התינוק שלא ישן

[ע י נ ת מ]

התינוק שלא ישן

הצילו! כבר 4-5 חודשים שמדי לילה נדב (עוד מעט בן 18 חודשים) מתעורר מספר פעמים בלילה ומתקשה לחזור לישון. לפעמים זה קורה כל לילה, ולפעמים 3-4 לילות בשבוע ולפעמים עוברים שבועות שהוא לא נשאר ער. לרוב הוא ער כשעתיים (לפעמים יותר!!!!). הוא עייף, מת לחזור לישון ולא מסוגל. אנחנו עושים הכל כדי לעזור לו . הנקה, טפיחות בטוסיק, נדנוד, לטיפות בגב, לשכב לידו בשקט. הוא מתפתל, מנסה להרגע ולא מצליח. כשהוא ינק הוא היה מתפתל תוך כדי הנקה, סורט אותי ובועט בי (מתוך נסיונות להרגע). נדב נרדם בערב בקלות די רבה (עם הנקה) בסביבית 7-8 ומתעורר סופית בסביבות 6-7 ללא קשר לעובדה שהיה ער 3 שעות באמצע הלילה. ההתעוררות הראשונה היא בסביבות 11:00, חזרה לשינה כעבור שעתיים, ואח"כ הוא שוב מתעורר ב-4:00 ולפעמים פעם נוספת. ההתעוררות "הגדולה" היא לרוב הראשונה -- ב11:00 אבל לא בהכרח. הוא ישן שנת צהריים בין 11 עד 1 בצהריים שאורכת כשעה וחצי. בעקבות ההתעוררויות האלו החלטתי לגמול אותו בלילה. הגמילה לוותה בהרבה אהבה, הסברים, ואני או אבא נחכנו בחדרו כדי להחזירו לישון. והגמילה הצליחה. כשנדב מתעורר הוא לא מבקש לינוק או בשפה שלו "אוק" והוא לא בוכה. מסתבר שהגמילה לא השפיעה כלל וכלל על ההתעוררויות שלו בלילה. הוא מתעורר ומתעורר לשעתיים ולא משנה מה אנחנו עושים: - אם הוא יונק - אם הוא לא יונק - אם אמא ניגשת - אם אבא ניגש - כשהוא חולה - כשהוא לא חולה - כשהוא עייף מאוד (למשל אם ישן מעט במשך היום) - כשהוא לא עייף מדי (ישן יותר טוב במשך היום) הוא תמיד שב לדפוס השינה-לא-שינה. הסברים אפשריים שהעלנו: חולה – היה חולה די הרבה בחודשים אחרונים אבל גם שלא חולה התעורר (אולי הרגיש לא טוב בגלל מחלה מקננת) שיניים – באמת התחילו לצאת לו שיניים רק בסביבות גיל השנה, כרגע יש לו שבע שיניים קדמיות ושתי טוחנות בשני הצדדים למעלה. האם זה יכול להפריע לשינה במשך חודשים? לא עייף – גם שעבר עליו יום ארוך ומתיש התעורר בלילה לשעתיים. גם ניסינו להרדים אותו יותר מאוחר, מה שהיה כשלון מוחץ. משהו פסיכולוגי – לא עברו עליו שינויים סביבתיים מהותיים ב – 5 חודשים אחרונים. אני איתו בבית והוא ילד רגוע, מאושר ומתפתח. מיותר לציין שכל הענין הזה מוציא אותנו משלוותנו המשפחתית, ובפרט מוציא אותי מהכלים. מה יכול לגרום לזה? מישהי חוותה? מצאה פתרונים? מה יכול להציל אותנו מהתופת? אנא, עיזרו לנו , תרמו מנסיונכם הרב. מחכה לתשובותיכם, עינת מ

 

[irisgh]

