התיעצות

yonitbrk

New member
התיעצות

שלום לכם. שאלה לי אליכם: מה הייתם עונים לאמא של ילד ,הלומד בכיתה התקשורתית, בבית הספר , ילד בן 9 הלומד עם עומר, אשר פנתה אלי וביקשה שאדבר עם עומר , כי הוא מרבה להרביץ לילד שלה? ידוע לי על מקרים בהם עומר אכן חבט בילד , אך הדברים טופלו בכיתה . אני מרבה לדבר עם עומר על הנושא, ועומר פשוט הסביר לי " אמא, קשה לי להפסיק, הוא מסתכל עלי כל הזמן, וזה לא נעים לי". כמובן שאנחנו מסבירים בכל פעם מחדש שמכות הן לא כלי , ואם מפריע לך (לעומר) משהו, פנה למחנכת, לסייעת או לכל גורם אחר, וספר לו. אל תשמור בבטן עד שתתפוצץ ואז תרביץ. גם לאותה אמא הסברתי שידוע לי על המכות, אך מכיוון שהן נעשות בבית הספר, מעבר לשיחה עם עומר בבית על הנושא, אין זה מתפקידי לטפל בעניין. אין זה מתפקידי כאמא להעניש בבית על דברים שקרו וטופלו בבית הספר. נכון, אני לא עוברת לסדר היום ונוזפת ומסבירה שלא כך מתנהגים וכן התחלנו, סוף סוף, את הטיפול במרפאה של ד"ר אגש בנ"צ, ואני מקווה שעומר ישתחרר עם הזמן וישתף פעולה ,וכשזה יקרה, נוכל לראות תוצאות. ועל מה אני מתכוונת בדברי לשתף פעולה? שוב אצטט מדברי עומר : "אני מדבר שם בעיקר שטויות, לא רוצה לדבר על דברים שמפריעים לי... ". סך הכל הילד נפגש עם הצוות במקום ,היום זאת תהיה הפעם השלישית, כך שעדיין הוא בתהליך בדיקה, ועד שהם יצליחו לרכוש את אמונו כדי שיפתח אליהם , יקח עוד קצת זמן. מה גם שמדובר בבחורה, שנפגשת איתו, עם שיער קצר ומשקפיים, ואלה כל האלמנטים שדוחים אותו כרגע, כרגע עומר בשלב ההזדהות עם דמות גברית, ואם כבר דמות נשית אז עדיף בלונדינית, עם שיער ארוך ועדשות, רק אם היא חייבת. אז חבר'ה, מה עושים?
 

rutimay

New member
יונית, תסלחי לי,

אבל הרגת אותי מצחוק עם הבלונדינית והעדשות. בטעות ריססתי את מסך המחשב בקפה מרוב צחוק... לעצם העניין, פגעת לי בנקודה רגישה. ירדן אמנם לא מרביץ בכיתה, אבל מציק לילדים עד כדי כך שבסוף זה מסתיים לא אחת במכות (הוא מתגרה, הם מגיבים בצ'פחה והוא מצדו מחזיר וזה נגמר בבכי...) עד היום לא פנו אליי הורים מהכיתה, למעט אמא אחת (דווקא של החבר-הכי-טוב-שלו-לשעבר) שעצם הפנייה שלה אליי פגעה בי מאוד, כי ציפיתי שהיא מכולם - כאמא לילד על הספקטרום וכמי שמכירה את ירדן מגיל 3 - תבין את הקשיים שלו ותגלה יותר אמפטיה וסימפטיה. מהכיוון השני אני יכולה לספר לך שבחוג של ירדן ישנו ילד אלים ביותר, שמתחילת השנה מרביץ ומקלל בלי הפסקה, מציק לשאר הילדים ומפריע מאוד למהלך השיעור (דווקא לירדן הוא לא הגיע עד היום, וירדן מצדו לא מתקרב אליו, אולי כי הוא יודע שלא כדאי לו...) מעולם לא שקלתי לפנות להוריו מפני שאני מבינה כמה קשה להם עם הילד, ואני נאמנה לסולידריות ההורית האומרת לא להתערב - אלא, כמובן, אם האלימות חריגה ויוצאת מכלל שליטה. לכן, אני משאירה את הטיפול בילד למדריך ויודעת שאם לא תהיה ברירה - הוא יערב את ההורים. מהם אני מצפה שיקחו אחריות ויפעילו שיקול דעת לטובת הכלל. אני לא חושבת שיש מקום מצדך לנקוט עמדה בנוגע לאירועים שקורים בביה"ס - וודאי לא להעניש אם כבר ננקטו אמצעים מתאימים על ידי הצוות. ברור שאסור לך להעלים עין ואפשר ורצוי לנהל שיחות על אלימות ועל היחס לאחר, אבל מניסיוני - ישנם דברים שהם לא בשליטתם של ילדינו ולא נובעים מ"התנהגות רעה" אלא מקושי לפרש וליישם התנהגות נורמטיבית. ירדן, למשל, נהנה להתגרות בילדים בכיתה כי הם מגיבים וזה משעשע אותו. כשאני שואלת אותו למה הוא עושה זאת הוא עונה לי: "רק רציתי לשחק איתם." אצל עומר, כנראה, המצב הפוך - הילד מעצבן אותו והוא מגיב באופן הזמין היותר - הגופני. יכול להיות שזה יעבור לו עם הגיל, ואולי באמת הטיפול הרגשי יעזור. בכל אופן, אני שמחה שעומר מתחיל לגבש טעם בנשים....
 
