התייעצות

התייעצות

הי לכולן היה לי שבוע מאוד משוגע, גם בעבודה וגם בבית , אני עובדת בצוות של 3 מתוך קבוצה גדולה של עובדים ואחת הבנות עברה לתפקיד אחר במקוום העבודה שלנו , ונשארנו 2 מתוך 3 כשהעובדה שלה נופלת עליי ברובה כי אני הוותיקה. בנוסף לכל העבודה שלי יש לי עוד לפחות משרה נוספת. ביום חמישי הרגשתי שאני מתמוטטת וכל הזמן קטרתי בקולי קולות עד שאמרו לי שאני מלחיצה את כולם. בקיצור החלטתי לעשות מה שאני יכולה ולנסות לא להתפרק ביום שישי מרוב סידורים שהיו לי , בעלי החליט שנלך לאכול אצל חמותי בשישי שבת. ביום שישי בערב נכנסנו לחמותי התקרבתי אליה והיא אומרת לי מה פתאום את שמה אודם? עוד לא עברה שנה , תתני קצת כבוד. הרגשתי שאני עומדת להתפוצץ עליה , החלטתי לשתוק, נכנסתי לבית , אכלנו וחזרתי הביתה , תפסתי את בעלי ואמרתי לו את זה והוא במקום להיות קצת רגי שאמר לי מה את מצפה את נוסעת לאילת להשתלמות ביום רבעי נסעת לתל אביב מה את מצפה? למזלו הרב הילדים היו ערים כי הייתי עונה לו בצורה הרבה יותר חצופה ממה שעניתי , אמרתי לו שאף אחד לא יכול לשפוט אותי וגם אם אני אסע ואבלה ואתאפר זה לא יחזיר לי אמא שלי וזה רק יתן לי כח להמשיך הלאה , ולאף אחד אין זכות לאמר לי דברים כאלו כי אף אחד לא יודע מה אני מרגישה ומה עובר עליי. הלכתי לישון בוכה ונרדמתי ככה למחרת לפסתי אותו ואמרתי לו שאני מאוד נפגעתי ממה שהוא אמר כי זה היה במקום . בנוסף ביום ראשון הבא יש לאמא שלי יום הולדת , מה אתן עשיתן ביום זה. אני ממש מפחדת מהיום הזה
 
אולי כדאי לך בהזדמנות לדבר בגלוי עם חמותך

אבל אז חשוב שזה יהיה ביחידות, לא באווירה של כעס ולא ליד אנשים אחרים, אלא להתקשר אליה ולבקש ממנה לדבר איתה, בין אם בפגישה או בטלפון. לא להשאיר את זה "פתוח", ולא דרך בעלך (כי באופן עקיף זה עלול לעבור לא בצורה שהתכוונת). להגיד לה שאת מניחה שהכוונה שלה היתה טובה - לדאוג לזיכרה של אמא שלך - אבל כל אחד מתאבל בדרך שלו, והדרך שלך זה לנסות לחזור לחיים, כי האלטרנטיבה היא להיות בדיכאון ואת זה סביר שחמותך לא מאחלת לך. להסביר לה שפגע בך מה שהיא אמרה, שקשה לך מספיק גם כך, ואם שופטים אותך ומבקרים אותך על האופן שבו את בוחרת להתאבל, זה רק מקשה עלייך עוד יותר במקום להקל. מכיוון שאינני מכירה את חמותך, זה אפשרי רק אם היא אחת שאפשר לדבר איתה. יש אנשים שכלום לא יעזור ואז אין טעם, אבל אם את חושבת שיש סיכוי אז אולי שווה לנסות, לפעמים אנשים מפתיעים לטובה.
 

