התייעצות..

התייעצות..

שלום, אני ובני חודשיים וחצי ביחד, הוא מקסים וחייכן, אך נראה כי הוא ילד מאד פעיל, נוטה לנשוך, בעיקר אותי, בחברת ילדים, לעיתים בשייר, לפני מספר ילדים ילד גדול ממנו עמד ליו במשחקיינפה ובני משך בחוזקה בחולצתו, או המשחקייה אחרת הוא שיחק במטבח וילד אחר שיחק במשחק אחר לידו, הוא הלך וניסה למשוך בחולצתו, אני כעסתי ועזבנו כתגובה להתנהגותו את המשחקײַה וחזרנו הביתה , מקרה אחר בת דודתו ישבה והוא בא ונתן לה מכה בראש.
אני מאד מודאגת, מה עלי לעשות?
בעוד חודש וקצת יתחי ללכת לגן, מה יהיה?????
בבקשה עזרו לי,
תודה רבה
 

KallaGLP

New member
הוא עדיין מאוד קטן.

קשה לדעת אם זו התנהגות טיפוסית של פעוט בגיל הזה (בהחלט ייתכן) או קשיי הסתגלות או עניין אחר כלשהו. יש כאן אנשים שיש להם יותר הכשרה בתחום שאולי יוכלו לעזור לך.
 

אבי351

New member
ילדך עדיין קטן מאוד כדי לדעת אבל

הייתי הולך להתיעצות מקצועית בהצלחה
 
התנהגות טיפוסית.

ילדך עדיין בשלב הסתגלות, חוץ מזה בגילו ילדים רבים נוהגים כך. גם בתי היתה כזאת, נהגה להכות ולנשוך ילדים. עם הזמן והרבה סבלנות זה עובר להם. זאת דרך התקשרות הם אינם יכולים להביע עצמם ולכן נוהגים כך. כמובן להיות עם יד על הדופק .
בהצלחה .
 
הייתי הולכת במקומך להדרכה הורית

תראי , מניסיון שלי ושל הרבה חברות בלי קשר אם אימצו או לא... השנה הראשונה היא השנה של ההסתגלות, ההתקרקעות, המציאת מקום....

חודשיים וחצי זה כלוםםםם וגבולות מתחילים הכי מוקדם שאפשר

אני לא חושבת שהוא למד משהו מיזה שכעסת עליו והלכתם הבייתה, חשוב ללכת צעד אחורנית ולעבוד על השייכות שלו .

הוא מבחינתו הגיע למקום חדש שהוא מראה שהוא חזק , הדרך שלו להתקרב באלימות כי או שלא ידע אחרת.. (לא יודעת פרטים אם אומץ בארץ? ממשפחה או מבית ילדים? בחו"ל?)

דבר ראשון הייתי על כל התנהגות יפה מפרגנת, מוחאת כפיים, מחבקת אומרת המון כל הכבוד...

האחיין שלי הגדול התנהג בדיוק ככה שעברו דירה למקום חדש (היה בין שנתיים וחצי) ושהיה בטיפןל המליצו להורים ללמד מה עושים עם הידיים- לקחו לפינת ליטוף, הרבה צבעי ידיים, חיבוקים , אימוץ בעל חיים גם אם זה בעל חיים בשכונה ואין אפשרות להביא הבייתה, עבודה עם חימר , חול- כל מה שילמד רכות בידיים.

מחבקת ושולחת סבלנות וכח והמון אהבה ושמחה
 
לרינה

תודה רבה, חלק מהדברים אני עושה , מחבקת המון, מפרגנת על דברים טובים, כולל מחיאת כף.
, לציין כי אינו מתנהג כך כל יום כלפי ילדים, יש הרבה מקרים בנם משחק יפה ולא דוחף ו.....
אקח לתשומת ליביי לשבח אותו לאחר משחק באופן ספציפי יותר...
 

fatfat

New member
ואני דווקא לא הייתי הולכת כרגע להדרכה

חודשיים וחצי זה ממש כלום זמן ואתם נמצאים כרגע רק בראשית ההתקשרות ביניכם.