לא כל-כך מסכימה../images/Emo4.gif

אופיר דוקא בצד השני של המתרס. הוא זה שסבל מאלימות, אמנם תקופה קצרה מאוד וזה לא חוזר על עצמו (אני מקווה), אבל זה גרם לו לחרדות קשות. הוא הרגיש מאוד לא בטוח בגן, ואין ספק שהיה לזה חלק גדול מהקשיים שלו בתחילת השנה. כך שאני לא יכולה שלא להתייחס למה שזה גורם לילד השני. מאוד קשה לראות את הבן שלך במצב קשה, בגלל שילד אחר מרביץ לו. לא יודעת אם הייתי פונה לאם, מפני שאם זה קורה במסגרת הכיתה, לא יודעת עד כמה האם יכולה לעזור. בהחלט הייתי פונה שוב ושוב לצוות ומנדנדת שיימצא פיתרון. יוניתוש, הייתי מסבירה לאותה האם, שאת עושה ככל יכולתך כדי שזה לא יישנה. מסבירה, נוזפת וכו. לא כל-כך אהבתי את המשפט " אין זה מתפקידי לטפל בעניין". זה נותן תחושה של התנערות מאחריות, ושל חוסר איכפתיות, ואני בטוחה (!) שזה לא כך. אם לא היה אכפת לך, לא היית פונה לפורום לייעוץ. זה מצב לא נעים, והלוואי שהיו לי פתרונות יותר יעילים בשבילך. להמשיך להסביר, להסביר ולהסביר!
 

yonitbrk

New member
אמא של אופירוש

התנערות מאחריות,חוסר אכפתיות וכו', אלה ממש לא תכונות שאפשר לייחס לי, כי עד כמה שזכור לי, סיפרתי כי אני כן מדברת,נוזפת, מסבירה , וכן סיפרתי לה שאנחנו נוקטים בבית בשיטת הפרסים, ובה בכל שבוע בו עומר מתנהג יפה מאוד, הוא מקבל פרס בסוף השבוע, פרס קטן שהוא בוחר, כמו עיתון שאוהב ,לדוגמא, ובשבוע ,שבו , מספיק יום אחד בו דווח לי שעומר התנהג לא יפה בבית ספר, דהינו הרביץ לילד אחר , עומר לא יקבל את הפרס. אנחנו דובקים בתכנית הזו, שדי מצליחה, אך כמו שעומר מתאר ומסביר, לא תמיד יש לו שליטה על זה, ולא תמיד הוא יכול להסביר למה הרביץ. דבר נוסף שהסברתי לה הוא שעומר התחיל טיפול ריגשי ועם הזמן נראה תוצאות (מקווה מאוד ), אך צריך המון סבלנות . אין מה לעשות, לא אני ולא צוות בית הספר קוסמים, ואין כאן הוקוס פוקוס . מה גם שמדובר בשני ילדים מאוד גבוהים, הן קוגנטיבית והן שפתית, מאוד תחרותיים, מאוד אוהבים לשלוט ולהחליט , ורוצים שהכל יעשה כמו שהם רוצים , ויש המון מתח ותחרות ביניהם .
 

