התייעצות

התייעצות

שלום לכולם,
אני נמצאת בהמון חובות גבוהים (בסדר גודל של 150,000 ש"ח ).
הבנק מחזיר לי חיובים על ימין ושמאל.
פיטרו אותי מהעבודה לפני חודש.
חתמתי בלשכה במשך שבועיים ועכשיו מצאתי עבודה.
אתמול נכנסתי לבנק והם לא מוכנים לעשות כלום - אלא אם כן אני מביאה ערב.
אין לי ערבים, אני דיי לבד בסיפור.
מה אתם ממליצים לי לעשות?
להכריז על פשיטת רגל?
 
אפשר לקבל עוד פרטים?

כמה מהחובות האלה מהווים יתרת חובה/חריגה בח-ן העו"ש?
יש לך מסגרת אשראי בח-ן העו"ש בכלל? כמה?
כרטיס אשראי יש לך?
מה גובה המשכורת הצפויה?

הסיבה שאני שואל את השאלות האלה זה כדי לנסות להבין איזה כלים עומדים לרשותך כרגע, בלי טובות מהבנק - למשל, עד כמה רחוקה את מהיום בו הבנק לא יחזיר לך חיובים, האם את יכולה לנצל את היתרה הפנויה לניצול במסגרת האשראי של כרטיס האשראי שלך כדי להזרים הלוואה לחשבון או כדי לפרוס או לדחות חיובים בתוך הכרטיס, מבלי שהם יעמיקו את ה"בור" בח-ן העו"ש (זה אפשרי גם בכרטיסי אשראי לא מתגלגלים, פשוט כרוך בקצת יותר טרחה מצד אחד, אבל בד"כ זה נושא ריבית נמוכה יותר מצד שני). אופציה נוספת היא להזמין כרטיס אשראי חוץ-בנקאי (אם ברשותך כרטיס קיים), אבל קחי בחשבון שיש מקרי קצה שהבנק מנצל זכות אמורפית שיש לו לא לחתום על אישור ההרשאה לחיוב ח-ן והוא יכול להשתמש בזה במקרה שלך. אני גם מציע לפני זה להזמין דו"ח נתוני אשראי מחברות שמתפעלות מאגרי מידע כאלו, כדי לדעת איפה את עומדת ומה הסיכויים שלך לקבל אשראי מגופים שאינם הבנק שלך.

אבל - כל אלו הם אינם פתרונות קסם. את חייבת לשבת עם עצמך ולהכין תקציב כדי שתהיה לך תמונה מסודרת של מה ההוצאות שלך, מה ההכנסות שלך, ואיך את מתכוונת לאורך זמן לסגור את הפער שכבר עכשיו קיים ודי גדול. את חייבת להסתכל למציאות הזאת בעיניים. בהרבה מובנים, אם תעשי את זה את תייצרי לעצמך תדמית של לקוחה רצינית וזה יתרום לאופן שבו הבנק רואה אותך וליכולת שלך לערער על דרישות הבנק - למשל להגיש מכתב למח' פניות הציבור של הבנק שבו את מוחה על הדרישה לערבים (שאין לך). בכל מקרה, צריך לזכור שבהגדרה הבנק לא חייב לתת לך אשראי. נסי לקחת ולשדר כמה שיותר אחריות על המצב כדי לא לתרום להסלמה שלו.
 
אז ככה..

מסגרת האשראי בבנק עומדת על 10,000 ש"ח ובפועל עומדת על -10,200 ש"ח (הם רוצים להוריד לי אותה )
היה לי כרטיס של ויזה כאל - סגרתי אותו והוא עומד על חוב של 30,000 ש"ח.
כרטיס מסטרקאד- שממנו יורדות כל ההוראות קבע - 4,000 ש"ח
ועוד כרטיס דיירקט- שרק אם יש כסף בחשבון ניתן לעשות בו שימוש.
בנק ירושלים - הלוואה חוץ בנקאית על סך 9,000 ש"ח
פמה מימון - רכב שברשותי שמועקל לטובת פמה בסך 30,000 ש"ח.

אני ישבתי שבועיים בבית וחתמתי בלשכה.
התחלתי לעבוד רק שבוע שעבר והמשכורת הקרובה תיהיה רק ב 10/8.
השכר שנקבע עם העבודה החדשה 6,000 ש"ח ברוטו.

ניסיתי את כל האופציות של ההלוואות ממקורות כאלה ואחרים.
אין לי עוד מקורות לקחת מהם הלוואה- אלא אם כן אני לוקחת עם מהשוק השחור ואז אני מסתבכת עוד יותר..
לא שיש לי משהו משם להלוואות ממנו אבל בסדר..

מי ייתן לי כרטיס אשראי , כסף , חריגה נוספת אם הם יודעים שאת החיובים הקיימים אני לא מצליחה להחזיר??

מה עם עניין פשיטת הרגל? דרך הסיוע המשפטי?
 
פשיטת רגל

מרבי שלום,

מהמקרה שאת מתארת פשיטת רגל יכולה בהחלט לעשות לך סדר בחיים ולפתור את בעייתך.

את צריכה לדעת שפשיטת רגל לא מכריזים כך סתם אלה מדובר בתהליך קפדני שתחילתו בהכנה טובה של בקשה
לפשיטת רגל המכילה את כל הפרטים הנדרשים בצרוף כל המסמכים שיתמכו בסיפור הסתבכותך, בקשה שתיייצג באופן הכי טוב את סיפר הסתבכותך בחובות ותראה שנפילתך הייתה בתום לב מלא. כך יגדלו סיכוייך להצליח בתהליך ולהיות מוכרזת פושטת רגל ולאחר מכן לקבל הפטר מחובותייך, דהיינו מחיקת חובותייך ע"י בית המשפט.


אמיר דניאל 050-5919502
 
מסמכים

אילו מסמכים אני צריכה לצרף מלבד 3 תלושי שכר אחרונים ו3 חודשי עובר ושב מהבנק + ריכוז יתרות?
 
