התייעצות
- פותח הנושא התוהה13
- פורסם בתאריך
הי
היכולת להדריך דרך המדיום הזה די מוגבלת
לא יודעת למה את מתכוונת בתיסכול. לצורך המענה -אני אניח שאת מתכוונת לאמירת "לא".
מתן הסבר
גם כשהם קטנים חשוב ונגיע להם שנאמר לא רק "לא" אלא ביחד עם זה גם "למה לא".קצר.כדי שיבינו שה"לא" לא קשור למצב הרוח שלנו,ואינו שרירותי,אלא עם סיבה אמיתית.
[אבל ההסבר-קצר מאד וענייני,לא "מגילת אסתר".]
חשוב גם ביחד עם אמירת ה"לא" לתת אופק לאפשרויות נוספות כמו
1. אי אפשר עכשיו אבל יהיה אפשר אחר כך. [וגם לומר מתי אחר כך]
2.. אי אפשר את הדבר הזה אבל אפשר את הדבר ההוא.
חשוב לקחת בחשבון שזו תקופה ראשונית שהילד שלך לומד כללי "מותר ואסור.".הדרך של הקטנים ללמוד היא של ניסוי ותעיה,עם חיצי הכוונה של ההורים.
מכיוון שיכולת ההפנמה בגילאים הפעוטים איננה משופרת [כך גם אצל לא מאומצים...] הורים חייבים להיות עם הסבלנות לומר שוב ושוב ושוב ושוב ושוב עד שזה נקלט מופנם והופך לחלק טבעי בהתנהגותו של הילד.
ועוד משהו-במרוצת הזמן ל "לא נושכים" אפשר להוסיף משהו שאת מבינה שקורה,מבחינת הרגש שלו כמו
"אני רואה שאתה מאד כועס שאני לא מרשה לך עוד גלידה היום ,וכנראה בגלל זה נושך אותי. תגיד לי "אמא,אני כ ו ע ס עלייך". [גם כאשר עדיין לא יודע לדבר,הוא יקשיב ויתרשם שביטוי בדיבור על כעס עדיף על פני נשיכה]
וחוץ מההנחייה הזאת....
מורגשת דרך האותיות שלך האינטנסיביות של התקופה הראשונה. זה בכלל בכלל לא קל.נסי לרתום גם את הבכור שלך,חברות שלך וכל תמיכה אחרת,אלייך.
היכולת להדריך דרך המדיום הזה די מוגבלת
לא יודעת למה את מתכוונת בתיסכול. לצורך המענה -אני אניח שאת מתכוונת לאמירת "לא".
מתן הסבר
גם כשהם קטנים חשוב ונגיע להם שנאמר לא רק "לא" אלא ביחד עם זה גם "למה לא".קצר.כדי שיבינו שה"לא" לא קשור למצב הרוח שלנו,ואינו שרירותי,אלא עם סיבה אמיתית.
[אבל ההסבר-קצר מאד וענייני,לא "מגילת אסתר".]
חשוב גם ביחד עם אמירת ה"לא" לתת אופק לאפשרויות נוספות כמו
1. אי אפשר עכשיו אבל יהיה אפשר אחר כך. [וגם לומר מתי אחר כך]
2.. אי אפשר את הדבר הזה אבל אפשר את הדבר ההוא.
חשוב לקחת בחשבון שזו תקופה ראשונית שהילד שלך לומד כללי "מותר ואסור.".הדרך של הקטנים ללמוד היא של ניסוי ותעיה,עם חיצי הכוונה של ההורים.
מכיוון שיכולת ההפנמה בגילאים הפעוטים איננה משופרת [כך גם אצל לא מאומצים...] הורים חייבים להיות עם הסבלנות לומר שוב ושוב ושוב ושוב ושוב עד שזה נקלט מופנם והופך לחלק טבעי בהתנהגותו של הילד.
ועוד משהו-במרוצת הזמן ל "לא נושכים" אפשר להוסיף משהו שאת מבינה שקורה,מבחינת הרגש שלו כמו
"אני רואה שאתה מאד כועס שאני לא מרשה לך עוד גלידה היום ,וכנראה בגלל זה נושך אותי. תגיד לי "אמא,אני כ ו ע ס עלייך". [גם כאשר עדיין לא יודע לדבר,הוא יקשיב ויתרשם שביטוי בדיבור על כעס עדיף על פני נשיכה]
וחוץ מההנחייה הזאת....