הנה תשובה אחת

שאלה לי: מה הוא עושה בשעתיים הללו? פתרון אחד יש לי (ואני יודעת שהרבה פה לא בדיוק נופלות מאושר מהפתרון הזה): אם הוא ישן במיטה משל עצמו (ולא במיטה שלכם), עליו ללמוד להרדם במיטה שלו. אם הנקה לא זמינה לו באמצע הלילה, עליו ללמוד להרדם ללא הנקה. במילים אחרות: לכל אחד יש מחזורי שינה הכוללת שינה עמוקה ושטחית לעיתים עד התעוררות. לרוב, כל מחזור כזה הוא בסביבות השעה וחצי. כך שלאחר כשעה וחצי (או מעט יותר, מי שזוכרת את הפרטים מוזמנת לתקן) מגיעים לשנה קלה -כמעט התעוררות, ואז שוקעים שוב לשינה עמוקה. כנראה שאצלו, אחרי שני מחזורים (11, למשל) ישנה הגעה להתעוררות מלאה. גם ליניבי היה את זה. אבל, אם הילד יודע להרדים את עצמו, אז גם באמצע הלילה הוא יודע להרדים את עצמו. כך היה עם יניבי. זה נכון גם עם בקבוק - מי שרגיל להרדם עם בקבוק, יזדקק לו גם באמצע הלילה. אם הוא מרדים עצמו בהנקה, ואז באמצע הלילה כשהוא עובר לשינה קלה הוא לבד במיטה, אז הוא כנראה כבר מתעורר לגמרי וקשה לו לחזור לשינה, כי הצעת הציצי התרחשה כשהוא כבר יצא מהשינה. אם את לא נכונה לוותר על הנקה כאמצעי הרדמה, אולי עדיף שהוא ישן ביחד איתכם, ותמשיכי להניק אותו חצי מתוך שינה כשהוא מתעורר קצת. אני אישית לא הייתי עומדת בפתרון כזה בגיל שנה וחצי, והייתי מנסה להרגילו להרדם בדרך אחרת, כזו שהוא יכול לשחזר בלעדי, אבל יש כאלה שכן. היום הוא כבר התרגל להתעורר בלילה, אז יש להחזיר את הגלגל לסדר יום של לילה שלם. אבל, מעבר לזה, הוא צריך ללמוד להרדים את עצמו, או שאתם צריכים ללמוד להיות איתו כל הלילה. אני מסייגת את דברי, ומציעה עוד אפשרות. לאחייניתי היו קשיי שינה המון המון זמן. מה הם לא עשו. ואז, במלחמת המפרץ שלא התקיימה הפעם, הם נסעו לכמה ימים לדרום הארץ. הפלא ופלא - הילדה ישנה לילות שלמים! וכמובן, משחזרו, חזרה לסורה. האם החליטה שיש לה אלרגיה או בעיית נשימה, נלחמה ברופאים שטענו שאין לה כלום, ולאחר שהתחילה לקבל טיפול נגד אסטמה (אחרי שהגיעו למומחה לאלגריות), הילדה התחילה לישון לילות שלמים, ובא לציון גואל. אז תנסי לבדוק, אולי יש משהו כזה שמפריע לו, וימשיך להציק לו, כל עוד לא תעלו על זה.

 

[לאה_מ]

גם אני הייתי מתחילה מבדיקת רופא -

אבל מישהו שאני באמת סומכת עליו, ולא מישהו שיבטל את דברי ויגיד לי לחנך את הילד. בלי קשר לנושא הרפואי - אני מצטרפת לשאלה של איריס - מה הוא עושה בשעתיים האלה? בהנחה שאתם כבר ישנים והבית חשוך - מה בדיוק הוא עושה במשך שעתיים?

 

[irisgh]

פה למשל יש תאור פשוט של שלבי השינה

בגרף שכתוב בקצו שלו sleep stage

 

[ע י נ ת מ]

מה בדיוק הוא עושה?

