התייעצות

אאייהה

New member
התייעצות

יש לי 3 ילדים. הבכור בן 7 השניה בת 4.4 והשלישי בן 1.7 שאלתי לגבי הקטן: הוא ילד מקסים ואהוב מאד ולאחרונה הוא התחיל להגיב באלימות לכל דבר שלא מוצא חן בעיניו. השעיר לעזאזל העיקרי שלו היא אחותו (4.4). היא ילדה מאד עדינה והוא קלט ש"עליה הוא יכול": הוא מושך לה בשערות, שורט אותה וכד.. היא אף פעם לא מחזירה לו. כשהוא שם לב שהיא נפגעה הוא מלטף אותה "טובה, טובה..." גם לנו הוא לפעמים מחטיף- אנחנו אומרים לו שזה לא נעים לנו ומתרחקים ממנו קצת ואז הוא מתחנף : מחבק ומנשק. ובכל זאת הכל חוזר חלילה. מה לעשות?
 
כמו בתשדיר :פשוט אימרו לא.

בגילו ה"מופלג" אינו מסוגל להבין או להזדהות עם הכאב של השני, ואני הראשונה שלא אוהבת את המשפטים שמתחילים ב"הוא לא מסוגל" אבל הפעם זה באמת כך. הם פשוט אגוצנטרים ומגיבים בספונטניות ולא יכולים להבין שלשני כואב. אז רק לומר "לא! אסור!" כפי שאתם ודאי עושים בכל המקרים האחרים, כשהוא ניגש לשקע וכדומה.
 

לאה_מ

New member
ואפשר להציע אלטרנטיבה -

יתכן שהמכות האלה באות מתוך רצון לתנועה חזקה, ואת התנועה הזו אפשר לעשות גם על כרית, על מזרון, על ספסל - לא על אחותך. כמו כן, ילדים לעתים לא יודעים לווסת את עצמת המגע שלהם, ומה שהם מתכוונים שיצא ליטוף, יוצא להם מכה - אז לפעמים גם להראות איך ללטף יכול לעבוד. צימעס כתבה פעם שהיא מציעה להם להרביץ לעצמם כדי לראות איך זה מרגיש (תקני אותי אם אני טועה) - לא ניסיתי בעצמי, אבל זה נשמע לי הגיוני.
 

zimes

New member
אכן

משני נימוקים: אחד - להרגיש איך זה, לכוונן. שני - "אתה מחליט על עצמך - אם אתה דווקא רוצה לקבל מכה, זו זכותך". לאחרונה התחלתי גם - "תשאל אותה אם היא רוצה ש... (תכה, תלטף ... ) אותה". זה אולי פחות מוצלח כשהמוכה עוד לא יכול לדבר. אבל אפשר להנחות אותו להסתכל על תגובותיו: "הוא בוכה, הוא כנראה אומר שהוא לא אוהב את זה/שזה כואב לו/שהוא לא רוצה שתרביץ". משהו מענין הוא שהרבה פעמים ילדי מרשים זה לזה להכות, לדחוף וכדו'. זה מצחיק אותם, זה חלק ממשחק. לפעמים - הם עוברים את הגבול, וזה עובר לבכי, או לזעקה - "לא! דולב! אני לא רוצה!".
 

דסי אשר

New member
נדיה - "נזיפה, למה לא קראת את המאמר

של חנה צור, כים ד"ר חנה צור, בנושא מיומנוית חברתיות של פעוטות - אמפטיה. מה נעה סתם טורחת להכניס מאמרים מצויינם ועדכניים. כל עבודת הדוקטורט של חנה צור- מבוססת על עמדה שילדים נולדים עם יכולת לאמפטיה, אבל אנחנו מזניחים פיתוח יכולת זו, כאשר יכולות אחרות, כמו שפה, כמו מוטוריקה עדינה וגסה- אנחנו ערים לחשיבות פיתוחה. כן, זו עבודה ארוכה ללמד ילדים מה קורה לאחר, משום האגוצנטריות שלהם- אבל- חנה מסבירה זאת יותר טוב ממני. דסי
 
../images/Emo9.gif סליחה...חור בהשכלה

אבל מי שקצת קראה/שמעה על סגנון החיים שלי בזמן האחרון בטח יודעת למה לא קראתי את המאמר, כמו גם את כל המאמרים האחרים...
 

דסי אשר

New member
לאה הקדימה אותי- אבל גם אני הצלחתי

וזה די הרבה בשבילי לדעת לעשות קישורים... דסי.
 

דסי אשר

New member
אם לא אצליח בקישור- הוא כאן בפורום

הראשון תחת הכותרת מאמרים. הנה הקישור: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles.asp?id=192&art_id=131
 
למעלה