התלבטות קשה

התלבטות קשה

רציתי לשתף ואולי לקבל עצות מאנשים לגבי הנושא הבא: נוצר מצב ובו אני נימצא בחרדה כלכלית גדולה. אחותי הגדולה שעד עכשיו פירנסה את הבית, עומדת לעזוב, העבודה שאימא שלי עובדת בה לא יציבה מספיק לטעמי, אני פוחד שהיא תאבד אותה, העבודה שלי אהממ טוב אני חושב שהיא תספיק לפרנס אותי,(למרות שיש בהחלט ישנו הפחד שלא היא לא) ואני מצוי בזמן האחרון בחרדה גדולה: מה יהיה? (כן אני יודע העתיד הוא לא קיים, רק שהוא כן קיים במחשבות שלי! הדרך היחידה שאולי אשתחרר ממנו היא בהבנה שאני לא יודע מה יהיה, באיך יסתיימו נסיבות החיים שלי, באיך הם יתרחשו , כל התפיסות שיש לי על העתיחד נובעות ממחשבות שלי, אני לא יודע מה יקרה המציאות כפי שמתרחשת כרגע היא מעבר לתפיסות שלי על העתיד והעבר היא מעבר למשבות שלי נקודה. אבל מה אני הולך לעשות איך אני הולך ךהפרנס מה אני הולך לעשות? הבעיה בכל השאלות האלו למרות טיבעייותם הרבה שהן נובעות מראיה מכנית של הדברים מההפרדה שאני עושה בין הדברים המתרחשים לבין הדרך שאני תופס אותם, כי אני מניח הנחות במקום להסתכל בחיים במציאות הנוכחית, אבל רגע איך אתכננן את חיי בלי ליצור תבניות בלי ליצור הנחות בלי ליצור תרחשים על מה שיקרה ומה שלא יקרה. אולי בכך שבמקום לתכננן תוכניות כל חיי, אתחיל לחיות אותם (רק מלהגיד את זה אני מפחד רק מלהגיד את זה נסוג אחור מהסס, אני לא רגיל לתחושת העוצמה, זה מצחיק חוסר ההרגל לעוצמה הוא מה שעוצר אותי פעמים כה רבות),אך מה אעשה איך אחשוב? לא יודע אולי בכך שאלך מעבר למחשבות. אני לא יודע מה יהיה אני טוח אבל שאם אנבה להבין דרך המחשבה את הציאות אני אכשל כיע המצאות היא עגשיו והמחשבות הם קיבוע אין דרך שבה אוכל לחשוב את המציאות בלי לעוות אותה קצת לפי התפיסה החלקית שלי. אז מה אפשר לעשות אני לא יגול להפסיק לחשוב. אןולי בפשטות אקח את המחשבות מעבר למה שהן מחשבות, אשנה את התפיסה ואגלה את עצמי? מה זה אומר בפרקטיות תכלס מה להתעלם מהדאגות? לא להבין שהן חלק ממהות גדולה יותר שהיא וחלק ממהות ענקים הרבה יותר שהיא החיים בעצם זה שאני מנסה להגיד הוא שהדאגות הן חסרות פורפציה למציאות, איך לנהוג בחיי היום היום? אתחיל בכך שארגיש אותם בחיי היום היום ואבין שהם שלי, ההתמודדות עם הדברים עצמם,לחוש את החיים עצמם היא החשובה, זה אומר חיים אחרים לגמרי בשבילי, במקום לחיות עד כלות בתוך המחשבות, לחוש את האמת ואת העוצמה שקורנת מהווה. ניתן לפהסיק לחשוב? אני לא יודע אבל ניתן ללכת מעבר למחשבות זוהי מדיטציה.
 
