התייעצות

[dory141]

התייעצות

שלום, אני באמצע שנות ה-30 בחיי ועובד במחלקת השיווק של הוצאת ספרים במרכז הארץ. בעבר הייתי גם עוזר הוראה במכללה בשרון. אני מרגיש שאני לא מנצל את הפוטנציאל שלי ומעוניין לעסוק באחד מהשניים: בעבודה בעלת אופי מחקרי (מהאקדמיה נפלטתי מסיבות בירוקרטיות שאינן תלויות בי לפני כשנתיים, במהלך התזה) ובעלת אופי שירותי. אני אוהב לעזור לאנשים, שמתקשים ושצריכים סיוע כלשהו. גם פניות ציבור או דוברות אפשרי, במחשבה שניה.אשמח גם שתכווני אותי למקומות שלא רוצים יותר מדי מבחני מיון. תודה מראש.

 

[דפנה קינן מור חיים]

לחקור או לעבוד עם אנשים?

הי דורי
בצעירותי הייתה לי תקופה שמאוד רציתי לעבוד בהוצאת ספרים... זה מעניין איך חלום של אחד הוא המציאות הלא אטרקטיבית של אחר.
ועכשיו לשאלתך, קשה לענות עליה.
אם אתה מגדיר את התפקיד הנכון עבורך כמשהו שמשלב מחקר ושירות, נשמע שאתה דווקא כן נמצא בכיוון הנכון. יכול להיות שהפתרון הוא לא שינוי כיוון אלא שיפור עמדות? זאת אומרת, אני מאמינה לך שאתה מרגיש לא מסופק ושאתה לא ממצה את היכולות שלך, אבל מה היה קורה עם היית מנהל שיווק בחברה מאתגרת ומקצוענית ומרצה בכיר במכללה? היית מרגיש יותר מסופק?
יש משהו בשילוב של טיפוס חקרני וטיפוס שירותי שאינו מובן מאליו. אלה לא טיפוסים משלימים קלאסיים ולמצוא תפקיד שעונה על שני הצרכים האלה זה יותר מורכב. הנטייה החקרנית בד"כ יושבת על עשייה שאינה מכוונת אנשים.
כמו כן, צריך להבין מה אתה מגדיר שירות ומה זה הצורך לעזור לאחרים. זה מגדיל את הפער שדיברתי עליו בין הנטייה החקרנית - לשבת מול אינפורמציה ולהעמיק בה; לבין עבודה שהיא יותר טיפולית.
בוא תנסה קצת להגדיר את שני הדברים וננסה להמשיך משם.
כמו כן, מה למדת? האם סיימת את התואר השני?

 

[dory141]

תשובה

שלום דפנה ותודה שענית. לצערי, הפיתרון הוא בכל זאת שינוי. בפירמה שבה אני עובד אין כל אפשרות קידום ואני מרגיש, שכעת הזמן לעבור למקום אחר, עם יותר אנשים (לא מיליון, 10-20 זה בסדר יחסית) ובגילאים קרובים יותר לשלי. מבחינתי, לתת שירות הכוונה היא לאנשים פרטיים ולא לחברות . נבחנתי לחברה, שמההצעה שלה נדמה היה שמדובר בעזרה לבודדים ומתברר היה שעליי לעזור לחברות ממשלתיות. מעבר להטעייה במודעה, לא ראיתי שום סיבה לחזק גופים שממילא חזקים ולכן סירבתי במהלך הריאיון. מבחינת מחקר, הכוונה היא לריכוז ולניתוח נתונים. אני טוב בזה לדעתי, אבל קשה לי להגיד האם יותר מאשר עבודה שאני מכנה שירותית. למדתי בחוגים למזה"ת ומדע המדינה וסיימתי תואר ראשון ב-2007, התואר השני היה במזה"ת וסיימתי אותו בשנת 2010. שני התארים אגב, מטעם אוניברסיטת ת"א. הוא היה במסלול עיוני. לאחר הפסקה בת שנה, רציתי להתקדם באקדמיה ועל כן התחלתי במסלול מחקרי בביה"ס להיסטוריה (קשור לחוג למזה"ת בו למדתי) . שם למדתי עד 2013, אז הופסקו לימודיי (אי עמידה בלוח הזמנים, פריטת המרצה ומינוי מחליפה שלא התמצאה בחומר מטעם האוניברסיטה, בשל מחסור במועמדים טובים יותר). מקווה שהבהרתי מעט את התמונה.