מורגשת דרך האותיות שלך האינטנסיביות של התקופה הראשונה. זה בכלל בכלל לא קל.נסי לרתום גם את הבכור שלך,חברות שלך וכל תמיכה אחרת,אלייך.
ובנוסף-
תגיבי על התגובה שלו: אמרי לו "זה לא נעים לי", או "אתה מכאיב". מאחר והוא רק חודש וחצי בבית, סביר שהוא לא מסוגל להתבטא ולשחרר את התסכול/כעס/מתח במילים. תמללי לו את זה. סביר להניח שכשירכוש את השפה יפחת השימוש באלימות, כפי שתופעה של צריחות ובכי מורידה מינון עם התפתחות הדיבור.
תגיבי על התגובה שלו: אמרי לו "זה לא נעים לי", או "אתה מכאיב". מאחר והוא רק חודש וחצי בבית, סביר שהוא לא מסוגל להתבטא ולשחרר את התסכול/כעס/מתח במילים. תמללי לו את זה. סביר להניח שכשירכוש את השפה יפחת השימוש באלימות, כפי שתופעה של צריחות ובכי מורידה מינון עם התפתחות הדיבור.
נשיכה או צביטה ושאלת המשך
פיצקי שלי נשך בימיו הראשונים בארץ, נשך אותי בפרקי אצבעותי והותיר אותי עם סימנים שנותרו יום-יומיים
כשזה חזר על עצמו עשיתי עצמי בוכה למספר שניות, פיצקי הפסיק לנשוך ומביע את תיסכולו מאז בזריקת המוצץ או בפעולה של כאילו סורט אותי אך ללא סריטה אמיתית
לגבי ההסברים והתגובה לתיסכול: חייכנית ואחרים פה הרבה יותר מנוסים ממני במענה לתיסכול אני עדיין בשלב של ללמוד בעצמי - כרגע אומרת קודם לא ואחרי התקף הזעם שכאמור כולל זריקת המוצץ/כאילו סריטה והשתטחות על הרצפה לפעמים עם הטחת ראש פעם פעמיים ברצפה (יותר מזה אם הוא על השטיח) שחולפים אחרי שאני מחזירה לו את המוצץ המוטח לאחר כדקה ואז מסבירה בקצרה מאוד
הוא יודע כבר מה מותר ומה אסור ובודק שוב ושוב האם זה עדיין אסור ומגיב כל פעם בתיסכול כשמגלה שהאיסור עדיין עומד על כנו
הוא אפילו מראה לי אם עשה מה שאסור ועדיין לא גיליתי..
אז
הנשיכות מאחורינו
התיסכול נמשך..
שאלת המשך
פיצקי בן שנתיים וברור שאפשר להגיב רק במיידית לאחר מעשה, מה לעשות אם מראה לי מיוזמתו משהו שעשה (למשל רץ לחדר ליד ומראה לי ששלף תקע משקע - הוא לפעמים מהיר ממני..) בכל זאת עבר זמן קצר מזמן ביצוע המעשה עד שהצליח להראות מה עשה (ולי לפעמים לוקח זמן לזהות למה הוא מתכוון) איך להגיב במצב זה?
פיצקי בארץ חודשיים וחצי
תודה
פיצקי שלי נשך בימיו הראשונים בארץ, נשך אותי בפרקי אצבעותי והותיר אותי עם סימנים שנותרו יום-יומיים
כשזה חזר על עצמו עשיתי עצמי בוכה למספר שניות, פיצקי הפסיק לנשוך ומביע את תיסכולו מאז בזריקת המוצץ או בפעולה של כאילו סורט אותי אך ללא סריטה אמיתית
לגבי ההסברים והתגובה לתיסכול: חייכנית ואחרים פה הרבה יותר מנוסים ממני במענה לתיסכול אני עדיין בשלב של ללמוד בעצמי - כרגע אומרת קודם לא ואחרי התקף הזעם שכאמור כולל זריקת המוצץ/כאילו סריטה והשתטחות על הרצפה לפעמים עם הטחת ראש פעם פעמיים ברצפה (יותר מזה אם הוא על השטיח) שחולפים אחרי שאני מחזירה לו את המוצץ המוטח לאחר כדקה ואז מסבירה בקצרה מאוד
הוא יודע כבר מה מותר ומה אסור ובודק שוב ושוב האם זה עדיין אסור ומגיב כל פעם בתיסכול כשמגלה שהאיסור עדיין עומד על כנו
הוא אפילו מראה לי אם עשה מה שאסור ועדיין לא גיליתי..