שריתה7

New member
אתי -חוסר התחשבות מוחלט מצד שניהם

היי אתי , חמתך ממש לא מתחשבת ברגשותייך אם היא מרשה לעצמה לדבר אלייך ככה . אני רוצה לספר לך שאצלי עבר בסה"כ חודשיים וקצת מאז המקרה וכבר באזכרה של החודש התאפרתי קצת כי אני חושבת שהענין הזה מאוד שולי. ואמא שלי גם באה ממשפחה פרימטיבית שהשטויות האלו גם מעסיקות אותם לצערי הרב. לפני כשבוע הייתה לי סיטואציה דומה, בת הדודה של בעלי ( פסיכית לדעתי ) ניגשה אליי ואמרה לי מה את מתאפרת כבר? מה את יוצאת בערבים? מה את הולכת לים כבר? אז עניתי לה חד וחלק : מה השאלות המפגרות האלו? את אולי רוצה להיות במקומי? וזה השתיק אותה!!!!!!!!!!! מה שאני בעצם רוצה להגיד לך זה שאל תתיחסי ליציאות של אנשים כאלו, אף אחד עד שלא עובר סיטואציה כמו שלנו לא יודע מה אנחנו מרגשים בלב , האבל לא צריך להיות כלפי חוץ אלא רק כלפי פנים. ואני לא חושבת שאם אני אסתובב עם סחבות ולא מטופחת וחיוורת זה ישנה משהו. אני חושבת שאת דווקא כן צריכה לענות לאנשים האלו בצורה עדינה ולא להתעלם מהם , כדי שבפעם הבאה הם לא יעזו לדבר איתך!!!!!! אל תתני להם לטפס עלייך. ואל תתני לזה לעצבן אותך, נכון ביננו גם אני קצת התעצבנתי באותו רגע אך אמרתי לעצמי אני לא אתן לה לעצבן אותי ואני אמשיך לעשות בדרכי. גם בעלך לא בסדר שענה לך בצורה כזו, אני חושבת שאת צריכה לנהל איתו שיחה רצינית יותר , כנראה שגם הוא בנאדם שיותר מדי מתעסק במה יגידו במקום להתעסק במה את מרגישה ........אבל זה אין הרבה מ הלצפות מג ב ר י ם כי הם גבר י ם .... קחי הכל בקלות ושימי פס על כולם ............... עשי מה שטוב לך הרי שום דבר לא יחזיר אותה נכון??? תאמיני לי עד כמה שזה ישמע מגוחך אם היו אומרים לי שזה יחזיר אותה הייתי עושה הכל גם הולכת ערומה ברחוב ( ואמרתי את זה גם בקול רם לכל אלו שעקצו אותי ) שולחת לך חיבוק חם ואוהב..............
 

אשבל1

New member
היי אתי

אני מאוד מבינה את התחושה שלך, הרבה פעמים במצב של לחץ או סערת רגשות אנחנו מצפות שהקרובים אלינו יבינו אותנו וידעו לומר את הדבר הנכון, והרבה פעמים זה לא קורה, דווקא משם מגיעה אכזבה נוספת. אני חושבת שצריך למצוא את הדרך להביע את אכזבתנו ולהסביר שהיית מצפה לכך וכך... אבל גם אז לא תמיד זה יעזור, כמו חמתך, יש אנשים שאוהבים להתערב במה שאין צורך, יש אנשים שלא מסוגלים לתת לאחר לחיות כרצונו, גם לי קורה לפעמים כשמשהו בחמתי מעצבן אותי אני באה בתלונה לבעלי, והוא, הוא הרי לא אשם, מרגיש מותקף ולא תמיד מבינים אותנו ולכן תגובתם לא תמיד מספקת, אולי כך קרה גם לבעלך? אני חושבת שכדאי שתשתפי אותו גם בכך שיום ההולדת של אימך מתקרב ואת במתח לקראת התאריך. אני מציעה לך ביום ראשון הבא, יום ההולדת של אמך, לעשות מה שיעשה לך טוב, אם זה אומר להמשיך בשיגרה אז שיהיה יום שיגרתי, אם מתאים לך יותר לציין זאת בצורה כלשהי, כמו להגיע לקבר, תחשבי מה יעשה לך טוב בתוך כל הקושי. ומקווה שבעבודה יגיעו ימים קלים יותר, שיהיה ערב נעים.....
 
אתי 3 המקורית...

למדתי להבין שאודם,תספורת,מסעדה,אילת....בתוך שנת אבל,אינם מורידים מערכו או מזכרו של האדם שניפטר ואיננו עוד. היו פעם סממנים חיצוניים (שחור,ללא איפור וכו') וביננו,באמת רק סממנים חיצוניים שאינם אומרים דבר. האבל הוא שלנו בפנים. אני מניחה שחמותך....עדין חיה ב"פעם"...היא לא חייבת להבין אותנו ואת דרכינו להתאבל,ואת אינך חייבת להיפגע ממנה. איך חוגגים יום הולדת של אמא שאיננה....זה מאד קשה...בפעם האחרונה עלינו יחד,וביקרנו אותה בבית העלמין.בשנה הראשונה,ניפגשנו בבית...זה היה טרי,נפטרה באוקטובר ובדצמבר תאריך יום ההולדת...
 

