התיישנות תביעה

alizaap

Member
התיישנות תביעה

האם הוכחת התיישנות שהתבטלה ע"י בית משפט שלום/מחוזי/עליון תופסת בבית דין לעבודה? מדובר על 3 (!) מקרים דומים מאוד לשלי ועל אותו סעיף בריאותי והגורמים לו. אולי לא הגדרתי טוב- האם ביטול התיישנות על ידי בית משפט אזרחי תופסת בבת דין לעבודה? האם אני יכולה להשתמש בנימוקי בית המשפט האזרחי בבית הדין לעבודה? האם זה יתפוס (וינצח)?
 
התיישנות תביעה

שלום רב, אם הבנתי נכון, בבימ"ש אזרחי עלתה טענה נגדך של התיישנות, ובימ"ש דחה אותה, אם כן מדובר בדחיה עובדתית, אלא אם כן מדובר בפרשנות, ואז יחייב בבית הדין גם. התייעצי בנוסף, גם בפורום ביטוח לאומי כאן בתפוז בברכה,
 

alizaap

Member
לא הבנת נכון-כי אולי לא הסברתי טוב-אז

הסבר נוסף: זכיתי בתביעה תקדימית מול ביטוח לאומי בתאונת עבודה. הכירו לי בתאונה מ-1994. אני גיליתי- או יותר נכון-הבדיקות ששלחו אותי לעשות אחרי שהתמוטטתי גילו שזו תאונת עבודה/מחלת מקצוע-באפריל-2005. הגשתי בקשה להכרה ולקח להם שנה להכיר (זה התקדים)- וזה קרה במאי 2006. והיכירו לי מ-1994-שזו הפעם הראשונה שהבעיה הופיעה בתיק הרפואי שלי. מאחר שהתביעה הוגשה לאחר יותר משנה מיום שהיכירו לי (1994)- ה המלל טוען להתיישנות ומוכן להכיר רק שנה אחורנית-לפי החוק הנוכחי-כך הם טוענים. בסקרנותי האדירה ובחיטוטי באינטרנט ידידי, מצאתי 3 משפטים, שהיתה להם בעיית התיישנות דומה מאוד-גם לגבי אותה סיבה בריאותית וגם לגבי אורך הזמן מיום תחילת המחלה ועד ליום זיהוייה כתאונת עבודה (גם הם לא ידעו שהמחלה היא כתוצאה מעבודה, גם להם לא כך כך היציקה המחלה בהתחלתה ורק לאחר מספר שנים רב הם הגישו תביעה). בשלושת המשפטים האלה השופטים קבעו שבעיית ההתיישנות מתבטלת ואינה קיימת עוד (הטיעון העיקרי: כל עוד נמשך המחדל [ממשיכים לעבוד באותה עבודה] ממנו נגרמת המחלה -עילת התביעה מתחדשת כל יום מחדש ולכן זה דוחה את תחילת "שעון ההתיישנות" ) ולכן זה מזכה אותי בביטול התיישנות עם אפשרות להכרה ב-10 שנים אחורנית. טיעון נוסף-אם המלל אינו יכול לחלק את רמות המחלה השונות לפרקי הזמן המתאימים לרמות השונות מ-1994 ועד היום בצורה מדוייקת-והוא למעשה אינו יכול- זה מחייב אותם לתת פיצוי מלא על כל התקופה (של עד 10 שנים). שאלתי היא- האם אני יכולה להשתמש בטיעון זה של ביטול התיישנות ושל בקשה לפיצוי מלא במשפט שלי מול המלל ? טיעון זה בא מבית משפט אזרחי (גם עליון, גם מחוזי וגם שלום-היו שלושה כאלה)-האם הוא תקף גם בבית דין לעבודה? אני-טרם הגשתי תביעה בבית משפט אזרחי- לשם כך ביקשתי עזרה במציאת עורך דין "קליבר רציני ביותר". אני שוקלת להתחיל זאת בימים אלו. לא רציתי להגיע לבית משפט אזרחי ללא קביעת המלל על קשר סיבתי בין המחלה והעבודה. הרי בדיוק על כך כל "המלחמה", ולהערכתי- עם הוכחה ניצחת כזו -יהיה לי קל יותר במשפט אזרחי. תודות
 
לא הבנת נכון-כי אולי לא הסברתי טוב-אז

שלום רב, עקרונית אם מה שמצאת נקבע ע"י בימ"ש עליון, זת הלכה מחייבת, לגבי הכרה בקשר הסיבתי. לגבי ההשפעה של זה על זכאויות לתשלום בביטוח לאומי, זה כבר סיפור אחר. בברכה,
 
