התלבטות קשה

[ישראלי בניו יורק]

התלבטות קשה

הי שלום לכולם כבר זמן רב שלא בקרתי כאן מה קורה איתכם ומה המצב? רציתי להתלבט איתכם ביחד לאחרונה יש לי הרבה היסוסים ופיקפוקים, על איך ואיפה אני ממשיך את החיים שלי. התלבטות היא אם לחזור לארץ, לעשות שרות מקוצר, ולהתחיל הכל מחדש, או להשאר כאן. הספקות מנקרות בראשי כבר זמן רב, אבל מה שהביא אותי למחשבה רצינית יותר, זה שלאחרונה בחברה אצלנו התחילו בעיות, והתנאים נהיו גרועים יותר, אז יוצא שבמקום לגדול אני רק חוזר חזרה, וזה לא מה שהועדתי לעצמי, בין כל השיקולים של לעזוב את החברה ולהתחיל עבודה חדשה, חשבתי אולי יהיה כדאי להתחיל מחדש בארץ. אשמח לשמוע מה יש לכם להגיד ואם יש למישהו מכם רעיונות או אפשרות להצעת עבודה בארץ

 

[ישראלי בניו יורק]

עכשיו אני בעצם נזכר למה

הפסקתי לכתוב כאן בפורום פשוט כי אין תגובות יש חוסר איכפתיות והתחשבות מוחלט, מהחברים כאן ותקנו אותי אם אני טועה

 

[ליילה]

אין צורך להתעצבן...

קודם כל, תן לאנשים הזדמנות להגיב, לא כולם יושבים יום ולילה מול המחשב, לפעמים לוקח יום יומיים להגיב. דבר שני, אתה שואל שאלה קשה ומאוד אינדיווידואלית, אני מאוד בספק אם מישהו יוכל באמת לתת לך תשובה על זה. מדובר בבחירה שלך ושלך בלבד. אנחנו לא מכירים אותך, לא מכירים את החיים שיש לך פה, ולא את מה שמחכה לך בארץ, וגם אם היינו מכירים את כל זה... איך נוכל להגיד לך מה עדיף??? רק אתה יודע מה עדיף לך, ואיפה יותר טוב לך להיות. העצה היחידה שאני יכולה לתת - עשה מה שטוב לך, ותחיה במקום שעושה לך יותר טוב. מצטערת, אבל זה כל מה שאני יכולה להגיד... בכל מקרה, יום כתום

 

[האיש הקטן מהרחוב]

התחלה חדשה??? בארץ???

במשק שמתכווץ ברציפות כבר שנתיים? עשה לעצמך טובה, סע לביקור מולדת, שלח קורות חיים לכמה מקומות עבודה, ולפי ההתקדמות תחליט אם יש לך סיכוי או אין. וכל זה בלי קשר להידרדרות השלטונית חברתית, שייתכן והיא מתאימה לך.

 

[judyr]

ואם דברים אלה מעצבנים אותך....

ישראלי יקר.... אז באמת כדאי שתחשוב פעמיים לפני שאתה עושה צעד כי פה זה פצצת זמן של עצבים

 

[עדי בשמיים]

