התייעצות

ben האחת

New member
שלום רב,

זו לא שטות , יש לו טיקים רצינים וכשהוא משחק בגינה לא פעם הוא הפך לקלאס בעיני הילדים.
 

השגיא

New member
ben האחת אסביר לך למה אני כותבת

שטות. כפי שקודמותי כתבו, לא כל אחד ב"מערכת" מכיר את התסמונת הזו. ונכון שמי שלא מכיר יכול לחשוב בטעות כל מיני דברים. למשל שמי שמשמיע קולות- זקוק לחינוך מיוחד. בואי ואספר לך על בני, בן 10.5 תלמיד מצטיין, שוחה בנבחרת, משתתף בחוג סיירות של ק.ק.ל. אה.. ויש לו תסמונת טוראט. הטוראט התפרץ בהדרגה לפני שנתיים בעת שגרנו באילת. לאחר מכן עברנו לגליל ולפני כשנה גילינו שיש לזה שם. עברנו תקופה מאוד קשה. של טיקים כ"כ חזקים שלילד היה קשה ללכת, הוא סבל מהתפרצויות זעם בלתי נשלטות ומקושי להתרכז. אני סיפרתי קודם כל למנהלת ולמחנך וזכיתי לשיתוף פעולה מלא. לאחר מכן, ראינו שאין ברירה וסיפרנו לילדי הכיתה. היום הבן שלי מטופל בתוספי תזונה אומגה 3 . התקפי הזעם נעלמו, טיקים עדיין יש אבל הם עדינים בד"כ. לילד שלי יש המון חברים, ואף אחד לא מציק לו. אנחנו מההתחלה הסברנו לו שזה הוא!! ושאין לו מה להתבייש! אגב, עם בעלי בקורס חובלים היה מישהו עם טוראט. אז מה? ילד חכם ומוכשר יכול ללמוד בכיתה רגילה גם אם יש לו טיקים. ישנם מספר ילדים בפורום הזה שיכולים לצאת מהשיעור כשקשה להם, ובכלל היום המערכת הרבה יותר ערוכה להתמודד עם השונה. לגבי החולשה בידיים, אפשר לפנות להתפתחות הילד, הם יפנו אותך למישהו שיודע לטפל בזה. יש המון ילדים עם הבעיה הזו... ואל יאוש גלית
 

ben האחת

New member
איך הילדים קיבלו

את ההסבר בכיתה? מה היה אח"כ? ומה התוספת מזון עושה? הבן שלי כמעט לא אוכל כלום.
 

השגיא

New member
הילדים קיבלו והבינו שיש לו

תסמונת טוראט, ומאז אף אחד לא מציק לו ואין לזה שום השפעה על החברויות והמריבות שלו... לגבי האומגה 3 תקראי בהמשך הדף גם אני וגם הלנה כתבנו על הנושא. רציתי רק עוד לאמר שכתבת לשליק "הוא יודע שהטיקים מפריעים מאוד לסבא וסבתא" לדעתי חשוב שתאספי מידע רב ככל האפשר, ותשוחחי עם הסבא והסבתא, ע"מ שהילד ירגיש נינוח וחופשי לטקטק לידם. המתח שזה יוצר אצלו מיותר ומקשה עליו מאוד. כדאי לשוחח גם איתו. להדרכה ומידע, כדאי שתיפני לבת שבע גרניט יו"ר העמותה לטוראט, ולד"ר מיקי אברמוביץ שהיא מפקחת מטעם משרד החינוך על הטוראט. בהצלחה גלית
 

ben האחת

New member
הוא מרגיש

מאד נינוח איתם זה בא מקטע שהוא מבין שמשהו קורה לו וזה מלחיץ אותם , או תקופה ארוכה הוא היה מקלל את סבתא שלו ( לפני שידענו שזה טוראט) והיא הייתה מתרגזת היות והיא מטפלת בו ואחרי כל מה שהיא עושה בשבילו לקבל פתאום מטח קללות ואחרי 5 דקות סבתא אני אוהב אותך, זה מטריף
 

