התייעצות

[lightflake]

מה הקשר ?

 

[ספרנו1]

לו היית מכיר את המדיטציה הטרנסנדטלית היית יודע שלא ממלמלים מנטרה.
ואולי תספר לנו על המדיטציה הנפלאה שאתה מתרגל אשר מעוררת בך תחושות פרנויה וחשדנות.

 

[מודטחדש]

כתבתי כבר למיסט

אתה יכול לקרוא לי איך שבא לך. הקפה שהצעת לממן ברוחב לבך, לא בא לי עליו. הוא נראה לי מר מידי.
המדיטציה הטרנסנדנטלית היא מאוד שונה מ-"

מלמול מנטרה הודית​

". ולגבי מצפון והתחזות, חשוב בבקשה שוב במה שאתה מאשים אותו (לא אותי, אלא את דניאל). אני מאוד מעריך אותו וצר לי עליך בגלל השליליות הזו שלך. נראה שההשפעה הטובה של הודו מתחילה להעלם לך. עשן לך שוב קצת גראס או מת' או מה שבא לך. אולי זה יעזור לך.

 

[ינוקא1]

ככה וככה.

אני חושב שהדרך שסינבד הציע היא מצויינת.

עצם ההתכוונות "לא להתייחס לעצמינו ברצינות רבה מידי" , גורמת לכך שנמצא את הדרך לשם.
עצם זה שאדם מציב לעצמו מטרה כזאת , כבר אומר שהוא בדרך הנכונה.
ואחרי זה , השאר הרבה יותר קל.
כי אחרי שיש את המודעות ואת ההתכוונות , נשאר רק למצוא דרך מתאימה.

זו יכולה להיות מ"ט , יכולה להיות גם דרך אחרת.
אני חושב שמ"ט היא דרך טובה שעזרה להרבה אנשים.

לא הייתי אומר שהיא הדרך היחידה , ואני לא חושב ש"הוכחות מדעיות" הן אלו שצריכות לקבוע בנושאים רוחניים בכלל , ובנושאי מדיטציה בפרט.

זה טוב ויפה כ"סיוע" , להגיד למשל : "יש גם מחקרים שאומרים שזה עוזר למתחים " .... אבל אמירה כמו :
"זו הדרך היעילה ביותר שהוכחה אובייקטיבית לנטרול מתחים ולא לשחק ב-נדמה לי"
מראה על חוסר הבנה בסיסי של "רוחניות מהי"

המדע אכן שואף ל"אובייקטיביות" - זו המעלה שלו וזה גם החסרון שלו.
כי אין אובייקטיביות בעולם התודעתי

יתכן שהמדיטציה הכי טובה עבור הקוסמת היא למשל "לקפל כביסה" , ויתכן גם שמ"ט היא הדבר הכי לא מתאים עבורה.
ברוחניות האדם צריך לפתח את תחושותיו , את יכולתו להרגיש דברים בצורה עדינה , ולסמוך על זה.
(מה שאתה קורא "לשחק בנדמה לי")

בשביל זה צריך לצאת מאשליית ה"אובייקטיביות" , להתנתק ממה שאנחנו חושבים שהוא "קרקע מוצקה" , ולהיכנס לתוך המרחב שהכי מפחיד אותנו כבני אדם - מרחב האי וודאות.

מי שלא סומך על ה"נדמה לי" שלו , מי שכל הזמן מחפש את ה"קרקע" של מחקרים , ו"אובייקטיביות" , ורוצה כל הזמן להרגיש שה"עדר האנושי" ביחד איתו , לעולם לא יתפתח.

האדם היחיד שיכול להתפתח ברוחניות זה מי שיש לו את האומץ לפתח את יכולתו ללכת לבד - בלי מחקרים ובלי "אובייקטיביות".

 

[הקוסמת הורודה2]

או שפשוט מנסים ומה שעובד עובד

אין ערובה לכלום אבל גם אם הולכים עם העדר אם זה עובד עבור האדם זהלא משנה
אם הוא הגיע עם העדר או בכוחות עצמו . עם נדמה לי או בלי.

 

[ינוקא1]

כל עוד אכפת לך מה חושב העדר

את עדיין לא יכולה "לפגוש את עצמך".

מי שמתחשב בעדר בכל דבר , פשוט אין לו אומץ.
ומי שאין לו אומץ , לא יכול ללכת בדרך רוחנית אמיתית.

