../images/Emo41.gifדעה של זקן
נטע אני מבין אותך לגמרי, אבל תקדישי דקה לקרוא את מה שיש לי לומר ואולי תסתכלי על הדברים קצת אחרת. כשהייתי בן 18 חברים שלי החליטו להתגייס להיות ג'ובניקים. הם העבירו את השרות שלהם בפנאן, אחד אפילו סיים תואר במשפטים תוך כדי הצבא. ורק אני, פראייר שכמותי, החלטתי להתגייס לנח"ל. העברתי שלוש שנים ארוכות ומייגעות מאוד בחורים הכי גדולים שיש במדינתנו (או לא במדינתנו...) לא מספיק שחבריי התגייסו באוגוסט, אני התגייסתי הכי מאוחר שיכול להיות- במרץ. כשכל החברים כבר השתחררו הם העבירו איזה שבוע שבועיים באמסטרדם וישר עפו ללימודים. ואני לא רוצה להתחיל לדבר על הבנות של השכבה, שכבר הראשונות שבהן אוטוטו מסיימות כבר תואר ראשון... אולי אין בג'ובניקים את הרצון העז הזה לברוח, אבל לי יש. אני חייב לברוח, להעלם קצת, לשכוח מהצרות ומהכול, ולעשות חיים בדרום אמריקה. אז עוד חודשיים אני טס לארה"ב ולדרום אמריקה. מיד כשאחזור אני מתכנן לטוס לאוסטרליה ולניו זילנד. חופשה נחמדה כזו. שנה וחצי לטייל בעולם. את הלימודים שלי אני מתכנן להתחיל באוקטובר 08. כשאהיה כבר בן 23! זקן מה לעשות... ולפעמים יש תהרגשה שכל העולם בורח קדימה ורק אני נשאר במקום, אבל אז אני אומר לעצמי- שימות העולם! עכשיו זה הזמן שלי לעשות חיים. ואם לא להנות עכשיו, אז מתי? את בת 21, בטח לא זקנה... אז לא תתחילי ללמוד השנה מה יקרה? העולם יתהפך? את נשמעת לי קצת לחוצה, את רוצה להשתחרר קצת? צאי, תבלי, תטיילי בחו"ל, תפגשי אנשים, תעשני סמים, תעשי מה שבא לך! זו התקופה הכי יפה בחיים שלך, אל תעבירי אותה בלחץ של לימודים. ותאמיני לי, שכל החלטה שתקבלי זו ההחלטה שמתאימה לך. תחליטי ואל תסתכלי אחורה. תסתכלי עמוק עמוק לתוך הלב ותחשבי- מה בא לי לעשות עכשיו? לא- מה מצפים ממני לעשות עכשיו... ובסוף הכי חשוב: חייכי, הכול לטובה