התכוננות למבחן

דה נטו

New member
התכוננות למבחן

שלום כולם וכולן
אני גדלתי כילדה מחוננת, עד לתיכון - בו למדתי במסגרת מתאימה - למדתי במסגרות רגילות ולא נזקקתי אף פעם לתרגול לפני מבחן. בכתה י' כשהלימודים היו מתוגברים ומאתגרים יותר, במסגרת למחוננים, מצאתי את עצמי נעדרת כישורי למידה והתחלתי לחפש את הדרך המתאימה לי ביותר כשלאורכה קיבלתי ציונים שלא ידעתי שקיימים עד לאותו הרגע - זה גרר אחריו חרדת בחינות, חוסר בטחון לימודי ושאר מרעין בישין.
היום אני אמא לילד בכיתה א'. הילד מאוד מוכשר גם התחום המילולי וגם בתחום המתמטי ולמעשה, מקדים את הידע של חבריו לכתה בפער גדול מאוד. התהייה שלי, וכאן אני פונה לעזרתכם/ן היא כיצד לאפשר לו לפתח הרגלי למידה כבר בשלב זה של חייו. חשוב לי שתוגדר לו מסגרת למידה מול מבחן, אך כשהוא שואל אותי מה לעשות ואני אומרת לו לעבור על החומר הוא טוען שזה משעמם (ובצדק...) גם לא כל כך ברורה לו המשמעות של "לעבור על החומר" ואז יש שני תסריטים - בראשון - אני פשוט עוזבת, מתוך ידיעה והבנה שהוא לא באמת זקוק לכך ובסופו של דבר האחריות ללמוד היא שלו ולא שלי, ובתסריט השני - אני יושבת איתו לעבור על החומר וממש צריכה להפעיל אותו (ואז אני מתפתה גם לתת לו קצת תרגילים שיאתגרו אותו ואז, שוב, הוא לא לומד, בעצם, את החומר למבחן).
מה אתם/ן עושים/ות? זה נשמע לכם/ן הגיוני מה שאני מבקשת ממנו? איך עושים את זה?

תודה מראש
 
לי זה נשמע הגיוני מאד.

הרגלי למידה צריך להקנות לילדים מתחילת "התלמידאות" שלהם. לתפיסתי, זה חד משמעי ללא קשר למנת משכל.
עם הילדים האישיים שלי אני נוהגת בהתאם לתסריט השני שלך בכיתות הנמוכות, ובהדרגה (ובאופן טבעי) הם עוברים ללמידה עצמאית. אני מסכימה איתך שלשלוח ילד בכיתה א' או ב' "לעבור על החומר" זה באמת פחות יעיל, אבל אפשר להדפיס מספר דפי סיכום מהאינטרנט, לבקש ממנו לקרוא ואז לשאול אותו שאלות על מה שקרא. בדרך זו, המעבר ללמידה עצמאית יהיה קל וטבעי יותר. כנ"ל גם בחשבון. לתת לו לפתור בצורה עצמאית תרגילים ואז לבדוק ביחד.
בכל מצב, אני משתדלת להיות מעורבת בתכני המבחן, להדפיס חומרי הכנה מהאינטרנט, מבחנים לדוגמה ועוד. אני מנסה לתווך במעט בתהליך זה.
 

דה נטו

New member
תודה. אני תוהה עד כמה אני צריכה להיות מעורבת התהליך

האם זה מתפקידי לכתוב לו תרגילים (אני עושה את זה כמובן) או שהוא יכול לכתוב לעצמו ולתרגל (בהנחייה וליווי שלי). עד כמה הלימודים שלו הם אחריות שלי?
 
בגיל הזה, אני חושבת שזה התפקיד והאחריות שלנו, ההורים.

וזה לא רק להכין אותם למבחנים, אלא ,בעיקר, ללמד אותם איך ללמוד נכון.
מדובר בילד בכיתה א' בסך הכל. ההכנה למבחן בבית הספר צריכה להיות פרופורציונלית כמובן, להקדיש לכך עד חצי שעה (מתוך נקודת מוצא שהחומר ברור וזו רק חזרה קלה) ולתת לתהליך ערך ומשמעות, כך שבכיתות הגבוהות זה יהיה טבעי וקל יותר.
&nbsp
&nbsp
 

פולספגן

New member
הרגלי הלמידה משתנים כ"כ הרבה בתקופות השונות של החיים כך שזה

פשוט לא נכון מה שכתבת.
 