זה סיפור מתוך ספר "שערי קדושה" (ספר מבוא לקבלה שחיבר רבי חיים ויטאל תלמיד האר"י) :


"מעשה באיש אחד, שהיה מתענה רוב הימים, ועושה כמה צדקות, ומשיא כמה יתומים, אבל היה רודף אחר השררה.

ובא אצל המתבדדים שהגיעו אל מעלת הנבואה, ואמר אל הגדול שבהם : אדוני בחסדך הודיעני טעם זה, למה אחר שעשיתי כל מעשים טובים האלה, למה לא זכיתי למדרגת הנבואה לומר עתידות כמוך ?

אמר לו, קח לך כיס מלא אגוזים ותאנים, ותלהו על צוארך, ולך אל רחוב העיר בפני גדולי העיר ונכבדיה, וקבץ נערים, ואמור להם, הרוצה שאתן להם תאנים ואגוזים, יבוא ויכה אותי בידו על צוארי, ואח"כ על לחיי, ואם כן תעשה פעמים רבות, שוב לי, ואני אדריכך בדרך השגת האמת.

אמר לו : אדוני, ואיך יתכן זה לאיש נכבד כמוני ?

אמר לו : וכי דבר זה גדול בעיניך ? אין זו אלא הדרך הקלה שתצטרך לעשות אם תרצה שנפשך תראה אור האמת !
מיד עמד והלך לו בפחי נפש."

 

[הקוסמת הורודה2]

סטירות אצלך זה מוטיב חוזר

אבל בסדר הבנתי את כוונת הסיפור

 

[ינוקא1]

 

[הקוסמת הורודה2]

סטירות ואז חיבוקים

 

[ינוקא1]

שניהם טובים , כשהם נעשים ממקום טוב.

 

[מודטחדש]

כבר ראינו בעבר

שאתה ואני מבינים את המושג "רוחניות" באופן שונה. לי אין בעייה עם זה. אם רוחניות עבורך זה "לעשות כאילו" שיירווח לך. עבורי, המדיטציה הטרנסנדנטלית היא הגשר הנפלא בין מזרח ומערב. בין הגישה האובייקטיבית של החיים לזו הסובייקטיבית. כי כיום, ניתן לאשש בסבירות סטטיסטית גבוהה ביותר כמעט כל חוויה סובייקטיבית. האובייקטיביות לא מפחיתה כהוא-זה מהחוויה הסובייקטיבית הנפלאה, וזה עובד גם באופן ההפוך.

 

[ינוקא1]

אתה תגיע לרוחניות אמיתית

אך ורק כאשר תעמוד מול אי הוודאות בעיניים פקוחות.
רק כאשר תבין כמה אתה רחוק מהבנה.
רק כאשר תדע שהעולם הוא מסתורין , וההבנה של המדע היא בקושי טיפה בים מהפלא הנמצא לפנינו.
רק שהמדע מנסה להציג כאילו הוא "הכל" ....

אני מניח שהמהרישי רצה שיהיו מחקרים כדי לקרב את המ"ט לציבור המערבי , אבל אני מניח שהוא בעצמו ידע בבירור שמחקרים לא באמת יכולים למדוד רוחניות.

אני דווקא מציע לך לדבר על זה עם דניאל.
אני לא מכיר אותו אישית , אבל מהפורום ברור לי שהוא אדם עם הבנה רוחנית טובה.

 

[מודטחדש]

אני אגיע לרוחניות

רק כאשר אתנסה בהתנסויות רוחניות. בהתנסויות מדיטטיביות. לא על ידי הבנה. לא בעינים פקוחות. כמו שכבר כתבתי כאן. מיסתורין הוא בערות. לא להבין משהו ואז הוא הופך למיסתורי. מסכים שהמדע לא יכול לפרש הכל. למרות שכשהפיזיקה מדברת על תורת המיתרים, השדה המאוחד, היא מדברת על הכל. מה שהיה. מה שהווה. מה שיהיה. עד גבול מסוים מחקרים יכולים למדוד רוחניות. המוח שלנו, במצבים רוחניים מסויימים פועל בצורה מסויימת. את זה ניתן למדוד. יחד עם זה, למדוד הארה, המדע לא מסוגל.

 

[ינוקא1]

נתחיל מזה שתבין \ תחווה , שכל מה שאתה מבין \ חווה

הוא טיפה בים מול האמת.

"תכלית הידיעה שלא נדע".

