התלבטות קשה

[Bmaya]

התלבטות קשה

שלום לכולם! אני אפילו לא יודעת מהיכן להתחיל... שלא יהיה ארוך מידי

, אני אתחיל מהאמצע. הפסקנו לתת לבתי ריטלין RS לאחר תופעות לוואי קשות ביותר (התפרצויות כעס ואלימות, דיכאון, פחדים ועוד...) ואחרי מאמרים חדשים (לנו) שהורי בעלי הביאו , המעידים בגנות הריטלין. החלטנו שבמקום ריטלין הילדה (בת 8) תלמד שעתיים כל יום עם מורה להוראה מתקנת, בבית, וככה תשלים את החומר. בכיתה ב זה עבד מצויין!! היא לא היתה מרוכזת בכיתה אך בבית (אחד על אחד) היא הכינה שיעורים, שיפרה את קריאתה, שיננה את החומר הנלמד. זה הביא תוצאות נהדרות. ילדה שמחה וחייכנית, בלי דיכאונות והתפרצויות (אך עם הרבה דיבורים וקפיצות). הציונים שלה היו מצויינים והכל היה ממש גן עדן... השנה, המורה התחלפה והחששות שלי הופכים למציאות מרה. בתחילת השנה שוחחתי עם המורה והסברתי לה את המצב, הבאתי לה איבחונים ומאמרים (כמו "איך להתמודד עם ילד ADHD בכיתה"). היא היתה מקסימה באותה שיחה, אמרה לי שיש לה ניסיון רב, שהכל יהיה בסדר, שיחד נצליח. אני מצידי עושה ככל יכולתי. מביאה לילדה מורה פרטית הביתה שעתיים כל יום (וזה לא קל לנו...) לוקחת את הילדה פעם בשבוע לפסיכולוג, מרחיבה את ידיעותיי בנושא ותורמת לביטחונה העצמי של הילדה. לאחר חודש לימודים המורה אמרה שהילדה לא בנויה ללמידה, יושבת על הרצפה, מטיילת בכיתה ומדברת בלי סוף. כל יום היתה שולחת לי הערות כמו "ל XX היה יום קשה מאוד היום... " "המורה הזה התלונן שהיא הפריעה..." "היא פשוט לא בנויה ללמידה" עם כל זה, היא היתה מכינה את השיעורים (והמון) והצליחה יפה במבחנים. היא גם כתבה את כל החומר במחברות (דבר שלא עשתה בכיתה ב) והכל בכתב יד נקי (עם שגיאות כמספר האותיות) ומסודר. למורה זה לא הספיק! היא לא יכולה להתמודד עם ילדה שמטיילת בכיתה ולא מקשיבה. לאחר לחצים איומים הבנתי שקשה לי יותר להתמודד עם המורה מאשר עם הילדה וחזרנו לריטלין

עכשו שוב אני מרגישה רע. איך נכנעתי ללחצי המורה כך? זה לא הוגן כלפי הילדה. היא כל הבוקר מתוחה כמו קפיץ, לא אוכלת, עיגולים שחורים מתחת לעיניים, רואה דברים זזים. אני לא עומדת בזה. במיוחד כשהיא אומרת לי שהיא רואה את המיטה זזה... רופאת הילדים שלנו אומרת שתפקיד המורה להסתדר עם הילד בכיתה (משמעת קפדנית על דברים חשובים! איך המורה השניה הסתדרה? איך אני מסתדרת?). מה עושים? אני לא רוצה שהמורה תתחיל להציק לילדה, ניראה לי שהיא לא ממש יודעת מה לעשות ושאין לה רגישות אמיתית למצב. תודה רבה לכל מי שטרח לקרא הכל

 

[zivadina]

על מי מטילים את האחריות ובאיזה שטח?