mazy

New member
ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

אני מזי, ובנוסף להיותי אם למתבגר (כמעט בן 13 ) הלוקה בטוראט, אני מורה בחינוך הרגיל. קודם כל אייעץ לך כאם- אל תקבלי ללא עוררין המלצות שניתנות לך מכל מיני גורמים, גם אם מדובר בגננת של בנך. יש אנשי חינוך רבים, שאינם מצויים בתחום, ואינם מכירים את הטוראט, ובגלל שזה נדמה להם כבעייה מוזרה, הם ממהרים להמליץ על מסגרת של חינוך מיוחד. הזכרת שבנך נבון מאד, זה עוד יותר מחזק את העניין שאין "לגזור את דינו" מהר כל כך. שווה לדעתי לערוך לו אבחון, כדי לעמוד על מידת הקשיים שלו (אם יש כאלה), ורק אז, אחרי ייעוץ עם גורמים שונים (פסיכולוג למשל) להחליט. בנוסף, אני תמיד אומרת שלאם יש את תחושות הבטן הכי נכונות לגבי הילדים שלה. אל תוותרי ואל תחליטי ברגע. בדקי היטב את כל ההיבטים , התייעצי מקצועית ורק אז החליטי. כמורה, אני יכולה לומר לך שהבורות במערכת החינוך בתחום הטוראט די רבה. אנשי חינוך רבים לא מודעים לטוראט, אם אין להם קשר ישיר לעניין (כמו למשל תלמיד לוקה בטוראט הלומד בכיתתם). למרות זאת, אינני חושבת שזו סיבה להחליט שילד לוקה בטוראט ילמד בחינוך מיוחד. מורה לחינוך מיוחד יותר סובלנית ממורה בחינוך הרגיל? לא חושבת. ילד הלומד במסגרת רגילה, ומתגלים אצלו קשיים כאלה או אחרים, זוכה לשעות שילוב, להוראה מתקנת- כל מקרה לגופו, זה מאד אינדיוידואלי ותלוי במידת הקשיים של הילד. באשר לבעיות חברתיות שעלולות לצוץ בכיתה רגילה בה לומד ילד הלוקה בטוראט, כאן אין שחור או לבן. יש מקרים רבים בהם הילדים מאד תומכים ומקבלים, ולסובלנותה של המורה המחנכת יש משקל רב בעניין. מאחלת לכם הצלחה, ואנו כאן בשבילך
מזי.
 

ben האחת

New member
מזי

קודם כל תודה רבה, אני מבינה שהבן שלך לומד בביה"ס רגיל, האם את נתקלת בהתנקלויות של ילדים? כי יש לי חברה שיש לה בן עם בעיות ( לא שכליות הוא מאד חכם) והיא חושבת שאנחנו צריכים לחשוב פעמים כי את הבן שלה רצו להכניס לכיתה מיוחדת בביה"ס רגיל והיא לא הסכימה כי היא אומרת שאז ההתנכלויות של הילדים יותר גרועים.
 

mazy

New member
../images/Emo140.gif../images/Emo26.gif

כן, בני למד בבי"ס יסודי רגיל בכיתה רגילה, ועתה לומד בכיתה רגילה בחטיבה. באשר להתנכלויות של ילדים, לא אגיד לך שבני אינו נתקל בהן כפעם בפעם. בכיתה בה למד ידעו הילדים על קיומה של ה"בעיה", למרות שהוא עמד בתוקף בסירובו לספר לחבריו, ואף פעם לא הציקו לו. הוא היה (ועדיין) מאד פופולארי בקרב חבריו, תמיד כולם סביבו ומחפשים את קרבתו. שאלות דווקא כן היו מתוך התעניינות של הילדים, אך הוא מצא לו דרך להתמודד עם השאלות מבלי לפרט ולספר על הטוראט. ההצקות דווקא מגיעות והגיעו מצד ילדים אחרים שאינם מכירים אותו. אני רוצה להיות בטוחה שהבנתי נכון, אז השיקול הוא אם להכניס לכיתה ללקויי למידה בחינוך רגיל או לבי"ס לחינוך מיוחד?? על מה אתם צריכים לחשוב פעמיים? אם תשאלי אותי, יש דרך להתמודד עם ההערות של הילדים, זה לא צריך להיות שיקול למציאת מסגרת הולמת לילד.
מזי.
 