תודה רבה על התשובות המהירות והמושקעות. בשעתיים האלו אחד מאותנו נמצא איתו בחדרו בחושך בנסיון להרדים אותו חזרה. וזה על ידי טפיחות בגב, שכיבה לידו (הוא לא ישן בעריסה).אנחנו לא מוציאים אותו מהחדר ולא משחקים איתו, אבל כן מדברים איתו על שינה. אומרים לו שהגיע הזמן לישון וכולם ישנים וכו'. פעם גם הנקתי אותו אבל כפי שכתבתי בהודעה שלי בחודש האחרון גמלתי אותו בלילה. הגמילה בלילה הגיעה על מנת לפתור את ההתעוררות הממושכת הזאת. אם היה מתעורר ונרדם מהר עם ציצי הייתי עדיין מניקה בלילה. עצם ההתעוררות לא מפריעה לי. מה שמפריע זה שהוא לא חוזר מהר לישון. גמילת הלילה לא עזרה, הוא המשיך להתעורר והמשיך להיות ער. עוד אציין שאכן ישן איתנו במזרון ליד מיטתנו עד גיל 11 חודשים, ואז עברנו אותו לחדרו. אני רוב הלילות מצטרפת אליו לחדרו מתישהו בלילה. iris את צודקת שהוא לא יודע להחזיר את עצמו לישון. למעשה הוא לא מסוגל להרדם לבד ללא העזרה שלנו. אם אנחנו שוכבים לידו הוא חייב שנלטף אותו או נטפח לו. איך לעזזאל, מלמדים אותו להרדם לבד? לתת לו לבכות לבד, לא בא בחשבון. אני גם לא שללתי בעיה פיזית. אולי באמת ביקור אצל הרופאה ישלול בעיה רפואית. עם זאת, נסענו איתו כמה פעמים לאקלימים שונים (אנחנו גרים בחו"ל) והוא ישן במקומות האלו עוד יותר גרוע, אם זה אפשרי. שוב, תודה רבה על הרעיונות. עינת מ

 

[צימעס]

מה קורה במשך היום?

האם הוא ישן בצהריים? איך הוא נרדם? מה השתנה במקביל לשינוי דפוס השינה? (אצלו, אצלכם, פיזי, נפשי, התפתחותי, תזונה - נסי לזרוק כל רעיון שעולה בדעתך).

 

[נורית מ.]

איך היתה השינה שלו עד גיל שנה?

זאת אומרת האם כשישן איתכם גם היתה הבעיה הזו? האם ניסיתם, כאחת האפשרויות, להעביר אותו למיטה שלכם כשהוא מתעורר?

 

[לאה_מ]

מה שעוזר אצלנו כשמגיעים לשעות מאד

מאוחרות זה פשוט ללכת לישון. לא לנסות להרדים אותו, לא להיות איתו, פשוט ללכת לישון. הבית חשוך - הוא רשאי להסתובב או להשאר במיטה או להיות במיטה שלכם, אבל אתם ישנים. אצלנו זה עובד כל פעם (התעוררויות ליליות הן לא הקטע שלנו, אבל בהחלט קורה לפעמים שהוא פשוט לא נרדם עד שעה מאוחרת, אבל כשאנחנו הולכים לישון הוא נרדם - אצלנו במיטה או במיטה שלו). בנוסף, אם הוא ישן בצהרים בגן, כדאי לברר איך הם נרדמים שם - לפעמים אפשר לחקות את דפוס ההרדמות הזה גם בבית.

 

[ליליה והגמדים]

ממש ככה

כשהעייפות מטריפה את הדעת אני מכבה אורות, מסובבת את הגב לילדים וזהו. הולכים לישון. המחאות שככות די מהר ותוך דקות השינה עמוקה ואני פנויה לענייני....אם לא נרדמתי איתם

 

[דסי אשר]

