Frozen cat
New member
התלבטות
יש לי בכיתה ילדה אחת והיא נורא מזכירה לי את עצמי מלפני 2-3 שנים.. פשוט מפחיד איך שהיא דומה לי. היא מין הסתם בחורה שמנה, רוב הזמן דכאונית ועצובה, לא מדברת עם אף אחד, לא מתקשרת ומאוד מופנמת.. ילדים בשכבה שלי מציקים לה לפעמים ופוגעים בה ואני ממש רוצה לעזור לה ולהשתיק אותם אבל אין לי אומץ..=/ ניסיתי לדבר איתה, אבל היא כל כך שקטה, וכך גם אני, אז קשה ליצור תקשורת.. אני רואה שהיא עוברת בדיוק את מה שאני עברתי ואני יודעת כמה זה הרסני וכואב. הייתי רוצה לדבר איתה, לנסות להכיר אותה ולהבין למה היא כל כך מדוכאת, אולי לעזור לה.. גם שמתי לב שהיא כל הזמן שותה את המים בטעמים האלו במקום לאכול.. במילים אחרות מרעיבה את עצמה כדי שאף אחד לא יראה אותה אוכלת. כואב לי שהיא צריכה לעשות את זה. אוף.. מצד שני אני לא רוצה שתחשוב שאני סתם רוצה להציק לה או מרחמת עליה(אני ממש לא. אני ממש מזדהה עם המצב.), כי אז זה רק יחמיר את המצב. מה הייתם עושים במקומי? לפנות לדבר איתה על זה או פשוט להמשיך להתעלם?
יש לי בכיתה ילדה אחת והיא נורא מזכירה לי את עצמי מלפני 2-3 שנים.. פשוט מפחיד איך שהיא דומה לי. היא מין הסתם בחורה שמנה, רוב הזמן דכאונית ועצובה, לא מדברת עם אף אחד, לא מתקשרת ומאוד מופנמת.. ילדים בשכבה שלי מציקים לה לפעמים ופוגעים בה ואני ממש רוצה לעזור לה ולהשתיק אותם אבל אין לי אומץ..=/ ניסיתי לדבר איתה, אבל היא כל כך שקטה, וכך גם אני, אז קשה ליצור תקשורת.. אני רואה שהיא עוברת בדיוק את מה שאני עברתי ואני יודעת כמה זה הרסני וכואב. הייתי רוצה לדבר איתה, לנסות להכיר אותה ולהבין למה היא כל כך מדוכאת, אולי לעזור לה.. גם שמתי לב שהיא כל הזמן שותה את המים בטעמים האלו במקום לאכול.. במילים אחרות מרעיבה את עצמה כדי שאף אחד לא יראה אותה אוכלת. כואב לי שהיא צריכה לעשות את זה. אוף.. מצד שני אני לא רוצה שתחשוב שאני סתם רוצה להציק לה או מרחמת עליה(אני ממש לא. אני ממש מזדהה עם המצב.), כי אז זה רק יחמיר את המצב. מה הייתם עושים במקומי? לפנות לדבר איתה על זה או פשוט להמשיך להתעלם?