ben האחת

New member
כמו שהגננת

העמידה את המצב מבחינתה זה ביה"ס לחינוך מיוחד לא ביה"ס רגיל, מבחינתינו זה להרוס לילד את החיים, אני חושבת מה ילד כזה בוגר וחכם יעשה בבית ספר לחינוך מיוחד מבחינת רמת הלימוד?! מצד שני מה יקרה אם המורה שלו לא תהיה עם סבלנות? אנחנו מוכנים להשקיע בכל דבר שאפשר
 

mazy

New member
לגבי בי"ס מיוחד..

ראי, אינני מכירה את בנך ואת קשייו, אבל אני חושבת שזאת החלטה מאד מרחיקת לכת להחליט שילד ילך לבי"ס מיוחד, מה גם שאת אומרת שרמת האינטיליגנציה שלו גבוהה. הטוראט לבדו , על סמך הניסיון שלי בחינוך, אינו גורם שבגללו יפנו ילד לבי"ס לחינוך מיוחד. ממה שידוע לי, בי"ס מיוחד מיועד למקרים מאד קשים. אבל לדעתי, קודם פני לאבחון, רק אז יהיו בידך תשובות מקצועיות, ולא סתם חוות דעת של גננת.
 

ben האחת

New member
תודה , את צודקת גם

אני חושבת שהיא הגזימה קצת מה גם שהיא אומרת שהוא חכם וקולט כל דבר , אבל היא אומרת שהבעיות המוניטוריות שלו ( הוא נמוך לגילו ורזה) וזה גורם לו לא לגעת ברצפה עם הרגליים שלו , כאילו כל המיכלול הוא בעייתי לפי ראות עינה .
 
שלום וברוכה הבאה!!

אני לא אחזור על המלצות חברותיי , אבל אוסיף דבר מה.. רצוי לאבחן את מצבו בשניידר, ולטל תרופתית במה שמפריע לילד, לא לסביבתו. לגבי הילדים שאיתו, הם קטנים בכדי להבין, צריך להשקיע את האנרגיות בצוות בית הספר, כך שיהיה בידם כלים להתמודד, וגם ש"יגוננו" עליו בפני בעיות חברתיות שיכולות להווצר. בשום אופן לא להסכים לחינוך מיוחד, לא עד שלא מוצו כל ואני מתכוון לכל האפשרויות במסגרת החינוך הרגיל. בהצלחה
 
שלום,אפשר הסבר קצת

מהם הכלים לצוות בה"הס וכיצד הם יכולים לגונן על הילדה מבחינה חברתית? אנחנו בצעדים ראשונים עם ילדה מדהימה בכיתה ג, תלמידה מאוד טובה . הטוראט אצלה התפרץ כמו הר געש ביום אחד לפני שלושה שבועות עם שיעול כזה ובתדירות גבוה מאוד ונוסף גם פתיחה גדולה של הפה וקצת מצמוצים... כרגע הילדים בכיתה חושבים שזה שיעול ויש תזמורת משתעלים בכיתה , למרות שיש לו צליל קצת מיוחד בנתיים זה עובר כשיעול. מיד עם האיבחון פניתי למחנכת ובהמשך למנהלת בבקשה שהמורים יהיו מודעים ולא יעירו לילדה הערות לגבי השיעול וישימו לב לשינויים. התגובה של שתיהם היתה מאוד תומכת (כבר מהבן הגדול אני מאוד מעורבת בנעשה בבה"ס)"מה שרק תרצי - תגידי..."והאמת שלא ידעתי אפילו מה ואמרתי להם שנלמד את זה ביחד בהתאם למה שיבאו. סוף שבוע נעים.
 