אולי אני לא היחידה

שדווקא ראתה את ההודעה וחשבה עליה לא מעט, אבל כמו שמרב כתבה זאת שאלה קשה מאוד ואני לא יודעת אם מישהו מלבדך יכול לענות עליה. אני בחודשים האחרונים עברתי את אותה התלבטות בעצמי, המצב שלי היה אפילו מסובך יותר כי היו בו עוד כמה אלמנטים רגשיים וכלכליים וגם תינוק אחד קטן שמתפתח לו אצלי בגוף. אחרי מחשבה מרובה ועם המון כאב החלטתי להישאר. היו לי המון סיבות להחלטה הזו אבל אני לא אדע לעולם אם היא היתה ההחלטה הנכונה. אתה צריך לשקול את כל האופציות ולהחליט מה סדר העדיפויות שלך. אצלי לתוך המשוואה נכנסו (בערבוביה מוחלטת) פרנסה, משפחה, חברים, ציונות, חינוך, מצב כלכלי ועוד כהנא וכהנא. לעשות סדר בבלגן היה לא קל והייתי צריכה להחליט מה יותר חשוב לי ולתינוק. אני יכולה לשתף אותך בלבטים מכאן ועד סין העממית אבל שוב אני חושבת שאין שום אדם בעולם שמכיר יותר טוב ממך את מצבך ואת מה שהלב אומר. אצלי היה ויכוח היסטרי בין הלב להגיון על הנושא ובסופו של דבר ההגיון זכה ואני עוד כאן, על אף שבדרך כלל אני אחת שהולכת אחרי הלב, החלטתי שהלב הביא אותי למצב הביש הזה והפעם אני הולכת עם השכל הישר. אבל זאת אני, אצל כל אחד המצב שונה וסדר העדיפויות אחר. משפחה וחברים היו שיקול מרכזי. אתה צריך לחשוב למה אתה חוזר, ישראל השתנתה מאוד בשנים האחרונות, הביקור האחרון שלי היא טראומתי מאוד. האם יש לך משפחה תומכת? יהיה לך איפה להיות עד שתעמוד על הרגליים? האם יש לך סיבות מיוחדות לחזור בגללן, כמו בני משפחה מבוגרים או חולים? מה הסיכויים למצוא עבודה בארץ? לא כל כך נוראים כמו השמועות, מנסיוני. כשביררתי את נושא החזרה היו לי כמה הצעות ואופציות על הפרק, הבעיה שלי היתה אחרת, שקרוב לודאי שלא היו מקבלים אותי בחודש רביעי. אתה יכול כבר להתחיל ולגשש מכאן, שב על האינטרנט ושלח קורות חיים, נסה ליצור קשר עם חברות בארץ ותסתכל במודעות דרושים. תראה מה יוצא מזה... כל מה שנותר לי הוא לאחל לך המון הצלחה, ההתלבטות וההחלטה היא לא קלה, אני יודעת כי עברתי אותה ממש לאחרונה. ורק אתה יכול לעשות אותה, למרבה הצער, אין אף אחד שיכול לעשות אותה בשבילך.

 

[פרופסור מקס]

לא יפה

הרבה חברים שראו את ההודעה שלך, ואני ביניהם, פשוט לא ידעו מה להגיד. אז למה ישר להיות כל כך לא נחמד ולהעליב את חברי הפורום? אני מתפתה להגיד שעם גישה כמו שלך, אולי באמת כדאי שתחזור לארץ, אבל אני מתאפק. שפתיי קפוצות. במקום זה, אני מציע שתספר על עצמך קצת יותר ואולי תוסיף יותר פרטים לגבי ההתלבטות, ואז אני משוכנע שאנשים ישמחו לעזור.

 

[בן זוגה היקר]

ומצד שני ....

אולי עדיף שתחזור ארצה . יכול להיות שדווקא לאיש שכמותך יהיה הרבה יותר טוב שם

מבולבל ??? לא נורא גם אנחנו ...

 

[Le Parisien]

אם יש בעולם מקום בו לא כדאי להתחיל

מחדש אזי הוא ישראל. נסה לשוחח עם עמיתים ו/או חברים בישראל ואני מניח שתקבל פרספקטיבה. מלבד זה העולם גדול ומגוון ולמרות שהכלכלה העולמית מדשדשת, עדיין יש מקומות רבים בהם המצב טוב לאין שיעור מאשר בישראל.

 

[פרופסור מקס]

פריסאי יקר

אל תשכח שלא כל אחד יכול, גם אם היה רוצה, להגר לצפון אמריקה או מערב אירופה, שאליהם אני מניח שהתיחסת ב"מקומות רבים בהם המצב טוב וכו". ובל נשכח - מצבם של אזרחי ישראל טוב לאין שיעור מרוב האנשים בעולם: סין, הודו, מדינות האיסלאם, אפריקה, אמריקה הלטינית... אוכלוסית העולם המערבי הוא מיעוט קטן מבחינה מספרית.

 

[האיש הקטן מהרחוב]

פרופסור יקר

ראשית, הרשה לי להעמיד אותך על טעותך: בהתעלם מעניין המעמדות שמכתיב הרבה מרווחת החיים בהודו (ואולי אפילו מהווה דורם מדרבן לתופעה), להרבה הודים הרבה יותר טוב מאשר לישראלים (על פי דיווחים שקיבלתי מידידה הודית שהגיעה לביקור בארץ הקודש בדיוק כאשר אני ביקרתי שם). הסיבה - חברות רבות בעולם מעבירות את הייצור והפיתוח להודו, ובעוד שהכלכלה בעולם בשפל, בהודו הכלכלה פורחת. שנית, זה שאזרחי מדינות האיסלאם אפריקה ומדינות אחרות דופקים לעצמם את החיים לא אומר שכל אחד אחר חייב ישר לרוץ ולחיות בזבל למען ההזדהות (למרות שבישראל באמת עובדים במסירות רבה לדרדר את המדינה נמוך ככל האפשר). ושלישית - נכון שלא כל אחד יכול להגר לצפון אמריקה או מערב אירופה, אבל למיטב זכרוני שואל השאלה כבר עבר את השלב הקשה של השגת ויזת עבודה/הגירה לארה"ב, ועומד לעשות את שטות חייו ולוותר עליה.

