התייעצו

אניגמה26

New member
התייעצו

שלום,
אני נשואה כשנתיים
הכל התחיל בתכנון החתונה חמותי החליטה שהיא רוצה ללבוש לחתונה שמלה לבנה ובאמצע הערב בעלי יחליף לחוצה טי וכל החולצה יהיה כתוב האישה בשמלה לבנה היא אישתי בעלי אחרי כמעט ביטול החתונה מצידי לא נתן לה לא ללבוש שמלה לבנה וכמובן שלא חליף לחולצה טי.
אח"כ היה את סוגיית החינה חמתי החליטה כי היא לא קונה לאף כלה תכשיטים וכמובן בלי לעליב אותה למרות שזאת המסורת שלנו דיברתי עם אימי ולמרות שאימי קנתה לבעלי תכשיטים היא נתנה לו בסוף הערב על מנת לא העליב את חמותי.
אחרי שנתיים היו עוד חתונות היא לא עשתה סקנדל על השמלה לבנה וכמובן קנתה לכל הכלות האחרות תכשיטי זהב!
אותי זה מעליב!!!! (אנחנו היינו החתונה הראשונה וכל הזמן אמרה זאת חתונה גם שלי!)
לדבר איתה או לשתוק???
 
מה יש לדבר? מה את רוצה שיקרה עכשיו?

שהיא תתנצל? שתקיז ליטר דם? תשכחי מזה, זה לא יקרה. זהו, היה - נגמר - החיים נמשכים: רוצה תכשיט? לכי עם בעלך ותקנו לך. מהשמלה הלבנה שהיא לא לבשה תשכחי.
אני כבר רואה איזו חמות מהגהנום, קטנונית ומתחשבת את תצמחי להיות...
 

אניגמה26

New member
ממש לא!!!!!!!

היא תמיד אומרת שהיא נותנת לכל אחד שווה בשווה אבל היא לעולם לא עושה זאת!!
היא תמיד שומרת על הילדים של הגיסי ואליינו היא בכלל לא מבקרת (גרים באותה עיר) והיא נזכרת רק שהיא צרכה כסף ואותי זה מעצבן כי אני ובעלי עובדים מאוד קשה ומנסים לקנות בית ובעלי לעולם לא יאמר לה לא!
יש לציין שאני לא רוצה שתקנה לי אם אני רוצה אני אקנה לי תכשיטים הסיבה שפניתי זה אם לשאול אותה למה היא "נשבעה" לי שהיא לא קונה לאף כלה (הייתי כלה ראשונה) ולכל הכלות היא כן קנתה
ומעניין אותי אם כדאי לשאול אותה למה שינתה את דעתה .. כמו שהיא אומרת שהיא נותנת לכל הנכדים שווה בשווה....
 
ונניח שאחרי

זמן מה היא הבינה שטעתה ורעיון התכשיטים מקובל והחליטה לאמץ אותו?
או שהעלת דוגמאות לא טובות או שאת פשוט קטנונית.
הרעיון ללבוש חולצת טי מתוק אם כי מאוד נדוש, היום כל אחד עושה את זה - אצלנו היה כתוב נמכר ליפה בלבן. בכלל לא ידעו אותי בזה. רק בדיעבד הוא והחבר הכי טוב שלו שנהג ברכב נעלמו וחזרו עם חולצות כאלו. לחבר היה כיתוב- שושבין פנוי למכירה. כולם צחקו וחשבו שזה חמוד. אז זה עוד היה מקורי, היום אפילו זה לא.

אצלו לא נהוג לקנות תכשיטים אבל גם אם היה אין שום סיכוי שחמותי היתה קונה לי משהו.אפילו מתנה לחתונה לא קיבלנו. גם אמא שלי ממש לא במצב שתוציא כסף מיותר. וגם איזה תכשיטים כבר קונים לגבר? אנחנו לא מהסוג שילך עם שרשר.
מספיק יש הוצאות רבות על האירועים הנלווים - שבת חתן, מסיבת מקווה, בגדים, איפור, מתנה גדולה...

