התכוננות למבחן

[הפוך עם ראש כפול]

בשמחה

 

[דה נטו]

עזרת מאוד והעלית לי כמה קושיות לגבי הדרך, ברשותך:

הילד עושה שיעורי בית בקביעות בצהרון - האם לעבור איתו על השיעורים כשהוא חוזר הביתה? (אני יודעת שבצהרון עושים את זה כי אני מקבלת מהם דיווח כשאני אוספת אותו) או להשאיר את זה בתחום אחריותו?
מה את עושה אם שלחת את הילד לעבור על הנושאים בחשבון והוא אומר שהוא שולט היטב בחומר ואין לו צורך בחזרה נוספת? את מתעקשת? את מרפה?
עד כמה זה נכון שאנחנו כהורים נהיה מעורים כל כך בחומר הנלמד, הלא יבוא יום וזה לא יהיה גיאוגרפיה של כיתה ד אלה פיזיקה של כיתה יא, ואז מה? אני אמורה ללמוד שוב בעצמי את כל 12 שנות הלימוד כדי לעזור להם ללמוד למבחנים? איך אני נותנת להם כלים ללמוד לבד, שלא יהיו תלויים בי ועל ידי כך להעביר אליהם את האחריות ללימודים שלהם עצמם.
האם המעורבות שלי בתהליך הלמידה למבחן לא מורידה ממנו את האחריות?
בראיה אופטימלית שלי - אני מכוונת אותו אל הדרך ונותנת לו ללכת בה לבד (וגם לטעות) השאיפה שלי היא שהטעויות ובחירת דרך הלימוד שמתאימה לו (והיא לא בהכרח הדרך שמתאימה לי, או דרך שאני יכולה ללמד אותה) תהיינה בשלב בו הציונים עדיין "חסרי משמעות" בהיבט רחוק טווח ושלא "יפול", כמוני, בכיתות הגבוהות של התיכון בו לכל נקודה יש משמעותית (ממסדית ורגשית)
&nbsp
אשמח מאוד לקבל ממך תגובה, תודה

 

[הפוך עם ראש כפול]

המסר שלי אליו תמיד היה קבוע
אני סומכת עליך במאה אחוזים, עד שתוכיח לי אחרת. לכן קבלת ההחלטות בנוגע לצורך בעזרה היא שלך ושלך בלבד.
כלומר, אם אמר לי שהוא שולט בחומר ולא זקוק לחזרה או עזרה, ובסוף קיבל ציון נמוך בגלל חוסר שליטה בחומר (ולא בגלל חוסר תשומת לב, שאלות מטעות - ויש כאלו! או גורמים אחרים), אז האחריות עוברת אליי ואני אוודא למידה ושליטה בחומר. אני חייבת לציין, עם זאת, שזה טרם קרה. כשהוא פונה אלי בבקשה לעזרה בחזרה לקראת הבחינה, הוא בעצם כבר שולט בחומר ואנחנו עושים יחד רק חזרה סופית ואחרונה, בעיקר בשביל הבטחון שלו, וזה דבר שלגמרי מקובל עליי. גם אני בתור נערה, כשלמדתי לבגרויות, נעזרתי באמא שלי בכך שהקראתי לה את חומר הלימוד בקול רם בזמן שהיא בישלה במטבח.
את הלמידה המשותפת אני הרבה פעמים מנצלת גם לשים דגשים במקומות שהמורה לא מספיק שמה דגש לדעתי, לקשר לדברים אחרים שהוא יודע, לקשר בין נושאים בחשבון וגם סתם ככה לשיחות בעניינים הלימודיים, מעבר לחומר הלימוד.
אני לא מעורבת בכלל בתהליך הלמידה עצמו. אני לא יושבת ומסבירה לו את החומר (אלא אם כן פה ושם כשהוא מכין ש"ב אני רואה שהוא לא הבין משהו ספציפי, או כשהוא בא לשאול דברים נקודתיים), ובד"כ אני אפילו לא יודעת מה הם לומדים עד שמגיע זמן בחינה והוא אומר לי ש"בשבוע הבא יש לנו מבחן במדעים על X".
לגבי ש"ב בצהרון - אין לי ניסיון אישי, כי הילדים שלי אף פעם לא היו בצהרון. אבל בכיתה א' ו-ב' לדעתי חשוב שתעברי ותראי שעשה את ש"ב נכון, שאין משהו בחשבון שהוא מבין לא נכון (כי אלו היסודות), שאין לו נטייה לעשות שיעורים מהר, עם שגיאות של חוסר תשומת לב, ברישול או בזלזול בגלל שאף אחד אח"כ לא בודק לו. לא בהכרח הייתי עוברת איתו, אבל כן הייתי עוברת בעצמי לראות מה הם לומדים ומה הוא עשה. ככל שהוא יגדל את תראי שהמעורבות שלך בלמידה עצמה תלך ותפחת משמעותית.