בכלל יצא ממש מופלא

משאלה ששאלתי אותכם זה נהפך לדיאולוג פנמי מומלץ לקריאה למרות החוסר בחלוקה לפיסקאות
 

rainbow too

New member
תודה

גם לי יש את אותה הבעייה. דאגה יתרה מהמצב הכלכלי שלי. מרוב שאני דואג, אני לא רואה את הפתרונות, הדאגות מעוורות אותי מלראות את המציאות כפי שהיא באמת. אני מודע לזה שהדאגות שלי הן הנחת הנחות, וזו השאלה שלי... איך אני מרפה מהדאגה, איך מפסיקים להניח הנחות? רק היום אני ארפה מהכעס, רק היום אני ארפה מהדאגה, רק היום אני אתן כבוד להוריי, למוריי, ולכל אדם באשר הוא אדם. רק היום אעשה את המייטב שביכולתי, לא אניח הנחות, לא אקח דבר באופן אישי, ואשמור על טוהר המילה. רק היום אני אהיה אסיר תודה. זוהי מערכת הריפוי של אוסואי עם שינוים קלים.
מה עכשיו?
 

אורלי_ל

New member
היי אבשלום ../images/Emo141.gif

אולי תשב בשקט, ותחשוב (או אפילו תרשום) מה תכלס אתה כן יכול לעשות. כי דאגה כלכלית זה דאגה קיומית, וכשאתה מרגיש איום קיומי אז יצר הההישרדות הקדום ביותר כאן עובד, עולים דברים מהתת מודע ואולי כדאי לסדר אותם. In the end of the day כמו שאומרים, האם יש משהו שאתה יכול לעשות (מבחינה כלכלית) לפתרון המצב? אם כן - יש מה לעשות, אם לא - אין מה לדאוג. בכל אופן אתה לא תיזרק לרחוב. בהצלחה
אורלי
 

avshalomat

New member
למה לא להיזרק לרחוב?

הרי זו אופציה קיימת לא? אם יגיע היום אני מניח שיהיו אופציות אחרות, לא אם אני אוריד קורסים וחוגים אינ מניח שיהיה אפשר לשרוד
 

avshalomat

New member
בואי נדייק בעובדות

כרגע יש שכר דירה משולם, חשבונות משולמים, החששות שלי היו יותר בכיוון מה יהיה, איך אסתדר בלימודים מה יקרה אם אימא שלי תפסיק לעבוד, כאלו, לכן חשוב להתרכז בהווה, כי הדברים מאוד יכולים להשתנות אני לא יודע איזה אופציות יפתחו או יסגרו בפני לכן חשוב מההנחה שההנחות או המחשבות נכונות, הן לכל היותר מציגות תמונה מאוד חלקית על המציאות, חלק גדול מהיסורים הן ניסיון לראות את המחשבות, את ההנחות בתור המציאות ואז כשהמציאות לא תואמת אני סובל
 

liza26

New member
../images/Emo9.gif לחיות בהווה

אבשלום היקר, מאוד הזדהיתי עם הדאגות שלך ואני חושבת שהרבה חוששים מאותו מצב אצלי , למשל זה מתבטא במין טחינה מהירה של המוח -מה יהיה ככה ומה יהיה ככה ואיך יהיה ואז אני מרגישה איזה כדור שלג של דאגות וחרדות שמתפוצץ לי בבטן
מישהו לימד אותי פעם שבמצב כזה פשוט צריך לנשום עמוק ולהגיד : מה שיהיה -יהיה" ולהאמין חזק חזק.
המשפט הזה למעשה מחזיר אותך אל הכאן ועכשו ומשאיר את העתיד פתוח. במצב של היום עדיף לחיות מיום ליום כי יש מספיק חרדות ודאגות מסביב. שיהיה לך בהצלחה ליזה
 
אופטימיות ריאלית

הי אבשלום!! דאגות, חרדות...מה יהיה? מה יהיה? כמה שאני מכירה את זה....זה לא צריך להיות רק בקטע כלכלי אלא בקטע קיומי בכלל...´אוה- מה יהיה מה יהיה? ´ מכיר? ואת ההמשך את יודע? ההמשך כתוב לי במחברת יחד עם משפטים אופטימיים נוספים- ´אסור להתייאש ואסור לעזוב צריך להתעקש וצריך לאהוב´ כשהמציאות לא תואמת את ציפיותנו זה בגלל שאנחנו נוטים לשחק אותה אלוהים ולתחום מטרות לזמנים וכמויות מסוימים. האמונה שהייקום ייספק לך את כל צרכיך - מבלי לתחום סכומי כסף ספציפיים - תיתן לך את הרגיעה. ברגע שתרפה מרעיון כלכלי מסוים ייפתחו בפניך אפשרוית חדשות.
 