אז
הנשיכות מאחורינו
התיסכול נמשך..
שאלת המשך
פיצקי בן שנתיים וברור שאפשר להגיב רק במיידית לאחר מעשה, מה לעשות אם מראה לי מיוזמתו משהו שעשה (למשל רץ לחדר ליד ומראה לי ששלף תקע משקע - הוא לפעמים מהיר ממני..) בכל זאת עבר זמן קצר מזמן ביצוע המעשה עד שהצליח להראות מה עשה (ולי לפעמים לוקח זמן לזהות למה הוא מתכוון) איך להגיב במצב זה?
פיצקי בארץ חודשיים וחצי
תודה
הילד שלך פשוט מקסים
עדיין לא מדבר עברית אבל במהירות הסילון מתחיל להבין הכל. ויש לו צורך רב ללמוד-הן את הכללים אבל בעיקר את הקשר איתך."אמא. עשיתי. מה את חושבת על זה? מה את אומרת על זה? מה תעשי לי בעקבות זה?"
מציעה שתגיבי כמו שכתבתי למעלה וגם,פשוט,לפי האינטואיציה. כשהוא מראה לך-סימן שזה בראש שלו,ולא משנה אם זה נעשה לפני דקה,שתיים או שעה.
ועוד משהו-הוא כרגע עדיין לא פועל כדי דווקא להכעיס. הוא פשוט עושה את אותם דברים שהוא משער שיביאו אותך לתגובה. ואת ,לפי תגובותייך [כולל במלל]תעשי לו סדר בין אסור,מותר,רצוי,אפשר,משמח,מעצבן וכו.
עדיין לא מדבר עברית אבל במהירות הסילון מתחיל להבין הכל. ויש לו צורך רב ללמוד-הן את הכללים אבל בעיקר את הקשר איתך."אמא. עשיתי. מה את חושבת על זה? מה את אומרת על זה? מה תעשי לי בעקבות זה?"
מציעה שתגיבי כמו שכתבתי למעלה וגם,פשוט,לפי האינטואיציה. כשהוא מראה לך-סימן שזה בראש שלו,ולא משנה אם זה נעשה לפני דקה,שתיים או שעה.
ועוד משהו-הוא כרגע עדיין לא פועל כדי דווקא להכעיס. הוא פשוט עושה את אותם דברים שהוא משער שיביאו אותך לתגובה. ואת ,לפי תגובותייך [כולל במלל]תעשי לו סדר בין אסור,מותר,רצוי,אפשר,משמח,מעצבן וכו.
בטיחות
אני רוצה להתייחס לנקודה מאוד חשובה: הבטיחות. כתבת שהוא מוציא תקעים משקעים ובוודאי עושה עוד מעשים מסוג זה שמאוד מסוכנים לו. לדעתי, חשוב להבחין בין מה שמסכן חיים ובריאות לבין כל השאר. וכאשר מדובר בסכנה לחיים ולבריאות - עדיף למגן עד כמה שניתו את הבית במקום לרוץ כל היום אחרי הילד ולומר "לא! אסור!" מה גם שהוא זריז ממך.
מציעה לך לזחול בבית בחדרים שונים או לשבת ולראות מה את יכולה לתפוס עם הידיים, במה את יכולה לגעת, מה את יכולה למשום. כלומר, לנסות לראות את הדברים מהגובה של בנך. ואז פשוט להרים את הכל למקומות גבוהים שאליהם הוא לא יכול להגיע או לסגור בארון עם מנעול וכו'. ולהוציא את כל התקעים מהשקעים ובמקומם לשים סגר ביטחון. את כל סגרי הביטחון ואזיקונים שונים לרהיטים וכו' אפשר לקנות בשילב.