טוב, אני לא אהיה כל כך נחמדה. אני תמיד חושבת שהאחריות היא קודם כל עלינו, ההורים. אם הרופאה שלכם חושבת שתפקיד המורה להשתלט על 35 ילדים שחלק מהם מרעישים, מטיילים ועוד, שתלך היא להיות מורה!!! כי אני ברחתי מן התפקיד הזה בדיוק מן הסיבה שרגשתי ש-35 ילדים מפריעים לי ללמד. ואם אנחנו מציבים למורים רף בלתי אפשרי, לא יהיו מורים בישראל. אני מציעה לך לקרוא את הראיון עם ראסל בארקליי, שם הוא כותב שהפרעת ADHD שוברת את המוסכמות שלנו על קשר בין התנהגות וחינוך, היות שבהפרעה הזאת אין קשר בין השניים, היא הפרעה ביולוגית ולכן הטיפול הכי טוב בשבילה הוא תרופתי. לא ברור לי מהם המאמרים שהורי בעלך הביאו לך. ייתכן שאלו מאמרים שנכתבו על ידי הכת הסיינטולוגית, אשר מתנגדת באופן גורף לטיפול תרופתי נפשי כדי לשעבד לטיפוליה ואליה את כל האנשים עם הפרעות נפשיות שהטיפול התרופתי הוא הכי יעיל וזזמין בשבילם. אני מכירה משפחה שמגדלת את הילד שלה עם צבא של מורי-עזר. אני חושבת שלילד הזה (מחונן, אגב) אין שום בטחון עצמי ומוטיבציה להתמודד בעצמו עם הבעיות שלו, בעוד שטיפול תרופתי נותן לילד בטחון עצמי רב מאוד, ויעידו על כך הילדים שלי, שעשו תפנית של 180 מעלות מאז התחלת הטיפול התרופתי. צריך לברר את נושא התגובות הרעות של הילדה לריטלין SR. יש מספיק חלופות ל-SR: ריטלין רגיל, ריטלין LA, קונסרטה, אדרל, סטרטרה. אצל ילדים ADHD ללא בעיות רגשיות, טיפול פסיכולוגי רגיל לא עוזר. לדעתי, זאת לא בעייה של המורה, כי היא תמשיך ללמד עם או בלי ביתך, אלא זאת בעייה שלך, ואת צריכה להשתמש בכל הידע שהצטבר על טיפולים מועילים ב-ADHD כדי לגדל אותה להיות עצמית ולעקוף את הבעייה שלה באופן עצמאי. אני מקווה שתמשיכי להיות אתנו ולשאול למרות ההודעה הקרבית הזאת....

 

[נסיכה ג]

אני ממש ממש מסכימה עם זיוה דינה

שום דבר אבל באמת שום טיפול לא יעיל כמו הטיפול התרופתי לסוגיו הרבים!!! יש באמת תחלופות לא מעטות לSR ומעטים מאוד הילדים שלא מצליחים למצוא להם טיפול תרופתי מתאים! קשה מאוד למורה להתמודד עם כיתה שלמה וכשיש לה בכיתה ילד או ילדה כמו שאת מתארת את בתך קשה שבעתיים. אולי תשקלי שוב יחד עם הרופאה המטפלת (וכולי תקווה כי זה פסיכיאטר) את הטיפול התרופתי המתאים? אני מטפלת בבני בריטלין רגיל 10 מ"ג והילד עצמו לא מוכן לוות על הכדור. הכדור מאפשר לו להשתלב חברתית בכיתה ולא רק לימודית, יש לי ילד נבון מאוד עם ממוצע ציונים גבוהה. בקשה אישית לי אליך אל תרימי ידיים ואל תוותרי על הטיפול התרופתי המתאים, עם דגש על המתאים לבתך. הילדה עלולה לצבור כעסים מיותרים ובעקבותיהם קשיים רגשיים לא מעטים.

 

[zivadina]

../images/Emo140.gif ותגובה יותר נחמדה ../images/Emo137.gif

שלום לך וברוכה הבאה אלינו. היות שאולי אינך מכירה את כל הספרות שלנו על הפרעת הקשב, תרשי לי לתת לך קצת חומר קריאה על ההפרעה, שייתן לך ראייה יותר רחבה ומעמיקה שלה. בנוסף, כמובן שנשמח לשתף אותך בנסיוננו (המוצלח) להתמודד עם ההפרעה, חלקנו הורים ליותר מילד אחד ADHD. אני יודעת שיש כאן משתתפים שלא חושבים כמוני (איזה מזל, אחרת היה נורא משעמם כאן...) ולכן מקווה שתקבלי גם עצות אחרות מזאת שלי, וכך תוכלי להחליט מה טוב לילדה שלך ומתאים להתנהלות הפרטית שלך. ושוב ברוכה הבאה!

 

[Bmaya]

קודם כל, תודה רבה על התגובות!

