פעם הייתי בהלם כשנכנסתי לכיתה של אחד הילדים
הגעתי כדי להוציא אותו באמצע יום לימודים לצורך משהו, וקודם כל, הסביבה מאד רועשת. במסדרון רועש. יש המון דברים מזמזמים, יש עבודות במתחם בית הספר, יש מורים שעוברים ומדברים במסדרון בזמן שיעור. נכנסתי לכיתה, והמורה שאלה אותי את מי באתי לקחת, אבל לא הצלחתי לשמוע אותה בכלל בגלל רעש הרקע של המזגן. הבן שלי לא שמע אותי כשהזכרתי לו לקחת את התיק. בנוסף על כל זה, הילדים לא הפסיקו לרגע לדבר.
 
אני עצמי מלמדת באוניברסיטה בכיתה שיש בה מספר כפול של סטודנטים מכיתת בית ספר. יש שקט. במסדרונות שקט. הסטודנטים לא מדברים (ואם הם מדברים, אני מסיימת את זה איך שמתחיל). הבת שבחטיבה היתה אצלי בכיתה ואמרה לי: "אמא, איזה כיף לך! כל כך שקט באוניברסיטה!". אני חושבת שאני במיוחד מקפידה על שקט, זה לא רק קשור לזה שהסטודנטים הם מבוגרים, אבל בבירור יש הבדל משמעותי. אני ממש לא יודעת איך הם מצליחים ללמוד משהו בחטיבה.
