לגבי התאקלמות לגובה
בעיני דוקא הטרקים באנדים קשים יותר מטרקים בנפאל (ואני מתייחסת בכוונה לשני אזורים עם הרים גבוהים מאד) משתי סיבות: 1) בנפאל קיימות אפשרויות רבות להליכה בין כפרים, כך שבלילה אתה יכול לישון אמנם בשק שינה, אבל במבנה סגור, אתה יכול לקנות אוכל מבושל ולאכול בחדרי האוכל במקום בו ישנת או במסעדות שיש בכפרים שבדרך. בדרא"מ לא ידוע לי על טרקים כאלה. תמיד ישנים באוהלים ומכינים את האוכל לבד. 2) בנפאל הטרקים מתחילים באזורים פחות גבוהים, עולים לגובה ואז יורדים. ההתאקלמות (אם עושים זאת בהדרגה ונכון) יותר קלה וגם אין הרבה ימים בהם נמצאים בגובה רב. באנדים מתחילים מגבוה ועולים גבוה יותר. לפחות אני בנפאל לא סבלתי בכלל מתופעות של הגובה חוץ מקצת כאב ראש. באיזור הוארז בפרו היו לי את כל התופעות האפשריות של כאב ראש, איבוד תיאבון, כאבי בטן, בחילות. מבחינת יופי הנוף - התחרות מאד קשה. שני המקומות מדהימים.