yonitbrk

New member
אספר לך משהו אחר

לעומר אח תאום, נמוך מאוד מבחינה תקשורתית וכן פיזית, ההיפך הגמור מעומר. ובבית הספר בו הוא לומד, יש ילד שבאופן קבוע בהפסקה היה ניגש ומתעלל בו . עד כדי כך שבסופו של דבר הצוות מצא לנכון, ללמד את טל להגן על עצמו, ופשוט להחזיר לילד. אין מה לעשות, הילדים שלנו חייבים ללמוד להגן על עצמם. הם כל הזמן עטופים בצמר גפן ואנו מצפים מהצוות שידאג להם גם בנושא הזה. דבר נוסף שאמרתי לאמא הזו, שאני הייתי מלמדת אותו פשוט להחזיר, כי ברגע שיחזיר לעומר, ועומר יראה שהוא "לא פרייר" ויודע להגן על עצמו, חזק, עומר ירתע ויחשוב פעמיים אם להרים עליו שוב יד. וזה בדוק. לפני שנה נהג לנשוך ילד מסויים בכל פעם שנכנס לקושי , פשוט היה מתפרץ רץ ונושך את הילד, עד שאמו של הילד, פנתה אליו ואיימה עליו שהיא תבוא ותנשך אותו במקום הבן שלה, שלא מסוגל להגן על עצמו. עומר נבהל ומאותו הרגע פשוט הפסיק לנשוך את הילד הזה (טפו טפו טפו...).
 
יקירתי לא ייחסתי לך את התכונות האלה

אני כבר מכירה אותך טוב מדי, לדעת שזה לא את. פשוט המשפט הזה קצת צרם לי, ואם אני הייתי שומעת אותו, זו התחושה שהייתי מקבלת (מבלי להכיר אותך).
 

yonitbrk

New member
עומר

גם עומר מספר שקשה לו להתאפק, או להתעלם מהילד, ובגדול אפשר להבין, כי גם הוא בסך הכל ילד. ולטענתו כשאני שואלת למה הוא מציק , כשהיו סיטואציות בהן עומר, באמת "התחיל" והציק לאחרים, סיפר כי רק רצה לשחק איתו או רק רצה להצחיק את הילדים. וכשכולם כועסים, אין הוא מבין למה כועסים, וחוזר וטוען "אבל לא עשיתי כלום", ו "כועסים עלי סתם גם כשאני לא עושה כלום". וכאן יש לי החשש שבאיזה שהוא מקום, הצוות הפנים שעומר הוא מין "trubel maker " ובאופן אוטומטי כבר כועס עליו עוד לפני שהתבררו העניינים. מה אגיד לך, לפעמים באמת מעדיפה להשאיר להם את הטיפול במה שקורה שם, ובבית רק לדבר,ולדבר,ולדבר, ולקוות שמתי שהוא משהו יחלחל ויופנם . לגבי טעם בנשים - לטענתו, הוא היה רוצה להיראות כך בעתיד ...הוא פשוט מפחד מהניתוח ושונא לקחת תרופות...
 

mayarel

New member
היי יונית

אני לא יודעת מה הכרוניקה בין השניים האלו.. אולי באמת הילד השני מתגרה בו? צריך לבדוק גם את זה.. יש הרבה הבדל בעוצמת ההתערבות הנדרשת לפי עוצמת האלימות ולפי שיוויון הכוחות מראש.. בכל מקרה האם יש משהו שיכול לעזור לעומר שלא להגיב באלימות? משהו כמו כדור לחיץ להוציא עליו "עצבים", או לתלמידים שלי בעבר המלצתי להחזיק חתיכת פלולינה בקלמר לכל מקרה ובמיוחד לשעות מבחן.. רותם שלי עדיין לא מדבר וגם כן פותר דברים באלימות אבל אני תמיד מנסה למצוא לו תחליף.. נשך? מותר לנשוך את דובי.. וכדומה.. לגבי הבלונד
מלא סתירות הקטן שלך
 

doroniz

New member
טיפול במסגרת בית הספר

שלום יונית, אצל עומר שלנו בכיתה יש ילד שנוהג לנשוך. במקרים שה"שעונים" על גופו של עומר בולטים יתר על המידה אני מתקשר למחנכת הכיתה. בשום אופן אני לא מערב את ההורים. דורון.
 

ליייייי

New member
יונית

זה באמת מעצבן, שהיא לא פנתה למורה אלא אלייך.... אני לא חושבת שהיתי נוהגת שונה ממך, לדבר ולטפל במה שנראה לי, אבל אין ספק שהיות וזה קורה במסגרת בית הספר, בית הספר צריך לטפל בזה. נראה לי שהייתי פונה למורה, מתארת לה את שקרה (מלשינה על הפוסטמה "שעקפה אותה...") ,מפרגנת לה שאני בטוחה שיש לה רעיונות טובים איך לטפל בנושא,ומבקשת להיות שותפה לאופן הטיפול, אם רואה שהכיוון שלה לא בדיוק הכיוון שלי,אולי הייתי מציעה לה רעיונות, תלוי מה הם מתכוונים לעשות. ולאותה אם הייתי אומרת שמצוין שהיא יידעה אותי,כי זה ילד שקט ורגוע ומקסים ואני ממש המומה ממה שהיא מתארת, מענין מה הבן שלה עשה לו...., וברור שנטפל בזה תודה שסיפרת לי. (אולי היא בכלל רצתה לתת לך לטפל בזה בשקט בלי לערב את בית הספר ובכך להגן עליו??????? - לכי תדעי....)
 
