התייעצות

קרן33333

New member
התייעצות

הי כולם,
לבן שלי (בן 10) יש שלל בעיות רפואיות וקשיי למידה - ADD, דיסקלקוליה, כנראה דיסלקציה, קושי בשליפה וכו'. הוא לומד בכיתה קטנה ומטופל היטב. היום קיבלתי את סיכום האבחון הפסיכולוגי שאומר שהאינטליגנציה שלו ממוצעת, ומזהה פער בין הידיעות שלו ליכולות שלו. זה השלב שבו אני רוצה לשבת ולדבר איתו, להסביר לו בדיוק על הקשיים שלו, ולומר לו (עכשיו בידיעה מוחלטת) שהוא חכם ויכול, ולדבר איתו על התסכולים שלו, ולשאול אותו מה הוא חושב ומרגיש וכו'. עד עכשיו זה נעשה פה ושם, בשיחה על קושי מסוים שבגללו הוא צריך ללכת לקלינאית תקשורת וכו'.
אם יש לכם רעיונות והצעות איך לנהל את השיחה הזו בצורה הכי נכונה אני מאוד אשמח. לדעתי זו הולכת להיות השיחה הכי חשובה שניהלתי איתו עד היום, וחשוב לי שהוא ייצא ממנה כשהוא מבין את הקשיים שלו ומבין שאנחנו מבינים, וירגיש מוכל, אהוב ומועצם.
תודה!
 
הי קרן,

לדעתי כדאי לך להתייעץ עם הפסיכולוג/ית שעשו לו את האבחון, ולקבל הדרכה מסודרת כדי להעביר את המסר שאת רוצה להעביר הכי טוב שאת יכולה. כיוון שמי שעשה את האבחון מכיר גם הוא קצת את הילד ויכול לעזור לך להסביר את הקשיים והעוצמות באופן המדוייק והמתאים ביותר לילד שלך. זאת גם הזדמנות בשבילך לשאול שאלות אם ישנם דברים שלך לא ברורים עד הסוף.
 
שקיפות שמותאמת לגיל

למרות שהשיחה הזו נראית לך הכי חשובה שניהלת עד כה עם בנך,
אני מציעה לך לנהל אותה בלי דרמה שתעצים את תחושת ה״לא יוצלח״
ספרי לבנך את מה שכתבת לנו:
איש מקצוע מוסמך קבע שהאינטליגנציה שלו תקינה
הביעי הסכמה ואמונה במקצועיותו.
הסבירי לו שיש לו לקויות למידה שמונעות ממנו להצליח (הוא הרי יודע את זה)
וכעת, לאחר שאובחנו הקשיים הוא יקבל עזרה המותאמת להם.
דעתי היא לא לחפור בסיבות לכשלונות, אבל כן לאפשר לו להביע את רגשותיו
כשתזהי הצלחה, קטנה ככל שתהייה, השתדלי לחפור דוקא בסיבות שהובילו אליה.
הביעי אמונה בהצלחתו העתידית ובכלים שיעזרו לו לבטא את היכולות האמיתיות שלו.
תפקידנו כהורים, לדעתי, לחזק את האמונה שלו.
ציפי קוברינסקי
 

קרן33333

New member
הוא מטופל כבר המון זמן

זה לא חדש בשבילו. החדש מבחינתי האישית זו הידיעה שהוא חכם (אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל לפעמים למתבונן מהצד יש התלבטות, והדבר האחרון שאני רוצה זה להשלות אותו עם מסרים לא נכונים או לטפל בצורה לא נכונה). אין פה דרמה, רק רצון לעשות את הדבר הנכון.. ואת צודקת, מאוד חשוב לשמוע מה הוא חושב ומרגיש. אשים לב לזה. אני לא זוכרת איפה קראתי שילדה אמרה להורים שלה שאף אחד אף פעם לא שאל אותה במה היא חושבת שקשה לה ואיך אפשר לעזור לה..
תודה
 
זה לא מפתיע בכלל

זה קורה להרבה ילדים
ואם כך, באמת ראוי להדגיש את מקצועיותו של המאבחן
מה שיעזור לו להאמין לך...
ציפי קוברינסקי
 
למעלה