בהמשך להודעה הקודמת שלי

היי מירב,
אני הבחור שענה לך ראשון בשרשור פה.
קודם כל, אני שמח ומודה לך שהיית גלויה וחשפת את המצב הפיננסי שלך פה.
תראי, אני הגעתי להליך (של כינוס נכסים, שהוא השלב המקדמי טרום פשיטת-רגל) עם חובות שהצטברו לסכום גדול משלך ועם הכנסה נמוכה משלך (לפי החישוב שלי, החובות שלך שאינם קשורים לצריכה שוטפת עומדים על 79,200 ש"ח). זה סכום שאומנם באמת מאפשר להגיש בקשה לפשיטת-רגל, אבל מנגד אני חושב שאת צריכה לשקול טוב-טוב את החלופות שלך, כי זה עשוי להיות צעד פזיז וזה לא שלא מתלווה אליו מחיר. בעיני - וזו דעתי האישית והלא מקצועית בעליל - טוב יהיה אם תעשי כל מה שאפשר כדי להימנע מההליך, כי גם אם הפטר מהחובות קורץ לך, הוא כרוך בהגבלות וב"סימון" שלך במערכות ובמאגרי מידע שונים להרבה זמן וזה לכשעצמו יפגע בך בהמשך ולעתיד. בנוסף, לעניות דעתי, הסטטוס הזה מאוד מגביל מבחינת אמצעי תשלום ובמציאות הנוכחית אני חושב שאת צריכה לנסות לשמר את המצב הקיים, למשל, כל עוד את מחזיקה בכרטיס אשראי - כי זה לא משהו שתוכלי להחזיק בו בפשיטת-רגל (וכנראה גם שנים לאחר מכן).

תראי, נגיד וההכנסה שלך שלך נטו שווה להכנסה שלך ברוטו (בתור הנחת עבודה), ומקובל להתייחס להקצות גג שליש/30% מההכנסה נטו להחזר חובות - נסי לראות אם יש לך איך לקצץ ב"בשר החי", לצמצם את ההוצאות (אני, לדוגמא, חזרתי לגור עם ההורים) כדי לפנות באופן מוגדר ומובחן סביב 1,800 ש"ח לחודש כדי לכסות את החובות, לא משנה מאיזה מקור. כרגע זה לא המצב, כי את מדבר על זה שרק החיובים הקבועים בכרטיס המסטרקארד שלך עומדים על 4,000 ש"ח, מה שאומר שיש יסוד סביר להניח שאפילו כלל ההוצאות החודשיות שלך גבוהות מההכנסה שלך - אז דבר ראשון זה להתכנס: קודם כל להתאים את ההוצאות להכנסות (ולהבין שאין דבר כזה לחיות מעבר למה שיש לך), ודבר שני זה עוד להקטין את ההוצאות כך שתישאר יתרה להחזיר איתה חובות. הדבר השלישי, זה לעשות סדר בבלאגן - להבין מה את משלמת על מה, ולא לערבב בין החובות שאת סוחבת ממקודם לבין הצריכה השוטפת שלך, ובכל רגע נתון לזכור כמה שייך למה.

אחרי שכתבתי את זה, נסי למצות את המצב הקיים: למשל, אני במקומך לא הייתי מבטל את כרטיס הויזה כא"ל. אם אני מבין נכון, מדובר בכרטיס חוץ-בנקאי - זה רחוק מלהיות הכרטיס המושלם בעיני (הם מאוד יקרים - גם בעמלות וגם בריביות - והשירות שלהם לא משהו בעיני), אבל זה יותר טוב מכלום. נסי להגיע איתם להסדר שבו תפרסי את יתרת החוב הקיימת בכרטיס לתשלומים, באחד מהסדרי האשראי שלהם: יש כמה כאלה - קרדיט (או סופר קרדיט, לפריסה ארוכה יותר) ותשלום עדיף (או ויזה עדיף, בכרטיסים "ישנים"). את צריכה לברר מה הריבית בכל אחד מאלה, אבל להבין ששיטת ההחזר גוזרת החזר חודשי בגובה אחר בכל אחד מאלה.

המחשות לדוגמא:
בפריסה מירבית (36 תשלומים) לסופר קרדיט בהנחת ריבית מאוד גבוהה (15.75% לשנה) - תשלמי 1,051.01 ש"ח לחודש במשך 18 התשלומים הראשונים (והריבית תתקבע שוב כעבור שנה וחצי ותגזור תשלום חודשי קבוע עבור יתרת התשלומים). התשלומים, כאמור, כוללים ריבית קבועה שאת משלמת מידי חודש.
בתשלום עדיף הסכום שוכב בסל צובר, וההחזר החודשי נגזר מיתרת הסל בכל חודש, לפי טבלה מדורגת. עבור 30,000 ש"ח ההחזר הוא 1,500 ש"ח, כשהוא כולל ריבית משתנה שמשולמת מידי חודש.
גם בויזה עדיף הסכום שוכב בסל צובר, והפירעון החודשי מחושב כאחוז מהסל, כפוף למינימום (ברירת מחדל: 7.5% - 50 ש"ח). עבור 30,000 ש"ח ההחזר הוא 2,250 ש"ח לחודש, שילך וירד כי בכל פעם 7.5% יחושבו על יתרה הולכת ופוחתת בסל. הריבית משתנה, מחושבת ומחויבת בנפרד ובנוסף אחת לרבעון, ובכך היא מתחשבת כריבית דריבית פחות פעמים מריבית חודשית.

בכל מקרה, אני מניח שגם אם תפני אליהם, הם ינסו לשווק לך מוצרי אשראי יקרים יותר - החל בכרטיס אשראי מתגלגל ("אקטיב" או "Choice" או איך שהם לא קוראים לזה בימים אלה), דרך חיוב חודשי קבוע, או הלוואה או פריסה לתשלומים של החיוב החודשי. רוב המוצרים האלה מושתתים על פלטפורמת ההחזר של מה שפירטתי למעלה, אבל הם גובים על זה ריבית יותר גבוהה (הלוואה, למשל, היא בעצם עסקת קרדיט לכל דבר, ואין סיבה לשלם עליה ריבית עודפת מריבית הקרדיט בכרטיס).