לסיכום לא הבנתי אם יש לכם ילדים. אם כן והיא מבקרת רק אצל הנכדים האחרים זה לא בסדר. אם אין את לא יכולה לצפות לשוויון. בטח שהיא קולטת ממך אוירה שלילית.
 

אנילה1

New member
תגידי לחמותך שאסור להשבע לדבר שקר.

אלוהים יכול להעניש אותה על זה. אם היא מבקשת כסף, תגידו לה כמה חובות יש לכם. ואתם לא יכולים להפריש כלום. אתם יכולם קצת להגזים בהלוואות...אם תגידו לה מספיק פעמים לא..היא לא תבקש יותר. בקיצור אתם צריכים להיות קצת "רעים" אליה.
 

restart2

New member
שיחרור


היי אניגמה26

נראה לי שהגיע הזמן לשחרר את עצמך מהכעס הצבור ,
וגם המצטבר על החמות.
לדעתי שיחה עם החמות בה תוכיחי לה שהיא טעתה...לא תצור לך
שחרור מהכעס.ונראה לי שיצור לכם סיבוך נוסף.
כי אם היא הייתה חושבת לתקן/לשפר - הייתה עד היום עושה משהו.
ונראה שבגלל שאת תקועה עם התחושה של קיפוח מול הגיסות/כלות
את לא מצליחה לבנות איתה מערכת יחסים.

החתונה עברה, אתם נשואים שנתיים,
כלי אפקטיבי לשיחרור כעסים- מכתב אמיתי שבו את מעלה את האשמות וכל מה שאת רוצה לומר לה.
אל תתני לה אותו, את יכולה לאחר הכתיבה לקרוא ואולי לקרוע -ולהחליט שפה את משחררת,סולחת,
את העבר לא תשני גם אם יום היא תודה שעשתה אין ספור טעויות.
את יכול להתבונן על הההתבגרות שלה אם נהגה שונה עם יתר כלות- יתכן והבינה כי טעת איתך.
הרצון שלך שהיא תודה בכך שעשתה לך עוול לא ישנה את תמונת העבר.
כדי ששיח כזה יתכן רק אם תשפרו לאין ערוך את מערכת היחסים ויעבור זמן נוסף...
אני חושבת שכדאי לך לשקול הזדמנות לצור מערכת שתאפשר לכם חיים ללא הנטל /התקיעות/כאב.
החמות לא מושלמת , החליטי שאת סולחת.

זה ביידייך.

בהצלחה
אירית
 

mykal

New member
מצא חן בעיני

לכתוב את המכתב שלעולם לא ישלח.
כדי להעזר לשחרר כעס.

אנירק תוהה--האם העובדה, שהחמות למדה ושינתה מהתנהגות קודמת,
ונתנה לכלות החדשות. האם זה כעס?
לי זה נראה יותר כעלבון, כי יש שני דברים--
האחד, אם הבנת שטעית--למה לא תיקנת? מה הבעיה ל'נצל' חג, ארוע משמח כדי לפצות ולו במשהו
את הכלה הפגועה? הרי זו הרגשה ולא צורך ממשי לתכשיט.
השני--היא כתבה שכשהחמות צריכה כסף--היא מגיעה רק אליהם,
כלומר, מיצבה אותם בצד המחויב, מבלי שהיא מחויבת בכלום.

אני דואגת למציאות שהיא ענין מצטבר--והשאלה איך ניתן למנוע את 'הפיצוץ'
כשכ"כ טעונים עלבון. (אני בהחלט מפרידה בין עלבון לכעס)
 

restart2

New member
עלבון -כעס..ושיחרור

היי מייקל

נראה לי שלא הובנתי במסר-
הכוונה הייתה שהכלה תשחרר את הכעס, לא החמות.

הכלה שבויה בתוך סיטואציה מסויימת המגדירה לה הווה בעייתי.
העבר שבו לראשונה הפכ החמות לחמות היה גם טראומתי.
החמות שינתה גישה והתייחסות בהמשך מול הכלות הבאות.
אני מניחה שלא "הודתה" כי טעתה- כי מערכת היחסים ביניהן
טעונה, כי לרוב האנשים קשה מאוד לומר טעיתי.
ההזדמנות לתקן אינה הדדית...

