התייעצות

[נובמברית]

התייעצות

שלום לכולן,
אשמח להתייעץ על המקרה האישי שלי ולשמוע דעות..
בת 32, בבית ילד אחרי 16 טיפולי IVF שמתוכם, 2 הפלות מוקדמות, ברקע, בעיות קרישה מטופלת בקלקסן ואספירין.
בסבב השני, 9 IVF מתוכם 3 הריונות - 1 הפלה מאוחרת, 1 חושדים בחוץ רחמי אך בפועל לא ראו כלום בשביל לאמת רק בטא שלא זזה חודשים, והפלה מוקדמת.
בהתייעצות עם רופא הפלות חוזרות הפנה לבדיקות גנטיות, שאת רובן עשיתי בעבר, כולל קריוטיפ שיצא תקין..
כרגע שלוש אפשרויות:
1. להמשיך בטיפולים ולקוות לטוב
2. לעשות לפני כל טיפול PGS - סינון גנטי לעוברים, עלות גבוהה, לא בטוח שהקופה תשתתף.
3. תרומת ביצית.

לא יודעת כבר מה לעשות, מיואשת ונואשת.. אשמח לדעתכן

 

[נובמברית]

מקפיצה

 

[ginger lemon]

אני לא הייתי מוותרת בינתיים

3 הפלות מתוך 9 הן דבר מבאס אבל גם יש לך הוכחה חיה מהעבר שניתן להצליח להרות, לפעמים אחרי יותר סבבים ממה שהיינו מצפים, אבל הצלחה זו הצלחה.
הייתי בודקת אם צריך להעלות מינון אספירין וקלקסן ושוקלת לעשות שוב צילום רחם והיסטרו' אם לא עשית אחרי ההפלות.
למה המחשבה על תרומת ביצית? איך היו השאיבות/הפריות עד כה? אם היו עוברים להחזרה זו נשמעת לי קפיצה מרחיקת לכת..
לגבי pgs אני פחות בטוחה. בחו"ל נוהגים לעשות כשיש הפלות חוזרות, אז אולי זה שווה בדיקה.

 

[נובמברית]

זו בדיוק הבעיה

קודם כל תודה,
ההתייחסות הזו לילד היא נכונה, אבל היא גם מאוד בעייתית, כי נכון שיש שבעבר הצלחנו, אבל הרופא הנוכחי הצליח סוף סוף להודות שבמקרה שלי, הוא לגמריי סוג של נס,
במשך כמעט שנה אחרי הפלה כואבת מאוד מאוד, הייתי צריכה להתחנן בפני הרופאים שיתנו לי בדיקות נוספות כי כולם תחת הטענה, יש ילד אין סיבה שלא יהיה עוד אחד וזה מתסכל..

 

[orile32]

מנסה לזרוק רעיונות...

ראשית, מצטערת לשמוע על דרככם המתארכת.
אני מנסה לחשוב על עוד דברים שכדאי לבדוק, או שתוודאי שבדקת:
האם גם בן זוגך עשה קריוטיפ?
מתי עשית היסטרוסקופיה לאחרונה? צילום רחם?
תפקודי בלוטת התריס? נוגדנים?
מי הרופא שהתייעצת איתו בנוגע להפלות חוזרות? ה-מומחה שמדברים עליו כאן הוא פרופ' קופרמינץ. לא הייתי מוותרת על פגישה אצלו.
אולי יש משהו שהרופאים פיספסו. 3 הפלות (שכבר מטופלות עם קלקסן) מצדיק בירור נרחב.
הייתי עושה את כל הבירורים לפני שהייתי הולכת לתרומה.... את צעירה וכן מצליחה להשיג הריונות, רק צריך לראות איך שומרים עליהם...
&nbsp
עוד מעט יבואו עוד בנות עם רעיונות נוספים....
בהצלחה רבה וחיבוק

 

[נובמברית]

תודה

שנינו עשינו קריוטיפ, והיסטורסקופיה עשיתי בדצמבר, צילום רחם טיפה לפני,
ב. התריס נבדק בימים אלו, בעקבות ההמלצה של כארפ (הרופא שהתייעצתי איתו), והוא טוען שהבעיה ככל הנראה גנטית, אצלי או אצל העוברים..


אוף אני נואשת..