לגבי ההלוואה בבנק ירושלים, את צריכה לבדוק מה היכולת שלך לפרוס אותה מחדש.

לגבי מסטרקארד, בהנחה ומדובר בכרטיס של תשלובת ישראכרט, אפשר לפתוח אותו על תוכנית שתצבור אוטומטית את כל החיובים לאשראי - מה שכן, זה ימלא לך את המסגרת. את יכולה לבחור בשיטה שבאופן אוטומטי תפרוס לך את סכום החיוב החודשי מידי חודש לעסקת קרדיט במס' ידוע מראש של 3-12 תשלומים ("סל קרדיט בתשלומים") ואז בעצם תשלמי כל חודש רק החזרי קרדיט של החיובים הקודמים (שיתחילו להיערם אחד על השני), או בשיטה שאוטומטית תצבור לך את העסקאות לסל ישראקרדיט, שדומה לויזה עדיף (רק גמיש יותר, וסביר להניח שהריבית זולה יותר בו) - זה מכונה "הכל גמיש". בישראקרדיט ההחזר החודשי הוא 5% מהסל, מינימום 100 ש"ח (לא כולל ריבית רבעונית). אפשר גם לקבוע החזר חודשי קבוע החל מ-200 ש"ח ואפילו לבקש מהבנק לדחות את ההחזר ולשלם רק את הריבית הרבעונית (מכונה "משלמים מתי שרוצים").

ישראכרט דיירקט זה רעיון מצוין, נותן שליטה מעולה על החשבון בכך שהוא מאפשר לך "להתחבר" בחזרה עם מה יש לך ומה אין לך בחשבון כי ההוצאות יורדות מיידית (כרטיס חיוב מידי, שאני כבר מזמן טענתי שצריך לשנות את פקודת פשיטת הרגל ולאפשר לחייבים בתהליך זה להחזיק בכרטיס כזה, כמקובל בעולם). החסרונות שלו בארץ הן שאי-אפשר להקים בו עסקאות מתמשכות ("הוראות-קבע") וששיטת חיוב העמלות בח-ן העו"ש גוזרת עמלה על כל חיוב שלו, וכאלה מצטברים הרי כמעט כל יום. ועדיין, במצב שלך, זה נראה לי כלי נכון ויעיל להיות במעקב על התקציב.

ממליץ שוב להזמין דו"ח נתוני אשראי עלייך כדי לראות מה המידע השלילי שנאסף עלייך, אם נאסף עלייך, בשלב זה הזמין למלווים פוטנציאלים או קיימים (כא"ל למשל).

תעשי ג'נגלינג בין כל המספרים והרעיונות פה. תראי לאן זה לוקח אותך ומה את יכולה לעשות. תכפיפי את הכל לתקציב שלך - מכמה את חייה ומה את קובעת כתקרת ההחזר שלך, ואם יש חריגה - תחשבי (כולל מחוץ לקופסא) איך את סוגרת את הגירעון. נראה לי שנתתי לך ארגז כלים נאה של רעיונות פרקטיים מה את יכולה לעשות.

בהצלחה!
 
תודה רבה על התגובה שלך ..

כל הרעיונות שהעלת על הכתב אכן פרקטטים, אבל לא אליי..
ויזה כאל לא מוכנים לשמוע ממני עד שאני לא מחזירה להם את החוב שחזר להם.
ישראכרט גם דורשים את התשלום (ששם נמצאים כל ההוראות קבע הקימות בחשבון).
ישראגרט דיירקט - לא עוזר לי כי אין כסף בחשבון..
בכל מקרה כל גוף לעצמו לא מעוניין לתת לי שירות - לא משנה איזו פריסה אבקש..
הם רוצים את הכסף שלהם.
דוגמא: למה שויזה כאל תתן לי (עוד) הלוואה כאשר אני לא משלמת להם את התשלומים השוטפים?
זו בדיוק הכוונה שלי..
אין לי מאיפה לגייס את הכספים אין לי מה לעשות..!!
הבנק התקשר אליי בחמישי ואמר שאם אני רוצה לעשות עוד פעולה בחשבון אני חייבת ערב.
אין לי ערב, אין לי אף אחד..
אני לבד במערכה הזו..
מרגישה כמו במערבולת שלא עוצרת..
לוקחת הלוואה ממקום X מכסה ב-Y ושוב חוזר חלילה..
זה לא נגמר אף פעם..
אני מודעת לזה שפשיטת רגל זה כתם לכל החיים..
אבל יש לי אופציה אחרת?
מה אני צריכה לעשות?
לנזות להגיע לשוק האפור? באמת שאני לא יודעת..
 
אז ככה

כמו שמקודם ביקשתי ממך לעשות הפרדה בין החובות שאת נושאת לבין הצריכה השוטפת שלך (הוצאות הקיום), ככה צריך לעשות הפרדה בין החובות שלך שבהן את מוגדרת "חייבת" - שחזרו לך חיובים שהיית צריכה לשלם, שיש לך תשלומים בפיגור, או שאת בחריגה ממסגרת אשראי - לבין השאר, שעדיין מוגדר כ"אשראי" בשלב זה (כלומר: את לקוחה, לא חייבת, טרם הגיע מועד הפירעון של התחייבויות עתידיות ואת לא "לא בסדר" לגביהן).

את "תוכנית ההבראה" שלך את צריכה לעשות בכל מקרה - תקציב, לחיות רק ממה שיש לך, לנסות לגבש סכום החזר חודשי שתוכלי לעמוד בו.
מעבר לזה, החובות שבהן את חייבת הן השריפות הבוערות ביותר שכרגע את צריכה לדאוג לכבות, ואת צריכה לחשוב באמת איך את עושה את זה; זה לא יהיה קל, אבל לא מן הנמנע שתצטרכי לקבל החלטות קשות. כתבת, למשל, על ההלוואה לפמה, שהיא מן הסתם עבור הרכב. אני לא מתיימר להיכנס לנעליים שלך, אבל תארי לעצמך שאולי מכירת הרכב תשחרר את הלחץ ותספק מזומנים להרבה מאוד התחייבויות שלך, ותשנה לחלוטין את מפת ההתחייבויות שלך. אם יש החלטה קשה לעשות, אולי זו צריכה להיות היא.