RE:

שלום, אכן ההתיישנות בחוק הביטוח הלאומי היא קצרה -כשנה (ואף פחות מזה במקרים מסוימים) ולכן אם עברה שיותר משנה מאז האירוע המזכה (גלוי המחלה או התאונה וכו') ועד שהגשת את התביעה למוסד לביטוח לאומי (כלומר עד המועד בו הוגשו הטפסים) אזי המוסד יכיר רק שנה אחורנית, אולם אם ישנה הלכה/פסיקה של בית המשפט העליון בעניין מסוים והלכה זו תופסת גם במקרה שלך, את יכולה להשתמש בה על מנת לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי. כפי שאמרה עורכת הדין ענבר כל אשר קבע בית המשפט העליון תופס הן לבתי המשפט והן לבתי הדין לעבודה. כמובן שאת הערעור על החלטת המל"ל עליך להגיש לבית הדין לעבודה ולא בבתי המשפט ה"רגילים" וגם אותו יש להגיש בפרק הזמן הנקוב בהחלטה של המל"ל. בברכה וסופ"ש נעים!
 

alizaap

Member
תודה לעורכי הדין ענבר ויונתן- אם הבנתי את

עורך הדין יונתן נכון- אני יכולה להשתמש בנימוקי בית המשפט העליון (המחוזי והשלום) כדי לבקש מהשופט בבית הדין לעבודה לבטל את ההתיישנות של שנה שקיימת בביטוח הלאומי. הבנתי אותך נכון? שוב-נתוני האנשים, המחלה והזמנים של אלו שבוטלה התיישנות תביעתם על ידי בתי המשפט האזרחיים-מאוד מאוד דומים לשלי. אם תרצו-אתן לכם את "הסימוכין" של המשפטים אלה-או אפילו אצרף לכם אותם.יש לי אותם בקבצי מחשב. וכן- הגשתי אתמול ערעור בבית הדין האזורי לעבודה-לפני תום 30 הימים המותרים להגשת ערעור. ןתך כדי היותי בבית המשפט אתמול- שאלתי מספר עורכי דין שראיתי בבית הדין לעבודה-את השאלה על ההתיישנות- והם ענו מספר תשובות- שהנפוצה בהן "לא יודע לענות על זה" והאחרת- "מה שתופס בבית דין אזרחי אינו תופס בבית דין לעבודה". ןהשיא היה זה: נכנסתי להקשיב למשפטים של אזרחים נגד המל"ל (זה מותר). כשהשופט הכריז על הפסקה, ביקשתי בשיא הנימוס לשאול שאלה. לשאלתו מי אני-עניתי שהגשתי תביעה נגד המל"ל ורציתי לראות איך מתנהלים המשפטים/דיונים הללו. והוא אמר- אחנו מעדיפים שיבואו עורכי דין ולא אזרחים. הם מבינים את השפה שלי ואני מבין אותם. הם יתרגמו לך כל מה שאומר. אבל אם תבןאי-אתייחס אלייך יפה. מה פשר העניין? עדיף לי ללכת עם עורך דין? אני חושבת-ועצם השאלה ששאלתי אתכם-מראה שאני יודעת "לעשות שיעורי בית טוב מאוד". ואחרי עורך הדין שראיתי אתמול-כנראה אחד כזה מהסיוע המשפטי-אני ממש מוותרת עליהם. אני ידעתי מה הולך השופט להגיד לו-והוא עוד היה צריך להסביר לו במשך מספר דקות את כוונתו-שהיתה ברורה לחלוטין. ראוי לציין, שהשופט, שהיה מאוד מאוד צעיר- היה מאוד מאוד הגון והוגן ובארבעת המשפטים שראיתי-הוא שפט בצורה ישרה והוגנת מאוד. אני מאוד מודה לשניכם על תשובתכם. מה הסיכויים בבית משפט מחוזי ללא עורך דין?
 
Re:

שוב שלום, לדעתי מה שאותם עורכי דין התכוונו זה לפרוצדורה, אכן הפרוצדורה בבית הדין לעבודה שונה קצת מהפרוצדרוה בבתי המשפט "הרגילים", יחד עם זאת אני חוזר ואומר שהלכות/החלטות של בית המשפט העליון! אכן מחייבות בבית הדין לעבודה על אחת כמה וכמה כאשר הן קשורות לנושאים שבסמכות בית הדין לעבודה (למשל החלטות שקשורות במקרים של ביטוח לאומי). לעניין שאלתך מה הסיכויי להצליח או להגיע לדיון ללא עו"ד (ולא משנה באיזה בית משפט): אין תשובה חד משמעית, אם זה לא מקרה מורכב משפטית אז בעקרון לא צריכה להיות בעיה לאדם שאינו עורך דין לייצג את עצמו ואולם אם המקרה מורכב מבחינה משפטית או שמנגד יש עורכי דין אזי אולי שווה לשקול לפחות לקבל יעוץ מעורך דין. יש שיר של להקת הנח"ל שמילותיו: "היי, אתה, אם באת לצבא, תלמד לטובתך תלמד את השפה...." כך גם בעולם המשפט רצוי להכיר את השפה- החוק, הנהלים, הפרוצדורה וכו'. כפי שאת בוודאי יודעת בכמעט כל סיטואציה בחיים כדאי להתייעץ או להעזר באיש מקצוע וכך גם במקרה של תביעה רצוי להעזר בעורך דין אשר מכיר את העבודה,הנהלים, הפרוצדורות וכו'. עורכי דין יש לא מעט בארצנו הקטנה, "החסרון" - עלות . שירותי עורכי דין כמו שירות של כל בעל מקצוע (מוסכניק, רופא, וכו') עולים כסף, בעוד שאם את פועלת לבד ומייצגת את עצמך -דבר שהוא כמובן אפשרי! - עלות זו,עלות השירות, נחסכת לך. בברכה ובהצלחה!
 

alizaap

Member
בדרך כלל- אתה צודק. רצוי להיעזר

באדם מקצועי.אבל "עורכת דין" כזו, "תקעה" לי את העניינים 8 חודשים בלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי- וכאשר שאלתי את הלשכה הזו מהה קורה- הם אמרו לי שהעו"ד אינה יודעת לנמק את שאלותיה/בקשותי (שהם בקשותי, למעשה). ברגע שפיטרתי אותה-העניינים התחילו לרוץ- בכוחותי בלבד. אני חושבת, שאחרי שיעורי הבית שעשיתי-אדע לנמק טוב ממנה. היא מאלה שאמרו שהתיישנות זה חוק ואין-אבל אין יוצאים מהכלל-ואני מצאתי/הוכחתי אחרת. בכל נושא בערעור שלי-ויש לי 6 נושאים לערעורים משפטיים (!!!) מצאתי סימוכין-נימוקים בהחלטות ביתדין קודמות-כמעט כולן של בית דין לעבודה-שזה ממש מחייב,לא כמו עם ההתיישנות-בימ"ש אזרחי. נושא שלא מצאתי לא "מצב קודם"-זה השיקום האם מגיע לי שיקום בהתאם לרמתי לפני התאונה או שעלי להסתפק "בסתם קורס מזכירות" שמציע המלל. ועל זה-קוריוז קטן:3 אצבעות ביד שמאל שלי אינן מתפקדות בכלל, בשל תאונת עבודה נוספת. פקידת השיקום הציעה לי קורס מזכירות. אמרתי לה שהיד אינה מתפקדת ואינני יכולה להקליד במחשב בשתי הידיים. היא הסתכלה בתיק ואמרה: בתאונה (הראשונה) כתוב שיש לך אסטמה לא כתוב כלום על היד. עניתי לה ששתי התאונות הן אצל אותו בן אדם-אצלי- ושתעשה "איחוד תיקים". היא אמרה שלא מעניין אותה -כי לא כתוב בתיק הראשון...זה המלל... הבעייה היא, שאתה אף פעם לא יודע "מה שווה" אותו עורך דין שבחרת. העלות-אני מוכנה לשלם-בתנאי ש"אקבל תמורה בעד האגרה" ולא כמו עם בעו"ד הראשונה. מה שצפוי לי שם על אובדן של מעל 20 שנות עבודה-זה בוודאי לא מעט. תודה
 

alizaap

Member
שיקום

שכחתי לומר שיש לי תואר שני ואינני מוכנה- אפילו ברצון- להיות מזכירה...
 
תוספת קטנה

שלום שוב, אנני מכירה אותך, ויתכן שאת אדם מאוד אינטלגטי, ויש לך גישה לתחום, אבל לטעמי, היות ומדובר במקרה חריג, שכבר עברת שלב אחד של מלחמה איתו, וצפויים לך , עוד כמה בהמשך, אני באמת ממליצה לך לגשת לייעוץ עו"ד מקצועי בתחום, חבל שכל המאמץ יהא לשווא. בברכה,
 

alizaap

Member
בשלב הראשון אגש לייעוץ משפטי

שמגיע לי -בצמוד לערעור. אחר כך- נראה. כמו שאמרתי-השופט היה ממש הוגן והגון.
 
למעלה