שביק

New member
ריניהיחידי היי, אפשר ליידע את צוות

ביה"ס לגבי הטוראט ודרכי התמודדות על פי הצרכים של הילד/ה. בהמשך - ניתן לידע, על פי הצורך ועל-פי עוד קריטריונים גם התלמידים בכיתה. וזאת כמובן בשפה המתאימה לילדים בגילה. לשיקולך. זוהי הצעה בלבד. בהצלחה. שביק ואני פה לרשותכם.
 

mazy

New member
תמיכה חברתית../images/Emo26.gif

כמורה אני יכולה לומר, שהעניין החברתי הוא מאד תלוי כיתה ותלוי מחנכת. אני יכולה לומר שאני אסירת תודה למחנכת של בני, שחינכה אותו בהיותו בכיתה ג', עת התפרץ אצלו הטוראט. מאחלת לכל ילד מחנכת כזאת! למזלנו, הכיתה בה למד היתה מדהימה מבחינת ההרכב החברתי שלה, מבחינת הגיבוש של הילדים, ונוסיף על כך את עניין היותו של בני פופולארי, אז אפשר לומר שהוא לא סבל בכיתה מבחינה חברתית. הילדים לא העירו (שאלו שאלות מתוך עניין, אך לא לעגו וצחקו). אך אני זוכרת שהמורה נהגה לקיים שיחות "עדינות" עם הילדים מידי פעם כדי לבקש שיהיו סבלניים כלפיו (היו התקפי זעם פה ושם). לדעתי, אם צצות בעיות חברתיות בכיתה, הערות, הקנטות ולעג בעקבות הטיקים , חובה לשקול לספר לילדים, למרות שיהיו כאלה שיגידו שיש בכך משום תיוג, אני חושבת שזה יכול לסייע ולגרום להקלה לילד/ה. ואספר לך עוד משהו, המחנכת יכולה לתרום רבות לעניין היחס של הילדים לילד חריג/שונה בקרב ילדי הכיתה, אם בפעילויות ייחודיות לקבלת השונה, אם באמצעים שונים כדי להבליט את הטוב והמיוחד לחיוב בילדה, ובטוחה שיש בה הרבה צדדים כאלה. מקווה שהארתי מעט את העניין, מזי.
 
מזי דני ושביק תודה רבה לכם.

כרגע אנחנו לא מוצאים לנכון להסביר את הקשיים כי כרגע זה "שיעול" ובנתיים אנחנו מסבירים לאט לילדה. השאלה היתה איך אפשר למנוע\לגונן מפני מצבים שיבאו. מזי אני שמחה בשבילך שכזו היא הכיתה של בנך , אצלנו יש לאמר לזכות המחנכת שהיא מאוד נכונה לעזור ולתמוך אבל הכיתה מאוד לא מגובשת מה גם שלדעתי הבנות בגיל הזה קצת יותר קשות ו"נחשיות", מקווה לעמוד באתגרים התסמונת הזו מעמידה בפנינו. תודה וסוף שבוע נעים.
 
נראה שענו לך במקומי....

כיתה ג' זאת אופרה אחרת לגמרי. הילדים יותר מבינים, אפשר לפתוח את נושא התסמונת, המחנכת וצוות המורים חייב לקבל אינפורמציה, והדרכה בנושא, כלים, אפשר להקנות, מיקי אברמוביץ מומחית בעניין. לגבי הילדים???? תלוי, יש כיתות שאם הנושא ייפתח בפניהם, הם ירתמו, יבינו ויבליגו כשצריך. שבת שלום
 

ben האחת

New member
תודה רבה, נוכחתי

לדעת שיש הרבה בורות בנושא הזה, ועד שהגננת נכנסה לתמונה לקח לה זמן, והוא די סבל מהילדים. מפחיד
 
למעלה