אני אומר דבר כזה: תנסי לראות איפה את עומדת ואיך את מגייסת כסף כדי לכבות את השריפות שאת צריכה לכבות. מה הסכום שאת חייבת לכא"ל? חזר חיוב חודשי אחד או יותר? האם יש אפשרות לשלם להם במסטרקארד כאמצעי תשלום (ואז לפרוס את הסכום הזה - למשל כעסקת אשראי נושאת ריבית, כמו שפירטתי קודם)? זה יתן פיתרון מיידי ואוויר לנשימה. פתרון מלאכותי שלא יהיה שלם אם לא תעשי את שאר הנדבכים של העבודה שאת צריכה לעשות (תקציב... קיצוץ בבשר החי), אבל יחזיר אותך לתלם מול כא"ל, ויאפשר לך לנהל איתם מו"מ בהתאם להצעות שלי ממקודם.

לגבי ישראכרט, אם אני מבין נכון, כרטיס המסטרקארד שלך הוא כרטיס בנקאי. הווה אומר, ישראכרט אינה נושה שלך - הבנק כן. הבנק הנפיק את הכרטיס והוא ערב מולה לכל החיובים בכרטיס, שתמיד יכובדו. מכאן, שלישראכרט לא אמורה להיות דרישת תשלום ישירה ממך (היא עושת דברו של הבנק בהקשר הזה), אבל הבנק יכול לבטל לך את הכרטיס. לגבי כרטיס הישראכרט דיירקט, זו הקטנה בבעיותייך. החריגה שלך נמוכה (כ-200 ש"ח), וזה סכום קטן יחסית כדי לכסות אותו, ולהפוך - טכנית - את הכרטיס לפעיל.

בכל מקרה, שוק אפור זה לא הפיתרון - תתרחקי משם.

לגבי הליכים משפטיים (מכל סוג): לפי ההכנסה שלך, יכול להיות שלא תעמדי בקריטריונים לקבלת סיוע משפטי מהמדינה (הלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים) אבל כן בתוכנית "שכר מצווה" (פרו-בונו) של לשכת עוה"ד. אם זה הכיוון שלך, קחי את זה בחשבון. אם זה גם הכיוון, קחי בחשבון שבפניך שתי אופציות: להיות חייבת בהוצל"פ, או להגיש בקשה לפש"ר. בגדול, בהוצל"פ החובות שלך לא ימחקו והמערכת נועדה להביא לגביית החוב ממך, נקודה. פשיטת-רגל, מנגד, מאפשרת באופן מובנה לסיים את ההליך ב"הפטר" - מחיקת החובות, במתווה כזה או אחר. בשני המקרים החובות צפויים להתנפח מעבר לכל פרורפורציה שאת מתארת לעצמך (אפרופו שוק אפור...) וזאת בחסות מערכת המשפט, שמאפשרת לגבות ריביות, הצמדות, אגרות וכו' - וכולן יושתו על החוב שלך. הכתם וההגבלות בפשיטת רגל גדולות יותר, ואת צריכה ללכת (בהשלמה) לכיוון הזה אם את יודעת בפירוש שאין אופציה אחרת ואין לך מה להפסיד. פשיטת רגל, אגב, כרוכה בעמלת פתיחת תיק שאני לא יודע אם תוכנית שכר מצווה מממנת - זה בערך 2,500 ש"ח, אולי אפילו קצת יותר.

את צריכה לחשוב עם עצמך טוב והרבה אם יש לך בכל זאת מאיפה לעזור למצבך ולו בקצת כדי להקל על המצב ולמצוא כסף מתחת לאדמה (אבל לא משוק אפור!). אם את מרגישה ש"הקרקע בוערת" ושהבנק לא ישחרר לך את המשכורת שתיכנס לח-ן למחייה (ולו חלק ממנה), יכול להיות שאת צריכה לחשוב על פתיחת ח-ן עו"ש בבנק אחר, לשם תזוכה המשכורת. החיסרון הוא שהבנק יראה במהלך הזה צעד חד-צדדי ששורף את הגשרים מבחינתו איתך וירגיש נינוח יותר לקדם את החרפת צעדי הגביה נגדך (בהליכים המשפטיים - אם לא תשלמי או תתנהלי משפטית נכון - יתאפשר לנושים שלך גם לעקל את החשבון הזה, כך שזה פיתרון זמני בלבד).

את צריכה לשאוף ש-:
1) לא לחרוג ממסגרת האשראי בח-ן העו"ש ושהבנק לא יבטל את המסגרת.
2) שהבנק לא יבטל את כרטיס האשראי/החיוב המידי שהנפיק לך.
3) למצוא כסף לכסות את החוב בפיגור לכא"ל (או לכל גורם אחר בו את נמצאת בתוך מצב), כדי לא להביא את כא"ל למצב שבו תבצע פירעון מיידי עבור יתרת ההתחייבויות בכרטיס (ואז גם לתת לה עילה לפנות להליכים משפטיים).
זה לכבות שריפות, "להיות בסדר". אחרי זה לחשוב על תוכנית מסודרת איך את מתנהלת עם הבורות שידוע לך שקיימים (ההתחייבויות העתידיות) וזה רק עניין של זמן שהם לכשעצמם יבשילו לחובות, ברמת תקציב חודשי, תוכנית החזרים וצעדים דרסטיים (אגב, רכב עשוי להיות מעוקל וממומש לך גם במסגרת הליכים משפטיים כמו הוצל"פ או פש"ר).
 