ועל הפרח. זיוהדינה, התגובה הראשונה היתה בסדר גמור, לא ראיתי בה חוסר נחמדות

קראתי את הראיון, תודה. הטענות שלי כלפי המורה הן בגלל ששנה קודמת הכל היה בסדר ללא טיפול תרופתי. המורה הצליחה להנחיל משמעת (חייבת לציין שיש רק 19 תלמידים בכיתה) והילדה לא היתה מפריעה להלך השיעור. היא נתנה לה "תפקידים" והיו להן "סימנים" והכל היה בסדר, את החומר היא היתה משלימה בבית בעזרת מורה פרטית וציוניה בין הגבוהים בכיתה. אני, בניגוד לבעלי והוריו, בעד טיפול תרופתי אם אינו מזיק, אך איני יכולה להתעלם מן התופעות של הריטלין 10 מ"ג או הSR. בתי אינה ילדה דיכאונית או הוזה ופתאום היא נטולת שימחה ולפעמים אומרת שהיא לא רוצה לחיות! דבר שמעולם לא קרה לפני נטילת הכדור. בלי הכדור היא קופצנית ורועשת, מדברת בלי סוף אך גם שמחה ומאושרת. אמרתי בראש השירשור, התלבטות קשה. זה אכן כך... קשה מאוד! מצד אחד אני רוצה שיהיה למורה קל בכיתה (ואני לא אומרת שיהיה קל לבתי כי אין לה בעיות חברתיות וציוניה הגבוהים מעידים כי החומר הנלמד נכנס איכשהו גם בלי הכדור), ומצד שני אני רוצה (אפילו יותר) שבתי תהיה שמחה וחייכנית כמו שהיא. יש בי הבנה ומודעות גדולה למצבה של בתי ולעולם לא אתייאש מלנסות לעזור לה בכל דרך אפשרית!! בנוסף לכל החומר שאני קוראת על ADHD אני מקבלת הדרכה אחת לשלושה שבועות מהפסיכולוג שמטפל בבעיותיה הריגשיות (שאינם מ ADHD), וכמובן יש את ניסיוני האישי מהפרעת הקשב שלי (בילדותי לא היו את האמצעים והמודעות לנושא, ועד היום אני "סוחבת" תוית של "עפיפון"). מתגובות ששמעתי על קונסרטה התופעות לוואי שלה ושל הריטלין זהות. באיזה מקום אני מפחדת להפוך את בתי לשפן ניסיונות. חוץ מריטלין ניסינו את החליטות הקיימות. אולי אם הייתי רואה שבכיתה ב' המורה לא הסתדרה איתה אז הייתי חושבת אחרת, אך היא הצליחה! זה לא אומר כלום?? דווקא ניראה לי כי בתי מצליחה איכשהו לשמור על כללים ומשמעת סבירים, אם כי צריך מידי פעם "לרענן" אותם וכמובן סבלנות יתרה. אני כבר למדתי איך לגשת לבתי בכדי לקבל תוצאות טובות ואנחנו חיים בבית בשלום (עם עוד ילדה בשלבי איבחון מוקדמים). אני מצפה מהמורה, שלה יש ניסיון של עשרות שנים ועם מאות תלמידים, שתגלה הבנה ותמצא גם היא את הדרך לליבה של בתי. אני מצפה ליותר מידי??

 

[05 מיכל]

שלום לך!

התגובות של בתך שאת מתארת נשמעות לי בהחלט קשות, וכדאי לשאול רופא אם הן בכלל סבירות . לא שמעתי על תגובה כזו שילד מרגיש שהחפצים זזים! אני באמת חושבת שכדאי לבדוק חלופות, ובהחלט כדאי לבדוק גם צורות אחרות של רטלין, כי תופעות הלוואי בהחלט עשויות להיות שונות. אומרים שלLA יש פחות תופעות לוואי. בנוסף, ייתכן שמטפל התנהגותי בעל ניסיון ב ADHD יכול להדריך את המורה איך להסתדר בכיתה עם עודף הפעלתנות של הילדה. אכן, החלטות קשות. שיהיה בהצלחה!!!

 

[מומינאמא 123]