מעבר לכך זוהי התנהגות נורמטיבית לגיל ובמיוחד לילד שעדיין אין לו שפה מילולית (גם אם הוא מבין את השפה עדיין אינו מסוגל להביע עצמו מילולית). בנך עבר שינוי קיצוני של כל מה שהיה לו מוכר עד היום. אם אומץ בחו"ל הוא שינה מדינה, שפה, תרבות, מאכלים ועוד. עזב את בית הילדים שהיה הדבר המוכר היחיד בחייו. אם אומץ בארץ הוא עזב את בית הילדים/קלט חירום/אומנה שם שהה עד לאימוצו. וכל זה בגיל בו עדיין אינו מסוגל להבין את ההסברים לגבי השינוי הצפוי. לכן הוא עדיין מאוד נסער, לא ממש מוצא את מקומו ובודק כל הזמן. כשהוא מושך בחולצה של מישהו הוא בעצם מנסה ליצור אתו קשר ובגילו הוא עדיין אינו מבחין בין משיכה חזקה לחלשה.. כשהוא חוטף צעצוע זו דרכו לומר: גם אני רוצה לשחק. כשהוא נושך זו דרכו להביע תסכול. וסביר מאוד שכל ההתנהגויות הללו תפחתנה משמעותית לאחר שירכוש יכולת הבעה מילולית ויחוש יותר בטחון בסביבתו החדשה. ובינתיים אין טעם לכעוס עליו. כשהוא מפגין אחת מההתנהגויות הללו להפסיקה מיידית ולומר באסרטיביות: אנחנו לא נושכים... מושכים בחולצה... חוטפים וכו' ולהסיט אותו למוקד משיכה אחר או אם את רואה שהוא במצב הקשבה לומר לו זאת ואז להוסיף אני מבינה שאתה רוצה את... לשחק אתו... וכו' אבל אתה צריך לבקש... לחכות בתור וכו', דהיינו לשקף לו מה גורם לו להתנהגות הנוכחית ולהסביר לו בקצרה מה ההתנהגות המצופה/רצויה.
 

משתפרת

New member
תני לזמן, לבית ולחינוך שלך לעשות את שלהם

אתם בסך הכל חדשיים וחצי ביחד. עדיין מסתגלים. הוא צריך להפנים את השייכות אליך, את המערכת המשפחתית, את הסביבה החדשה, את השפה. כל העולם שלו התהפך בבת אחת והפך למשהו אחר. הוא לא בן שנה וחצי שגדל כאן בתוך המערכת המשפחתית והחברתית. הוא לא מכיר כללי התנהגות או כללים בכלל. את מנסה להקנות לו גבולות. בכל מקרה של אלימות הייתי מרחיקה אותו ואומרת לו: אנחנו לא מרביצים / מושכים בשיער / נושכים, זה לא נעים! בכל מקרה של משיכת חולצה (שזה נראה לי נסיון לתפוס את תשומת הלב של אותו ילד)- מרחיקים אותו ואומרים באותה רוח: זה לא נעים (או אפילו זה מסוכן- במידה והמשיכה ערערה את שיווי המשקל של הילד), במקום זה- תקרא לילד. תצטרכי לחזור על הדברים פעמים רבות. לדעתי התגובה של הפסקת הפעילות וחזרה הביתה (וזה תופס גם במקרה של ילד שעושה סצנה בסופרמרקט או בקניון) היא תגובה נכונה כשצריך להקנות גבול, כשהילד עשה משהו חריג.
כרגע אתם בתהליך דינמי. המשיכי להקנות לילד שלך גבולות. השתמשי בסבלנות ובאסרטיביות. הראי לו כשאת לא מרוצה מההתנהגות. כעס לא בדיוק עוזר, כי אז הילד עלול להתקפד, להסתגר ולהכנס למגננה ולא לקלוט את המסר שלך. עדיף להגיב מיד, ואם מדברים- להשתמש בצליל שקול ותקיף.
הכעס הוא תגובה טבעית, אבל קחי בחשבון שהילד פשוט מתנהג כפי שהוא רגיל, שהוא עדיין לא יודע כיצד להתנהג. היי מורת הדרך שלו.
 

