התלבטויות
אנחנו נשואים כמעט 15 שנה.הכרנו כשאני הייתי צעירה,במהלך לימודי התואר הראשון שלי.בעלי מבוגר ממני ב10 שנים.התחתנו ומיד נולד בנינו הראשון.בעלי מיום נישואינו עבד בעבודה שדרשה ממנו נסיעות תכופות לחו"ל.בהתחלה היה לי קשה,אך מהר מאוד התרגלתי והיום קשה לי כשהוא נמצא בארץ תקופות ארוכות. בעברי נחשבתי תמיד לאחת שתגיע לאן שהוא ותעשה משהו עם חייה,אך מהיום שנולד בני (היום יש לי כבר שני ילדים) בהחלטה משותפת של שננינו החלטתי להישאר בבית ולגדל את ילדי.מצבנו הכלכלי טוב מאוד ומאפשר לי לשבת בבית. עד כאן הנתונים הקרים.ועכשיו לבעיתיות.הסיבה היחידה שנמשכתי לבעלי בתחילה היתה העובדה שהוא היה האדם החם ביותר שהכרתי.הוא שמח ורצה לתת מעצמו,ואני נהנתי מכל רגע במחיצתו.כיום אני אמא לשני בני עשרה,נשואה,אך לא באושר.אנחנו לא רבים,כי אין שום תקשורת,השיחות הן ענייניות בלבדבנושאי הילדים והבית ובעיקר קצרות.אין לנו תחומי עניין משותפים,אין לנו חברים רבים לצאת איתם ומה שמציק לי בעיקר אין לבעלי כל צורך או רצון להיות במחיצתי.אנחנו מדברים על הבעיותכשאני מעלה אותן,מחפשים פתרונות אך כלום לא יוצא מזה.אני יודעת שבעלי לא אוהב אותי,למרות שהוא מכחיש,אך זה לא הנושא-לי רע במערכת יחסים הזו,אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו,אבל אני יודעת שמאוד לא טוב לי. מאיש חם ואוהב הוא הפך ליצור שכלתני והגיוני.הסקס הוא מספק,אך לעיתים רחוקות. אני מנסה לא להשתפך על מליון עמודים אז משהו...תיעצו לי,תחליטו בשבילי או תפרסו בפני אפשרויות כי אני לא מסוגלת.אני רוצה יותר,אני חושבת שמגיע לי יותר
אנחנו נשואים כמעט 15 שנה.הכרנו כשאני הייתי צעירה,במהלך לימודי התואר הראשון שלי.בעלי מבוגר ממני ב10 שנים.התחתנו ומיד נולד בנינו הראשון.בעלי מיום נישואינו עבד בעבודה שדרשה ממנו נסיעות תכופות לחו"ל.בהתחלה היה לי קשה,אך מהר מאוד התרגלתי והיום קשה לי כשהוא נמצא בארץ תקופות ארוכות. בעברי נחשבתי תמיד לאחת שתגיע לאן שהוא ותעשה משהו עם חייה,אך מהיום שנולד בני (היום יש לי כבר שני ילדים) בהחלטה משותפת של שננינו החלטתי להישאר בבית ולגדל את ילדי.מצבנו הכלכלי טוב מאוד ומאפשר לי לשבת בבית. עד כאן הנתונים הקרים.ועכשיו לבעיתיות.הסיבה היחידה שנמשכתי לבעלי בתחילה היתה העובדה שהוא היה האדם החם ביותר שהכרתי.הוא שמח ורצה לתת מעצמו,ואני נהנתי מכל רגע במחיצתו.כיום אני אמא לשני בני עשרה,נשואה,אך לא באושר.אנחנו לא רבים,כי אין שום תקשורת,השיחות הן ענייניות בלבדבנושאי הילדים והבית ובעיקר קצרות.אין לנו תחומי עניין משותפים,אין לנו חברים רבים לצאת איתם ומה שמציק לי בעיקר אין לבעלי כל צורך או רצון להיות במחיצתי.אנחנו מדברים על הבעיותכשאני מעלה אותן,מחפשים פתרונות אך כלום לא יוצא מזה.אני יודעת שבעלי לא אוהב אותי,למרות שהוא מכחיש,אך זה לא הנושא-לי רע במערכת יחסים הזו,אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו,אבל אני יודעת שמאוד לא טוב לי. מאיש חם ואוהב הוא הפך ליצור שכלתני והגיוני.הסקס הוא מספק,אך לעיתים רחוקות. אני מנסה לא להשתפך על מליון עמודים אז משהו...תיעצו לי,תחליטו בשבילי או תפרסו בפני אפשרויות כי אני לא מסוגלת.אני רוצה יותר,אני חושבת שמגיע לי יותר