 

[dory141]

הבהרה

אני מעדיף, ככל שהעניין תלוי בי, לעבוד בסביבת עבודה שקטה וקונסטרוקטיבית, אם ניתן ללא אלמנטים של עיסוק באדמיניסטרציה בעבודה שלי (סליחה על השחצנות, אבל לא למדתי שני תארים באוניברסיטה בשביל לתייק מסמכים. גם בוגר כיתה י' יכול לעשות את זה).

 

[dory141]

סליחה שאני מעמיס, אבל עוד מידע חיוני

ארצה לציין,ששניים מחבריי הטובים נמצאים במצב דומה לשלי מבחינה תעסוקתית ואף גרוע מכך. אחד עבד כיועץ להשקעות זרות בבנק וכיום הוא יושב בבית, בגלל תרגיל מסריח שעשה לו קולגה. אחד אחר כבר הספיק לרדת מהארץ (היה אקדמאי שנתקע בסגל הזוטר באוניברסיטה שבה לימד). "למזלי" הם נשואים עם ילדים קטנים ואני לא. הבעיה היא, שבראייה לאחור, שלושתנו לא היינו מהמצטיינים בתיכון או בכיתה אבל היה לנו פוטנציאל שלא ממש נוצל. אם לפני 17 שנה, ביום חלוקת התעודות של התיכון שלנו בת"א, מישהו היה אומר לנו שנמצא את עצמנו כפי שאנו כיום, לא הייתי מאמין לו . שלושתנו אנשים טובים, עם רצון לתרום ובכל זאת כל אחד נדפק מקצועית מסיבותיו שלו. המפתח הוא כיצד לקום מהקרשים, לנער את התסכול הצידה ולתעל את כל הכישורים וניסיון החיים שלנו לטובתנו, במובן המקצועי כמובן ובמקרה שלי גם במישור האישי. אודה לך על עצות מנחות. תודה.

 

[dory141]

עוד תוספת

תחום התעניינות מאוד מרכזי שלי הוא קולנוע. הייתי שמח להפוך את התחביב למקצוע, גם אם זה כרוך בהכשרה כלשהי (אני מאלה שאוהבים ללמוד). הערה- הדגש הוא על סקירת קולנוע, לא על עשיית סרטים.

 

[דפנה קינן מור חיים]

חשבת פעם על מכוני מחקר חברתי?

הי דורי,

הרבה אינפורמציה. וזה מאוד עוזר.
כמה דברים לי אליך:
קודם כל, אף פעם אל תשווה את עצמך לאנשים אחרים. לא כאלה ש"מצליחים" ממך יותר ולא כאלה שפחות. לכל אחד יש את הסיםור והנסיבות שלו, וההשוואות האלה בד"כ לא מחזקות.
תסתכל אל עצמך פנימה (ואולי גם במראה), ואם אתה באמת מרגיש שאתה מתוסכל ולא ממצה את הפוטנציאל - אז ברור שאתה חייב לשנות. אם לא טעיתי בחשבון (אף פעם לא היה הצד החזק שלי), אתה בן 35 וזה לא שלא עשית כלום עד היום. יש לך שני תארים וניסיון בעבודה מעניינת. מן הסתם עבדת בעוד מקומות לפני המקום הנוכחי וצברת ניסיון מגוון. אתה עדיין עובד, נכון?
מהתיאור שלך עולה לי אפשרות שנראית לי מעניינת ומתאימה של עבודה במכוני מחקר. לא מכונים שמכוונים למחקר שיווק (אם כי שם יש יותר כסף), אלא מכונים כמו מכון ואן ליר, מכון אדווה, מרכז שלם, מכון ראות, מרכז טאוב ועוד. אלה מכונים שעושים מחקרים חברתיים. לכל אחד יש את הנטייה הפוליטית שלו ואת התחום הדומיננטי בהם - מי בדמוקרטיה, מי בהיסטוריה, אבל הם בהחלט יכולים להיתרם מהניסיון האקדמי והמעשי שלך, ואתה משלהם.
מה אתה אומר?

 

[dory141]

תשובה

תודה דפנה, העניין הוא שגם בתת מודע אנשים מודדים את עצמם ביחס לחברים, כי כל אחד רוצה לדעת "מה הוא שווה" (ובשיחות עם אותם חברים הנושאים עולים, זה מעסיק אותנו, לא נדבר על הכנת שיעורי בית כי אנחנו כבר לא בני 18) . אני אכן עובד ומנסה לשנות את מקום עבודתי. את צודקת, מכוני מחקר כאלה הרבה יותר מתאימים לאופי שלי. הגשתי מועמדויות בעבר, ולאור הנתונים שהצגת, אין כל סיבה שלא אגיש מועמדות בשנית. נראה לי שהכיוון הזה לפחות שווה ניסיון. רוב תודות. אשמח לעדכן.