 

[פרופסור מקס]

איש קטן יקר

ראשית, אם תסתכל על האינדיקטורים הכלכליים, בהודו - שהיא דמוקרטיה - הכלכלה לא פורחת. אין צמיחה. הכלכלה תקועה חזק כבר כמה שנים. לעומת זה, בסין - הפסאודו-קומוניסטית! - הכלכלה משגשגת. הפוך כל מוצר צריכה היום, מצעצועים ועד הגדג´ט האחרון, ולרוב תראה "MADE IN CHINA" על התוית. זה כמובן מרגיז ובעיקר מפחיד את ההודים שלא מבינים איפה הם טעו, וגם מרתק את חוקרי האקדמיה, אבל זה נושא לדיון אחר. שנית, מעמדות יש באירופה, זה שם מתחת לפני השטח, גם אם לא שמת לב. בהודו יש קסטות (AKA כתות), שזו שיטה אחרת. שלישית, נכון, יש את המעמד הבינוני המיתולוגי בהודו שכולל לכאורה 200 מליון איש. אבל הם רחוקים מרמת החיים הממוצעת בישראל. אל תאמין לידידה ההודית שלך. יש בהודו אחוזון קטנטן שחי ברווחה הדומה למערב, אבל בשביל להשיג את הנוחות הזו הוא צריך לעצום חזק חזק את העיניים (ולסתום את האף), להתעלם מתשתיות דפוקות, לשחד את חברת הטלפון בשביל קו טלפון, לשמן את ידיהם של הפקידים, השוטרים והשופטים, ולהיות חלק ממערכת מסואבת ומושחתת.

 

[פרופסור מקס]

הבהרה

"המעמד הבינוני" בהודו מתייחס ליכולת כלכלית בלבד, ולא לשיטת הקסטות (אם כי יש כמובן קורלציה מסוימת ביניהם)

 

[האיש הקטן מהרחוב]

קטונתי לגבי הודו

אבל שני הטיעונים האחרים שלי עדיין תקפים..

 

[פרופסור מקס]

מסכים (לשם שינוי ../images/Emo3.gif)

 

[Le Parisien]

לפרופסור הנכבד שלומות ושנה טובה.

ולעינייני דיומא: לא שכחתי כלל את העובדות שהנך מפרט בתשובתך. מי כמוני יודע כמה קשה (לפחות ברמה הפורמלית) להגר למערב אירופה או ארה"ב. עם זאת אני סבור שעבור רוב אזרחי ישראל, הבחירה ביעד הגירה/מגורים/חיים הנה קודם כל מנטלית ולא אדמיניסטרטיבית פורמלית. אין לי ספק שמדינות העולם השלישי (כפי שאנו נוהגים לכנות בהתנשאות מה) אינם יעד הגירה הבא בחשבון עבור הכותב. הוא הרי מעוניין לשפר את מצבו הכלכלי. כאדם שכבר עשה את רוב הדרך ומחזיק באשרת עבודה של ארה"ב, ספק אם ימצא מקום טוב יותר לשפר את מעמדו זה. אם מחפש הוא אחר דברים שמעבר למעמד הכלכלי הרי שהעולם מציע הרבה. אני עדיין סבור שישראל לא מציעה היום שום ערך מוסף. לא ברמה הכלכלית ולא ברמה התרבותית.

 

[פרופסור מקס]

מסכים בהחלט

רק לא ירדתי לפשר ההגירה המנטלית. אולי אתה יכול לפרט?

 

[בן זוגה היקר]

טוב - זה פשוט היה מתבקש

אני ממליץ לך - בלי לחשוב פעמיים תשאר כאן !!! הרבה יותר טוב כאן

 

[ישראלי בניו יורק]

שלום שוב ותודה (גם סליחה)

בעצם חשבתי שלא לחזור אבל הסקרנות גברה עלי ואחרי התגובות החמות שלכם אני מצטער על מה שכתבתי אז תודה לכולכם כן אני יודע שההחלטה צריכה להיות שלי מה שרציתי לשמוע זה אם יש לכם ידע על המצב בארץ, ואם יש אפשרות להרויח שם $$ גם אם זה כרוך בעבודה קשה תודה שוב חממתם לי את הלב א.