מה לא נכון לדעתך,

שהאחריות ההורית היא שלנו בכיתות הנמוכות או שבסיס טוב יקדם אותם ללמידה נכונה וטבעית בכיתות הגבוהות יותר ואולי גם וגם?!
זה שהרגלי למידה משתנים עם הזמן, זה ברור ונכון וקורה בהתאמה לדרישות המערכת מהם עם העלייה בכיתות, כמו גם התייחסות למשתנים מתערבים נוספים כגון גיל ההתבגרות, אופי ועוד ...
אבל לתפיסתי אין שום ספק (!) שהרגלי למידה מקנים מגיל צעיר. אני רואה את זה בשטח כבר שנים רבות מאד. התרומה של אסטרטגיות למידה מגיל צעיר מלווה את הילדים הלאה לאורך השנים.
למה זה לא נכון לדעתך?!
 

פולספגן

New member
כתבת "הרגלי למידה צריך להקנות לילדים מתחילת "התלמידאות" שלהם

לתפיסתי, זה חד משמעי ללא קשר למנת משכל." וזה לדעתי לא נכון, כי כל תקופה בחיי, שיניתי הרגלי למידה בהתאם לצרכים הנדרשים.
 
הרגלי למידה זו לא נוסחה אחידה איתה משתמשים כדי ללמוד.

זו גם גישה ללמידה, היכולת ללמוד נכון וההבנה שלא הכל נדע בשנייה ויש דברים שכדי לדעת אותם ולהצליח במבחן, צריך "לחרוש" (מאפיין מאד את אוכלוסיית המחוננים שרגילים לדעת הכל "מהאוויר" עד שמגיע החומר שדורש מהם ללמוד. לילדים רבים זה סוג של משבר).
הוספתי כמה מילים להודעה שלי למעלה שאולי יחדדו מעט את הנושא.
 

פולספגן

New member
הגישה משתנה עפ"י התקופה ועפ"י חשיבות המבחן בעינייך

הדברים כ"כ נזילים וההתבגרות עושה את שלה פלאים.
 

דה נטו

New member
הוא לא בא מיוזמתו

(הוא אפילו לא סיפר לי על המבחן שאני לא אגיד לו ללמוד.... זה משעמם
)
 

פולספגן

New member
אז תניחי לו

זה אחריות שלו ואם יהיה לו טעויות במבחן, הוא יכעס אך ורק על עצמו וזו השיטה ללמד אחריות.
 
אצלנו אין מבחנים בכיתה א',

ובאופן כללי בלי קשר למחונן/לא מחונן בדרך כלל מתחילים ללמוד למבחנים רק בחטיבה, מינימום סוף יסודי - כשמתחילה להיות כמות של חומר שמצריכה למידה. קשה עד בלתי אפשרי לפתח הרגלי למידה "על ריק". את יכולה לעזור לו לפתח הרגלי למידה במובן של הכנת שיעורי בית - לא הרבה מעבר. אין מה להתכונן למבחנים בשלב הזה.
 
וגם לא כל כך הבנתי לאילו מבחנים

את רוצה שהוא יתכונן - כלומר, באילו מקצועות (בהינתן שיש אצלכם מבחנים)? אם הוא מקדים את הכיתה, ואת החומר - מה הוא יכול ללמוד למבחן שהוא לא יודע כבר?
 