יישור קו

היי,

תודה על זמנך...
אני חיחיבת לחדד מספר דברים.
1.
את הרכב לקחתי במימון מחברת פמה- אבל הרכב מעוקל לטובתם- זה אומר שאם אני מוכרת את הרכב הכסף הולך לטובתם נטו ולא לטובת אף חוב אחר.
בכל מקרה אני מנסה למכור את הרכב כבר קרוב לחודש ולא מצליחה..
2.
החוב לויזה כאל עומד על 30,000 ש"ח - כאשר רב ה"עסקאות " שם זה הלוואות שלקחתי דרכם.
3.
המסטרקאד שברשותי הוא כרטיס חוץ בנקאי, הכרטיס הבנקאי היחיד שברשותי זה הדיירקט וגם הוא לא בשימוש כי אין כסף בחשבון.
4.
העמלות והריביות הגבוהות קיימות גם בהוראות קבע שחוזרות כך שזה יוצא אותו דבר..
5.
בעניין מעבר בנקים- עברתי בחיים שלי קרוב ל 3 בנקים ולא נראה לי חכם לעבור שוב בנק אלא אם כן שזה בנק הדואר שזה מזומנים בלבד.
6. בכל מקרה הבנק רוצה להוריד לי את מסגרת האשראי שלי ל- 0 וגם על זה הוא רוצה ערב..- ככה שזה לא משאיר לי הרבה אופציות
7. כן, אני מפחדת שהבנק יעקל לי את המשכורת לטובתם ואז אני לא אוכל לשלם כלום לאף אחד..

בקיצור..
בעיה!!
 
תודה שחידדת...

קודם כל, נשמע שהרכב לא מעוקל לטובת פמה, אלא משועבד (זה מרגיש דומה, אבל מעוקל שייך לעולם ה"חובות" ובעל קונטציה שלילית ומשועבד לא, ושייך לעולם האשראי). נראה לי שגם אם תמכרי אותו ותסיימי עם פמה, זה לא רע בכלל - להיות עם פחות חוב אחד על הראש, שבטח גם די משמעותי לכשעצמו.

לגבי כא"ל, 30,000 ש"ח זה כל הסכום שאת מגדירה שאת חייבת (כלומר, חוב בפיגור, שחזר לך) או שזה סה"כ ההתחייבויות שלך כלפיהם, וזה כולל גם תשלומים עתידיים בהלוואות שבתכל'ס טרם הגיע מועד הפירעון שלהם? אני שואל, כי כרגע את צריכה קודם כל להתרכז רק שיצא בשליטה, שהיה צריך להיות משולם ולא שולם, וזה בהנחה שהם לא העמידו את יתרת החוב לפירעון מידי.

אז אני מבין שהמסטרקארד (כרטיס More?) הוא חוץ-בנקאי. בעייתי.

לגבי עמלות וריביות - אני מדבר איתך על שערוך החובות בסדר גודל אחר לגמרי ממה שאת מכירה בחסות מערכת המשפט, תאמיני לי. אלה מספרים שרצים וגדלים על הנייר בקצב שאת לא יכולה לעצור. תחשבי "משאבת הכסף" שעובדת נגדך, כמובן.

בעניין מעבר בנקים - זה הוצע כפיתרון זמני כדי לאפשר לך להיות ניזונה מההכנסה שלך. ובישראל יש 6-8 קבוצות בנקאיות, אז גם אם שרפת את הגשרים עם 3 מהם, יש לך עדיין אופציות.

נראה לי שאם את מרגישה שהכל סוגר עלייך ואין לך יכולת לגייס עזרה (כספית, ערבים), אולי זה הזמן לפנות לייעוץ משפטי - ולו ברמה של ייצוג מול הבנק (והנושים השונים) במו"מ על הסדר, במטרה לחתור להסדרים כאלה שיאפשרו לך לישון בשקט מצד אחד ולפני שהם ינקטו בהליכים משפטיים מצד שני.
 
אז ככה...

לגבי הרכב- עכשיו אני מבינה בן שיעבוד לעיקול- תודה על ההסבר.
כמובן שאם יירד ממני 30,000 ש"ח זה יהיה הקלה עצומה- אבל לצערי לא מצליחה למכור אותו במחיר סביר..
בעניין כאל- מה שכרגע חזר זה 2,600 ש"ח - כל השאר זה התחייבויות עתידיות.
מתי הם מעמידים את כל היתרה לפרעון מיידי??
המסטרקאד הוא זהב לא more- אבל זה לא נראה לי כל כך משנה..
הפחד שלי שיחיזרו לי שם הוראות קבע שוטפות בכרטיס ..

האנשים המעטים שהתייעצתי איתם לא כל כך בעד הצעד הזה..
אני אמרתי לבנק שב- 10/8 תכנס משכורת 6,000 ברוטו - כמה ייצא בכסף? בסביבות 5,000 ש"ח נטו?
זה עדיין לא מכסה לי את הפיגורים של החודש..

אני באמת עובדת עצות .. והכי אמיתי שאין לי משהו שיכול ליהות ערב שלי- אתה יודע מה המצב במשק היום..
ובוא אני אגיד לך יותר מזה אם ההורים שלי ידעו מזה הם יקברו אותי ..
כי פעם אחת הם כבר היו ערבים לי להלוואה באחד הבנקים בעבר, והם בטוחים שהסתדרתי כלכלית..
 
לתפוס את עצמך בידיים

בכיף. אני מאוד נהנה (לא "נהנה-נהנה", כמובן) לדבר כאן איתך. את מבינה עניין וזה טוב - ויעזור לך בסוף לעמוד על הרגליים, בדרך אחת או אחרת.
לגבי הרכב - את עושה מה שנכון. אני במקומך הייתי מרגיש השלמה עם זה שאת עושה את המקסימום ואת מה שאת יכולה לעשות. כדי למכור צריך שניים לטנגו - ואת צריכה קונה בצד השני (יכול להיות אבל שאם זה ימשיך ככה תצטרכי להתפשר על המחיר, כי לקבל משהו זה יותר טוב מכלום).

