התלבטות שכזו...

[l i s a 1 2 3]

התלבטות שכזו...

שלום חברים יקרים, יש בי התלבטות ורציתי לשתף אתכם ולהעזר בדעתכם. פניתי גם לפורום השכן. אני נמצאת בקנדה 3.5. שנים, אני בעלת כרטיס תושב, אני אמורה לקבל את האזרחות שלי עוד שנה. אני לבדי בקנדה (ללא כל משפחה), עד לא מזמן היה לי בן זוג קנדי, שזה עוד היה בסדר, כיום אני לבדי, ומלבטת מה לעשות, עד היום לא מיציתי את עצמי מבחינה מקצועית בטורנטו, וככל הנראה לעין, זה לא יקרה בזמן הקרוב, מאד קשה לי למצוא עבודה מספקת כאן. והכסף מתפורר ונעלם.... חוג החברתי שלי כאן לא זוהר בכלל. החורף מתקרב ומאד מלחיץ למרות שזה לא החורף הראשון שלי כאן. אני עדין לא שולטת בשפה האנגלית, למרות שאני מסתדרת לא רע עם האנגלית שלי. בקיצור אין לי כאן כלום! ההתלבטות היא בין ישראל לקנדה, מה עדיף? אני מאד אוהבת ומתגעגעת הביתה (לישראל), למרות שאני זוכרת היטב (ויש גם מי שיזכיר לי) למה עזבתי את הארץ. היום אני מאד מעריכה את ישראל, את ארץ היהודים. אבל יש דברים אחרים שמאד מלחצים אותי, כמו למשל המצב הכלכלי בארץ, המצב הביטחוני וכ"ו. אני בת 30 אני כבר בתוך החיים. מה אתם הייתם עושים במצב שלי ??

 

[SupermanZW]

אל תתייאשי

עבודה קשה למצוא היום בכל מקום, יש לך תעודת תושב ולכן מותר לך לעבוד, אני מכיר אנשים בארץ שכבר מחפשים עבודה למעלה משנה, אסור להתייאש, רק עוד שנה ותהיה לך אזרחות, אז כבר תוכלי להיות היכן שיתחשק לך מתי שיתחשק לך, לעבוד באופן חוקי ולחיות היכן שתבחרי מבלי להתפשר ועם זכויות אזרחיות מלאות, לדעתי כדאי לך להישאר עוד שנה, חבל לפספס הזדמנות כזאת.

 

[blondini]

להישאר עוד שנה

לקבלת האזרחות, ואז להחליט. אולי עד אז תתחתני עם קנדי עשיר (על סוס לבן).

 

[דוביחמודי]

התלבטות שכזו...

צריך הרבה סבלנות בחיים, חכי אולי דברים הסתדרו, את יודעת קודם שיהיה לך אזרחות קנדית אחרי שיהיה לך את האזרחות תוכלי לבחור בסבלנות, לנסות לחזור לארץ ואולי לחזור בחזרה לקנדה.

 

[drz400e]

מנסיון....

אין כמו נסיעה לביקור בארץ כדי להזכר כמה יותר קל בקנדה.עם כמה שמתגעגעים, אחרי שבוע בישראל אתה אומר לעצמך "נו, ואם אני אחזור, מה אני אעשה פה???" ונכון, לא קל למצוא כאן עבודה, אבל יש, וצריך להמשיך לחפש. וגם צריך לזכור שבקנדה יש המון הזדמנויות לעסק עצמאי, שבו הממשלה לא פושטת לך את העור. ובקשר לחוג החברתי- אז בשביל זה הפורום פה

. החוג החברתי שלנו, גרעינו נבנה מאנשים שהכרנו דרך הפורום, ואנחנו אוהבים מאוד

. אז תני לזה צ'אנס

 

[דוד גילי]

אני מנסה להתאים את הכותבים לתמונות

שצירפת, ובדרך כלל מסתדרים לי כולם, רק זה עם הכובע, השלישי מימין, מי זה?

 

[drz400e]

תמונות?

איזה תמונות?

 

[דוד גילי]

האייקונים בהודעה שלך.

 

[drz400e]

זה עם הכובע?

חשבתי שזה אתה.....

 

[alon114]

זה בדיוק מה שאני עושה...../images/Emo6.gif

ואם יש שביתה בנתב"ג ביום שאתה מגיע לארץ, צריך רק פחות מיום כדי לדעת איפה אתה.