דה נטו

New member
זו בדיוק השאלה שלי

במהלך השנה לא היו מבחנים אבל בעוד שבועיים יש להם "מבחן אינדוקטיבי" בחשבון על כל החומר מתחילת השנה. אין ספק שהילד יודע את החומר אבל חשוב לי להעניק לו מסגרת למידה למרות שהוא יודע (אגב, בגלל שהוא כל כך יודע, הוא "נופל" לפעמים על חוסר תשומת לב לפרטים, לא יודעת איך מתרגלים את זה חוץ מלחזור על זה כמנטרה שוב ושוב - בבית זה לא קורה לו)
 
בחשבון זה דווקא קל - למדי אותו לבדוק

את התשובה בדרך אחרת אחרי שהוא מסיים את המבחן - למשל, אם זה תרגיל בחיבור - לבדוק על ידי חיסור. זה יגדיל את הסיכוי שהוא ישים לב גם לטעות של קריאת סימן, וכו' - וכמובן גם לטעויות חישוב אמיתיות.
אבל אין טעם להתכונן למבחן על חומר שהוא יודע. את יכולה לתת לו כמה תרגילים סמליים, לתת לו לתרגל את העניין הזה של הבדיקה (אבל לוודא שלא בלבלת אותו איכשהו, כי לפעמים אנחנו מסבירים משהו והילד מבין משהו אחר), וזהו.
 
הכי טוב זה לפתח את הסקרנות ואת הרצון לדעת

זה עזר לאינשטיין,וכתבו על זה,וגם לדה וינצי ולעוד הרבה,צריכים ללמד אותו לאוהב ללמוד,לא שום טריקים או מיומנות.
אם,הוא יאוהב את התחום הוא יצלח בו באמת,כלומר הוא יכול לקבל הכול 100-90,אבל זה לא אומר שהוא מבין או באמת.
ישפע,לכן אם את רוצה בן שיעשה דברים גדולים ללמד מעכשיו אהבה לידע : לקנות לו ספרים בתחומי העניין שלו,לעזור לו
במה שמתקשה,לשלוח לחוגים,אם יש כסף גם מורים פרטים,להתחיל ללמד אותו חומר יותר מתקדם בגיל צעיר ככה יתקדם
לאט לאט אבל מהר משאר בני גילו,אני כך עשיתי באופן עצמאי לכן הייתי תלמיד בעיתי," ומטומטם",עד שגילו שאני נחשב"
למחונן על",קיצור אהבת ידע תעזור לו לא שינון זה רק יגרום - לחזור על מה שלמד ולא באמת להבין ולהתפתח,ובהצלחה.
בברכה נתנאל
 
אצלי היה מכיתה ג

דווקא למדנו די הרבה,והיה עבדות והכל למשל על בעלי חיים,בשעורי טבע /עבדות אחרות לא למדתי אז באופן פורמלי.
הייתי לומד לבד מאנציקלופדיות בגיל 10-11 שאימי למדה איתם לבגרות עד היום אני זוכר את החומר בעל פה אולי
זה בגלל שיש לי זיכרון טוב, אבל את צודקת אין ממש מבחנים - ממש עד סוף היסודי לפחות ה- ו אצלי היה לפני אבל
באמת שזה לא היה רציני, אז אני מסכים איתך על הנקודה הזאת.
 