avshalomat

New member
במחשבה שניה ושלשית

ממש עזרת לי הרבה תודה, התגובה הראשונית הושפעה מהיסטריה מחוסר וודאות אולי כדאי באמת שאתרכז במה שאפשר לעשות ובמה לא
 

avshalomat

New member
בוא נחשוב רגע

מבחינת ההוה, פרקטית אין צורך שאעשה צעד מעבר (עבדוה נוספת או משהו בסגנון) לא לעשות את כל הדברים את כל הדברים שאני עושה? הרי במילא אני אזדקק ליותר כסף ממה שאני אחסוך אם אצטרך לגור לבד ללא תמיכה, וגם אם הכסף הזה יועיל בסיטואציה כזאת, כרגע הדברים שאני עושה עוזרים לי טובים בשבילי הפחד הגדול שלי הוא מהעתיד מהמה אם לכן חשוב הדברים שאמרתי לי בהודעה הראשונה שלי לי ולכם בעצם.
 

אורלי_ל

New member
העתיד לא קיים.

עשה הטוב ביותר שאתה יכול (אחת ההסכמות), ותן אמונה ביקום שיתמוך בך, בצו ליבך.
 
אתה צודק בדבר אחד

אתה באמת פועל במכניות. מה הכוונה?.. המכניות היא השיגרה שלך. השיגרה שלך היא החיים שהיו עד עכשיו.. כלכלה בסדר, יש מי שישלם והכל. והנה לפתע משהו משתנה.... יש שינוי! ולמה זה בא לך מול העיניים?.. כי לא ציפית לזה.. היית בטוח שהשיגרה הזאת תמשיך לנצח.. אשליה ! ולפתע.. יש שינוי... מכאן יש לך שתי דרכים ללכת בהן. הראשונה, אתה יכול להתלונן, להיכנס לפאניקה, לנסות להבין, לשבת ולחשוב, להתפלסף. אפשרות שניה, אתה יכול להכיר במציאות.. שהרי..זאת המציאות, ואין אחרת, זה מה יש! להכיר במציאות, ולקחת בעלות על הדברים.. להכיר בה כ-המציאות שלך !, לקחת אחריות על הדברים.. למצוא פתרון אפשרי, וליישם. לא עבד?.. פתרון אחר! - וליישם. לא עבד?.. פתרון אחר! - וליישם. העמדה הראשונה היא עמדה של קורבן, והעמדה השניה היא עמדה של בן אדם אחראי, .. לאחראי אין זמן להיכנס למצבי רוח או לנסיבות או להבין או לחשוב על זה, כי הוא כל הזמן עושה.. ועושה.. הוא דינמי, הוא בשליטה על העניינים וההגה.. כל הזמן בידיים שלו, כי הוא מכיר במה שקורה, כחלק מהמציאות שלו, והוא מכיר בתוצאות האפשריות כאחריות שלו. כעת תבחר.
 

avshalomat

New member
קל להגיד קשה לעשות

כלומר ההכוונה שנתת אכן עוזרת במקרים ובסיטואציות מסוימות, אבל היא פשוט לא מדוייקת! מצוקה מתרחשת בהרבה מישורים, להגיד להתרכז בעשיה לקחת אחריות על המציאות הם דברים נכונים, ניסית פעם ליישם אותם פעם ככה מהאוויר? "זאת המציאות" כן נכון דברים חושבים להגיד. לי היה חשוב לא פחות לחשוף את ההתלבטות, את המחלוקת, את הכאב. אבל אני רוצה להגיד לך תודה כי התגובה שלך מלבד זה שהיא נוכנה מאוד בהקשרים מסוימים. הבהירה לי משהו מאוד חשוב: הפחד שלי הוא פחות מהמצב הכלכלי ויותר מתחושת הריקנות, כי מבחינה כלכלית אני מאמין שאני אוכל להסתדר עם העבודה הזאת או למצוא עוד משהו, יד על הלב אני חושב שהתחושה העמוקה החדה היא היא תחושת הבדיודת הריקנות.
 