לגבי כא"ל: אלו חדשות טובות. עד כמה שאני מבין, כא"ל מגדירה את החוב שלך, את "החשיפה" שלהם אלייך כ-2,600 ש"ח. כל השאר זה "אשראי" - המועדים שבהם את צריכה לעמוד בהתחייבויות שלך ולהחזיר את השאר עדיין לא הגיעו. אם תצליחי לפעול נכון, תכסי את ה-2,600 ש"ח האלה ויהיה לך אוויר לנשימה לפרוס ולהסדיר את השאר (יכול להיות שבשאר את לוקחת בחשבון גם תשלומים שכוללים ריבית, מה שאומר שפריסה תיאורטית מחודשת של השאר היא פריסה רק של הקרן, בלי הרכיב של הריבית = סכום נמוך יותר).
את צריכה לבדוק איך את עושה את זה, אין לי פתרונות קסמים. על פניו, בשלוף, הייתי מציע לבקש מכא"ל לפרוס את סכום החיוב שחדש לתשלומים ולהסביר להם שזה חיוני כדי להקל עלייך, כדי להמשיך קדימה - וקדימה מבחינתם זה גם לאפשר שיהיה לך מאיפה לשלם להם את התשלומים העתידיים. הם לא חייבים כלום. אבל, אם תהיי עניינית ותראי נכונות טובה, אולי זה יעזור. מי יודע - אולי שווה להם לשמור עלייך כי הם יודעים שתשלמי להם את שאר תשלומי ההלוואות שלקחת בריבית עתק וגם תצרכי אשראי בריבית גבוהה בעתיד וזה כסף קטן מבחינתם ללכת לקראתך.
באופן עקרוני, באותיות הקטנות של הסכם ההצטרפות כתוב שיש להם את האפשרות להעמיד את ההתחייבויות שלך לפירעון מיידי ברגע שיש להם חשש סביר שאין לך יכולת לפרוע את ההתחייבויות בכרטיס. מהניסיון שלי, הם לא ממהרים לעשות את זה - הם ינסו למצות את כל תהליך הגבייה ולחכות לפחות להחזר חיוב אחד נוסף (רצוף), כדי שלפחות יוכלו לטעון שיש פה התנהגות סיסטמטית מבחינתך של אי-עמידה בהתחייבויות וחדלות פירעון. לכן זה חשוב להבין את זה, וחשוב לנסות לראות איך את יכולה לשמר אותם בחלון הזמן הזה שהם עוד מוכנים לדבר איתך (גם אם הם אולי חסמו לך את הכרטיס עד שתשלמי או שהם לא נעימים). במידה רבה, ברגע שהם העמידו את היתרה לפירעון מיידי פניהם מועדות להוצל"פ - כי הם כבר לא חושבים שהבעיה היא נקודתית עם חיוב חודשי ספציפי זה או אחר, ופניהם מועדות לגבות את כלל החוב שמגיע להם ממך (ושימי לב לטרמינולוגיה: זה בדיוק המקום שבו "אשראי" או "התחייבויות" הופכים ל"חוב").

לגבי המסטרקארד - קודם כל, יפה מאוד שהצלחת להוציא מתשלובת ישראכרט כרטיס זהב. ישראכרט נחשבת חברה שמרנית, והיא לא בקלות מנפיקה כרטיסים חוץ-בנקאיים ולא בקלות נדיבה עם הכרטיסים או מסגרות האשראי שהיא מקצה. אני רואה שגם לי יש טיפ אחד או שניים ללמוד ממך :) יחד עם זאת, מההתנסות האישית שלי, אני מאוד אוהב את החברה הזו - היא חזירה כלפי עסקים אבל היא מאוד הוגנת מול מחזיקי כרטיס בתנאים שלה (הריביות והעמלות שלה הם הנמוכים בשוק), היא מציעה את ההטבות הכי טובות, ויש לה מערכות מחשב טובות, שחוסכות הרבה טעויות שיש למתחרות שלה ומאפשרת בלי הרבה רעש וצלצולים ומיתוגים הסדרי אשראי שלא פחות טובים (ואפילו יותר) ממה שקיים אצל האחרות.

Having said that, כמובן שאני בעד שתנסי להגיע גם איתם לעמק השווה, אם כי חשוב שתביני שהסבלנות שלהם נוטה להיות קצרה משל כא"ל. אני מעריך, למשל, שבכא"ל יש לך סיכוי אמיתי לשקם את מערכת היחסים בעוד שבישראכרט (שוב, מניסיוני), לא ירצו "להתעסק" איתך אחרי חיוב אחד. יחד עם זאת, יתכן שדברים השתנו מאז ניסיוני. תנסי לראות לאיזה הסדר את יכולה להגיע איתם - נסי להציע להם את מה שכתבתי לך לפני כמה הודעות על להכניס את החיובים בכרטיס (כולל החיוב שחזר) לאחת מתוכניות האשראי האוטומטיות ולו לפרק זמן קצוב ומוגדר (במיוחד "משלמים מתי שרוצים" - זה לחלוטין יוריד ממך את הנטל של לשלם את החוב הקיים בכרטיס למעט ריבית רבעונית). זה אומר שבטח לא ישאר מקום לחיובים חדשים בהוראות-קבע, וזה כבר מחזיר אותנו שוב לצורך בתקציב חודשי ולהסדיר את הבעיה מול הבנק, כך שלפחות יהיה אפשר להקים הרשאה לחיוב חשבון במקום.

אגב, חשוב להבין שחברות אשראי מאוד נהנות ומעונינות שמחזיקי כרטיס יחייבו הוראות קבע דרכן, וכך גם העסקים עצמם. זה מגדיל את מחזור הפעילות בכרטיס, כלומר את עמלות הסליקה מבתי עסק בגין הכרטיס שלך, באופן קבוע - כלומר אפשר לבנות על זה כמקור הכנסה מבחינתן. מבחינת בתי העסק, מרבית הפעמים חברת האשראי מאפשרת לחברה לחייב את הכרטיס על סמך אישור מוקדם שאין בינו לבין סכום החיוב בפועל דבר - ובמילים אחרות, מאפשרות לו לחייב את הכרטיס בלי קשר ליתרה הפנויה לניצול בכרטיס. וכיוון שהן מעוניינות בהכנסות מעמלת הסליקה מהעסק, הן לא ממש ימהרו לדחות את החיוב, בלשון המעטה, גם אם הביא לחריגה במסגרת הכרטיס. יתרה מזו, ישנם עסקים שמאפשרים להם להעביר "עסקה מאולצת" במסוף - שזו עסקה שהמסוף התריע שמצריכה התקשרות לחברת האשראי - אבל בית העסק העדיף בכוח לעקוף את זה ולכפות את העסקה על הכרטיס. חברות שמחייבות בהוראות-קבע הן עסקים קלאסיים שמותר להם להעביר עסקאות מאולצות, למרות שהן לוקחות את הסיכון שחברת האשראי תחזיר את החיוב.

