התייעצות

[poupet 1]

התייעצות

אחרי הזרעה ראשונה שנכשלה במהלכה התפתח לו OHSS (גירוי יתר שחלתי) עם אשפוז של שבוע בבי"ח, מיים בריאות, ניקוז וכל היתר... ולאחר מכן ווסת נוראית (הנוראית שידעתי מעודי...), שרק להזכר בה עושה לי לבכות.... בכל מקרה, דילמה קשה: האם לעצור את טיפולי הפוריות, ולנסות ולטפל בבעית האנדו? או שמא ההפך? הרופא שלי, הכריז קודם כל על הפסקה רבתי, בטענה שעד שאני לא מתאוששת נפשית וגופנית (אני במצב ירוד ביותר....), הוא לא נוגע בי! במקביל ממש "התחנן" שאתן לבעלי ולי צ'אנס במהלך התקופה הזו להרות באופן טבעי (בטענה, ש"אנו לא זוג עקר והכל יכול לקרות..."), ומכאן שלא רצה לרשום לי מרשם לגלולות.... עוד אמר, שירצה לנסות עוד פעם אחת הזרעה (עם מינון הורמונלי נמוך משמעותית מן הקודם), ושאם זה לא יילך נעבור ל - IVF. אני בינתיים מתאוששת, ואולם חרדה בטירוף מן נרגע שתגיע הווסת הבאה, ובעיקר מתלבטת האם צודק הרופא..... אשמח מאוד לשמוע את דעתכן המלומדת.......

 

[בואינג 707]

דעתי היא -

לקחת הפסקה נקודה. לעצור הכל ולנוח, לטפל בעצמך ולהתחזק - פיסית ונפשית גם יחד. לשקול כמה חודשים טובים של דיכוי או בגלולות או בדקא. ולא לקבל וסת! למה את ממשיכה לקבל וסת אם את כל כך מתייסרת? הגלולות במצב שאת מתארת הן הכרח וזה - מה ההגיון לשלוח אותך להרות באופן ספונטני כאשר כל מחזור מייסר אותך ומחמיר את מצב האנדו'? לדעתי, אין בזה היגיון. אבל.. זאת רק דעתי.

 

[poupet 1]

תודה , אבל..

הסיבה היחידה שאני נושכת שפתיים וממשיכה לסבול, זה משום שאני ממש אבל ממש כמהה להרות, יותר מכל דבר איחר בעולם, וברור לי שטיפול בגלולות או בדקא' רק יידחה עוד יותר את המימוש של הרצון הזה ... ובכל יום שעובר אנו לא הופכות צעירות יותר..... ברור לי שבמצבי הנוכחי אין שום טעם לעבור לIVF , ולכן אני כרגע מטפלת בעצמי, בין היתר בדרכים אלטרנטיביות... כדי לנסות ולצמצם את התקפי הכאבים והחרדה..ואולם, הדילמה היא בין להפסיק את טיפולי הפוריות ולעבור לטיפול באנדו... הרופא שלי טוען, שמכיוןן שאין הוכחה מוחלטת שלפרסקופיה מרפאת את האנדו, עדיף ולנסות ל"עקוף" את הבעיה באמצעות IVF. האמנם??

 

[בואינג 707]

מסכימה שזה דוחה את הרצון

אבל לפעמים פשוט אין ברירה. אצלי בין כל טיפול וטיפול מפרידים כ- 8 חודשים בערך. למה? כי לוקח לי המון זמן להשתקם - אז נכון שזה מתסכל נורא - וצריך המון סבלנות, הבריאות שלי חשובה לי מכל. אני נמצאת במצב שהבריאות חשובה לי יותר מהריון ולידה. ונכון שאני לא הופכת צעירה יותר- בגלל זה הבריאות כל כך חשובה לי. ולגבי הרופא שלך - אין מזור לאנדו' - אנדו' זה לכל החיים. לפרסק' לא באה לרפא את האנדו' אלא להסיר את הנגעים של האנדו' ובכך להקל על הכאב שחווה המטופלת. בהצלחה רבה בהמשך

 

[poupet 1]

וואו!

אני המומה ומצטערת לשמוע!!!

