התייעצות

[jokeonwho]

התייעצות

אני כותב את הדברים, חלק בשבילי כדי ל"פרוק" וחלק כדי לקבל תגובות מקוראים שיש להם עצות בשבילי עד הצבא תמיד הרגשתי בודד ועצוב , הביטחון עצמי שלי היה בתחתית ולא אהבתי את עצמי. היו לי חברים, אבל חוץ משניים שאר החברים היו לא קרובים ולעיתים הרגשתי שאני מתעלק עליהם כי אין לי חברים אחרים להיות איתם והם בכלל לא מעוניינים בחברתי (זאת לא הייתה רק הרגשה, באמת יצאתי איתם למרות שהם לא רצו אותי בחברתם כי לא היו לי אופציות אחרות, ולא רציתי להיות בבית) מבחינה מינית עד גיל 19 בכלל לא הייתה לי איזשהי קירבה אינטימית עם בנות. גם בשנים הראשונות בצבא המצב היה ככה, בדידות ועצבות. אומנם היה שיפור בצד המיני היו לי כמה קשרים עם בחורות אבל הן לא משכו אותי והייתי איתן כי לא הייתה לי אופציה יותר טובה, ולכן עדיין היו לי הרבה לילות שהייתי יושב מדוכא ומרחם על עצמי (נשמע רע אבל זאת האמת) השינוי החל בצבא עברתי קורס קצינים, ולאט לאט התבגרתי, התחלתי ללכת לחדר כושר, ועברתי ניתוח אסתטי. כך שבסוף הצבא נראתי טוב מאוד, אפשר לומר שביצעתי שינוי פיסי. השינוי הפסיכולוגי היה בטיול שאחרי הצבא, מאדם מדוכא חסר בטחון ולא חברותי נהייתי חייכן ידידותי ופתוח מאוד. העולם היה ורוד, וסוף סוף הייתי מאושר. בטיול חשבתי שזהו, התקופה השחורה עברה,חל שינוי מהותי והיום אני אדם יותר טוב והנה כשהגעתי לארץ וניסיתי לרכוש חברים בלימודים לתואר ראשון, ולהיות חלק מה"חבר'ה" שוב לא הצלחתי, תמיד אומרים שזה מתחיל בך, אם אתה שמח וחברותי אתה תמצא חברים, אבל מה שקרה זה שאנשים פשוט לא היו חברותיים אליי בחזרה ואף גרמו לי להרגיש כאלו אני מטריד אותם. לאט לאט חזרו גווני האפרוריות לחיי עד שבמקרה מצאתי חברה, היה לי טוב איתה איזה תקופה עד שנפרדנו כי אחרי כמה חודשים הבנתי שאני לא באמת אוהב אותה, ואני רציתי משהו יותר טוב, קשר ארוך ורציני, היום אני אפילו חושב שאם אני מוצא בחורה כזאת אני מוכן אפילו להתחתן איתה, כי אני רואה כמה שזה קשה. כיום כבר חצי שנה אני בלי קשר בכלל, אפילו לא דייט אחד, למרות שאני נראה בסדר גמור, ואני מרשה לעצמי לומר שאני אינטילגנט, אני פשוט לא מצליח להשיג אף בחורה שאני רוצה, ואני לא מצליח לשים את האצבע למה, הן פשוט לא רוצות אותי. התהליך הזה, בו אני חוזר למצב שניסיתי כל כך לצאת ממנו, גורם לי לחרדות, דיכאון, חוסר יכולת להתרכז ועצבות כללית כרגע אין לי זמן ללכת לפיסכולוג, אבל אני בהחלט מתכנן לעשות את זה סמסטר הבא עד אז, אולי יש עצות מה כדאי לי לעשות?

 

[גרא.]

jokeonwho,ההתקדמות שלך,תוך כדי התבגרות בשנות

שרותך כחייל,ולאחר מכן כאזרח,על פניה,היא מאד מרשימה.אתה מתבגר והולך,רוכש נסיון,מפיק לקחים ומצליח מאד יפה להתמודד עם המטלות ששמת לעצמך,למעט החלק החברתי הקולקטיבי והאינדוידואלי,כלומר קשר עם חברים,וקשר קרוב אינטימי ,רציני יותר עם נערה.קשה ע"פ התדמית שהבאת כאן להבין או להעריך מדוע אינך מצליח להשיג אף בחורה שאתה רוצה.כי על פניו,כפי שכתבת יש לך נתונים חיצוניים,ואיטלקטואליים,טובים למדי.כך שאי שאפשר שלא להעריך,שמא לומר לנחש שהקושי שלך נובע כנראה מקשיי תקשורת בינאישית,וחסך במיומנויות חברתיות.לאו דווקא ממצוקה נפשית קשה,המחייבת חפירות בעבודה עם פסיכולוג.אם זו הסבה,ותקן אותי אם אני טועה,הטיפול המתאים ל ה ב נ ת י ,כי יהיו כאלה שיחשבו אחרת,הוא במסגרת סדנא לטיפול קבוצתי,המתמקדת בקשיים שלך.כסטודנט,אתה כמובן יכול לחשוב גם על טיפול פסיכולוגי אינדווידואלי,בקליניקה הפסיכולוגית שיש בכל אוניברסיטה ליד החוג לפסיכולוגיה.אם אתה מרגיש צורך בכך.אבל,אחת הדרכים הטובות שאני מכיר מלימודי שלי,הן,יצירת קבוצת למידה של כמה סטודנטים/ות,שהופכת עד מהרה גם לקבוצה חברתית.כרגע הרי אתה באמצע שנת הלימודים,למה שלא לחבור לכמה סטודנטים/ות הלומדים יחד איתך,ללמוד ,להכין שיעורים,ולהתכונן יחד לבחינות?

 

[jokeonwho]

תודה רבה על התשובה המפורטת

אני חושב שיש דברים במה שאמרת לגבי קשיי תקשורת בינאישית,וחסך במיומנויות חברתיות. כמו שאמרתי ניסיתי להתחבר לקבוצת סטודנטים אבל לא כול כך הצלחתי. ולכן קבוצת למידה, כרגע, זה לא פתרון כל כך רלוונטי. אני חושב שאני אנסה להעזר בטיפול קבוצתי כפי שהומלץ לי על ידך ועל ידי מוריס.

 

[Moris777]

המלצה

מפגשים קבוצתיים בהחלט יכולים לשנות. פסיכודרמה או קבוצה שמתמקדת ביחסים בין אישיים יכולה למקד אותך למקומות אליהם אתה לא מודע ביחס שלך כלפי הסביבה. במידה והקבוצה עובדת נכון, ויש פתיחות וקבלה של פידבקים חיוביים מול שליליים, ללא סייגים חברתיים שקיימים בחיי היום יום, אפשר לפעמים לקבל את האמת כפי שהיא, ולהבין על מה רצוי לעבוד.