האנשים שלא בעד הצעד הזה = על איזה צעד את מתכוונת? אני מתאר לעצמי שאת מדברת על פתיחת ח-ן חדש. שוב, כמו שאמרתי, מדובר בחלופה לטווח קצר ורק אחת מיני כמה הצעות.
יש לי עוד הצעה וזה לבדוק אם יש לך אפשרות ליטול הלוואה מחברת ביטוח/חיסכון פנסיוני/קופת גמל שיש לך בה יתרה וללוות כנגדה. לא שאני בעד להיכנס לסמטוכה של התחייבויות, כמו בעד לקנות לך זמן לעשות סדר, לכבד חיובים שחזרו ולחזור למסגרת בעו"ש, ואז לעשות תוכנית שלמה ומסודרת גם להחזר החובות וגם לתקציב. קחי בחשבון שכרגע זו נראית לי אופציה סבירה בהחלט שהבנק (במקרה הטוב) יהיה מוכן לתת לך להתנהל אך ורק בגבולות היתרה שתיוותר למשיכה בחשבון אחרי שהמשכורת תיזקף אליו, בהנחה ויסכים לממן את כל האשראים הקיימים שנתן לך ולא יבטל אותם קודם. קחי את זה בחשבון ותהיי ערוכה מבחינת מה זה אומר, כמה כסף יהיה לך בפועל להוציא.

נראה לי ש-6,000 ש"ח ברוטו יצא יותר מ-5,000 ש"ח נטו, במיוחד לאישה. משהו בין 5,000 ש"ח - 5,500 ש"ח. תחפשי בגוגל "מחשבון ברוטו-נטו" ותכניסי את הנתונים הרלוונטיים לך כדי לקבל תשובה שתתקרב יותר למציאות בפועל.

אני אישית סולד מהדרישה של הבנק לערבים, גם כי זה כבר לא שנות השמונים פה, ובכל מקרה גם החקיקה השתנתנה וערבים זה בטוחה פחות טובה עבור הבנק בין כה וכה לעומת בטוחות אחרות, וגם כי זה באמת בעייתי למצוא. עם זאת, אני כן חושב שאת צריכה לערב את ההורים שלך, ולפי החשש שלך - להתמודד (אין ברירה) עם הצורך להתבגר ולקחת אחריות על ההחלטות הכלכליות שלך - על הפלוסים והטעויות שעשית. זה בור, צריך לכסות אותו איכשהוא ולהמשיך קדימה, תוך הפקת לקחים והתנהלות חכמה יותר להבא. אם הם יוכלו לעזור לך, זה שווה את מחיר הבושה, בעיניי. וזה עדיף משתצטרכי לספר להם שיש להם בת פושטת רגל. את חייבת להבין שאת עוד נמצאת לפני התהום בשלב הזה, לא בתוכו. תתפסי את עצמך בידיים ותדאגי לא ליפול. סמכי עליי, אני מדבר מלמטה.
 
אממ...

היום ה- 24/7 ונארו לי 300 שקלים בלבד להתקיים איתם.
ככה שאני צריכה לקנות כרטיסיות בכדי להגיע לעבודה.
אז גם אם אגיע להסדר עם ישראכרט/ ויזה כאל אני לא יכולה לשלם להם אפילו 200 ש"ח ..
כל הדרכים חסומות.. ניסיתי לאתר ערב או משהו לגייס ממנו כספים , וגם את זה לא הצלחתי..
האנשים שלא בעד זה בעניין הפשיטת רגל- אומרים שזה צעד פזיז שישאיר לי כתם לכל החיים.
בעניין הפנסיה שלי בימים אלו אני מגישה תביעה לפניקס לשחרור הכספים של הפנסיה, לא מדובר בסכומי עתק (בסביבות 4,000 ש"ח), וגם זה עד שייכנס זה יהיה רק חודש ימים.

בעניין ההורים שלי- הייתי בעבר במצב פחות קרוע וההורים שלי היו לי ערבים להלוואה של 50,000 ש"ח בבנק לאומי - שילמתי את התלוואה עד הסוף ואבא שלי השביע אותי שלא הגיע למצב הזה..
ושוב הגעתי :( - פי 3!!
היום אבא שלי לא רק שלא יעזור לי (כי הוא לא יכול גם) הוא לא ירצה לשמוע ממני ולהכיר אותו כבת שלו!!
ואם בושה - אז בכל מקרה תגרם להם בושה..- לכן אני מעדיפה שלא לספר להם!!

בקיצור המצב לא מאיר לי פנים .
 
ולמרות זאת, אני חושב שכדאי שתספרי להורים שלך

אני מבין שאת משותקת מהבושה ומחשש מהתגובה של אבא שלך, שלא רק ש"פישלת" שוב, עוד עשית את זה בסדר גודל של פי שלוש ממה שהוא התמודד איתו קודם.
תראי, עם ההשלכות של המעשים שלנו אנחנו צריכים להתמודד, כך או אחרת. אני חושב שאת בעצמך מודעת לזה, מעצם העובדה שאת שוקלת פשיטת-רגל.
אני חושב שכששמים את הדברים על המאזניים, את חייבת לעצמך למצות את כל מה שאפשר כדי להימנע מזה, ולספר להורים כולל את זה.
תחשבי על זה ככה: אבא שלך יכול לכעוס, אבל הוא עדיין אבא שלך. זה שונה מבנק או חברת מימון ש"כועסת עלייך" כי לא שילמת לה. כי היא חשופה להפסד ממך ובגדול, יש לה אפס סובלנות או סיבולת להיות רגישה כלפייך. היא רוצה את הכסף שמגיע לה, נקודה.
ואבא שלך, גם אם הוא לא יכול להציע לך סיוע כספי או ערבות, יכול אולי להציע לך מקום מגורים שיקטין את ההוצאות השוטפות שלך במקרה הטוב, וגם מילה טובה, חיבוק או תמיכה יש להם את התרומה שלהם.