ספר לך על ילדים שלמדו להרדם לבד

ויש הבדל בין לתת לו לישון לבד או לבכות לבד בתהליך זה. אם ימצאו סיבה רפואית- אני חוזרת בי. אבל, מנסיוני, ילדים רבים שהתרגלו להתעורר בלילה, באותם מצבים של שינה פחות עמוקה, ונעזו במישהו אנושי , ובמיוחד בהנקה, כדי להרדם- במקרים רבים לוקח להם הרבה מאד זמן- להפסיק את ההרגל של ההתעוררות, למרות שכבר לא קיים אמצעי ההנקה. את גם מספרת- שגם כאשר הייתה הנקה, הוא לא נרדם. אחד הכללים הבסיסים, כאשר מדברים על שיטת חמש הדקות- ואני לא באה לכתוב עליה- הוא הכלל שלא משוחחים עם הילד, אלא בודקים רק צרכים פיזים, מטפלים בהם בדומיה. הנסיון שלי- הוא עם קטנים שהגיעו מבתים בהם נרדמו בזרועות אמהותיהן, בהנקה, מתעררים כמה פעמים בלילה. האמהות מותשות. לי אין חלב בחזה, ובטח שאין לי כל מה שיש לאמא שלהם. אבל יש לי משהו אחר- לא קשה לי נורא להרגיש כמה קשה להם. עצוב לי, שהם סובלים, אבל מאחר והם הגיעו אלי- ואני לא אמם, הם צריכים להתרגל למשהו אחר. אמם יודעת על כל מה שעובר עליהם. כאשר הם בראשית התקופה אצלי- אני אכן טופחת על הטוסיק- אבל מקפידה לעשות רק זאת, לא דברים אחרים, לא מדברת, לא משוחחת, לא מסבירה. אני כולי עם הילד- והוא מרגיש זאת. יש לי אחד עכשיו, שרגיל להרדם בעזרת זרועה של איומו- עליה שוכב. בלילות מתעורר כמה פעמים- יש שיקבל ממנה יד, יש שיקבל ממנהטפחות בטוסיק, ויש פעמים, שתתן לו הנקה. היא אכן לא מוכנה שיבכה אצלה. אצלי- כאמור יודעת ומסכימה למה שאני עושה. הו אמספטמבר כאן. הוא כבר מבקש מעצמו לללכת למיטה, הוא נרדם ללא בכי, וגם ישן שינה רצופה משעה 100 בצהריים עד שעה 3.30 - שעתייםוחצי. אני תמיד לידו. הילדים האחרים- אינם זקוקים לי לידם. אם יתעורר, וזה קורה, מיד היד שלי עליו, כי אני שוכבת לידו, ותוך שניה נרדם. אמו יודעת, ואני מאד מקפידה על כך- שילדים שנתם לא שלימה, שיש להם קשיים בהרדמות- תמיד יהיו איתי- ולא יעבור לחדר השינה של הילדים. וזה עובד, הם נהנים, ואמם מקבלת ילדים שישנו היטב במשפחתון. מציעה לך להתייעץ עם פרופ' אבי שדה, יש לו אתר SLEEPING LIKE A BABY. .......אולי הוא צריך לשנות את השם, כי כל כך הרבה תינוקות לא כל כך ישנים ברציפות. הואפסיכולוג, מומחה בינלאומי בתחום בעיות שינה. יש לו מעבדת שינה באינרבסיטת תל איב, נותן שירות להורים לקטנים(כמובן תמורת תשלום- אבל זה מסובסד- כי השירות הוא דרך האוניברסיטה).. דסי

 

[שחר של עמית]

סבלתי מאותה בעיה בדיוק

והפתרון שלי - השכבה לישון במיטתי ושם הוא שוהה כל הלילה. יש לילות שבהם הוא לא מתעורר בכלל (חוץ מאשר לפנות בוקר, שאז שנתו מאד קלה, כמו שלי), ויש לילות שבהם הוא אמנם מתעורר, אבל בקלי קלות שנינו חוזרים לשינה (ליטוף וחיבוק שנעשים מתוך חצי שינה). >למען הגילוי הנאות: אני אמא חד הורית ויש הרבה מקום במיטה ואפס התנגדויות לכך< במהלך האמהות שלי גיליתי שאחד הנושאים העיקריים שמעסיקים הורים (אם לא העיקרי שבהם), הוא נושא השינה של הילד. אני חושבת שאין "נכון" ו"לא נכון" במציאת הסדרי השינה, אלא כל משפחה ומשפחה מוצאת את הפתרון שנכון עבורם. זה כמובן יכול גם להשתנות בתוך אותה משפחה, בזמנים שונים, עם ילדים שונים. בסופו של יום, תרתי משמע, מה שחשוב זה להגיע לשינה סבירה להורים ולילדים. אני יודעת שבדברים הללו אין הצעה מעשית לפתרון. הפתרון יבוא מתוך מה שמתאים לכם. בנוסף לדברים שכבר כתבו לך שכדאי לבדוק, הייתי שואלת את עצמי ואת אנשי המקצוע את השאלות הבאות: האם הוא סובל מבעיות של דרכי הנשימה? שקדים מוגדלים, שקד שלישי גדול, מחיצה באף, דום נשימתי - כל אלה יכולים להביא לבעיות שינה. האם צומחות עדיין שיניים? בקיעת הניבים והטוחנות יכולה להמשך זמן רב ולהיות מלווה בכאבים שכמובן מתגברים בלילות. האם בתוך המשפחה, לאו דוקא בקשר אליו באופן ישיר, יש שינויים או מתחים? לילדים יש חיישנים מדהימים ברגישותם, למסרים לא מילוליים, לשפת גוף, לאינטונציות - ולכל אלה הם מגיבים. ואם בסופו של בירור מקיף תגיעו למסקנה שאין בידיכם תשובה לשאלת ה"מדוע"?, אפשר עדיין להתייחס אל זה כשלב התפתחותי, על רצף ארוך מאד, וזה זמני. יש לנו צורך מובן ביותר להבין למה כל מיני דברים מתרחשים (כך נוכל להחזיר מידה מסויימת של שליטה, מדומה, על התהליך), אבל לא תמיד אפשר להבין הכל. ואם כך - החשוב מכל הוא למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורכם כדי שגם אתם וגם הוא תישנו קצת יותר במהלך הלילה. בעיני, וזו בהחלט דעה פרטית, לינה משותפת עם הילד איננה פסולה, ובלבד שהיא אכן מאפשרת לכולם לישון באופן סביר.