 

[drz400e]

ואם אין את השביתה ביום שהגעת

אתה תהיה בפאניקה כל הביקור שהיא עלולה להיות ביום שאתה נוסע....

 

[Maple Leaf]

גם אצלי זה ככה ../images/Emo6.gif

וכמו שאמר לי חבר: "מהרגע שירדתי מהמטוס בנתב"ג רציתי כבר לחזור לטורונטו". בביקור בארץ לא מזמן זכיתי בין השאר לנהוג במעלה רחוב בוגרשוב באמצע היום - זה היה קרב קשה, ובסופו הגעתי לטיילת מזיע ועצבני, וזו גם סוג של תזכורת. בסופו של דבר זה מאד אישי, וכל אחד צריך לעשות את הבחירה שלו.

 

[alon114]

מי נוהג ברחוב בוגרשוב??

עדיף לנהוג ב- 401 באמצע שרב בפקק תנועה שהרדיו באוטו מקולקל מאשר לנהוג בבוגרשוב (או המלך ג'ורג, או הירקון או דרך יפו)

 

[tricia]

בפעם אחרונה שביקרתי בארץ...

בפעם אחרונה שביקרתי בארץ...בעצם זאת הפעם היחידה שביקרתי בארץ אף אחד לא חיקה לי בשדה. למה? הוריי לא יכלו להגיע לשדה כי היה מרדף אחרי מחבלים באיזור השרון וחצי מדינה היתה ב"עוצר". כשהבינו שלא יצליחו להגיע ביקשו באחי לבוא. זה לקח כשעתיים בערך. כל הדרך להורי היו "זיקוקים". לא. לא חגגו את בואי. חיפשו את המחבלים. תאמיני : לקח לי שניה להתגעגע טורנהיל...

 

[elgu1]

היתחזקי

היי!!!קחי אתעצמך לידיים ותיראי שיהיה טוב ....אל תידאגי פה לא זז כלום כל דבר עומד במקומו........שמרי על עצמך אוהבים אותך........

 

[אסף 8]

התלבטות שכזו...

ליסה יקרה את יכולה להיות בארץ את החודשים הנותרים עד להוצאת האזרחות וכך תוכלי לנסות ולהשאיר את העוגה שלמה ואחרי האזרחות תדעי אם הלך בארץ או לא... בהצלחה

 

[uvalz]

התלבטות שכזו...

שלום ליסה, אני במצב די דומה של לבטים...אני בן 34, רווק תל אביבי (מבוקש...), שוקל לעבור לטורונטו. אני מהנדס במקצועי ומחזיק במשרה סבירה. (משכורת טובה אבל לפחות 12-11 שעות עבודה אינטנסיבית ביום). לפי הנתונים לא אמורה להיות לי בעיה לקבל ויזת עבודה אבל האם זה הדבר הנכון לעשות? ציינת שהחורף מתקרב, אני לא יודע אם את זוכרת אבל בארץ 4 חודשי הקיץ הם זוועתיים...ואני לא רוצה לדבר על המצב הבטחוני, החברתי, הכלכלי (עם הקיצוצים שהנחיתו עלינו ואלה שעוד בדרך...) הייתי מאוד שמח לשמוע תגובתך ותגובת נוספים לגבי בעד ונגד לעבור לקנדה. מה הסיכויים למציאת עבודה בשכר סביר? (אגב, מהו שכר סביר בקנדה?), כמה זמן לוקח "לשפשף" את האנגלית (הסבירה פלוס שכבר יש לי) עד שאפשר להסתדר בכל מקום בלי בעיה ?

 

[JSilver]

חד משמעי !!!

דונט גיב אפ ! אספי את עצמך, הישארי אופטימית, צאי לבלות בחברת אנשים, העסיקי את עצמך, והמתיני בסבלנות עד קבלת האזרחות. ואז - תהיי חופשיה לקבל החלטות בקצב המתאים לך. ומי יודע, אולי עוד לפני כן ההתלבטות תחלוף ותמצאי שוב את דרכך. בזמנים שאין עבודה בשכר, בהחלט ראוי ואף כדאי להתנדב. גם יש סיפוק מהנתינה, גם נמצאים בחברת אנשים ואף פוגשים חדשים, אפשר להיחשף לקשרים והזדמנויות להשיג עבודה בשכר, והכי חשוב - לא כלואים בבית. שווה לחשוב על זה. התעודדי.