ליייייי למה היא פוסטמה?

את חייבת להבין, שזו תחושה קשה מאוד של חוסר אונים ותסכול, כשהבן שלך מוכה! לפנות לאם לטפל בבעיה שמתרחשת בבית הספר אולי זה לא יעיל, אבל לא הייתי קוראת חושבת שהיא פוסטמה בגלל זה.
 

1אילת2

New member
היא לא ציפתה ממך לפירוט תגובה.

זה לא משנה לה אם תשוחחי עמו או תענישי אותו. היא חושבת שעליה ליידע אותך, ושעלייך להפסיק את המכות. לגיטימי, מבחינתי. זה לא משנה למה הוא מכה. זה מצב לא סביר מבחינת הילד המוכה, ואף כי התופעה מתרחשת בבית הספר חובתך, כאמו, להפסיק זאת. תארי לך מצב של התעללות מצד תלמידים בתלמיד אחר. בית הספר עושה כמיטב יכולתו, אבל אינו מצליח להפסיק זאת. האם על הורי הקורבן לחשוק שיניים או שמא עליהם לפנות להורי המתעללים?
 

yonitbrk

New member
לגיטימי שהיא פנתה אלי

אני לא באה לשלול כאן את הפניה שלה אלי, אבל, לפני שנה כשעומר נשך ילד אחר, ונענש גם בבית על הנשיכה, בנוסף לעונש שקיבל בבית הספר, הגענו למצב, שבו עומר חשש לחזור הביתה, בכל פעם שעשה משהו לא כשורה בבית הספר, והיה מתפרץ בבכי ומסרב לצאת מהכיתה כשההסעה היתה מגיעה בסוף היום. כמו כן אנחנו כהוריו קיבלנו בצורה קשה את בעיות ההתנהגות שלו ,והיה לנו מאוד קשה. חוסר האונים, לא לדעת מה לעשות או נכון לעשות במצב כזה. כמובן שהעונשים לא היו גופניים, אבל היו צעקות, והיו כעסים, והיו עונשים כמו לא לראות טלויזיה, תכניות שאהב, או לא לקבל את החוברת שמאוד אהב לקרוא, והיה לנו מאוד קשה עם זה. כמובן שבכל פעם כזאת גם זומנו לבית הספר, כדי לתדע אותנו פנים מול פנים, לא הספיק התאור הנרחב במחברת, ונוצר מצב שבכל שבוע הייתי מגיעה לבית הספר לשיחה עם המנהלת. לכן הגענו להחלטה משותפת עם בית הספר, שמקרי האלימות ידווחו לנו, היות ובית הספר חייב לדווח להורי הילד המרביץ, אך הטיפול יעשה בתחום בית הספר. ואנחנו, כמו שפירטתי קודם לא נעבור אמנם לסדר היום, נשב נדבר, נטיף מוסר, אבל לא ננקוט בעונש נוסף. אבל שוב- מה עושים כשהילד אומר ומספר שאין לו שליטה על המעשה, כשזה קורה? הילד התחיל לפני שבועיים טיפול ריגשי, ויקבל גם טיפול התנהגותי בהמשך, אבל כמו שכולנו יודעים, רק הזמן יעשה את שלו. מה היית מצפה שאני כאם אעשה? אקשור לו את הידיים? או אולי גרוע מזה, אוציא אותו מבית הספר?
 
מסכימה איך, שאין צורך בעונש נוסף

מה שאתם עושים, זה מה שצריך לעשות. לדבר ולהסביר שוב ושוב. ובהמשך לדבריה של מאיה, אולי להציע לו חלופות במקרה כזה שהוא מאוד מתרגז ורוצה להרביץ. (כדור גומי, שק איגרוף שיהיה בקרבת מקום...) הוא אומר שהוא לא יכול לשלוט בעצמו...לנסות לעזור לו למצוא דרכים וחלופות כן לשלוט בעצמו.
 

mayarel

New member
יונית, אולי שהוא ימצא פיתרון?