ומדענים אמיתיים יודעים שככל שהם מבינים יותר , התעלומות ש"נפתחות" בעקבות ההבנה , רק רבות.

תשאל ילד "האם אתה יודע חשבון ?" הוא יגיד לך "בטח !" כאשר כל מה שהוא יודע זה אולי לוח הכפל.
תשאל פרופסור למתמטיקה , "האם אתה יודע מתמטיקה ?" אז הוא יגיד לך שהוא מתמחה בתחום כזה וכזה , שהוא תחום אחד מתוך תחומים רבים ושונים , ושיש גם בתחום הזה עוד אינסוף מה לחקור.

אז בקיצור - ככל שמבינים יותר מבינים כמה לא מבינים.
ובוודאי שזה נכון לגבי הפיזיקה המודרנית של תורת המיתרים , השדה המאוחד ושאר מה שציינת.

כאשר תבין \ תחווה את זה , את אפסות ההבנה \ חוויה שלך מול האינסוף שעדיין לא הבנת \ חווית , רק אז תגיע להבנה \ חוויה אמיתית.

 

[מודטחדש]

ינוקא יקירי

כבר כתבתי לך ואתה לא מסוגל להבין את זה, אני מתנסה באינסוף, מתנסה בהוויה. בכל פעם שאני כותב את זה, אתה תוקף אותי עם ילדים ומתמטיקאים. נכון, כשיש התנסות מסויימת טוב גם להבין אותה. אני יודע בשתוכך, בתוכי, בתוכו של כל אחד יש כל הידע - על הכל. כדי להיות עם כל הידע (כל פעם כשמשהו ממנו נדרש), אתה צריך שיטה פשוטה להושיט יד ו...לקחת. הארה היא לחיות 24 שעות ביממה ו-7 ימים בשבוע, כל שבוע, במקור של כל הידע. לפני ההארה, התנסות מדיטטיבית היא הדרך להתנסות בזה באופן חלקי. בהארה זה מתייצב לגמרי.

 

[הקוסמת הורודה2]

יש בזה הרבה תודה סינבד

 

[בן טל-שחר]

תשובה מצויינת

 

[בן טל-שחר]

יש ז'אנר של מדיטציה / תרגול

שבמסגרתו עוצמים את העיניים ונכנסים בדמיוננו לתוך מקום כלשהו.
מאד מפורסם ופופולרי כיום התרגול של "מקום שקט" או "מקום בטוח".

זהו ז'אנר מאד רחב ועשיר של מדיטציות / תרגולים, שמכיל כלים מדהימים ואפקטיביים מאד למגוון נושאים.
חלקם דורשים מיומנות גבוהה, אחרים הרבה פחות.

כשקראתי את מה שכתבת ואת השאלה שלך, עלה בי זכרונה של עבודה פנימית מסויימת, שבמסגרתה:
עוצמים את העיניים
מניחים את גופנו בתנוחה נוחה
מרפים את הגוף, מתענגים על הנשימה
(עד כאן זאת רק ההקדמה הכללית)
ואז:

נכנסים לתוך מרחב מתאים כלשהו בדמיוננו
ושם פורקים הכל, בדמיוננו
אפשר לצרוח, לצעוק, להגיד דברים, להתבטא

אני לא בטוח כמה אפשרי לעשות זאת באמצעות הדרכה כתובה אולם אחרי שפעם אחת מנחים אותך בלייב, זה מאד קל ומקל.

אינני יודע אם זוהי התשובה שרצית ואינני יודע כמה יהיה לך טוב לעשות זאת. קשה מאד לספק עצות והדרכה בצורה עקיפה, דרך התכתבות באינטרנט עם מי שלא מכירים, אז את מוזמנת לראות בכך רעיון כללי שאולי יכול לסייע במשהו ואולי הוא בכלל לא רלוונטי.
בכל מקרה, כל תרגול פנימי שניתן לך בעקיפין ובהתכתבות באיזשהו פורום באינטרנט, לא משנה מי נותן לך אותו (אפילו המדריך הטוב ביותר בעולם), נגעי בו רק אם את נמשכת אליו (לא בכוח) והמשיכי בו רק אם הוא בבירור עושה לך טוב ונעים (אחרת להפסיק מיד). כללי בטיחות שכאלה.

 

[הקוסמת הורודה2]

תודה

 

[מודטחדש]

ספרי לי בבקשה

איך זה עובד עליך.