשום במשך שנה ואני רוצה להאמין שאתה היית כאן הבחור ההגיוני, היציב. אבל אני יודע שאתה כאן האשם, נתת לפחד לשלוט בך, נתת לו לפגוע בי ובאחרים, נתת לו למנוע מעצמך את האושר שאותו אתה מחפש בנרות. נתת לי לחיות באשליה שהכל יהיה בסדר, שעוד מעט אני אהיה במיטה שלך כשאתה מחבק אותי ואומר לי כמה שאתה אוהב אותי. ואז באת אליי ואמרת שאתה לא מוכן להסתכן שזה לא זה, אתה לא רוצה לאבד אותי. אבל אני לא מבין, למה רק עכשיו נזכרת? הרי אתה לא אידיוט! אתה יודע לחשוב קדימה ואתה אדם שמחובר לעצמו...למה עכשיו אמרת לי את זה? ולמה לפני כמה ימים אמרת אחרת? והיום, חודשיים כמעט אחריי אותו היום ששוב ניפצת את ליבי, אני רואה אותך עם החבר החדש, שהוא פשוט איש טוב, והיום, כמעט אחריי חודשיים אני כבר התגברתי עליך, אני רק מקווה בשביל החבר החדש שלך, שהלב שלו לא ישבר תוך יום או יומיים.