מציעה לך מאוד להיכנס לאתר "בטרם" של שעוסק בדיוק בנושאים אלו: בטיחות לילדים/ות בבית ומחוצה לו
בהצלחה!
אני רוצה להתייחס לנקודה מאוד חשובה: הבטיחות. כתבת שהוא מוציא תקעים משקעים ובוודאי עושה עוד מעשים מסוג זה שמאוד מסוכנים לו. לדעתי, חשוב להבחין בין מה שמסכן חיים ובריאות לבין כל השאר. וכאשר מדובר בסכנה לחיים ולבריאות - עדיף למגן עד כמה שניתו את הבית במקום לרוץ כל היום אחרי הילד ולומר "לא! אסור!" מה גם שהוא זריז ממך.
מציעה לך לזחול בבית בחדרים שונים או לשבת ולראות מה את יכולה לתפוס עם הידיים, במה את יכולה לגעת, מה את יכולה למשום. כלומר, לנסות לראות את הדברים מהגובה של בנך. ואז פשוט להרים את הכל למקומות גבוהים שאליהם הוא לא יכול להגיע או לסגור בארון עם מנעול וכו'. ולהוציא את כל התקעים מהשקעים ובמקומם לשים סגר ביטחון. את כל סגרי הביטחון ואזיקונים שונים לרהיטים וכו' אפשר לקנות בשילב.
מציעה לך מאוד להיכנס לאתר "בטרם" של שעוסק בדיוק בנושאים אלו: בטיחות לילדים/ות בבית ומחוצה לו
בהצלחה!
ולגבי התנהגויות לא רצויות
אך לא מסכנות חיים ובריאות כגון נשיכות, שריטות וכו'. כאן אין מנוס מלהתמיד בהעברת המסר בצורה ברורה וחד משמעית וחוזרת ונשנית: אסו רלנשוך את אימא! או בכל נוסח אחר. מביטים בילד במבט רציני, שקט (לא מפחיד, אבל יציב) ואומרים בתקיפות (לא בצעקות, אבל ברצינות, כך שהילד יבין שאת לגמרי לגמרי רצינית): אסור! אני לא מרשה לנשוך!
או כל נוסח שנראה לך מתאים. העיקר שיהיה משפט מאוד קצר ושתחזרי עליו שוב ושוב עם המבט ועם טון דיבור רציני.
ובגיל הזה אין ברירה. לפעמים צריך לחזור שוב ושוב עד שהמסר נקלט.
בהצלחה!
אך לא מסכנות חיים ובריאות כגון נשיכות, שריטות וכו'. כאן אין מנוס מלהתמיד בהעברת המסר בצורה ברורה וחד משמעית וחוזרת ונשנית: אסו רלנשוך את אימא! או בכל נוסח אחר. מביטים בילד במבט רציני, שקט (לא מפחיד, אבל יציב) ואומרים בתקיפות (לא בצעקות, אבל ברצינות, כך שהילד יבין שאת לגמרי לגמרי רצינית): אסור! אני לא מרשה לנשוך!
או כל נוסח שנראה לך מתאים. העיקר שיהיה משפט מאוד קצר ושתחזרי עליו שוב ושוב עם המבט ועם טון דיבור רציני.
ובגיל הזה אין ברירה. לפעמים צריך לחזור שוב ושוב עד שהמסר נקלט.
בהצלחה!
