התיעצות פליזזז

[עובדת הצעות]

התיעצות פליזזז

הבת שלי בת 14, אביה ואני גרושים, הוא עזב את הבית כשהייתה בת 3 שבועות.

בדרך כלל אנחנו מאוד צמודות אחת לשניה אבל גיל ההתבגרות לא פוסח...

בעקבות ריב שהיה לנו, היא החליטה לפני שבועיים שהיא עוברת להתגורר עם אביה. הוא גם בדרום הארץ, אנחנו במרכז.

עשינו כבקשתה, היא עברה אליו... אביה ואני סיכמנו בינינו שניתן לה את הספייס שהיא צריכה.

כל מילה קטנה שלי מקפיצה אותה, אפילו השאלה מה שלומך, או סמסי לי כשאת מגיעה... כל דבר נתפס בעיניה כאילו אני לא סומכת עליה. שלשום היא לקחה רכבת מהדרום לכיוון ת"א, החליפה רכבת להוד השרון ומשם נסעה באוטובוס. שאלתי, האם הסתדרה, הציתה שוב כעס גדול (את לא סומכת עלי וכו').
היחס שלה אלי מאוד מעליב ופוגע, אני כבר מספר עם לב כואב, שיחות טלפון שלי אליה לא נענות והיא מסמסת לי חזרה.

מחר היא אמורה להיות איתי שישבת - אבל לא בא לי... אין לי כוח להתמודד עם זה, אני יודעת שהיא לא רוצה להיות איתי ואין לי חשק / כח לריבים האילו.

אין לי מושג איך לצאת מהלופ הזה... רעיונות משהו?

 

[meidadc]

תשאלי אותה מה היא מעדיפה לעשות

אם היא תגיד שהיא רוצה להשאר עם אביה - תאפשרי לה.
אם היא תגיד שהיא רוצה להיות איתך - אני מקווה שזה ישפר לך קצת את המוטיבציה לבלות איתה...

לגבי הטווח הארוך יותר, אני ממליץ לך ללכת ליעוץ. נראה שההתנהגות שלה עוררת בך רגשות קשים ונראה שההתנהגות שלה מעוררת בך רגשות קשים. יכול להיות שעם הדרכת הורים קצרה, תצליחי לרכוש כלים לגשת אליה בצורה כזו שלא תוציא ממנה כאלה תגובות. במקביל אני מקווה שתקבלי גם כלים להתמודד עם האופי הסוער של גיל ההתבגרות.

בשורה התחתונה, אני מבין מהתיאורים שלך שיש ביניכם קשר טוב וזה רק ההורמונים של גיל ההתבגרות. זו תקופה קשה, אבל היא חולפת. למרות שאת לא מרגישה את זה עכשיו כי היא דוחה אותך - היא זקוקה לך עכשיו יותר מתמיד.

בהצלחה!

 

[עובדת הצעות]

תודה

היא מטופלת אצל פסיכולוג - לבקשתה.
אני הייתי כבר במספר סדנאות להכוונת הורים.
קיותי להעשיר את הידע מהנסיון שאולי יש לחלקכם

 

[meidadc]

יכול להיות שאת זקוקה למשהו פרטני

קשה לי לתת עצות ארוכות טווח על בסיס המידע המועט שנתת....

 

[צלילי מיתר]

אני גרושה ואמא לבת 15, מהנסיון שלי כשהבת

מבקשת ספייס - אני מאפשרת.
עם כל הרצון שלי להזכיר לה שאני כאן בשבילה , שאני אשמח לדבר איתה, שאני פה ושאני שם - למדתי לא לעשות את זה.

לגבי זה שאת לא רוצה להיות איתה - לגיטימי להרגיש ככה השאלה מה את עושה עם זה.
אם את אומרת לה - לא בא לי לראות אותך
או אם את אומרת לה - בואי - ועושה לה פרצופים כל הזמן

או אומרת - את יכולה לבוא אבל אני צריכה גם זמן לעצמי ויתכן שלא כל הזמן נהיה יחד.

 

[עובדת הצעות]

לגבי הספייס - נותנת לה

משתדלת לא לנג'ס, גם ההתעניינות הקטנה שאני מביעה כמו מה שלומך, נתקלת במחסום מצידה.

קשה לי לא להתקשר אליה בכלל, ולא לשאול מה שלומה, למרות שעכשיו אני עושה את זה באמצעות אבא שלה.

בחיים לא אומר לה שלא בא לי לראות אותה, אילו מחשבות אצלי בראש...

כן אמרתי לה שהיחס שלה מעליב אותי, ואשמח לדעת אם פגעתי בה - לא קיבלתי תשובה על זה.

היא אמורה לבוא היום ואין לי מושג איך להתמודד איתה ועם עצמי

 

[צלילי מיתר]

יש משהו שאת כן רוצה לעשות איתה בסו"ש?