 

[תמר,]

קראתי דעה לא כ"כ שיגרתית בנושא

ולצערי הרב אני לא מוצאת את המאמר ברשת. (זה פורסם ב"משפחה טובה", הגרסה הדתית ל"להיות משפחה") הובאה דעה בשם ד"ר ירון דגן, מנהל המכון לרפואת שינה בשיבא. הוא אומר שהתעוררות בלילה היא תופעה נורמלית. לטענתו, מגיל 7 חודשים ילד לא זקוק לאוכל בלילה ומתעורר פחות ממצוקות גופניות, ולכן מגיל זה אין צורך בנידנוד על הידיים או העברה לחדר ההורים כדי להרדים. הוא אומר שילד בגיל שנתיים מתעורר חמש עד שבע פעמים בלילה, כחלק ממבנה השינה שלו. לפעמים ההורה לא מודע לכך שהילד מתעורר, אבל אם הוא ניגש אל הילד - מתחילים להיווצר דפוסים וטקסים סביב השינה, וכך הילד לא לומד להרגיע את עצמו ללא עזרת ההורים. (הוא מבדיל בין זה לבין החשיבות של טקסים לפני השינה שיוצרים סדר בעולם הילדים ומרגיעים אותם). מה שהוא מציע, זה להשתמש בשיטת חמש הדקות, כדי שהילד יבין שהוא לא לבד בלילה ושלא יכנס לפאניקה (לתת לילד להרדים את עצמו במשך חמש דקות, אם הוא ממשיך לבכות, להכנס אליו שוב אבל לא להרים אותו או להקריא לו ספר וכדומה, כדי לא ליצור טקס שיתקשר אצלו עם שינה) אני לא יכולה לומר שהשתמשתי בשיטה שלו. עם כל ילד נהגתי אחרת. אבל נראה לי שזה קצת מרגיע לדעת שזה נורמלי להתעורר כל כך הרבה פעמים בלילה.

 

[אמא של מייקי]

כולן כתבו דברים חכמים

ונראה לי שלשמוע שזה קורה לא רק אצלכם זה כבר מעודד (צרת רבים ...

). מצטרפת להמלצה לבדוק אוזניים, שיניים וגם נזלת וליחה יכולים להשפיע. לדעתי הבלתי מלומדת גם אם כל התינוקות מתעוררים, בעיות של אוזניים וכאבי שיניים מעוררים באופן יותר 'מוחלט' וגם יותר קשה להרדם אחר כך חזרה כשכואב. גם לנו היתה בעיה כזאת, אבל בגיל הרבה יותר צעיר (11 חודשים). היתה מתעוררת להרבה זמן ולא נרדמת. הבעיה נפתרה כשהפסקתי להניק והיא עברה להרדם עם בקבוק. בערב היא נרדמת עם בקבוק במיטה, ואני משאירה לה אותו בפינת המיטה בלילה (כיום כבר מדולל מאוד) וכשהיא מתעוררת היא שותה קצת וחוזרת לישון. אני לא מציעה לך להפסיק להניק, אבל נראה לי שאם ההרדמות תלויה אצלו בהנקה כדאי לך אולי להפריד בין השניים וללמד אותו להרדם אחרת. יותר קל ונעים לעשות את השינויים האלה בערב ולא באמצע הלילה. בנוסף כדאי באמת לבדוק איך הוא נרדם בגן, למרות שמנסיון, לא תמיד מה שעובד לגננות לא עובד בבית...