English

New member
מסכימה מאד ומצרפת קישור

ייתכן שכבר קראת, אז לצרכי רענון.
הקטע שהזכיר לי אותנו ביב שהבת שלי נתנה נשיקות וחיבוקים שהרגישו אלימים. אימוץ פעוטות
 

סביון1

New member
נשיכות

נשיכות זה דבר טבעי מאד בגיל הזה. ילד שקשה לו להתבטא בעל פה (ובגיל שנה וחצי להרבה מאד ילדים קשה להתבטא) מוציא את תסכוליו בנשיכות. זה ידוע ומוכר. הבן שלי היה נשכן גדול בגיל הזה למרות שבאופיו הוא ילד רגוע והכי לא אלים שבעולם. זה עבר לו כשהתקדם בדיבור.
 

liאת1

New member
לשאלה משלי

|האפרוח שלי הגיע ארצה לפני חודשיים וקצת, בשבוע שעבר חגגנו יחד בהנאה רבה ובהתרגשות יומהולדת שנתיים.
ההרגלים הרוסים נשברו מהר מאוד, כך שאם בהתחלה היה מגיע בצייתנות מיד כשראה חיתול נקי או בגד, היום זה ממש לא כך.
נראה לי שהוא גם נהנה להסתובב בבית כשרק חיתול לגופו, בעוד שבתחילה ממש הפריע לו להיות בלי בגדים או יחף.

בימים האחרונים קשה עוד יותר ממקודם להביא אותו להתלבש לקראת יציאה מהבית. ומגיע למצב שכשאין ברירה - אני מלבישה אותו כשהוא בוכה ואז יוצאים. אתמול אחר הצהריים זה לקח חצי שעה, כולל בכי ודמעות ושות'
. עמד ליד הדלת בוכה, כשהסנדלים לרגליו וסימן שרוצה לצאת כבר....היום בבוקר כדי להמנע מכך (היה דד ליין של תור בטיפת חלב) הלבשתי אותו מיד כשקם מהשינה וללא קושי.

נשמע מוכר?
רעיונות איך אפשר להעביר יותר בקלות יתקבלו בברכה
 
חמוד הפשוש שלך

את הבן שלי אימצתי כשהיה סתיו-חורף.הייתי שם במשך תקופה ,והמטפלות איפשרו לו לצאת איתי מתחומי חדרי הקבוצה שלו רק כשהוא עטוף בערך בחמש שכבות.חנוט-מילה עוד יותר מתאימה...
אולי הילדון שלך חוגג התנערות משכבות-חובה....
בכל אופן ,הפתרון של הרבה אימהות לילדי בית ספר ששונאים להתלבש בבוקר הוא לישון עם הבגדים של למחרת....ואם אצלכם ממוזג והילדון לא מזיע מאד בלילה-אולי תנסי כדי למנוע ויכוח להלביש אותו אחרי המקלחת בערב במקום בפיג'מה- בבגדי יום המחרת. לא ממש "חינוכי" אבל פותר קונפליקט בתקופה שבה כל כך חשוב לבנות את הברית הטובה ביניכם.
 

liאת1

New member
הוא מתוק אמיתי, תודה

ובהחלט יתכן שחוגג את החופש מבגדים.....
ש לי תמונה שצולמה עבורי בזמן שאני הייתי כאן והוא שם - והילדים הולבשו לכבוד היציאה בבגד ארוך + כובע צמר קשור היטב.
רק שהטמפרטורה בחוץ הייתה 25 מעלות

לצערי די חם פה וכרגע עדיין לא ממוזג, בשבוע האחרון הוא ישן בחיתול בלבד
בנתיים נראה לי שאמשיך להלביש אותו כשהוא מתעורר מהשינה. כל עוד זה הולך בקלות ומפחית את הקונפליקט
 
אוי כמה מוכר

לתמרן בכל דרך אפשרית- זו היתה הדרך שלנו
לפעמים הלבשנו בעודו ישן, לפעמים על מדרגות הכניסה, לפעמים עם איזה פרי או משחק ביד
נעליים תמיד תמיד נעלנו רק ברכב כשכבר היה בכסא הבטיחות/בעגלה- שם הוא היה הכי בטוח שהוא יוצא

עם הזמן תתקיים ההבנה שאחרי שמתלבשים יוצאים
תמיד, גם כשמתמרנים היינו מסבירים שכדי לצאת צריך להתלבש ולנעול נעליים
בסוף זה מגיע (לא לפני שיצא לך עשן מכל חור בגוף
)
 

liאת1

New member
שמחה לשמוע


שזה מגיע מתישהו
(צרת רבים - חצי נחמה)
דווקא את הסנדלים הוא מוכן בנתיים לנעול בשמחה - אפילו מנסה לבד
אמשיך לתמרן ולהסביר
באחד הימים הוא הסכים להתלבש כי אחרי שמתלבשים אפשר למרוח קרם הגנה.
 
למעלה