בתור מאבחנת לקויות למידה וגם בתור אמא לילד ביום שליפה
אני מאוד מסכימה איתך.
אני נתקלת לעיתים קרובות מדי בילדים נבונים מאוד שמגיעים לאבחונים בחטיבת הביניים, כי בכיתות היסוד הצליחו נהדר בלי להקדיש ללמידה בכלל ו"פתאום" נופלים בחטיבה. החזרה האינסופית על הנלמד בשיעורים הכיתתיים ביסודי הספיקה להם מבחינת הבנה וזכירה של חומר הלימוד, הם לא נדרשו להשקיע כמעט כלום בהכנת ש"ב או בלמידה לבחינות במשך השנים, ולכן הגיעו לציונים טובים גם בלי ללמוד. המעבר לחטיבת הביניים הציג בפניהם אתגר שהם לא היו ערוכים לו. בגלל הציונים הגבוהים ביסודי הם שובצו בכיתות מופת או בכיתה מדעית או אפילו "סתם" בכיתה "רגילה" אך בהקבצות גבוהות במתמטיקה, אנגלית וכו'. אבל הלימודים בחטיבה לעיתים קרובות שונים באופיים, יש פחות חזרות בכיתה על החומר, יותר ש"ב, יותר חומר שצריך ללמוד לבד בבית, עומס המקצועות גדל, מורכבות והיקף החומר עולים, ומאחר ולא היו להם כלי התמודדות, חלה ירידה משמעותית בציונים, אותה ההורים פשוט לא ידעו כיצד להסביר ולכן פנו לאבחונים.
בדיוק בגלל זה היה לי חשוב מאוד להקנות לבכור הרגלי למידה כבר מההתחלה. עם זאת, לא פחות חשוב להתאים אותם לכיתה ולילד. הדבר החשוב ביותר לדעתי הוא הקפדה על הכנת ש"ב. מבחינתי לא משנה לי אם הם נעשים בכיתה (שזה מה שהבכור עושה כשמשעמם לו) או בבית - חשוב ששיעורי הבית יוכנו באופן סדיר, ולא במהירות וכלאחר יד.
לקראת בחינות, שזה פחות רלוונטי לכם ויעשה יותר רלוונטי עם העלייה בכיתות היסוד - לוודא הבנה של החומר, ובהתאם לצורך לבחון בעל-פה או לחזור על חלקים שדורשים יותר העמקה. אצלנו, למשל, בחשבון אני מבקשת מהבכור שיעבור על חומר הלימוד שהוגדר לבחינה, יחשוב האם הוא מרגיש שהוא זקוק לתרגול נוסף על חלקים מסוימים, ועל הפרקים הרלוונטיים אני כותבת לו דפי חזרה או מדפיסה מהאינטרנט. מבחינתי, החלק החשוב הוא שהוא עובר על החומר בספר באופן פעיל, ומפעיל חשיבה אקטיבית לגבי מידת המיומנות והשליטה שלו בפרקים השונים.
במקצועות מילוליים, כמו תנ"ך ומדעים, אני מציעה לבחון אותו בעל-פה אחרי שהוא סיים לעבור על חומר הלימוד. לפעמים הוא מבקש את זה מיוזמתו, לפעמים מקבל את הצעתי ולפעמים אומר שהוא לא זקוק לזה. אבל הוא מפעיל איזושהי חשיבה, שמתבססת על ההערכה שלו לגבי עד כמה הוא שולט בחומר.
עוד דבר שיהיה חשוב בעתיד ללמד אותו זה איך לתכנן את זמן הלמידה לבחינות. כלומר, לא לדחות את הלמידה או את החזרה ליום לפני הבחינה, אלא לפרוס למידה להכתבות באנגלית (למשל) על פני 3 ימים (אם יש 18 מילים להכתבה, לדוגמה, ללמוד 6 בכל יום ולהקדיש יום נוסף לחזרה על הכול), או לחלק פרקים במדעים על פני מספר ימים בהתאם לאורכם או לכמות החומר שהם כוללים. גם אם מדובר ביחסית מעט חומר, כדאי ללמד את הרעיון הזה כמה שיותר מוקדם. זה גם מוריד לחץ, מעבר להקניית המיומנות של תכנון זמן יעיל.
נכון שבכיתות היסוד, עבור ילדים נבונים, זה מרגיש לפעמים קצת מלאכותי ואולי גם כפוי, אבל אני יכולה להגיד לך מניסיוני שזה מאוד חשוב. אני רואה את הבכור שלי מיישם היום (כיתה ד') את כל מה שתארתי כאן באופן עצמאי, כך שבהחלט אפשר להקנות את כל ההרגלים האלו בהדרגה בשנים הראשונות של בית הספר היסודי. כשיש בסיס טוב ומבינים את ההגיון מאחורי ההרגלים האלו, גם קל מאוד להמשיך ולפתח ולשכלל אותם באופן עצמאי בהמשך ולהתאים אותם לדרישות הלימודיות ההולכות ועולות. כשאין בסיס טוב - קשה מאוד לעשות את זה.
מקווה שעזרתי במשהו ווסליחה על המגילה
 
איזו תשובה מהממת


כל כך שמחתי לקרוא את מה שכתבת. זה לגמרי האני מאמין שלי לתהליך הלימודי של ילדים מחוננים בפרט.
תודה
 
למעלה