התלבטות אחרונה

התלבטות אחרונה

היי, לפני מספר שנים יצאתי ממערכת יחסים שהייתה מאד משמעותית עבורי, לאחר זמן מה ניסיתי לשוחח עם בת הזוג שוב כי חששתי שעשיתי טעות אך היא הפנתה גב לחלוטין ואף הסתבר לי בעקיפין ששבועיים לאחר הפרידה היא כבר הכירה מישהו ויוצאת איתו, הייתי מרוסק ושבור במשך שנה מאז אותה פרידה (אגו פגוע, תחושת החמצה אדירה, חפירה אינטנסיבית מאד בעבר, חוסר אונים), הרחקתי חברים ושקעתי לתוך דיכאון עמוק. לא היו בי כוחות להתמיד בטיפול פסיכולוגי וחששתי מכדורים - לכן התמודדתי לבד - הייתי זומבי מהלך. אני חושש שאותה שנה ומשהו השאירה טראומה לא קלה בתוכי - לפני אותו מקרה הייתי אדם שמח, לא נטיתי להתעמק בדברים יותר ממה שצריך, נהניתי מהחיים וגם עם התקופות הפחות טובות ידעתי להתמודד עם חיוך. כיום אני בן 27, ולפני כשלושה שבועות סיימתי מערכת יחסים זוגית שבה הייתי כשנתיים, לא אכנס לסיבות ולפרטים מפני שאני עדיין בהתליך של עיבוד הדברים עם עצמי. אני חווה תחושות של חרדה, לחץ ופחד מאז - האם עשיתי את הדבר הנכון כשעזבתי שם ? (ביום שהלכתי זה הרגיש הדבר הכי נכון שיש - כי היה לי רע שם), האם בכלל אני הייתי הלא בסדר בסיפור וסתם ויתרתי על מערכת היחסים ? האם אמצא אהבה אחרת ואם כן - האם היא תהיה גדולה כמו זאת שהייתה ? המחשבות טורדות את מנוחתי במשך 90% מהיום, קשה לי להתרכז בעבודה או בכל עיסוק אחר, והופיעו תסמינים הדומים לפרידה הקודמת (בטן קשה, דופק מואץ/חזק לעיתים, רעד בגוף ובידיים ותחושת קור, חוסר תיאבון ועוד). אני בטיפול פסיכולוגי מזה שנה ואני מרגיש כאילו ההבדל היחיד שעשה הטיפול הוא בהורדת החרדה מ-100% של היום ל-90%, חיפשתי באינטרנט ומצאתי אינספור שיטות טיפול - דיקור, טיפול בשיחה ומגע, פרחי באך (שלא עזרו) ועוד ... אני מחפש מישהו/מישהי שעברו חוויה דומה לאחר פרידה והלכו לטיפול שטיפל באמת בכל התסמינים (הפיזיים והנפשיים) כזה שגם אם חוו פרידה נוספת לאחר מכן - התופעה לא חזרה על עצמה. מה שאתם עושים פה אינו מובן מאליו - אני מודה ומביע את הערכתי מראש לכל העונים.
 

שריד

New member
../images/Emo2.gif באמת אתה רוצה לא להתאהב שוב ?

לכל דבר בחיים יש מחיר. אתה אומר שאתה יוצר קשר עמוק ומשמעותי ואח"כ אם הוא יגמר אתה רוצה ההפך... שהוא לא יהיה משמעותי ולא יכאב ? איך זה מסתדר ?
 
היי שריד !

תודה על האכפתיות ...
בטח שאני רוצה להתאהב שוב, אין פה שאלה בכלל מבחינתי. צודק לחלוטין - קשר משמעותי שהיה ונגמר לרוב כואב - אין לי שום בעיה עם הכאב, אני מדבר על הפוביה הזו שעוטפת אותי - הפחד מהלבד פתאום - אני מקיף את עצמי באנשים כל הזמן, אני מדבר על התחושות הפיזיות - כאבי הבטן והרעד בגוף שבא והולך, חוסר התיאבון וכו' וכו' ... זה פשוט נראה לי לא נורמלי שפרידה מביאה אותי למצב כזה, בהבנתי כי קטנה - משהו אצלי במנגנון לוקח את הפרידה למקום אחר וקשה הרבה יותר או שלחלופין, הפרידה היא לא העניין - רק שהיא נוגעת במקום אחר וכואב ומחדדת אותו לכדי בלתי נסבל. ושוב תודה ...
 

שריד

New member
טעויות חשיבה

צודק, זה באמת לתת המון חשיבות לאירוע של הפרידה. כאילו לקחת זכוכית מגדלת והגדלת את הארוע הזה למימדים ענקיים. מה אתה יכול לומר לעצמך כדי שתכניס את הארוע לפרופורציות ?
 