 

[דה נטו]

תודה על התגובה המהירה

מדי פעם אני מציצה לו במחברות (מסקרנות שלי...) הילד כותב מסודר מאוד, עונה נכון על שיעורי הבית ולדעתי זה חשוב לו עצמו כי הוא באופיו ילד מאוד מסגרתי שאוהב לעבוד עם כללים ברורים, זה מכניס לו סדר, והוא מאוד ממושמע. הקושי שלי עולה כשיש משימת סכום או כל שם אחר שקוראים לזה היום ואני יודעת שהוא יודע את החומר, וגם הוא יודע שהוא יודע את החומר ואז כאילו אין טעם שיחזור עליו - ובכל זאת חשוב לי ללמד אותו מסגרת למידה מהי

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני לגמרי בדעתך (כמו שבטח כבר הבנת

)
נראה לי שאת מאוד מתלבטת מה בדיוק לעשות ואיך כי הילד עדיין בכיתה א'. אבל עם השנים זה ילך ויתבהר, אין לי ספק.

 

[חייבתלהגיב]

ברשותך אענה גם אני

במקומך לא הייתי עוברת עם הילד על השיעורים - אבל כן הייתי עוברת עליהם מדגמית מדי פעם לבד (בלי להסתיר ממנו, אלא רק כי כנראה לא יהיה צורך בדיון משותף), כדי לראות איפה הם נמצאים בחומר ומה מצבו. זה לא קשור לאחריות, אלא לרצון שלך כהורה לדעת מה הילד שלך לומד ומה מצבו. ההנחה שלי היא שהוא אכן עושה את השיעורים ומטרת הבדיקה היא לא לוודא שהוא הכין אלא לבדוק מה הם לומדים ומה הוא עשה.
אני שוב חוזרת על דעתי שללמוד "על ריק" זה חסר תועלת ואולי אפילו מזיק - חלק חשוב מה"ללמוד איך ללמוד" זה גם ללמוד מה כן ללמוד ומה לא צריך כי יודעים. אם תרגילי אותו עכשיו לחזור על הכל שוב ושוב, יגיע שלב שבו הוא פשוט לא יהיה מסוגל להתכונן למבחנים כי זה ייקח יותר מדי זמן. המטרה היא ללמוד מה שאתה לא יודע ולא שולט בו, לא מה שכן.
אבל אפילו כשהוא כן שולט, את יכולה לשאול אותו שאלות יותר מעמיקות, לתת לו חידות בנושא, להראות לו דרכים אחרים להסתכל / לפתור, וכו' - כך שהוא יעמיק את ההבנה שלו, ייהנה יותר מהמקצוע, ויפיק משהו ממה שהוא עושה איתך.
הבעייה בכיתות הגבוהות היא בדיוק עודף החומר. ההתמודדות עם עודף חומר לא עוברת דרך תרגול עודף של מעט חומר - כאמור, זה עלול אפילו להזיק. הוא צריך ללמוד להפריד עיקר מטפל. כרגע הרוב הוא טפל - וזה בסדר גמור. לאט לאט יהיו לו מבחנים שבהם יש יותר חומר (לאו דווקא בחשבון - בחשבון תמיד יש מעט חומר, וכל עוד שולטים בו בכל שלב, אפשר להמשיך בלי קושי לשלב הבא - אבל, שוב, אפשר גם בשלב הזה להעמיק, לפתור חידות, לגלות דרכים אחרות, וכו'), ואז תוכלי לעזור לו לפתח אסטרטגיות של סידור חומר, הוצאת נקודות חשובות, מענה על שאלות על החומר, וכו'.