שני דברים

אני, במקומך, הייתי מפסיקה מיד עם ה SR. די ברור שהכדור עושה לה רע. כן הייתי מחפשת טיפול תרופתי אחר. מניסיון - אי אפשר להשוות בכלל בין רטלין SR לבין קונצרטה, ועלי ה SR השפיע יותר רע גם מרטלין רגיל. יש גפ רטלין L.A., וסטרטרה שאני לא מכירה - כדאי לעשות את הניסיונות האלו. דבר שני - בעיני, בתור מי ש"הצליחה יפה בלימודים" עד התואר השני, החלק החשוב ברטלין הוא לא ההצלחה בלימודים, אלא השליטה שהוא מאפשר לי. אפשר אולי למצוא דרך לעזור לילדה ככה שהיא לא תצטרך לשבת כל היום בבית ספר, ע"י הפעלות שונות, ויכול להיות שהמורה החדשה היא פחות טובה בזה. העניין הוא מבחינתה, היא תמיד תדע שהיא לא מסוגלת לשבת 45 כמו כל הילדים, אלא אם כן המורה עושה לה הפעלות מיוחדות. התחושה הזאת, של חוסר יכולת אלמנטרית לאחריות על מה שאני עושה, של חוסר וודאות במה שיקרה בעוד רגע, הידיעה הברורה שגם אם הכל בסדר עכשיו, עוד מעט אני אעשה משהו שיהרוס את הכל - כל אלו מלווים אותי כל החיים שלי, וגם היום עם הרטלין אני פוחדת לעשות דברים פשוטים כמו שיחה עם הגננת של הבן שלי - כי מי יודע מה אני אגיד לה? (בטוח שלא אני..). לא ברור לי שאנשים בלי add מסוגלים בכלל להבין את התחושה, או את הרעיון של - אני לא בשליטה על מה שאני עושה. מהתאור של הבת שלך, נשמע שהיא ילדה שהבחירה הטיבעית שלה היתה, להיות ילדה טובה, להתנהג בסדר, לשבת כל השיעור. אם את לא נותנת לה רטלין, את לא מאפשרת לה לבחור באופציה הזאת, היא פשוט לא קיימת מבחינתה.

 

[zivadina]

דכאון?

שלום Bmaya . אני שמחה שפרטת יותר, ועכשיו אני מבינה שזאת לא רק בעייה של כאבי בטן אלא שייתכן גם של דכאון או משהו דומה לו. שימי לב, שמי שיש לו דכאון נסתר, הריטלין עלול לחשוף אותו. היות שאת מספרת על טיפול פסיכולוגי גם ללא ריטלין, ייתכן שיש איזשהי אינטראקציה. אם את רוצה לקרוא על כל תופעות הלוואי של ריטלין, את מוזמנת לקרוא בתוך המדור טיפול תרופתי את כל הכותרות שמתחילות במילים "תופעות לוואי" (באות ת' לפי הא"ב). עוד הערה: עם השנים, הפרעת הקשב נעשית יותר קשה, היות שכפי שכתבה כל כך יפה מומינאמא, יש יותר מודעות של הילד לפער בין היכולת שלו, כפי שהוא תופש אותה, לבין התוצאות החלשות בשטח. לא ברור לי מהן הבעיות הרגשיות של הילדה, ומי קבע שאין קשר בינן לבין ADHD. אני הייתי לוקחת אותה להתייעצות אצל פסיכיאטר שמבין ב-ADHD כדי לעשות "אבחנה מבדלת" ולהבין מה קדם למה. (בקישור התחתי יש שני קישורים ל"אבחנה מבדלת").

 

[דליה.ד]

שלום Bmaya וברוכה הבאה../images/Emo140.gif

אהבתי לקרוא את מה שכתבת ההתגייסות שלך למען הילדה והמחוייבות להצלחתה מאוד הרשימו אותי ואני בטוחה שתשכילי למצוא את "שביל הזהב". בנוגע לבעית המינון: התאמת מינון מדוייק של תרופה היא מעשה אומנות, דרוש מעקב ותצפית וכמובן שיתוף פעולה של המחנכת שמבלה עם הילדה שעות ארוכות כאשר היא תחת ההשפעה. באם יש תופעות לוואי חשוב לבחון תרופה אחרת, כיום יש נגזרות שדל ריטלין שהן הרבה יותר עדינות וכך יש מרחב תמרון כדי להגיע למינון אופטימלי. בנוגע לבעיות התנהגות בכיתה חשוב לבנות תכנית עם המחנכת - ואולי לקיים מפגש פסגה עם הפסיכולוג - לעיצוב התנהגות. הילדה לא אמורה להסתובב בכיתה (גם לא בכיתה של 5 תלמידים) היא אמורה לתפקד כמו כל הילדים ולא להיות חריגה בנוף. שיתוף הפעולה עם המחנכת הוא קריטי ואמנם אני מבינה שיש לך התנגדות מסויימת אליה אך היא כאן לפחות עד סוף השנה וכדי שהילדה לא תסבול צריך "לגייס" אותה לטובת הילדה. שיחת הבהרה עם היועצת - נחוצה מאוד לפי דעתי. ובנוסף: אני מאוד ממליצה על חוג פעלתני לילדה (לעסוק בלימודים שעות כל כך רבות זה מאוד מעיק), שחיה - מומלצת בחום רב!