אינקה

New member
../images/Emo20.gif לא משנה ממה אתה מפחד

העיקר שנגעת בפחד גדול, וזה כבר צעד גדול קדימה. בבסיסינו מצויים כמה פחדים כל כך "מפחידים" שאנו עושים הכל כדי לא להסתכל עליהם. ככה אנחנו עושים כל מידי דברים שירגיעו אותנו ומבזבזים את החיים שלנו. ממה האתה |בדגש|באמת פוחד? מה המשמעות האמיתית של השינוי? מה עלול לקרות? הפחד לא נוצר. הוא היה רדום בך והתעורר עכשיו... פעם קראת לו אהבה נכזבת, פעם המרת אותו בכעס גדול... אבל זהו תמיד אותו הרגש הבסיסי המנווט את החיים שלך. המלצתי היא לאחוז בחוזקה בפחד ולא להרפות ממנו. אל תסב ממנו את פניו! אם אך תרפה הוא יגלוש חזרה אל התת מודע משם ימשיך לנווט אותך ורק בעוד שנים רבות תאמר לעצמך "למה עשיתי זאת וזאת... איך זה וזה קרה לי?" עד שתפתור זאת תהיה מכונה. מה עושים? מרגישים את הפחד, מעלים אותו, מספכלים עליו, שורים בתוכו, נושמים, נושמים.. נושמים... שאל את עצמך מתי הרגשת עוד פחדים כאלו. דמיין והעלה דמויות של אנשים משמעותיים ובחן מה מקומו של רגש הפחד ביניכם... העלה גם את האנשים ש"שכחת" קודם... שאל את עצמך את כל השאלות הקשות שנמנעת לשאול עד כה.
ולגבי פרנסה, מבחינה פרקטית זה נורא פשוט: הכן לעצמך תרשים זרימה שאומר "אם יקרה כך אעשה כך" וכו´ - ופעל לפיו בעיניים פקוחות.
 
שאלה גדולה

ציטוט: "ככה אנו עושים כל מיני דבקים שירגיעו אותנו ומבזבזים את החיים שלנו" תוכל להרחיב?
 