סרט,מסעדה, משהו אחר שאתן עשיתן יחד?
הציעי לה אולי
וכמו שאמרתי - לגיטימי לחשוב שקשה לך, שאין לך כוח, שלא בא לך ,שאת עייפה, פגועה וכדו - אבל אל תוותרי עליה. אני אומרת לך מנסיון כילדה שאמא שלה ויתרה עליה .
עשיתי הכל כדי שהבת שלי לא תתרחק ממני ותכעס ולא תענה לי, ויצרנו מערכת יחסים אוהבת ותומכת וקרובה.
אבל זה מצריך עבודה והתמודדות עם רגשות ומחשבות לא פשוטים.
בהצלחה.

 

[אביבקיץ]

את יכולה, גם כשהיא איתך, לרופף קצת?

חבל שלא בא לך להיות איתה.
תנסי למצוא את הדרך להיות באותו בית - בלי לדרוך אחת לשניה על האצבעות.


למשל - את יודעת שהיא חושבת שאת לא סומכת עליה. תתרגלי לא לשאול אותה אם היא הסתדרה. בשביל מה לשאול? הרי היא הגיעה, אז את יודעת שהיא הסתדרה.

תתחילי להגיד לה יותר ויותר עד כמה את כן סומכת עליה. בגיל 14 - נסעה לבד, החליפה רכבת - כל הכבוד לה לה.

ואם היא לא עונה לשיחות - תרפי. אם יש לך מסר להעביר - שלחי סמס. כל עוד היא מגיבה - נראה לי שזה בסדר.
במצב כלכך רגיש, לריב בגלל שאת רוצה שיחה והיא רוצה סמס - נראה לי חבל

 

[עובדת הצעות]

תודה

 

[BrightEye]

לי נראה שאת צריכה לשבת איתה לשיחה

אולי באמת זו ההזדמנות כשהיא באה אלייך.
תגידי לה שאת רוצה לשמוע ממנה מה היא מרגישה, תני לה לדבר ותשתדלי לא להגיב ולהסביר כל זמן שהיא מדברת.
תני לה להוציא, ולהגיד.
תשאלי אותה מה היא רוצה שתעשי כדי שהיא תרגיש יותר נוח.
בסוף בסוף, אחרי שכל השיחה היא כדי שהיא תשמיע, תגידי לה שעכשיו את רוצה להגיד לה משהו לגבי אמהות, ומה אמהות עושות ומרגישות, מה שאת מרגישה כאמא- שיש דברים שכנראה צריך להיות אמא כדי להבין. שגם את כנערה חשבת שאמא שלך דאגנית ולא סומכת*, אבל זו דרך הטבע לדאוג ושאת תעשי מאמץ לשחרר.

*דוגמא שלי אישית היא למשל שהייתי מתחרפנת כשראיתי את אמא שלי מחכה לי מאחורי התריסים לראות שאני חוזרת...

 

[BrightEye]

דרך אגב- שיטת השיחה הזו

שבה את נותנת את כל המרחב לבן הזוג לשיחה, לא מגיבה ולא מתרצת ולא אומרת "אבל", ולא מסבירה, מגיעה משיטה שנראית "אימגו"
http://www.imago.org.il/
עשיתי בזמנו סדנא כזו וזה מאוד מעניין.
ראיתי באתר שלהם שיש להם גם סדנאות הורים. הם מסבירים איך אנחנו מגיבים מתוך "הילד הפנימי" שבנו, ואיך החוויות שלנו משפיעות על התגובות.
בכל אופן, אני ממש ממליצה.
הם כותבים דבר כזה (ומהניסיון שלי אלו לא סיסמאות ריקות)
"ההורות – הזדמנות לצמיחה כבני אדם, רגשית ורוחנית.

סדנת הורים בשיטת האימגו רואה בקשר שלנו עם ילדינו נכס מאין כמותו. שיטת אימגו מאמינה שילדינו הם מורים מדהימים וכל תסכול אתם משמש הזדמנות לצמוח כבני אדם, הן רגשית והן רוחנית. התסכולים משמשים הזמנה להיות ההורים שהילד זקוק שנהיה עבורו לצמיחתו הבריאה. התסכולים הם הזמנה להיות הורים מודעים ופחות תגובתיים. להרחיב את האינטראקציות עם הילד לאפשרויות היוצרות בטחון, ומאפשרות הבנה, הנאה ושמחה ביחד.

תפקיד ההורות קשה שבעתיים כאשר "הילד הפנימי" שבתוכנו מנווט לא פעם את דרכנו כהורים.
הילדים שלנו זקוקים מאתנו לא אחת למה שאנו היינו זקוקים לו מהורינו ולא קבלנו. לא פעם אנו חוזרים על דפוסים של קשר אותם חווינו כילדים ואפילו אמרנו לעצמנו : " אני לא אעשה זאת לילד שלי"...מה שהיה לנו הכי קשה לקבל אצל הורינו, קשה לנו לקבל אודות עצמנו או ילדנו.