 

[יהיה בסדר111]

מצער לשמוע

ובכן נראה לי שרצת מהר מידי למחשבה של תרומת ביצית, את צעירה ואת צריכה למצות את כל האפשרויות עוד לפני שאת מתחילה סבב נוסף...
הרי עם כל הכבוד לתרומת ביצית אף אחד לא דן בהיבט הפסיכולוגי של תרומת ביצית לא מבחינת ההורה ובודאי לא אצלך שיש לך כבר אחת גנטית שלך [סליחה על הבוטות] ולא מבחינה זוגית ולא מבחינת הילד מה אומרים לו ואיך אומרים...העיקר שיהיה הריון וזהו...מקומה של כבוד לתרומת ביצית שמור לאלה שאפסו להם הסיכויים או שסחבת הטיפולים כבר מסכנת אותם אבל לא במצבך...
אולי שווה לבצע לפרסקופיה?
אולי שווה לבצע IMSI במעבדת בר טוב או בראשון?
אולי אמבריוסקופ?
אולי סטימולציה של סבב טבעי?
תנסי לקבל עוד חוות דעת מעוד רופאים בכירים ואל תרימי ידיים מביציותייך שלך כזה מהר!!! בהצלחה.

 

[polly121]

היי, שאלה

היית עם קלקסן ואספירין בשלוש ההפלות?
אני גם אחרי שלוש הפלות, בלי הטיפול הזה, מצאו לי קרישיות רק עכשיו למרות שההפלות היו כבר קודם לאבחון.

 

[נובמברית]

בשלוש האחרונות כן

אבל אל תשכחי שאצלי ככל הנראה העוברים פגועים גנטית. ואחת ההפלות הייתה בשבוע מתקדם..

 

[נונו2014]

אחלא של ניק איך לא חשבתי עליו.

היי חמודה ..צר לי על הדרך המתארכת שלך ..
זה שיש ילד אחד לא אומר הכל , לדעתי את צריכה לחזור על בדיקת הקרישיות .לפי פרופ קופרמינץ קרישיות יכולה להתפתח גם אחרי לידה ובמיוחד אם יש בעיית קרישיות אחרת .
ממליצה על אבחון של בלוטת התריס ..נוגדנים לבלוטה .
לשקול סטרואידים בטיפול .
הגברת מינון קלקסן ואספירין .
להחליף רופא / מעבדה .
ואת בידיים טובות אז סבלנות ותחכי לתשובות והלוואי שהבעיה אם תתגלה אחת תהיה עם פתרון קל .
שוב אחלא של ניק בחרת לך ...הוקסמתי

 

[נובמברית]

תודה על התשובות!
אומנם לא אצל קופרמינץ אבל אצל כארפ..

 

[ו א ג ו ס]

צימררת אותי

נשמע שעברת גיהנום סיוטי לגוף ואין ספק שגם לנפש. כל כך הרבה נסיונות, כל כך הרבה התחלות וסטירות לפנים - ונשמע שאת פתוחה ומוכנה כבר לחשוב על מציאת פתרון אחר. אין לי פתרונות, אבל אני חלוקה על דעת הרוב שגורס שאפשר להתעלל בעצמך כ"כ הרבה ללא השלכות. רופא אמר שיכול להיות שהנסיך שיש לך בבית הוא נס? אולי שווה לקבל את דעתו? לחשוב על משהו אחר כדי שלנסיך תשאר אמא שפויה ובריאה (סליחה אני עוד תחת השפעת הסרט מלפני שבוע, על המטופלת שחלתה בסרטן).
אם בדיקות גנטיות לך ולבעלך לא הניבו תוצאה חד משמעית, אם בעית קרישיות או הפלות חוזרות טופלו ןלא הביאו פתרון (הpgs נשמע רעיון מוצלח גם)- זה שאת כרונולגית בת 32 לא מהווה -בעיני- שיקול מכריע. גם לא החומר הגנטי. אני מאמינה-תבחני את עצמך-שלא יהיה הבדל בין הילד שיש בבית לאחיו או אחותו גם אם יחלקו רק חצי מכמות הדנ"א. אחים זה בלב ולא רק בדם.
לא מגיע לכם להינות כמשפחה, בלי הספיח הכואב של זריקות בדיקות דם הפלות בתי חולים וההד הכואב ברקע?
את רוצה היריון או ילד?
(סליחה מראש אם כל זה לא מתאים, אני מצומררת מהדרך שעברת כבר..)
בהצלחה!

 

[נובמברית]

כאילו דיברת מגרוני

זה ב-ד-י-ו-ק מה שאמרתי השבוע לפסיכולוגית שלי.
כל הסובבים אותי תממי דעים שבגלל שיש ילד אחד בבית אז זהו, הגוף יודע להיות בהריון, להחזיק הריון וללדת, אבל סטטסטית, 6 הריונות מול ילד אחד, בכל תחום אחר בחיים היו מכריעים אחרת, פה אולי בגלל הגיל לא ממהרים לתת לי אפשרויות אחרות.
החלטתי שהגיע הזמן שאני אשים לעצמי את הגבול,
כי קודם כל עייפתי ושנית, יש מישהו בחיים שלי, שמגיע לו אמא בריאה.