אינקה

New member
../images/Emo20.gif אכן שאלה גדולה

שתעסיק אותך כל החיים שלך באופנים סמויים וגלויים כאחד. אבל לפני שנמשיך: אינני פסיכולוג וכל מה שאכתוב כאן אלו הן תובנות אישיות בלבד. על אחריותך.
ניקח את "פליטת הקולמוס" שלך כשכתבת "דבקים" במקום "דברים" (תודה על הרמז ;)...)
נניח שהפחד הבסיסי של האדם מתבטא כ"חרדת נטישה". כשאומרים לו זאת הוא ממש לא מבין על מה מדובר. הרי אין עצמאי ממנו: לראייה, הוא עוזב כל מערכת יחסים ללא שום בעייה... יתר על כן - הוא ממש לא נכנס למערכות כאלו. "חרדת נטישה" זו מוצאת ביטוי בתכנון אסטרטגי מדוקדק ובלתי מודע של האדם את חייו. אדם זה עלול להימנע מלהכנס לסיטואציות בהן הוא עלול לחוש אי פעם חרדה זו, בכלל זה הוא עלול להימנע מהתקשרות רומנטית ונפשית עם אנשים יציבים ותומכים שעלולים לקיים איתו מערכת יחסים שאכפת לו ממנה, זאת כדי לא להנטש כמובן. אדם זה עלול לבחור מקצוע באופן שלא יותיר לו פנאי למערכות יחסים (צבא קבע למשל), או שיהיה מוקף באנשים כל הזמן ללא מערכת יחסים אישית אמיתית (צבע קבע למשל). לחילופין אדם זה עלול לפתח אסטרטגיה של תלות כה חזקה שלא ניתן למעשה לנטוש אותו, ויבחר לשם כך כבן זוג אדם בעל חרדת נטישה שאינה פחותה ממנו. בתהליך החיזור יסכמו שניהם את פרטי ה"עיסקה" ביניהם כאשר אי הנטישה בכל מצב עלולה להיות הסעיף המהותי בהסכם. משחק החיזור עלול להכיל את האופציות לצאת מן המשחק: הבחורה יוצאת גם עם גבר אחר, הגבר מחזר אחריה ומקבל אותה על אף "בוגדנותה". הבחורה "מתמוטטת" והגבר מציל אותה או להיפך וכו´. הסכם כזה ימשיך אל תוך מערכת היחסים וישמש גם כ"פתח" מילוט מאינטימיות יתר מאיימת. תמיד הרי אפשר לבגוד או לאכזב אחרת את בן הזוג כדי לא להגיע קירבה רגשית המאיימת ב"חרדת נטישה" אפשרית.
"חרדת נטישה" כמובן מעוגנת גם באירוע או התנהגות בילדות, ומשום שלכל דבר יש סיבה (חייבת להיות!) האדם עלול להמשיך כל חייו להצדיק באופן סמוי או גלוי את הוריו שנטשו אותו כך או אחרת. הצדקה כזו עלולה להפוך להתנהגות או מאפיין חשוב באישיות. לדוגמה: ילד שהוריו "נטשו" אותו פיסית או רגשית בשל מניע כלכלי (הזנחה רגשית ו/או טיפול על ידי קרובים בשל אילוצים כלכליים אמיתיים או מדומים) עלול לפתח הצדקה סמוייה כלפי מעשי ההורים, אחרת באין הצדקה אישיותו וקבלתו העצמית כאדם בסכנה. אדם כזה יכול להפוך לוורקוהוליסט בעצמו, זאת גם כדי להמנע מקשר אינטימי וגם כדי להוכיח להוריו את ערכו כמכלכל, ומכיוון שבעצמו שיזניח כך את ילדיו (או את עצמו) יוכיח לעצמו כי להוריו לא הייתה ברירה אלה לנהוג כפי שנהגו ולא מחוסר אהבה כלפיו. לחילופין עלול אדם זה להפוך לחסר מניע להצלחה בחיים ויבחר באופן סמוי במצבים בהם יכשל תדיר, זאת כדי שלא יצליח בחיים ובכך יוכיח כי הוריו יכלו לבחור בדרך אחרת ונטשו אותו מחוסר אהבה אליו.
כמובן שקיימות אפשרויות רבות נוספות בהן אנו מנתבים את החיים שלנו ומבזבזים אותם מבלי דעת, וקיימים פחדים נוספים ואסטרטגיות חיים רבות אשר נועדו לכסות עליהם. מה שחשוב הוא שתגלה ממה אתה פוחד, מה הקשר בין הפחד למשפחה שלך, מה האסטרטגייה בחיים בה בחרת כדי להצדיק ולכסות על הפחד... תחזיק בפחד, אל תרפה ממנו עד שיתמוסס, וחייה בעיניים פקוחות. באהבה,
אינקה
 

avshalomat

New member
אני יכול לחשוב על כמה דוגמאות

לדוגמא כשאני הולך לאירוע ואוכל הרבה דברים שאני לא רוצה כי אני מרגיש שאני לא מתקשר עם האנשים, כשאני רב עם אימא שלי וזה באיזשהו מקום נוח יותר כי כשאני נמנע מקרבה אליה אז העובדה שהיא הולכת למות יום אחד, "כיכול" צורבת פחות (לא באמת זה לא מפחית מהכאב, זה רק עושה אותו מוחבא יותר עמוק, מכוסה )
 

avshalomat

New member
ספציפית הפחד ששולט גרגע

הוא בנושא הבדידות או יותר נכון בנושא אמון באנשים, נכון שיש את המעבר הזה שבו אני נותן אמון בבנאדם מסוים והוא הופך ממכר לחבר? אצלי המעבר הזה התרחש בפעמים נדירות ומעטות,כאילו שאני חוסם את עצמי בדיוק ברגע של האמון, מצד שני יש פעמים שאני ניפתח לגמרי, ונותן יותר ממה שהצד השני מוכן לקבל, (האירוני הוא שזה מעגל אני משתמש במקרים ניפתחתי יותר מידי כתירוץ לא להיפתח)
 
למעלה