התייעצות...

התייעצות...

אני הכרתי בחור חמוד, הוא מעשן ואני כל הזמן ב"הפסקות"... מלבד העובדה שאני קצת חוששת לקבל חשק לעשן, אני אכפתית כלפיו וצורמת לי המחשבה על ההרג העצמי הזה, אני רוצה לעזור לו להפסיק, העליתי את הנושא ממש בקלילות, משום שאני יודעת כמה המחשבה על גמילה מעוררת חלחלה במעשנים, הוא נשמע לי מאוד קולח ולא מתנגד ואפילו אופטימי בקטע של :"ניגמל יחד" כיצד אני יכולה לעזור....לשנינו? אני חייבת התייעצות נוספת, מישהו כתב כאן על דיכאון וגמילה, אני כל כך מרגישה שזה נכון, מה עושים לגבי זה?
 
ובאותה נשימה עוד שאלה:

אני חייבת הסבר לתופעה של אנשים שנגמלו מעישון כי הם פתאום נגעלים מזה, לא בא להם לעשן... בד"כ אחרי מחלה, שפעת או צינון... איך זה קורה?מה העניין הזה? ואיך זה שפתאום החשק נעלם להם עם ההתמכרות הפסיכולוגית יחד?
 
שלום לך קודם כל תעזרי לעצמך להגמל אח"כ

תעזרי לו... אנשים שמפסיקים לעשן (לפחות אני ) לא מסוגלים להריח סיגריות כי פתאום זה מריח ממש מסריח ואז אתה מבין מה עוללת שנים לסביבה שלך האויר מחניק כשמישהו אחר מעשן אבל הכי הכי זה מסריח
 
חשבתי פתאום על עוד משהו לגבי ריח העישון!

אני נלחץ כשאני מריח עשן סגריות! כי, ואללה, לא בא שיכנס לי ניקוטין שוב לגוף ויגרום לאיזו שהיא תגובת התמכרות פיזית, קלה ככול שתהיה, שעלולה להשפיע את ההתמכורת הנפשית! ככה אני! בגלל זה אני גם מתרחק מחשיש וכו, כי גם הם מכילים טבק
 
הדרך היחידה לעזור לאחרים היא ראשית

להשתחרר בעצמך. תבחרי דרך, לכי בה, ואז תוכלי להאיר את דרכם של אחרים. ותמיד יפה שעה אחת קודם. בהצלחה
 
למעלה