התייעצות
היי, רציתי להתייעץ בקשר לכמה דברים, אני כרגע במסגרת של לימודים לפני תואר ומאוד קשה לי כל הקטע של העומס בלימודים ביחד עם החברה ועם החרדה החברתית. מה שמאוד קשה לי בעיקר זה לדבר מול קהל כשצריך ולענות על שאלות לפני כל הכיתה שזה קורה הרבה פעמים ואפילו סתם לדבר עם המורה או עם אנשים אחרים כמו שכבר כתבתי כאן מה שחשבתי זה שאולי כדאי לספר למורה שלי על הבעיה שלי -החרדה החברתית וככה לקבל ממנו הבנה בנושא שלא יציק לי מול כל הכיתה ויבקש ממני לענות על שאלות וכו', זה רעיון טוב או שעדיף לי להתמודד ולנסות להיות כמו כולם בלי הנחות? פשוט מתי שהוא מדבר איתי ובמיוחד לפני כולם אני מרגישה כ"כ רע עד כדיי כך שבא לי באותו רגע להגיד לו תקשיב יש לי בעיה של חרדה חברתית אני רוצה שינסה להתחשב בי..עד כמה שזה יהיה מביך שהוא ידע. עוד דבר זה שלפעמים כשאני מדברת עם אנשים אני מרגישה שהם רואים עליי את החרדה לפעמים, והרבה פעמים אני חושבת שחושבים עליי דברים רעים, זה דבר אופייני לאנשים עם חרדה חברתית? לחשוב שאנשים חושבים עליך דברים רעים כמו "היא טיפשה" וכדומה...ולנתח כל התנהגות של מי שמסביב כאילו לא מחבבים אותי ולא חושבים עליי דברים טובים...? האם כדאי לשתף אנשים מסוימים בבעיה שלי או לנסות להתנהג כאילו הכל בסדר אצלי ולהסתיר את זה ולהתנהג כמו כולם? קשה לי להסתיר את העובדה שאני ח"ח אבל אני לא רוצה מצד שני שיסתכלו עליי כשונה, אני חושבת האם להשתתף אנשים בלי להתבייש בזה או להתנהג כמו כולם ולנסות להשתלב ככה בלי שידעו...
היי, רציתי להתייעץ בקשר לכמה דברים, אני כרגע במסגרת של לימודים לפני תואר ומאוד קשה לי כל הקטע של העומס בלימודים ביחד עם החברה ועם החרדה החברתית. מה שמאוד קשה לי בעיקר זה לדבר מול קהל כשצריך ולענות על שאלות לפני כל הכיתה שזה קורה הרבה פעמים ואפילו סתם לדבר עם המורה או עם אנשים אחרים כמו שכבר כתבתי כאן מה שחשבתי זה שאולי כדאי לספר למורה שלי על הבעיה שלי -החרדה החברתית וככה לקבל ממנו הבנה בנושא שלא יציק לי מול כל הכיתה ויבקש ממני לענות על שאלות וכו', זה רעיון טוב או שעדיף לי להתמודד ולנסות להיות כמו כולם בלי הנחות? פשוט מתי שהוא מדבר איתי ובמיוחד לפני כולם אני מרגישה כ"כ רע עד כדיי כך שבא לי באותו רגע להגיד לו תקשיב יש לי בעיה של חרדה חברתית אני רוצה שינסה להתחשב בי..עד כמה שזה יהיה מביך שהוא ידע. עוד דבר זה שלפעמים כשאני מדברת עם אנשים אני מרגישה שהם רואים עליי את החרדה לפעמים, והרבה פעמים אני חושבת שחושבים עליי דברים רעים, זה דבר אופייני לאנשים עם חרדה חברתית? לחשוב שאנשים חושבים עליך דברים רעים כמו "היא טיפשה" וכדומה...ולנתח כל התנהגות של מי שמסביב כאילו לא מחבבים אותי ולא חושבים עליי דברים טובים...? האם כדאי לשתף אנשים מסוימים בבעיה שלי או לנסות להתנהג כאילו הכל בסדר אצלי ולהסתיר את זה ולהתנהג כמו כולם? קשה לי להסתיר את העובדה שאני ח"ח אבל אני לא רוצה מצד שני שיסתכלו עליי כשונה, אני חושבת האם להשתתף אנשים בלי להתבייש בזה או להתנהג כמו כולם ולנסות להשתלב ככה בלי שידעו...
ותהי בטוחה שאף אחד לא רואה את זה שאת חרדתית, וגם אם כן זה יהיה פחות גרוע ממה שאת חושבת .. לא קורה לך שאת רואה בנאדם לחוץ ? את ישר חושבת עליו דברים רעים? את חושבת שהוא מוזר? וגם אם כן- את חושבת שהוא לא יקום מחר בבוקר כי את חושבת שהוא מוזר? תאמיני לי שהוא יחיה עם זה יפה מאוד וכך גם את צריכה. אנחנו בני אדם מותר לנו להיות לחוצים מדי פעם.. וגם אםםםםםםםםם רואים שאת לחוצה- אז?? הרגת מישהו?? העולם נחרב!? את חושבת שמישהו יזכור לך את זה מחר?? תהיי בטוחה שהעולם ימשיך במסלולו הרגיל בין אם תלחצי ובין אם לא .. ואם קשה לך להסתיר את זה שאת ח"ח. אז אל תסתירי אני יודעת שזה קשה וגם אני מנסה ליישם את זה מעכשיו את לא מנסה להסתיר שום דבר ככל שתנסי להסתיר יותר - ככה תפעילי על עצמך יותר לחץ בנסיון להסתיר ותהיי יותר לחוצה תאמיני לי שרק ככה, בנוסף לפסקה הראשונה, החרדה שלך תקטן .