לחי7

New member
אני מאוד

מתחברת למה שדודה של גיא אמרה: "אני מניחה שחמותך עדיין חיה בפעם........" זה כמו שאנשים יגידו לבן אדם שאסור לו לחייך יותר בחיים.............. כל אחד צריך להעביר את ה"שנה הראשונה" איך שהוא רואה לנכון... אני למשל לא יצאתי ו"ביליתי" בשנה הראשונה, אבל כן התאפרתי וכן קניתי בגדים וכדומה... אבל זה רק לפי איך שלי היה נוח..... זה מזכיר לי שבשבעה באו אלינו לבית שכנים, והתחילה על זה שיחה... ואני ,שניסיתי די להתרחק מכולם בשבעה, ניסיתי לשמוע מהצד מה כל אחד חשב על זה, כי עד אז לא הייתי בסיטואציה שכזו ולא ידעתי איך "להתנהג נכון" בנושא.. ודי הופתעתי כי 100% מהאנשים שהיו שם ממש לא היו בדעה קדומה על זה... להפך,כל אחד נתן דוגמא ממשפחתו והסתבר לי שרוב רובם של האנשים לא לובשים שחור, כן התאפרו, יש כאלה שיצאו לבלות ולא הרגישו שום תחושת- אשמה בגלל זה כי הם דווקא היו צריכים את האוויר הזה לנשימה... הם היו צריכים להסיר מעליהם מידי פעם את תחושת האבל הכבדה.... אולי עכשיו יש שיחשבו-'אולי קבוצת האנשים שהיו שם הם ליברלים מכל בחינה' אז זהו..למרות שרובם הם חילוניים, היו גם אנשים רגילים והיו שם גם אנשים מסורתיים וגם דתיים שאמרו את זה ומכל חתכי הגילאים.. מה שאני מנסה להגיד זה שאת ממש ממש ממש ממש לא צריכה להרגיש רע עם זה....להפך... כל זמן שאת עושה מה שעושה לך טוב- ככה הכי הכי טוב
כמו שאבא שלי תמיד אומר- עד שבן אדם לא יילך בנעלייך כמה קילומטרים טובים, אין לו זכות להטיל על מעשייך וטו.......... (הוא מנסח את זה יפה יותר, אבל ניסיתי
)
 

dafmic

New member
לא להבין

היי אתי, אני לא אתייחס לעניין החמות, כי אין לי מספיק ניסיון בזה, אבל לעניין בעלך - רציתי להעלות נקודה למחשבה, שמתבבססת על הניסיון שלי. מן הסתם אני לא יודעת בדיוק מה טיב יחסיך איתו, אז תראי אם זה מתאים לך. אני יודעת שאני באופן אישי לקחתי כמובן מאליו את זה שחבר שלי יבין אותי. הרי הוא היה איתי כשההורים שלי חלו, הרי הוא היה איתי כשהם נפטרו, הרי הוא התקרב מאוד למשפחה שלי בתקופת השבעה של אמא, ואח"כ של אבא, הרי הוא אדם כזה רגיש, הרי הוא מכיר אותי הכי טוב בעולם.... אבל אח"כ היו לי כמה משברים כי היו לו יציאות ממש מוזרות, או כל מיני דברים לא רגישים שהוא עשה, או כל מיני תובנות שהוא הגיע אליהן חודשים אחרי שההורים שלי נפטרו ולי היו מובנות מאליהן מההתחלה וכולי. כשחושבים על זה זה בעצם די הגיוני - הוא לא חווה את זה, ולכן הוא יכול לדעת רק מה שהוא רואה ומה שאני מספרת לו. לקח לי קצת זמן להבין שלא שיתפתי אותו מספיק, לא באמת, במה שעבר עלי. מכיוון שאת רוב זמני אני מבלה לא לידו, אז אני צריכה לספר לו הכל: על הבכי שתופס אותי בלי אזהרה ברגעים הכי לא צפויים, על מה שחברה או המוכרת בחנות אמרו לי וזעזע אותי בחוסר הרגישות שלו, על איך היחסים עם בני המשפחה השתנו.... ואת כל השאר. כי כמה שאני אוהבת אותו, הוא לא סופרמן והוא לא קורא מחשבות, וחבל לכעוס סתם על דברים שאין ביכולתו להבין. אני מנסה עכשו לשתף אותו גם בפרטים הקטנים שקודם היה לי מובן מאליו שהוא יודע... וזה יוצא לפעמים טפשי, אבל נדמה לי שהוא מבין אותי יותר טוב עכשו. זה לגבי. אם זה מתאים גם לך, לגמרי או בחלקו או בכלל לא - רק את יודעת.... דפנה
 

מרב76

New member
אני כל כך מבינה אותך אל תשימי לב

את יודעת זה מזכיר לי כשאמא שלי ניפטרה היתי ילדה בת 12 ולא בכיתי ליפני אנשים היו אומרים שכניראה לא אהבתי אותה מספיק מה שהם לא ידעו זה שכל לילה היתי בוכה עד הבוקר זה שאת שמה אודם לא אומר כלום אני בטוחה שאמא שלך היתה רוצה ליראות אותך חוזרת אל עצמך וזה לא אומר שאת אוהבת או מכבדת פחות אל תשימי לב מה שאומרים מחבקת מ
 

לחי7

New member
אמרת משפט יפה:

"אני בטוחה שאמא שלך הייתה רוצה לראות אותך חוזרת לעצמך..." יפה....................
 
למעלה