גם אני חושבת שלא כדאי לכעוס עליו בבית ממש ממש לא. הוא צריך מקום שלו. תראי הוא כבר גדול. אולי לדבר איתו בלי לכעוס ולשאול אותו מה הוא יכול לעשות בפעם הבאה שמתחשק לו להרביץ? אפשר גם לכתוב יחד סיפור ובו מתחילה הסיטואציה הקשה לו ולהמשיך משם בדרך אחרת.. אפשר להציג בעזרת דמויות את הקונפליקט..באמת לא מתוך ביקורת בכלל. פשוט מתוך ניסיון לתת כלים להתמודדות. אגב אולי חוג או שיעורים פרטיים באומנות לחימה? יש שם גם מדריכים בנים בד"כ וגם המון עבודה על משמעת עצמית. בקיצור כשיש משהו שהוא חשוב לי מבחינה כלשהי, אני לא משאירה את זה למערכת החינוך. אלו ערכים שאני כן מרגישה שתפקידי כאמא להנחיל אותם וכמה שצריך להיות יצירתיים בסוף מוצאים את הדרך.
מאיה
 

rutimay

New member
מסכימה עם יונית.

מצב שבו הילד נענש פעמיים - גם על די צוות ביה"ס וגם על ידי ההורים בבית, עלול להביא למצב בו הילד יפחד לחזור הביתה ולא יהיה מסוגל לראות בבית מקום מפלט ומגן. אני מכירה את התופעה מירדן. אני יכולה לנבא בדיוק רב - מאופן כניסתו בדלת מביה"ס, עוד לפני שהוציא מלה מהפה - מה יהיה כתוב במחברת הקשר. לפעמים הוא נכנס מכווץ ומבוהל - יודע שהמעשים המתועדים במחברת לא יתקבלו על ידי במחיאות כפיים סוערות. בגלל זה לרוב אני מתנגדת לפירוט היתר של הצוות במחברת הקשר - במיוחד כשמדובר בדפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם. לא עושה לי טוב לקרוא יום אחרי יום שהבן שלי לא היה מרוכז, לא שיתף פעולה והציק לילדים אחרים. זה מעורר בי תחושה קשה של חוסר אונים מצד אחד - כי אני לא נמצאת בביה"ס ולא יכולה לשלוט ולפקח על התנהגותו, ואנטגוניזם כלפי הילד - מצד שני. אני שופטת אותו על סמך דיווח מגורם שלישי, מבלי להיות נוכחת בסיטואציה, וחורצת את דינו במקום להיות שם בשבילו. לגבי עומר - נראה לי קצת מוגזם להתייחס אל מעשיו כהתעללות וחייבים להכניס קצת פרופורציות לדיון.
 

1אילת2

New member
אני לא יודעת מה תעשי.

אם הבן שלך היה מרביץ לבני, הייתי מרגישה הרבה יותר טוב אחרי ששוחחתי עמך. אולי הבעיה היא טיפול היתר בבית הספר ולא השיחות בבית. ברובד מסוים, אין כאן התייחסות לילד אוטיסט. ילד הכה ילד אחר, הוריו של הילד המוכה מבקשים מהורי הילד השני לדאוג שזה לא יקרה שוב. אני לא הייתי מענישה. מסבירה שוב שאסור להכות ומדגישה את ההתנהלות מול הילד השני.
 

yonitbrk

New member
אילת 21

קיראי את התגובה שלי לאמא של אופירוש, על שיטת הטיפול של צוות בית הספר של טל, כאשר הילד לא הפסיק לחפש הזדמנויות לחבוט בו. ודרך אגב, כל הכבוד להם, על כך שלא טרחו להביא לידיעתי את כל אותן מכות שקיבל טל וטיפלו בזה בתוך בית הספר.
 

1אילת2

New member
קראתי. לא מסכימה בכלל.

לא עם שיטת העבודה של הצוות, לא עם התגובה שלך לאם, לא עם הסיפור של הנשיכות. זה לא קשור לילדים אוטיסטים או לצמר גפן. לא מכים!! את מכה את מי שמרגיז אותך בעבודה? את מאיימת בסכין על מי שחתך אותך בכביש? את נושכת את בעלך אם הוא לא שוטף כלים? זו אלימות. (איפה ציפולי ,שתנסח כל כך יפה). זה רע. רע מאוד. אסור לעודד דבר כזה. אם אמא אחרת היתה מאיימת לנשוך את הבן שלי, הייתי מגישה נגדה תלונה במשטרה. אם במסגרת החינוך (הרגיל או המיוחד) שאתם לומדים לו יש כזאת אלימות- זה אומר דרשני.
 
למעלה