שוב, אני מבין את המקום שאת נמצאת בו. היו ימים שבהם 300 שקל היו בשבילי עולם ומלואו. שלקנות חופשי-חודשי היה מותרות והשאלות היו הכי קיומיות שיש עבורי, שהתזונה היומית הסתכמה בכיכר לחם לבן פרוס. אני באמת מבין. אין לך חברים שאת יכולה לבקש מהם קצת כסף? בכל מקרה, את צריכה להיות מחושבת מאוד מבחינת ההוצאות שלך עד שתיכנס המשכורת (וכמו שכתבתי אמש, את צריכה לחשב בדקדקנות מה מתוכה בכלל יהיה זמין לך). אם זה אומר שמעכשיו את משלמת על כל נסיעה באוטובוס באופן פרטני כדי לא להיכנס להוצאות "גדולות" (גם אם זה לא משתלם כלכלית) - אז שזה מה שיהיה. זה לא שיש לך ברירות אחרות.

אני מסכים לגבי מה שאנשים אומרים לך על פשיטת-רגל. זה מוצא אחרון, ולא צריך לשקול אותו בקלות כל-כך (ואני אומר את זה כמי שבתוך התהליך).
 
קצת עדכונים ..

1.דיברתי עם ידיד טוב שלי,
הוא נבהל מכל הסיפור אבל אמר שינסה לגרד 5,000 ש"ח.
2.דיברתי גם עם דוד שלי , ולצערי לא יעזור לי אף לא בשקל אחד.
3. דיברתי עם ישראכרט- הם דאגו לבטל לי את הכרטיס וכמו כן הוראות הקבע מבוטלות, עכשיו אני צריכה להקים הוראות קבע חדשות בחשבון (מי אמר שהבנק יאשר לי את זה??)
4. הגשתי הרי בקשה לפדיון הפנסיה שלי, אז דוד שלי אמר אולי להגיד לבנק שצריך להכנס כסף ושלא יורידו לי את מסגרת האשראי עד שאתאזן.
5. פניתי ל3 בנקים לראות אם יש אפשרות לפתוח חשבון בנק חדש- מה הסיכוי שלי שיפתחו לי חשבון חדש? והאם זה באמת רעיון טוב או שוב להסתבך עם עוד גוף??
 
קצת אופטימיות

5,000 ש"ח זה טוב, אם באמת הוא יתן לך. ככל שתקבלי את זה באופן מידי יותר, את תורידי את הבנק מהגב שלך כי תהיי עמוק בתוך המסגרת.

ישראכרט לא מפתיעים אותי. זו בדיוק ההתנהלות שאני זוכר מהם בעצמי, כמו שכתבתי לך קודם. יש להם אפס סובלנות למקרים כאלה והם מאוד שמרנים.

הבנק לא חייב לאשר לך להקים הרשאות לחיוב ח-ן העו"ש, אבל הוא חייב לנמק לך מדוע הוא מסרב. הקמת הרשאה היא פעולה טכנית, ולעניות דעתי יש מעט מאוד עילות (שמנויות בחוזרי הפיקוח על הבנקים) שהבנק רשאי לסרב, לרוב בקונטציה משפטית (ח-ן העו"ש מהווה חוב במשפט, הוטל צו עיקול וכדומה). בגלל שהרשאה בד"כ מוקמת ע"י הבנקאי בדלפק, יש גם יסוד סביר להניח שזה לא ממש יתגלגל לידי מי שמאיים לבטל לך את מסגרת האשראי בסניף. קחי בחשבון שיש מוטבים שמסרבים לקבל הרשאה לחיוב ח-ן כאמצעי תשלום ומעוניינים בכרטיס אשראי בלבד (מצד שני, אפשר ללחוץ עליהם ולציין בפניהם כי האלטרנטיבה מבחינתם זה היעדר אמצעי תשלום בכלל!).

לא חושב שתהיה בעיה לפתוח ח-ן בנק נוסף במצבך הנוכחי. אפשר לבדוק את זה באמצעות הזמנת דו"ח (נתוני אשראי) עצמי מחברות המחזיקות מאגר נתוני אשראי, אבל זה כרוך ב(קצת) כסף, ולא נראה לי שיש לך כסף מיותר כרגע. ההחלטה בעניין את צריכה לקבל בעצמך - אני לא יכול להגיד לך מה לעשות ו"חפרנו" על המעלות והמגרעות של המהלך הזה הרבה מקודם. מה שבטוח, תוציאי לך מהלקסיקון את "להסתבך עם עוד גוף". אם זה הכיוון, אין טעם. את צריכה לפתור את הבעיות שלך, לא ליצור חדשות. ובכלל זה -:
פנית כבר לאבא שלך?
הכנת תוכנית לתקציב ולהחזר חובות?
 
תודה על המידע

אני לא הולכת לפנות לאבא שלי..
יחד עם זאת אין לי כרגע את הזמן לשבת ולעשות את התקציב, מאמינה שאשב על זה לקראת סוף שבוע.

תודה על הייעוץ וההכוונה
 
כתבתי לך כבר קודם

זה צעד זמני. יש לו יתרונות (כל המשכורת תהיה זמינה לך) וחסרונות (הבנק יוכל להבין מזה באופן חד-צדדי שאת מתחמקת מהחוב).
שום דבר הוא לא פיתרון פשוט אם את לא חושבת על כל התמונה באופן מסודר.

אגב, לחלק מהבנקים יש הלוואות ישירות (או מסגרת אשראי להלוואות כאלו, שניתן לנצל שוב ושוב), שאושרו מראש. יכול להיות שהאשראי הזה זמין לך - באחד מערוצי השירות הישירים של הבנק.
 
למעלה