 

[ע י נ ת מ]

תודה, תודה על התשובות

זה אחד מהיתרונות הגדולים של הפורום -- אפשר להסתייע בנסיונכם הרב. רציתי רק להוסיף שאולי לא הבהרתי את מצבנו כל כך טוב בהודעה הראשונה. רוב הלילות אני מצטרפת אליו למיטתו עם ההתעוררות הראשונה, כך שבעצם אנו לנים ביחד ונהנים מכך. הלינה המשותפת לא מונעת את ההתעוררות המוחלטת. אני גם לא כל כך מתרגשת מההתעוררויות כשלעצמן אני רק רוצה שיחזור לישון ומהר! לגבי שנת צהריים -- אני נמצאת איתו בבית ונדב לא הולך לגן. הוא ישן כשעה וחצי בצהריים. גמילה -- גמלתי אותו בלילות וזה לא שינה במאומה את ההתעוררות שלו.אך הוא עדיין נרדם בהנקה כך שייתכן שזו אחת הבעיות. אמא של מייקי, תודה על ההערה שלך על התעוררות מוחלטת שקשורה לליחה או דרכי הנשימה. נדב באמת עבר העונה מחלה אחרי מחלה וגם כרגע יש לו נזלת שלא עוזבת אותו כבר כמה שבועות. ייתכן שזה מקור בעייתנו, אולי גם בשילוב עם בקיעת שיניים. הן התחילו לצאת לו רק בגיל שנה ורק עכשיו צצות הטוחנות. שוב, מאוד נהניתי לקרוא את התשובות ומהפורום כשלעצמו

 

[שחר של עמית]

עינת, יכול מאד להיות שאי השקט

בלילות קשור למחלות הרבות ולבקיעת השיניים. זה עונתי/זמני וזה חולף. רק צריך לשרוד את התקופה הזו בשלום, לכולם.

 

[לאה_מ]

ובינתיים את יכולה לנסות להגביה את

החלק העליון של המזרון, כך שהוא ישן קצת בזוית - אולי זה יעזור קצת להוריד את הליחה.

 

[דסי אשר]

פניות לייעוץ אצל פסיכולוגיים התפתחו

התפתחותיים.. כאשר כתבתי עבודה במסגרת קורס דו שנתי בהתפתחות הילד הנורמאלי בגיל הרך (בין תחומי), קראתי הרבה מאד, כמובן על נושא השינה, על מחזורי השינה, על חשיבות השינה, על בעיות שינה במצבים שאינם מצבי חולי. בין הדברים שנכתבו שם- שאחוז הפניות ליעוץ בנושאי שינה + אוכל, הוא הגבוה ביותר, באופן משמעותי, בהשוואה לשאר הנושאים בגללם פונים לייעוץ. כל הכותבים מציינים מעל 35 % פניות- אבל האחוז הוא גבוה יותר- כאן מדווח רק על ההורים שפונים- ישנם שמצליחים למצוא פתרון, וישנם שמקבלים זאת כגזירה,כחלק מההורות - וממשיכים אתה עד שנעלמת. נידמה לי שקראתי את הודעתה של עינת בפורום אחר- באומנות הלידה. בפורום זה, אחת הדמויות המובילות והמשמעותיות, ובהחלט לחיוב- היא ד"ר ליבוביץ- רופאת משפחה, כולל ילדים, יועצת הנקה. היא כותבת על כך, שכך גידלה את כל ילדיה- עם השקמות ליליות לאורך השנים. היא מקבלת זאת כחלק מההורות, ולדבריה- היא מתפקדת מצויין ביום- והיא אכן עושה הרבה מאד. גם פרופ' אבי שדה, ממעבדת השינה במכון באוניברסיטת תל אביב- חושב כאותו מנהל מכון בתל השומר. לאבי אין התנגדות לשינה משותפת-אם היא מתאימה לכל השותפים. לדבריו- אין מחקרים המורים על נזקים בעקבות שינה משותפת. הוא גם מציע כמה דרכי התערבות בנושא קשיי שינה. אולי אפשר להזמין אותו לפורום פעם, לאה? דסי

 

[לאה_מ]

אני לא מזמינה אורחים לפורום ../images/Emo9.gif

אבל את יכולה לפנות לרותי, מנהלת פורום "להיות הורים" - שם בטח יהיה עניין באירוח מהסוג הזה.

 

[דסי אשר]

זכרתי-אבל ניסיתי ../images/Emo8.gif

 

[שחר של עמית]

אבל הנה הקישור לאתר של אבי שדה

sleepinglikeababy