תודה,הוא מקדים את האתר
הקישור מעניין והבית חשבתי שהינו בטוח עד שהצליח לתחוב עפרון צביעה מאחורי נקודת חשמל ולפרקה בלי להניד עפעף
אז
מתמקדים רק במסוכנים ואומרת לא ל"מסוכנים" וכרגע מתעלמת מ"מעצבנים" , אחרת יש ימים שהם לא ולא ולא (ולצערי עדיין יש ימים כאלה)
חייכנית - קיבלתי את הצעתך ההגיונית להתייחס למעשה שעדיין בראשו כאילו נעשה כעת וברור לי שאינו מראה לי הדברים כדי להרגיז, הוא צעיר מדי לשם כך
מדהים כמה אורך רוח אפשר להשיג להתמודדות האין סופית הזו רק בשל היותו מי שהוא: קסום ומקסים
הקישור מעניין והבית חשבתי שהינו בטוח עד שהצליח לתחוב עפרון צביעה מאחורי נקודת חשמל ולפרקה בלי להניד עפעף
אז
מתמקדים רק במסוכנים ואומרת לא ל"מסוכנים" וכרגע מתעלמת מ"מעצבנים" , אחרת יש ימים שהם לא ולא ולא (ולצערי עדיין יש ימים כאלה)
חייכנית - קיבלתי את הצעתך ההגיונית להתייחס למעשה שעדיין בראשו כאילו נעשה כעת וברור לי שאינו מראה לי הדברים כדי להרגיז, הוא צעיר מדי לשם כך
מדהים כמה אורך רוח אפשר להשיג להתמודדות האין סופית הזו רק בשל היותו מי שהוא: קסום ומקסים
ואני לימדתי אותו לנשק
כשהאפרוח הגיע גם הוא נשך
ודווקא לא ראיתי בכך תסכול -אלא רצון להביע אהבה
יש לי אפרוחון חם ואוהב וראיתי שהוא רוצה להעניק
אז אמרתי לא -לנשיכה והראיתי לו איך לנשק
והרי לא נישקו אותו שם -אז איך ידע
ודי מהר זה הפסיק והילד הגיש את שפתיו וידיו
ועכשיו שהוא בגן -חוזרים לנשיכות והפעם ממקום אחר
כי לומדים דברים טובים וגם פחות
ויש משיכות בשיער ושריטות, ופה אני תקיפה ואומרת לא -וזה כואב לי -לאחיינים וכו
ובבוקר כשהוא קם ונותן לי נשיקה, אני מתרגשת פעמיים
פעם אחת כי הוא מנשק
ופעם שנייה כי אני לימדתי אותו
כשהאפרוח הגיע גם הוא נשך
ודווקא לא ראיתי בכך תסכול -אלא רצון להביע אהבה
יש לי אפרוחון חם ואוהב וראיתי שהוא רוצה להעניק
אז אמרתי לא -לנשיכה והראיתי לו איך לנשק
והרי לא נישקו אותו שם -אז איך ידע
ודי מהר זה הפסיק והילד הגיש את שפתיו וידיו
ועכשיו שהוא בגן -חוזרים לנשיכות והפעם ממקום אחר
כי לומדים דברים טובים וגם פחות
ויש משיכות בשיער ושריטות, ופה אני תקיפה ואומרת לא -וזה כואב לי -לאחיינים וכו
ובבוקר כשהוא קם ונותן לי נשיקה, אני מתרגשת פעמיים
פעם אחת כי הוא מנשק
ופעם שנייה כי אני לימדתי אותו
עצה קצת בנאלית, אבל בכל זאת..
לקדם את יכולות הדיבור שלו כמה שיותר מהר. הבן הצעיר שלי גם היה נושך. שיערנו שיש קשר לתסכול מכך שאינו יכול לבטא את עצמו במילים, אבל לא ידענו עד כמה הקשר חזק. כשלמד לדבר, הפסיק לנשוך, פשוט כך. אני כל כך שמחה שלקחתי אותו לקלינאית תקשורת מוקדם (היו כאלה שהרימו גבה למה אני ממהרת כל כך). בסך הכל זה רק עזר לו. אז אני לא יודעת אם הבן שלך צריך קלינאית תקשורת. בסך הכל הוא רק חודש וחצי בארץ. אבל כדאי לעבוד איתו על הדיבור בכל דרך שנראית לך נכונה כי הרבה תסכולים ימנעו כך.
לקדם את יכולות הדיבור שלו כמה שיותר מהר. הבן הצעיר שלי גם היה נושך. שיערנו שיש קשר לתסכול מכך שאינו יכול לבטא את עצמו במילים, אבל לא ידענו עד כמה הקשר חזק. כשלמד לדבר, הפסיק לנשוך, פשוט כך. אני כל כך שמחה שלקחתי אותו לקלינאית תקשורת מוקדם (היו כאלה שהרימו גבה למה אני ממהרת כל כך). בסך הכל זה רק עזר לו. אז אני לא יודעת אם הבן שלך צריך קלינאית תקשורת. בסך הכל הוא רק חודש וחצי בארץ. אבל כדאי לעבוד איתו על הדיבור בכל דרך שנראית לך נכונה כי הרבה תסכולים ימנעו כך.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.