מה הערך המוסף של סדנת הורים בשיטת האימגו בכל הקשור לקשר עם ילדינו ?

שיטת האימגו מלמדת אותנו לראות ביצירת הביטחון בקשר עם ילדינו- ערך עליון. היא ממש מנחה אותנו איך לארוג את הביטחון ביחסים ככה, שמלוא הפוטנציאל והחיות של ילדנו יבוא לידי ביטוי, כמו גם שלנו כהורים. השיטה עושה שימוש בכלים ייחודיים של דיאלוג, המאפשרים לימוד שפה חדשה של אהבה : ליצור קשב אחר לחלוטין, קשב המאפשר הבנה ואמפטיה . כל-כך הרבה פעמים אנו חשים את הסגירות של ילדנו כלפינו. הוא/היא מצדם חושבים שאנו כהורים כלל לא מבינים אותם... "

 

[עובדת הצעות]

תודה

את צודקת, אני לא תמיד מאפשרת לה לדבר ולומר את מה שיש לה, בד"כ אני "מרביצה" בה את משנתי ורק אז נותנת לה להגיב.
אקרא בעיון.

 

[צלילי מיתר]

טוב שאת מזהה את הדפוס הזה בך

נסי לתת לה לדבר קודם . תראי איך זה משפיע עליכן.

 

[BrightEye]

זהו, שזו לא רק את

ולפעמים צריך מודעות פשוט כדי לשתוק

אחד הדברים שעשו פלאים אצלי היה זה שהתאמנתי לא להגיב מיד.

 

[מעייןביט]

ההתנהגות שלה מאוד אופיינית

לבת גילה, שמנסה להרגיש עצמאית ושהיא יכולה לבד (זוכרת את גיל שנתיים? אז זה זה רק בגדול).
קראתי מה שכתבת בהמשך על הנטייה שלך להטיח בה את משנתך... באופן כללי, הנטייה של הורים היא בדרך כלל להסביר ולנאום, "לחפור". בשביל בני הנוער זה באמת סתם "חפירה", הם מתנתקים אחרי דקה בערך ורוב הסיכויים שביתך לא ממש מקשיבה למה שאת אומרת לה.
את כן יכולה להגיד לה שאת דואגת לה וצריכה לדעת מטעמי בטיחות איפה היא נמצאת ואם היא הגיעה בביטחה. תשאלי אותה מה נראה לה סביר עבורה, איזו תדירות של אסמסים, כן טלפון לא טלפון.
כמו כן, ואני יודעת שזה קשה ליישום, תנסי להרחיק את עצמך קצת מהסיטואציה. לא להיעלב. פעם חוקר מאוד נחשב של גיל ההתבגרות אמר שבגיל ההתבגרות הכימיה במוח היא כמו של אנשים משוגעים. ההורמונים משתוללים, והיא מגיבה משם. כולה במתח ובעצבים, והיא קופצת מכל דבר. אבל זה בגלל מה שהיא עוברת ולא בגללך ולא בגלל הקשר ביניכן. זה זמן שצריך להיות סובלניים. כן להגדיר קווים אדומים שאת לא מוכנה שיחצו (ונשמע שאתן לא שם) אבל כן להכיל ולתת לזה לעבור לידך ולא דרכך.

זאת התמודדות לא קלה...

 

[עובדת הצעות]

היא בחרה לא לבוא

הסברתי לה שכל מה שתחליט אתמוך בה.
נהלנו שיחה קצרה, היא אמרה את שעל ליבה, הסברתי לה שכל ההורים דואגים לילדים שלהם ובכל גיל, עד היום ההורים של אבא שלה מבקשים ממנו שיצלצל כשהוא מגיע, וגם ההורים שלי - להפתעתי היא הקשיבה והבינה.

נצטרך ללכת עם הזרם

תודה לכולם

 

[BrightEye]

חבל באמת

לגבי הפעם הבאה, אולי תשאלי אותה אם יש משהו שהיא רוצה לעשות יחד. אולי זה יביא לה חשק.

 

[meidadc]

אולי מעז יצא מתוק

אני אוהב את התגובה שלך בהרבה רבדים.
גם נתת לה אפשרות אמיתית בלי מניפולציות רגשיות
גם כיבדת את הבחירה שלה גם כשהיא לא על דעתך
גם ניהלת איתה שיחה טובה
וגם את עצובה שהיא לא הגיע (למרות הכעס שלך עליה ולמרות מה שכתבת בפוסט הראשון כאן).

אני חושב שאת בדרך הנכונה. זרעת היום את הזרעים לכך שהיא תרצה לחזור הביתה.
תהי סבלנית ותמשיכי כככה. יהיה בסדר

 

[עובדת הצעות]

תודה

 

[מעייןביט]