לגביי העלבון-אני חושבת שהוא ביטוי של הכעס- הרגש.
ההבנה הראציונלית את העבר- ההבנה כי היא לראשונה התמודדה
עם כלה, טקסיות שכנראה לא מוכרת/מקובלת...
וניסיון אמיתי ל ה ב י ן את הסיטואציה בהקשר סובייקטיבי- תוך הפעלת חמלה ולא ביקורת.

השיחרור עצמו יכול להתרחש רק אם יש כוונה אמיתית.
מצב של קורבנות הוא הרבה פעמים נוח- הוא מקום שבו חייבים לי.
פגעו בי- צריך לפצות אותי...
אבל בקורבנות- יש לופ שלא מאפשר לראות את המעבר...

מקווה שהצלחתי להיות יותר מובנת...
אירית
 

mykal

New member
הבנתי אותך גם קודם

ועכשיו חידדת ועזרת לי לנסח מחדש את הענין,
שהתלבטתי בו.

הכלה נעלבה, ובעצם נעלבה כמה פעמים,
בפעם הראשונה כשלא קבלה כלום.
ובכל פעם נוספת כשהצטרפה כלה חדשה.
היא אומרת אני לא צריכה ממנה את התכשיט--(החפץ)
אני יכולה לרכוש בעצמי.

כן היא נשארת בסיטואציה העלבונית שמתעצמת.
את מציעה לה לשחרר. וזה נכון.

אבל קורים דברים נוספים--תתוסף עוד כלה. (למשל)
ואכן החמות לא משנה כלום. אז השחרור העכשוי יפתור את העלבון העתידי?

לא היתה לי מחשבה שהחמות צריכה להגיד טעיתי.
(למרות שאני אומרת--וגם מוסיפה, שלפעמים זה מחוסר ידע, או נסיון --או כי מי שלא עושה לא טועה)
אבל יכולה לשנות בהתנהגות, וזה רמז להבנה שיכולה להקל ולעזור בשחרור.

ולכן, השאלה אם ישנה דרך, לגרום לחמות 'לעשות מחוה' שתעזור למכתב שהצעת,
(ואני ברשותך קונה את הרעיון לעצמי).
 

restart2

New member
השיחרור הוא עצמי

היי

בעצם כשתקועים במקום - החוויה היא כמו שתארת
כל כלה שנוספת- "מחזירה " את המקום הכואב/העלבון כאילו קרה היום.
השיחרור הוא עצמי ועצמאי.
אם החמות מסייעת ליצור מערכת יחסים חיובית,מפרגנת,טוענת , והבנה כי טעתה
או לוקחת לפחות אחריות הדרך קלה יותר ואפילו סלולה.
אבל פה - זה לא מה שקורה, הכלה מתארת בעצם תקיעות שמפריעה
לה להתנהל בהווה עם החמות.
הראייה התמידית היא מאותם "משקפיים "של קורבן.(לא בכוונה- אלא המקום פתוח וכואב)
התכשיט הוא סימבול לחוסר שיתוף פעולה ויש שיפרשו כחוסר..סימפטיה..
או אולי התנגדות...
אבל אם אני אקח זאת למה שקורה אצלנו הבנות הגדולות שלי תמיד אמרו לי -" לקטנות את תרשי...לחזור מאוחר/לישון אצל חברה..
לפספס לימודים/ללכת לישון מאוחר....
הכוונה שאנחנו מקבלים ניסיון- O.J.T- On The JobTraining
ןכן יש שינויים במהלך החיים - שהם לא חוק בעל יעבור.

אני חושבת שלגרום לחמות לשנות את תגובותיה - לא יקרו רק אם היא תשנה
גישה/אופן חשיב/פענוח...

לגביי המכתב הוא מוציא/מאפשר את הכאב/ה'קושי - והקריעה/שריפה הוא סימבולי לשחרור...

שמחה שלקחת- זאת הכוונה

אירית
 
למעלה