מבינה מאוד, עכשיו יותר מתמיד, את "זמן השיקום"..... במהלך שמונת החודשים האלה את נוטלת גלולות? האם עברת לפרסקופיה? אם כן, האם אכן עזרה? צודקת שהבריאות לפני הכל!!

 

[בואינג 707]

במהלך ההפסקות שלי

אני מתאוששת פיסית ונפשית. ובדיכוי תמידי. גלולות ברצף / דקא. עברתי כמה ניתוחים - יותר מידי - יכולה לומר שהטיפולים החמירו את מצבי ופגעו בתוצאות הניתוחים.

 

[טשומפי]

הפסקה

אני יכולה לחוות דעה רק מהמקום האישי שלי... בהתחלה הייתי נגד הפסקות בצורה גורפת! לא נחתי לרגע, כל חודש עשיתי טיפול, גם אם הגעתי לרופא לקבל פרוטוקול חצי מתה. נכון סבלתי אבל רציתי ילד ואמרתי שברגע שאני אכנס להריון המחלה תהיה בנסיגה וזה שווה את זה. אני גם התחלתי בהזרעות (גם רופא לא רציני וגם בגלל שהריתי באופן ספונטני וקיווינו שהזרעות יספיקו), וכל הזרעה הרעה את מצבי בצורה מטורפת, לא יכלתי לעשות כלום, במשך כל החודש בקושי סחבתי וכשהייתי במחזור הייתי מרותקת למיטה (אם לא מאושפזת בבי"ח). הישועה באופן מפתיעה נכפתה עלי, כבר אישרו לנו לעבור ל - IVF ואז היתה סיבה רפואית להקפיא הכל ולהמתין ובזמן ההמתנה לקחתי גלולות ברצף, ונכון בהתחלה זה היה קשה להקפיא הכל, אבל לראשונה מזה כמעט שנתיים יכולתי לתפקד. בכל מקרה ניצלנו את ההפסקה גם כדי לטפל בסיבוכים של האנדו' ונאלצתי לעבור עוד 2 ניתוחים, וגם לאחריהם לא יכולתי לחזור לטיפולים כי התפרצה אצלי מחלא אוטואימונית אחרת שהיה צריך להשתלט עליה לפני שחוזרים לטיפולים (יש הסכמה די גורפת שהמצב שבו הייתי במהלך ההזרעות הוביל או לפחות זירז את ההתפרצות של המחלה הנוספת). בסופו של דבר הייתי עם דיכוי בערך 12 חודשים לפני שחזרתי לטיפול ונורא חששתי שהטיפול יחזיר את הגלגל אחורה, אבל המנוחה שנתתי גם לגוף וגם לנפש כנראה שהועילה כי הטיפול שעברתי היה תודה לאל (ובלי עין הרע) הטיפול הכי קל שעברתי עד עכשיו (למרות שזה היה IVF ועד עכשיו עברתי רק הזרעות דרך אגב, ובנוגע לשאלה אחרת שלך הרופא שלי עכשיו היה מזועזע ששלחו אותי להזרעות עם האנדו' שלי וזה למרות שהריתי בעבר ספונטנית). לכן ההמלצה שלי היא שאת מכירה את הגוף שלך ואם את יודעת או מרגישה שאת צריכה הפסקה - כנראה שאת צריכה אותה וכדאי לקחת אותה, בסופו של דבר מירוץ נגד השעון מעכב יותר מאשר מקדם. ולגבי השאלה אם להמשיך אח"כ הזרעות או הפריה - נראה לי שדווקא במקרה שלך (אם אני לא טועה יש לך חסימה בחצוצרה אחת והשניה גם בעייתית ונוסיף על זה אנדו') חבל ללכת להזרעות.

 

[poupet 1]

תודה

הארת את עיני...

 

[yaelma1]

רפואה שלמה!

אני בעד הפסקה, כדי להתאושש נפשית ופיזית וכדי לתת לעצמך ולגוף מנוחה. עברת טראומה לא קטנה ומגיעה לך קצת מנוחה מכל זה. לגבי הזרעה או הפריה ענו לך קודם אבל ממה שאני יודעת לחולות אנדו' עדיף הפריה ולא הזרעה. יעל שגם החודש עשתה הזרעה בגלל השחלות המרגיזות שלה.