התיעצות קטנה

התיעצות קטנה

איכשהו נקלעתי לקשר עם בחור חרדי מאמין מאד, יש בינינו הרבה משותף ומזמן לא היה לי קשר וכימיה כל כך טובים. הבעיה היא ענין האמונה וההשקפה, אני לא יודעת איך לספר לו... איך יגיב...אם כדאי לוותר על אהבה וכימיה? מה דעתכם?
 
הייתי רוצה לענות לך

אבל אין לי את הרקע המתאים ,וסליחה אם כתבת עליו בעבר כאן ולא עקבתי מספיק. את רווקה, חרדית - הבנתי שלא מאמינה ? מחפשת קשר רציני? לשם מה?
 
ברוכה הבאה!!

דרך קצת מוזרה להציג את עצמך בחרת... האם את מתכננת להיות קבועה כאן, או שיש לך שאלה אחת וזהו?
 
מה מוזר

על רקע השאלה הראשונה הפרטים הללו מתבקשים. קשר רציני למה לך? רוצה להנשא? את בטוחה שאת נשארת במקום שאת נמצאת?
 
טוב, ועכשיו תגובה נורמלית

בחור חרדי מאמין מאד? שיוצא עם בחורה שמין הסתם גם לא נראית כמו שרה שנירר? בטח לא מדובר בשידוך, אז גם לא מדובר ב'אגרויסע חניוק'. אם אתם אוהבים, והוא לא צדיק כזה גדול, אין סיבה שהידיעה שאת לא מאמינה תגרום לו לנתק קשר. מצד שני, אם לא מדובר על חתונה בטווח הקצר או הבינוני, אין שום סיבה לספר לו בדחיפות אם את מאמינה או לא. (כדאי גם לשקלל את האפשרות שהוא יפיץ את השמועה, למרות שהוא מסבך גם את עצמו) אם מדובר על חתונה, המלצתי חד משמעית: א. אל תתחתני לפני שברור לך אם את רוצה לחיות כחילוניה/דתיה/חרדית/אנוסה/ ב. לאחר שהחלטת, את חייבת לשתף את בן זוגך באמת שלך לפני שאת מתחתנת ונופלת לבור שרובינו תקועים בו. בכל מקרה מאחל לך המון סייעתא דשמיא, ושתהיה לך אהבת אמת, והמברך יתברך...
 
תברחי מזה, יהיו מספיק שיהיה לך איתם כימיה

הכרתי אשה, שהייתה חילוניה למדהרין, וניהלה קשר עם בחור חרדי גרוש (מאוד מאוד מודרני, מן הסתם). הוא "החזיר אותה בתשובה", אבל היא הייתה ועודנה כל כך מלאת טרוניות וחוסר נחת, בלשון המעטה, מהחרדים וכו' - שיכולתי להרגיש זאת כבר מהשיחה הראשונה בינינו, (עבדתי איתה כחודשיים באותו חדר). כך שאם את מבקשת חיים שקטים בלי הפתעות, לכי לאפיק אחר. יש מספיק גברים טובים בישראל, אין לך מה למהר. הוא מסוג הטיפוסים "שיתפוס את עצמו", ואת תישארי מטרה נוחה. אמרתי כבר? תברחי!
 
למעלה