אהבתי את השאלה ... ../images/Emo13.gif

כדי שאכניס את האירוע לפרופורציות אני צריך לדעת בוודאות שהבחירה שלי לעזוב הייתה נכונה, שבאמת עשיתי כל מה שיכולתי כדי שזה יצליח ושזה לא משהו שדפוק אצלי ובגללו לא הצלחתי לגרום לקשר להצליח. כרגע, מטבעי, אני לוקח 100% אחריות - מתוך כך עולות המחשבות שאולי בעצם הייתי צריך להתאמץ עוד יותר ולא לוותר, פתאום היא לא "אשמה" בכלום - אני שוכח את עוצמת הכאב במקומות שרציתי לשוחח איתה על דברים שהכאיבו לי בהתנהלות שלה והיא החליטה שלא בא לה לשמוע (כנראה נקודה רגישה), העבירה לטונים כועסים כדי שהשיחה לא תימשך וביומיים שלאחר מכן הסתובבה כמו זרה בבית. הקונפליקט הזה - הידיעה באותו יום שעזבתי ש"די, אין שום דבר שאתה יכול לעשות עוד", לעומת התחושה היום לאחר שהזמן עובר שאולי אולי היה עוד משהו שניתן היה לעשות. איך אני מגיע לשלום פנימי בתוכי כשהשאלה הזאת מבעבעת ? מחכה בקוצר רוח לתשובתך ...
 
אני לא יודעת

מה שריד הולך לענות לך - אבל בחיים הללו יש 100% וודאות רק בדבר אחד. כל יתר הדברים מגיעים בלי תעודות ביטוח ואחוזי וודאות גבוהים. אחד הדברים שמבדילים בין אנשים שמצליחים יותר להסתגל למצבי חיים שונים לבין אנשים שמתקשים להסתגל הוא - שאלה, המסתגלים, יכולים יותר בקלות לשאת את אותה עמימות או חוסר וודאות. הם מצליחים לפעול ולהחליט החלטות בחיים שלהם גם אם הם לא יודעים עד הסוף דברים. הם מוכנים להסתכן ולפעול גם אם לא מובטחת להם למפרע הידיעה שיצליחו, או שמדובר בחלטה נכונה.
 

שריד

New member
ואללה פרדוקס

איך אתה יכול לקחת 100 אחוז אחריות אם אתה רצית לדבר איתה על דברים שהכאיבו לך ? א. רצית לדבר איתה לקחתה אחריות, עשית את המהלך, והיא לא רצתה. כאילו עכשיו התור שלה לשחק בשחמט והיא עזבה את החדר... אתה יכול לקחת אחריות על הרגליים שלה שמניעות אותה מחוץ לחדר ? ב. אין לי מושג איך אתה מגיע לשלום פנימי, זו בעצם העבודה שלך... אבל ,תאר לך שהיו לך התשובות איך להתנהג ולפעול בכל המצבים בעולם ואז לא היית עושה טעויות. כמה מעניינים היו החיים שלך ? מזל שאנחנו לא יודעים הכל, אחרת מה היה מניע אותנו להשתפר ?
 
ככה אנחנו אנשי המחשבים ...

אין "באמצע" ... - או שחור או לבן, או 0 או 1, יש זרם אין זרם ...
נו טוב ... לפחות עזרתם לי לצחוק על עצמי ...
שתהיה לכם שבת נפלאה אנשים טובים.
 

שריד

New member
מה לא שמעת על פאזי לוג'יק ?

יש כזה דבר באמצע.... או במילים אחרות מצבים לא מדוייקים וברורים ויש להם פתרונות מתוחכמים... וברצינות, השלב הראשון כמובן הוא לזהות את המצב הדיכוטמי (שחור לבן) השלב העוקב הוא למצוא שביל ביניים ואם הוא עובר גם דרך צחוק אז בכלל המצב טוב... כה לחיי חבר. keep on the good work שריד גילוי נאות, הכותב היה בעברו טכנאי אלק'....
 
אני רק מקווה

שהמעבד הנוכחי שלי תומך בפאזי לוג'יק, כי ביררתי עם היצרן ואין אפשרות שדרוג ...
 

שריד

New member
תומך גם תומך

מאוור טוב, והחשת תדר שעון יעשה את העבודה. ובעצם, אפילו רק מאוורר יעבוד (בדוגמאת חופשה, תחביב חדש, וכו' שבוע טוב ותעדכן בהתפתחויות שריד
 

exon

New member
קפה של בוקר היקר ! יש לי שאלה חשובה

אתה מספר שהיית במערכת יחסים שהייתה משמעותית וגם די ארוכה. אם אתה רוצה לשקוע ברחמים עצמיים על מה שהפסדת זה משהו אחד, אבל אם אתה רוצה לעבור הלאה זו כבר שאלה אחרת לגמרי...... ולכן מכאן עולה שאלה אחרת: (משהו שמצד אחד סיקרן אותי) האם ניסיתי להיות בקשר עם בחורות אחרות מאז שנפרדת ממנה ? למה לא להתחיל קשר עם בחורה אחרת ? לדעתי זה מאוד יעזור לך להתגבר על העבר ולהמשיך הלאה......
 
למעלה